חתיכה מהלב שלי

חתיכת מסע

אם היו בני אדם מרגישים,
אם היו מבינים,
להרבה אנשים החיים היו הרבה יותר ורודים.
כי כל רצונם, וחשקם, הוא חיבור, ביטחון.

ואם את שונותם (מותק את לא שונה!!) לא יוכלו להחליף.
לפחות הכלה והבנה או איזה מבט שמישהו יעיף.
לעברם. ויראה, אותם. לא את מה שהם מנסים להרשים.
את עצמם, את אופיים את פנימיותם.

זה מדהים איך נקודת מבט, הסתכלות משנה מציאות.
זה מדהים איך חב"ד, שקצת עצבנה- יכולה להראות לפתע דרך בהירה ונעימה.
זה מרעים כמה שאנחנו כה תלויים בדפוסים, הרגלים, מסלולים מסלולים.
זה מפעים כמה שאני כ"כ שונה, מבוררת, מבינה, ללא ערך, לשנה שעברה.

איך פתאום אפשר להבין כל אדם- כשמבינים אותך.
איך פתאום אפשר לאפשר לכל אחד- כשאתה מבטא את עצמך.
איך אפשר להיות רגוע, שליו ונינוח- כשאתה עובד קשה ללא הפסקה.

וואו. איך אני פשוט לא חושבת מה אומרים עליי, וזה מדהים. וזה מפעים . וזה ממש מרגש. באמת.
וואו אין פה כל שאלה, אני לעצמי, אישור פנימי.

לב מתוק שלי, מקווה שאתה מרשה ככה לחשוף את עצמך, אנשים שימרו עליו, תאהבו אותו, אתם יודעים מה? כפתיחה תאהבו את עצמכם..השאר היסטוריה:)