חני את פנרס

icon_set_3_13
האחת שהכי משלנו

ראיון מלפני הקלעים
שלום שותפות נכבדות!
כאן פנרס בלואדאן, אתן בטח מתפלאות לראות אותי בפוסט הלז, שאמור להשתייך כל כולו למישהי מסוימת מאד, אז נספר לכן דברים כהוויתן.
כבר זמן רב חשבתי שבעצם אנחנו כותבות, משתפות ומגיבות באתר 'שותפות בדרך', ואני מניחה שחלקנו גם שולחות פה ושם הודעות לדמות עלומה בשם חני – שהיא למעשה, עורכת ראשית באתר, ומי-יודע-מה-עוד (הבנתן למה צריך את הראיון?).
כך שיוצא, שלאורחות אין מושג מי בעל הבית, הן יודעות שהוא קיים, עם צוות מאשרות איכותי, הממ, וזהו.
אז לאחר ניוזלטר נוסף שקיבלתי, בו חני חושפת לנו טיפונת ממחשבותיה, מיהרתי לשלוח הודעת מייל:

פנרס: הבנתי משהו, מרת חני הנכבדת.
את די הרוח החיה שעומדת מאחורי האתר הלז ואין לשותפות החמודות שלך אפילו בדל מושג מושג מי את, חס וחלילה על פרטים מחייך.
אני חושבת שזו לא פחות מחרפה.
מה דעתך שאני אשלח לך שאלות לראיון, תעני עליהן, ונעלה את זה תחת "אחת משלנו"?

חני: חח לך
שותפתי השובבה והאהובה
גם לך יש תאומה סקרנית???
הסתקרנתי.
חרפה גם חרפה… מה נעשה?
טוף שלחי שאלות, מבטיחה מראש לסנן ?

פנרס: מעולה. אשלח בקרוב בלי נדר.
ואל תסנני, אני לא אטריות!

חני: ❤?

למרבה המזל והפלא, חני הסכימה. ולכן אני נרגשת לראיין (ואגב שימו לב איך דחפתי את עצמי לסיטואציה) את גברת חני (שם משפחה לא ידוע), הרוח החיה מאחורי אתר שותפות.
(וכמובן מילה טובה לכל המאשרות שעושות פה עבודת קודש).

אם הייתי דמוקרטית יותר הייתי מעלה שאלה ונותנת לכן לכתוב שאלות שאתן רוצות לדעת על חני. אבל אני לא, והפוסט הזה אמור להיות הפתעה.

מקסימום, כתבו עוד שאלות בתגובות (וברגע זה הענקתי לחני עבודה כפולה), או שלחו מייל מעריך לחני (וברגע זה הענקתי לה תיבת דואר בקריסה, אני במצב רוח טוב היום).

נתחיל:

1. ספרי לנו קצת על עצמך. מי את? בת כמה את (אם מותר לשאול)? נשואה? ילדים? וכולי וכולי, כיד הביוגרפיה הטובה עליך.
רגע אחד. בנקודה חשובה זו עלי לציין כי לבשתי מחלצות וענבתי עניבת פרפר לכבוד הראיון החשוב.
אני בהחלט מוקירה את הרגע. רגע של תשומת לב (הוצאתי טישו, ניגבתי דמעה, החזרתי לכיס. מסורת של שנים).
ועכשיו לחלק הקשוח. מי אני? יהודיה, חסידת חב"ד, אוהבת מאוד מאוד אנשים. אני פחות מ37 ויותר מ28. המשפחה שלי חסויה לחלוטין. הייתי תמיד חב"דניקית. אני עסוקה הרבה בלחשוב טוב על העולם ולהתעצבן על מי שמפריע לי לעשות את זה (קרי, המציאות) ואז להירגע ולהבין שהכל לטובה, ושוב מהתחלה לה לה…
ולמה אני לא מנדבת עוד פרטים? יש לי פוביה קשה מגילוי זהותי באתר, מחשש שזה יגרום לבנות שאולי במקרה מכירות אותי להרגיש כאן לא נוח, ובהחלט אין סיבה לעולל כזאת לאף אחת. ובנוסף, לא רוצה בקשות להעלאות פוסטים במשלוח עד הבית ועד הטלפון האישי שלי. בטח שלא תלונות ומענות. הרבה יותר נוח לי לענות על כל אלו מאחורי הפרגוד… אהמ.

 

2. כמו כל יהודים טובים שישר מתחילים להתעניין בפוליטיקה: איך את מגדירה את עצמך ביחס לחב"ד (משיחיסטית, אנטית, הרבי מלך המשיח ועוד)?
חב"ד זו הזהות הפרטית שלי, משהו שבלתי ניתן לניתוק. הנהגות והשקפות חב"ד חודרות לכל רגע ולכל פרט בחיים ועל כך גאוותי.
אני לא משיחיסטית ולא אנטית, יש לי בעיות הבנה קשות ביותר בכל הנושא. אני חושדת שייצרתי אותן בכוונה רבה לאחר שהתעייפתי מלעסוק בזה.
כן, הייתי פעם בצד אחד (בתיכון), ואח"כ עברתי לצד השני (בסמינר) ואח"כ זנחתי את שניהם לטובת התעסקות בעניינים מועילים ומעשיים יותר. זה חלק מבניית הזהות לדעתי וזה בסדר גמור לעסוק בזה. אני אישית לא מוצאת בכך טעם בשלב הזה של חיי. חושבת שהרבי גאה בכל אחת מאיתנו שמקדישה את זמנה לעוד מעשה טוב שמוסיף אור בעולם ומקרב את הגאולה.
הרבי מלך המשיח? כן בוודאי.
ואם לא? העיקר שיבוא.

3. מה את בעצם עושה באתר מבחינה טכנית, ואיך הגעת 'לעבוד' בשותפות?
העיסוק שלי באתר הוא: לקרוא ולקרוא ולקרוא. ואח"כ להחליט להחליט להחליט. ואח"כ לקרוא ולקרוא ולקרוא. ואח"כ להגיב להגיב להגיב.
אם אני לא אהיה סנילית בגיל 100 זה יהיה בזכותכן. איפה משלמים פה???
תכל'ס אני קוראת את הפוסטים שלכן. מתזמנת אותם לפי סדר או לפי בקשות וממש משתדלת שיהיה הוגן מכל הבחינות.
בנוסף, מקבלת בקשות ושאלות במייל ומגיבה אליהן על פי הצורך.
אחרון חביב, מקבלת בקשות לפתיחת בלוגים / סיפורים בהמשכים ומתאמת את הכתיבה וההעלאה לאתר.
איך הגעתי לשותפות? אני מכירה אישית את איטי שנים רבות. הייתי גאה בה על הרעיון של האתר כשהוא קם ונהגתי לחטט בו מידי פעם. כשהיא ביקשה את עזרתי למצוא עורכת חדשה ושלחה לי מה זה דורש… ובכן. מאז הכל הסטוריה.

 

4. מה האתר בעינייך? עולה/יורד על הציפיות? פרטים פיקנטיים עם אפשר.
וואי, האתר מלא הפתעות. כי האתר זה אתן, ואתן אנשים (אנשיות) חביבות ומאקשנות (מלשון אקשן).
הוא מאוד משתנה לתקופות. תקופת השירים, תקופת ההיקואים, תקופת התלונות, תקופת השבחים, תקופת ה"האתר ירד רמה", תקופת ה"וואו איזה אתר מדהים איך לא גיליתי אותו עד היום?", תקופת ה"אפשר להבין מה זה הכללים האלה???", תקופת ה"תודה על הכל" וכו'…
בדרך כלל ההפתעות הן לטובה, גם מבחינת הרמה וגם מבחינת הנושאים. אני ממש מתנגדת נחרצות לכל אמירה שפעם האתר היה ברמה גבוהה יותר. עשיתי תקופה מסויימת ניסוי והעליתי שוב פוסטים משנת תשע"ח, שנת פתיחת האתר. לדעתי היום הפוסטים מורכבים ומיוחדים לא פחות, לפעמים יותר.
אני בהחלט מסכימה עם האמירה שיש גיל מסויים שהתכנים כאן כבר פחות מעניינים.
אי אפשר לצפות מבת בגיל שידוכים שמתמודדת עם סטז' מורכב בבית ספר קירוב, למצוא עניין בפוסטים על התמודדות חברתית בכיתה ט'. זה ממש טבעי שהאוכלוסיה משתנה עם הזמן והאתר נשאר מתאים לבנות תיכון.
בואי נסכם ונאמר שכשנכנסתי לאתר לפני מעט יותר משנה, הייתי ממש ממש מגששת. היום זה ב"ה אחרת לגמרי.
אוהבת מאוד מאוד את האתר הזה ומתקשה לדמיין את היום שאיפרד ממנו. בעצם, למה לחשוב על זה?!

 

5. כמה זמן את יושבת ביום על האתר, מה את עושה חוץ ממנו? נראה כאילו את עובדת פה במשרה מלאה, אבל אם את אמא ומפרנסת, לא?
שאלה יפה וגם השערה נכונה. האתר ממש לא העיסוק העיקרי שלי, אבל הוא מלווה אותי כל יום… בין ארבעים דקות לשעתיים לפחות. זה משתנה. כולל ערבי שבתות וחגים למוצאיהם. פוסטים עולים פעמיים ביום. מייל זה תלוי בזמינות שלי, אבל אני פותחת אותו כל הזמן. כשאני חוזרת הביתה אחד הדברים הראשונים הוא לבדוק על המסך אם יש משהו חשוב במיוחד להתחיל איתו היום…

 

הממ טוב, יצאנו ידי חובת נימוס.

6. הייתה לך פעם שחשבת/ את חושבת לעזוב את האתר?
בשלושת החודשים הראשונים הייתי די בהלם. לא כל כך הבנתי מה עשיתי לעצמי. אבל לא חשבתי לעזוב.

 

7. אלו אכזבות היו לך מהאתר?
לא היו לי אכזבות, היו לי תובנות. אחת החזקות היתה, שאנשים כותבים בלי לחשוב לפעמים, ובעיקר בלי לבדוק. פשוט שופכים באנונימיות מה שמתחשק בלי לקחת בחשבון שום דבר (לא כולם, אבל יש גם סגנון כזה) וזה בסדר גמור, זה לימד אותי לקחת הכל בפרופורציות הנכונות.

 

8. פוסט שזכור לך במיוחד.
אמ… המון! המון! קשה לי להצביע על אחד. אני יכולה לומר שיש סגנון כתיבה שאני כבר יכולה לזהות, ושיש כותבות שהאיכות של כתיבתן בולטת ממש באופן מיוחד.
באופן כללי, כל פוסט הוא עולם בפני עצמו, כמו שכל אחת מכן היא עולם בפני עצמו.
אני אוהבת מאוד פוסטים שנונים, פוסטים שמתארים תופעות / אנשים. וגם את כל השאר.

 

9. מהי התגובה הכי נוראית שיצא לך לסנן?
אני לא אחראית על התגובות בדרך כלל, אבל יש לי שעות התנדבות בתחום הזה מידי פעם. אמ… אני אהיה די אגואיסטית כרגע, כי התגובה שאני הכי זוכרת היתה קשורה אלי. זה היה זמן קצר אחרי שהתחלתי להחליף את שרה, העורכת הקודמת. העליתי לתומי איזה פוסט שבו אני שואלת משהו את כולן (חשבתי אז ש"שותפות" זה אומר שגם לי מותר להיות שותפה), ומישהי כתבה תגובה ישירות אלי והוסיפה שהיא מניחה שלא נעלה את התגובה אבל שאני בוודאי אקרא אותה. ושם היו "אש וגופרית" על הסגנון שלי והשינויים שאני מנחילה באתר (למורת רוחה) והרבה ספקות על שיקולי הדעת שלי. זה היה ממש ממש בהתחלה ודי הימם אותי. אני חושבת שהקושי הגדול שהיה לי לקרוא את הדברים, הוא מהסיבה הפשוטה שלתגובות (מצונזרות) אי אפשר להגיב… על מייל אני יכולה להגיב, יש לי הזדמנות להסביר או להתנצל. על תגובה אנונימית בסגנון הזה – לא. יש לי רק אפשרות להיתקע עם הדברים ו"לאכול אותה" עם התיבול הכי טוב שאני יכולה להמציא, וזה מה שעשיתי.

 

10. יש שותפות שאת איתן בקשר שהוא מעבר ל-מישהי בהנהלת שותפות (מודעת לכך שהפכתי את האתר למשרד) ואנונימית מתכתבת?
כן. אבל התכתבויות מהסוג הזה הן לא משהו שאני יוזמת, אלא מגיבה לפניות. האתר אמור לשרת אתכן ולא להעיק על אף אחד וזה מוטו אצלי.

 

11. אם לא שותפות אז…
אלף ואחת התנדבויות אחרות שקשורות עם אנשים.

 

12. את רואה מעשה שליחות באתר? כמה הוא לדעתך משמעותי לבנות בסביבות הגילאים באתר?
בוודאי שאני רואה בזה שליחות. אבל אני גם מאוד אוהבת את זה. יע? זה לא שליחות-הקרבה, זה שליחות-אהבה.
אני חושבת שהאתר משמעותי מאוד לבנות שרוצות לדעת דברים מסויימים ומעדיפות לא להיחשף לסביבה הקרובה. הוא משמעותי לבנות שאוהבות ידע ולקרוא ולכתוב ולדון ולחשוב, ולא רק זמן מסך (באופן מדהים האתר משלב זמן מסך עם הרבה איכות).
הוא משמעותי בשביל לדעת שיש עוד שחושבות כמוך, או בשביל לקבל חוות דעת אחרת.
הוא לא מספיק משמעותי (ולא יכול להיות משמעותי) למי שזקוקה לעזרה עוטפת יותר שכרוכה בהיכרות אישית. יש לו מגבלות של אתר. בהחלט.

 

13. בעוד עשר שנים, איך את רואה את שותפות. (תחזית-מה-חני-תענה-כי-חובה-פרשנות-אישית-שלי- אפשהו: את יודעת, יבוא המשיח, הפוסט הכי פופולארי שייך לשרה אמנו, מרים הנביאה מעלה בלוג על תפקיד האישה ביהדות. / אני לא יכולה לענות על זה, מקווה שיהיה הכי טוב שאפשר.)?
בעוד עשר שנים העיצוב שלו חייב להיות משודרג יותר, אפשרויות טכניות מתקדמות יותר, התוכן יהיה סביב הדרכים הכי נוחות להגיע לירושלים עם שה לעולה / מה קורה אם האח הקטן בלע ענני שמיא להנאתו / איפה השיעור הקרוב בענייני אור אין סוף, וכהאי גוונא.

 

14. משפט שאת רוצה להגיד לשותפות הצעירות שלך?
אתן הדבר הכי מדהים שקיים בעולם הזה. הכי חכמות, הכי רגישות, הכי אמיתיות (רצינות מוחלטת באויר).

 

עכשיו, קצת התייחסות גם לדת"ליות שפה (סליחה שאני מתעלמת מכל שאר המגדרים שיש, אבל עניי עירי קודמים):
15. מה את חושבת על הדת"ל?
אני לא חושבת על הדת"ל, אני יודעת על הדת"ל. שהם בעלי ערכים מאוד משמעותיים של אהבת ישראל וקבלת האחר. שיש בהם פתיחות שבאה לידי ביטוי עוצמתי במגוון הגדול שהם מאפשרים בתוכם ולאחרים. למדתי פעם תקופה במכללה דת"ל וזה עזר לי מאוד להכיר מקרוב אנשים רבים, טובים ומיוחדים במגזר הזה.
אה, ואת.

 

טוב. גמרתי להיות לא-קשורה.
ונגמור עם קצת חב"דישקייט:

16. רעיון חסידי שאת מחוברת אליו?
כאשר שני יהודים נפגשים הרי אלו שתי נפשות אלוקיות נגד נפש טבעית אחת. המשמעות הענקית של הפתגם הזה מ"היום יום" הוא שאין דבר שלילי שלא נוכל לנצח בכח של שתיים. אולי יש עוד כיווני הסתכלות אבל זו המשמעות שלי. ואני מאוד משתדלת לא להישאר לבד עם רגשות שליליים, ולא להישאר לבד עם התלבטויות, ותמיד ראיתי בשיתוף אחרים ברכה. צריך לדעת את מי לשתף, כן (הרמת משקף)? זו צריכה להיות מישהי שמנסיונך התגובות שלה מרוממות ולא משאירות אותך אבלה וחפויה.
אני רותקתי, ונחכה ונראה מה יש לשותפות לומר.
תודה רבה לך חני (על הפוסט, ובכללי שזרמת עם השטויות שלי)!
מחמאות לעורכת האגדית בשותפות – posts@shutafotbaderech.co.il
(ואין לך רשות למחוק את השורה הזאת.)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
משגרת חוויות לשגרה
new-emotion-icons_11

Hola_mybest

מכירות את התחושה שעובר עוד יום ועוד יום, בלי שום מטרה? כשאת יושבת על הספה ובו...
כי באמת לא עזבתני
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_54

הכוזרית הנודדת

גם כי הלכתי בגיא צלמוות בין מיצרים, בצר ומצוק שסגרו עלי גם כי הילכתי אל תוך ש...
חיים את הזמן /צו
emotion_icon_30

דרשנית בהתהוות

פרשת השבוע שלנו (כמו הקודמת) מדברת על הקרבנות, בין השאר כתוב בה על קרבן מיוחד...
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
פוסטים חדשים
משגרת חוויות לשגרה
new-emotion-icons_11

Hola_mybest

מכירות את התחושה שעובר עוד יום ועוד יום, בלי שום מטרה? כשאת יושבת על הספה ובו...
כי באמת לא עזבתני
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_54

הכוזרית הנודדת

גם כי הלכתי בגיא צלמוות בין מיצרים, בצר ומצוק שסגרו עלי גם כי הילכתי אל תוך ש...
חיים את הזמן /צו
emotion_icon_30

דרשנית בהתהוות

פרשת השבוע שלנו (כמו הקודמת) מדברת על הקרבנות, בין השאר כתוב בה על קרבן מיוחד...
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
אמא מורה?
7

אנונימית

היי, אז אמא שלי מורה בתיכון, וקצת קשה לעשות לפעמים הפרדה.. יש לכן טיפים איך ל...
לשאול?
21

קול שפוי👌

האם אתן חושבות שנכון לדון באתר כאן על כל נושא שהוא? כולל על נושאים מהותיים וכ...
שידוכים וליבי קליין-משתלב😆
27

.

טובב אז נתחיל בשאלה על השידוכים.. פליז רק מי שהתארסה וכו שתענה לי. קראתי בכל ...

45 תגובות

  1. אני אשב ואקרא את הפוסט הזה מאה פעם
    יואו חניייייייייייייייייי
    נבלעתי למסך
    ואני אקרא שוב
    ואז אגיב עוד פעם…..

    1. יש פוסטים שאת אומרת למאשרות שלא יעלו שם תגובות ורק את מעלהתגובות באופן אישי?
      אם כן באיזה סוגי פוסטים?
      ואגב ממש ממש תודה על כל ההשקעה באתר

      1. נדיר מאוד מאוד אבל קרה.
        פוסטים שעוסקים בנושא מורכב שצריך שיקול דעת על כל תגובה, ויהיה לי מורכב להסביר למאשרות לפי מה לדעת איזה תגובות מתאימות כאן ואיזה לא – שם אני לוקחת אחריות בעצמי על הכל.

  2. חנקת עם הנוסח של שאלה 2?
    וחנילה בינינו… אין אדם שהוא לא שום דבר?
    תמיד בפנים הוא יודע מה הוא
    אבל פסדר מובן שאת לא רוצה לומר בדיוק?

  3. חני, שתדעי לך שאת משהי מדהימה❤️ משהו שלא רואים!!
    כל התודות שבעולם לא יספיקו.
    לפחות אחת מהם אני יכולה לתת לך,
    תודה חני?

  4. יפה פרנס מקורית בהחלט:)
    אפשר להוסיף שאלות?
    מי זו המורה? (לא שם כמובן אני יודעת שזה סודד)
    היא חלק מהעורכות?
    חלק מהעונות לשעבר?
    איך הגעתן אליה ואיך היא אליכן?

  5. וואוווו
    מה זה היה?
    פנרסס?? קורעת אחת
    איזה רעיון ענקק
    אהבתי נורא
    וחני איזה חמודה את שזרמת ככה
    היה ממש מענייןן
    ונעים להכיר?

  6. יאוו חמודות שאתןןן❣❣
    תודה! זה היה מעניין
    נחמד לשמוע גם על הצד השני ?
    חני, יש לי שאלה רק אם את רוצה לענות כמובן
    במה את עובדת? לא קשור לשותפות שזה בהתנדבות…

  7. פרנסס וחניי יא אלופותתת??
    פרנס האמת שהפתעת אותי לגמרי
    כי כבר תיכננתי כזה פוסט ??
    אני כבר איזה יותר משבוע חושבת על איך לבצע ,על שאלות, שם וכו
    קיצר
    הרעיון יצר עור וגידים בלי שעבדתי?
    סתםם מהממותת
    אין על שותפותתת

  8. פנרסס, אין על הרעיונות שלךך!!
    תכל'ס זה מי שהכי מעניין.
    חניי, בתור עורכת ומאשרת שתדעי שאני אישית חושבת עליכן הרבה. במיוחד מפחדת שאתן מכירות אותי באמיתי.
    אבל ההערכה שלי אליכן בשמיים❤️
    ומבינה לגמרי פאשלות.
    ממש ממש תודה!
    וסתם שאלה, המאשרות מעבירות בינהן מידע? נגיד "פיג'מה מנסה לדחוף את המייל שלה בתגובות, שמנה לב"?

    1. מעניין אם זה ירגיע אותך לדעת שאני לא מכירה אותך. סומכת עלי? מקווה.
      תודה רבה על ההבנה וההערכה.
      וכן… המאשרות מעבירות מידע ברמה טכנית. זה לא בדיוק נראה "פיגמה דוחפת מייל" אבל כן עדכונים שכדאי שאחרות ידעו גם כן.

    1. אוי, פנרס, אני כל כך אהבתי את הפוסט הזה!
      והרעיון, והתוכן, והביצוע, ושיתוף הפעולה של העורכת המתוקה שלנו..
      תודה, פנרס. אחד הרעיונות המוצלחים והטובים שלך.
      ותודה, חני! על שיתוף הפעולה, על התשובות(ועל השנינויות שהכנסת ושאני כל כך אוהבת), וגם – בכלל שאת זו שה' בחר להיות העורכת של האתר המדהים הזה.

      ו.שאלה קטנה.. יש מקום כלשהו לכתוב בו הערות\רעיונות לשיפורים למערכת? חוץ מ'צרי קשר', הייתי מעדיפה שגם הבנות תוכלנה לחוות את דעתן לגבי השינויים..
      זכור לי שפעם היה משהו כזה, איזה קצרצר או משהו. אתם עדיין מסתכלים שם?

      (ונ.ב אחרון: יש סיכוי להכיר לנו, אפילו טיפונת, גם את הצד של מאשרות התגובות? אין לנו מושג בכלל כמה הן, בנות כמה הן, מה וכמה דורשת העבודה, איך היא עובדת, וכו'.. אנחנו מודעות רק לקיומן של 'חני' אחת ו'צביה' אחת מהצוות. זהו.
      יש מצב להכרות, ולו קלילה, גם איתכן?)

          1. היה. הצעתי לה אח"כ בפרטי ליצור שאלון בעצמה כמו פנרס, כי באמת אין טעם לעשות עוד "רק רציתי לדעת" בעניין הזה.

  9. פנרס, איזו כתיבה שנונה ונדירה יש לך!
    את מן הסתם שומעת זאת הרבה, אבל לא יזיק לשמוע עוד פעם.
    וחני, את אישה מדהימה, פשוט.
    ותודה רבה על הכל.
    אהבתי מאוד את הניסוח של השאלות והתשובות, שאפו ענק!

  10. חחחח חנייי, אויש זה מגניב נורא!!
    פנרס, איזה רעיון גאוני, שאפו לך ילדוניה!!
    אני קוראת את הראיון הזה וכולי מחייכת ועוד שניה יוצאות לי הגומות מהלחיים מרוב החיוך הענקיסטי שלי.
    היה לי כייף נורא נורא לקרוא את הראיון הלז.
    וחני אני כלכך שמחה על הפסקה האחרונה של הראיון, בטח המייל שלך מפוצץ, ככה צריך??.
    שאפו פנרס!

  11. ואוו, איזה מגניב להכיר את חני ממבט רגיל- לקרוא את סגנון כתיבתה, את תגובותיה.
    חייבת להגיד שאם היא הייתה באתר בתור בת שכותבת הייתי עוקבת מס' 1 שלה, תודו שהיא כותבת מה זה זורם קליל וכיפי.
    אהה, וכמעט שכחתי, תודה לך פנרס יקרה על הפוסט!!! פוסט ממש מגניב! ותודה חני על התשובות החמודות שענית!

  12. וואי פנרס איזה רעיון חמדמד:)
    נורא אהבתי את הסגנון כתיבה שלך, סוחפת ?
    חני!! את אחת הנשים המדהימות ש’פגשתי’ בחיי;)
    את מעניקה לי מלא מלא מלא כוחות ותובנות.
    תודה על הזרימה שלך, על התשובות.

  13. חני את אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר.
    תדעי שממש מרגישים שאת באמת מכניסה אותנו ללב שלך, וזו התחושה הכי כייפית שיכולה להיות.
    זכינו בך, תודה שאת קיימת ❤️
    נ.ב. שאלה: יצא שבנות פנו אליך במייל והכרת אותן? המשפחה שלך מעורה בעסק הזה של שותפות? השאלות ששואלים אותך במייל באמת מטרידות אותך וחשובות לך?

    1. תודה! שמחה שמרגישים את זה.
      כמעט ולא קרה שזיהיתי בנות, בפרט שהרוב פתחו מיילים אנונימיים ל"שותפות". המשפחה שלי לא מעורה בד"כ. כן, השאלות ששואלים במייל חשובות לי ואני מחפשת תשובות כשאני לא יודעת.

  14. חני.
    את כל כך מתוקה. כל כך מכילה. כל נדירה!!
    כל שאלה שאני שולחת לך זוכה למענה מהיר ומרגש❤
    את לא עושה חשבונות, מחלקת מחמאות ואימוג'ים?
    אוהבת אותך ואת האתר המדהים הזה!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות