בסוף.
—
זו אני,
תמיד אני, אמיתית
זורמת עם כולם
כולם זורמים איתה.
אז זאת אני.
לא רוצה להשתנות.
טוב לי.
אז בשביל מה?
בשבילה.
אבל כמה אכפת לה ממני?!
לא יודעת.
אבל לי אכפת.
יותר מידי.
מנסה להגיד.
כבר לא מאמינה
שהיא תפשיר
אי פעם,
בחיי.
הלב שבור
מתנפץ לחלקים
זערורים
ומתפוגגים.
היא שוכחת אותי.
שיש לי צד
שאני בנאדם, אחרי הכל
וגם לפני.
מתפרצת. משתפת.
מגלה שיש עוד כמוני.
מנסה להסביר
עם דמעות בעיניי
שמנסות להפסיק לזרום
ולא מצליחות.
רק שמישהו יבין.
ויעזור לי להבין.
ופתאום אני קולטת,
מפנימה
יכולה להכיל קצת יותר
מעבר
אבל לא לגמרי.
נקודה רגישה,
כמעט כמוני..
אבל הקושי כבר חילחל פנימה
מצטרף לכאב, חברו הטוב.
נחנקת
נדרכת.
חייבת לדבר.
מחוייבת.
לא מבינה למה,
לא יודעת איך.
מתרסקת על המיטה
כל יום מול אותה תקרה.
כמו המצב,
הלא משתנה, החדגוני.
מנסה להאמין שמשהו ישתנה.
אי פעם.
היא תאמין, בי
ובעצמה.
תעיז,
תדבר,
תרגיש.
ואז, גם אני יצא לחופשי,
בעקבותיה.
—-
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
וואו מטורףף!
חולה על הצורת כתיבה הזאת..
השורות הקצרות…
נעים וכייף לקרוא:)
מדהיהה עם התובנות האלה
בהצלחה לך!
גלים!
מזה היה?
וואו…
אני…
אינלי מושג מה אני אמורה לכתוב על כזה דבר…
את גדולה!
וואי גלים את משגעת אותי איזה פוסט מהממם כמו תמיד מחכה להמשך!!
אז גם לפה הגעת?
(אני החלטתי שאת ה-חברה שלי)
גם אני נמצאת באותו סטואציה
אבל אני מהצד השני
אני הרעה
אני הכפוית טובה
אני זאת שבורחת ונעלמת
לא בכוונה
אלה כי אני נחנקת
אני זאת שמנסה לרמז לך שתביני שתעזרי לי
ואת בתוך עצמך שקועה
כל כך עמוק
ואינך מבינה
אני כל כך רוצה לדבר איתך
כל כך רוצה לחזור להיות איתך כמו אז…
אבל את כבר לא אותה אחת
את לא יודעת לקבל אותי אחרי טעויות
לא טעויות שקשורות אליך
אלה קשיים וכשלונות
נפילות וטעיות שלי
של עצמי
זהו סיימתי לפרוק
עכשיו אני אכתוב לך כתובת יקרה
שאת צודקת
כל כך
אבל תנסי לעזור
אל תעזבי את חברה שלך
היא רוצה אותך
ונכון אוי את נותנת המון מיצידך
אבל אולי דווקה פה
כשנוצר קושי מסויים שחוסם אותך
זה הזמן שלך להבין שלא כל מה שאת עושה תמיד נכון
לפעמים לתת כל הזמן בלי ערבון מוגבל
הוא לא טוב
ולא תקין
אני בעצמי כל היום נותנת ונותנת
ומקבלת כל פעם כפות לפרצוף
ואני לא לומדת
אז אני לא יודעת למה את התככונת בפוסט הזה
אבל זה הכיוון שאני החלטתי ללכת עליו
תודה רבה שעזרת לי לפרוק
וסליחה…
הכל טוב נשצה. שמחה שפרקת. זה פשוט לא בדיוק המקרה שלי אבל את חמודה. תודה.
גלים,
אני לא נושמת.
באמת.
אמאלה. אמאלה. אמאלה.
בקטע:
"היא תאמין, בי
ובעצמה.
תעיז,
תדבר,
תרגיש.
ואז, גם אני יצא לחופשי,
בעקבותיה."
ממש כאילו התחסרה לי נשימה. מבטיחה לך.
דיי אינלי מילים.
אני רק רוצה לתת לך חיבוק, מסכימה לי?
ותזכרי, שאת הכי טובה כמו שאת ואם תשתני אז את כבר לא תהיי את וזה הכי חבל.
את הכי טובה כמו ש*את* ומי שרוצה שתשתני בשבילה לא באמת שווה את זה.
כי אם היית חשובה לה כמו שהיא חשובה לך היא היתה מקבלת אותך ככה, כמו שאת.
אני אוהבת אותך??
הכי מסכימה שיש. נשמה שאת רחלי.
מסכימה איתך..
❤❤❤
וואו גלים..
אין לי מה לומר..
רק שאני אוהבת אותך נוראא
ואת חזקה❤❤
הכתיבה שלך מהממתת
ואני זמינה ???
תודהה גמאניי?
גלים את מדהימה!!
את לא צריכה להשתנות, את מושלמת כמו שאת.
אמא. תעזרי לי. יש כאן איזה בת שאני לא יודעת מה לעשות איתה.
איזה כשרון זה לפרק את הרגש שלך לחלקים הכי קטנים שיש, ולהצליח לשים אותם על השולחן.
זה באמת לא נורמלי. באמת.
אבל עצוב לי עלייך. אני באמת רוצה ללטף לך את הראש עכשיו.
למה את לא יכולה לשחרר את עצמך בלי קשר לאנשים אחרים??
למה את תלויה בה ברמה כזאת שלא נותנת לך להרפות??
כואב לי. ממש.
אין לי מה להגיד יותר.
???
את מותקקק. ואת צודקת.. תודה..
וואי את מתוקה את מורידה לי דמעות.
סיפור, ארוך נשמה.. לא יודעת כמה יתנו לי להעלות…
??
לא חייבת שתספרי לי, כן חייבת שתספרי לעצמך.
את בטוחה במה שאת עושה???
במה שאת מרגישה???
משהו, לא יודעת לשים את האצבע על מה, מרגיש לי לא נכון.
אני איתך. אמיתי.
???
את נשמה. באמת. אני כאילו מרגישה ש'דורשים' ממני לתת יותר ממה שאני צריכה ורוצה. ולא מסוגלת. נגמר לי. הצד השני לא מעריך את זה גם ככה, אז למה לי!? בשביל לרצות אחרים??
ואווווו!!1!
גלים!!!!!!!
אמאלהה!!!
את אלופה!!!!!
מרב שזה *כל כךךך* מהמםם, אני לא יודעת מה לגידד!
זה מהמםםםם!!!!
ועם זאת, עצוב לייי, אני לא יודעת על מה זה נכתב, אבל אני מרגישה עצבות כזאת בלב…
אני מקווה שהכל יהיה בסדר, ויהיה טוב, זה שכתבת שהיא תאמין, את נותנת לעצמך בעצם תקווה! ומקווה בעז"ה שהיא תתגשם, והכל יהיה טובבב!! כי מגיע לך אני אוהבת אותך❤?❤
נמאס לי להגיב לך שאת כותבת מושלם אז נדלג על זה הפעם?
אוף. אוף.ועוד פעם אוף.
למה אנשים לא שמים לב למי שעומד מולם??
למה את ככה נותנת מעצמך ומקבלת אגרוף לפרצוף??
לא מגיע לך. פשוט לא.
את חייבת לעשות עםזה משהו. דחוף.
ואני מכירה מקרה כזה מקרוב לצערי, זה לא נגמר טוב בסוף לשני הצדדים?
תודהה.
ואת.צודקת. לא.יודעת מה לעשות.
תודה לכולכם וואי אתם פשוט נשמות אחת אחת, כיף לי לקבל ממכם פידבקים ואתם עוזרות לי ממש!
מלח, פרטי ?❤❤
חחח. אוקי??
ואווו מדהיםםםם!! על מה ולמה?
אוווצ. זה כואב.
מאוד.
אני רוצה לומר לך משהו. שאולי הוא ינחם אותך. אולי לא. תחליטי את:)
את תמשיכי להתנפץ. להישבר. הלב שלך – הוא פשוט יקרע.
כל רגע, שניה ודקה.
אבל אז – את צריכה להיות זו שתאחי את הקרעים. תבני מחדש, את תיהי זו שתעבוד, ותביא לעצמה מנוחה ושלווה,
ואמת.
מקווה שזה לא נשמע מתנשא/מחנך,
אבל מנסיון – זה הכי ככה.
ואגב, (זה הכי לא אגב!! – הלב שלי צועק) אם את משתפת, פורקת, מספרת, זה הכי הכי טוב לך!
אלופה אחת! בהצלחה!
אוהבת!!
וואי תודה. את כזאת חמודה שאכפת לך.
את צודקת, אני מסכימה איתך ממש ממש. אני עובדת על זה….
נכון.. שוב תודה ❤❤