ללב יש רק שני חדרים
דבליו נכנסה ללב שלי ביום ראשון
לקחת את השקים שלה, עברה במסדרון, שאלה אותי לאיפה להיכנס, הצבעתי לה על החדר השמאלי.
היא נכנסה לעלייה השמאלית, קרוב לוורידי הריאה והתיישבה שם.
פרקה את החפצים ונשכבה לנוח.
ג'י נכנסה ללב שלי ביום רביעי
לקחה את העגלה שלה, עם השקיות מהמכולת, עברה במסדרון, שמעה קולות מהחדר השמאלי, ראתה שהעלייה תפוסה, היא התיישבה בחדר השמאלי, צמוד לאבי העורקים. היא התחילה לטגן חביתה והריח השרוף זרם דרך אבי העורקים לכל הגוף.
אני נשמתי עמוק והמשכתי לחייך.
טי נכנסה ללב שלי ביום חמישי
לקחת את הבוקסה שלה עברה במסדרון, ראתה שהצד השמאלי תפוס, נכנסה לחדר הימני, והשתכנה שם. לא בעלייה לפחות, נשמתי, הדרך לריאות עדיין לא חסומה.
וככה חייתי.
מהחדר השמאלי עולה טיגון של חביתה, מהעלייה השמאלית נחירות, מהחדר הימני מוסיקה בקולי קולות ואני הצטופפתי עם רגשותיי בעלייה הימנית, נלחמת בכל הכוח, שהדרך לריאות תהיה פתוחה.
בקוצב הלב, התיישבה סידי, אחראית שהלב ידפוק כמו שצריך, סידי נשמה, אני יודעת שאת המשפיעה שלי, אבל קוצב הלב שלי הוא לא בית הארחה.
ואז הגיע בום.
והלב שלי היה תפוס.
והבום היה צריך מקום.
אז פיניתי לו את העלייה הימנית, והלכתי לג'י, לחדר השמאלי. אמרתי לה בנימוס שלום ונכנסתי לאבי העורקים, עליתי איתו למוח.
הלב שלי היה תפוס לגמרי.
באונה הקידמית פגשתי את הנפש האלוקית, לא רצית להפריע לה, אז חיפשתי מקום אחר.
בגזע המוח ראיתי את עצם הנפש, פחדתי להתקרב אליה, היא הייתה מוארת. והתביישתי.
בסופו של דבר הצטופפתי ברקה השמאלית ביחד עם הנפש הבהמית, שלא היה לה מקום בלב, אז היא עלתה למוח.
הרגשות הסתובבו, אולי הם בקיבה בכלל, אין לי מושג, נעלמו לי עם כל הנידודים.
מבטיחה לכן שלא נוח לישון בריקה.
אין פלא שהראש שלי קודח.
אני רק רוצה לדעת, אלוקים, מאיפה אני מכילה כל כך?
תבטיח לי בבקשה שאני לא אשבר מזה שהקשבתי לנשמות
כי בכל זאת, ללב יש רק שני חדרים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
וואי
היה לי כזה יום.. מרוב שהקשבתי לכ"כ הרבה אנשים ולבעיות שלהם הכל התפוצץ לי בצורה משונה וכואבת
אל דאגה עכשיו יותר טוב
וואאוו. שניה אני מעכלת מה קראתי.
מה. זה. היה. עכשיו.
אני ישאל אותה יחד איתך.
אבל בהפוך.
אהבתי.
כתיבה מתוקה?
אני בשוק כרגע. אגיב מאוחר יותר
יואווווווווו איזה מדהימה!!
וואייייי עשית לי בום ללב. (תרתי משמע)
מתוקה, אל תקחי קשה כל כך את הבעיות של האחרים!
נ.ב. הכתיבה שלך מדהימה מדהימה, בסוף הקריאה הייתי נראית ככה ?
אהבתי! זה היה יפה!!
וואו מעבר לכתיבה היפיפיה מסר עוצמתי
את לא תשברי ממנו
אורייי
את עמוקה וחכמה
אהבתי ברמותת
?
כאב לי לקרוא..
אל תקחי ללב יותר מדי. זה לא בריא.
בהצלחה מתוקה❤️
זה מסוג הפוסטים שמשאירים אותי חסרת מילים.
אעעע
אורי את מטורפת
מזדהה קצת עם מה שכתבת..
וואו
מפחיד תאמת
יש כזה משפט-״כשנתקלים בלב שבור צריך להיזהר לא להפצה מהרסיסים״
יכולה להבין למה פורקים אצלך.
הכתיבה שלך מטריפת חושים.
ולא חושבת שהיה פה פוסט שנגע בי יותר ממנו.
אני כרגע דיי בשוק, ושסיימתי לקרוא הייתי צריכה לדפוק לי על המצח כדי להתעשת.
הרגשתי שאני קוראת יצירה.
משו שהוא כביכול בהבנה שלי אבל לא.
היה לי עונג צרוף לקרוא משו כזה טוב.
רק אומרת תודה.
אמא. אמא.
את.. את לא נורמלית.
באמת שעשית לי צמרמורת עכשו.
אהבתי את הפוסט הזה ברמות עצובות.
ואת נשמעת בן אדם מתוק ובוגר ומסכן.
כואב לי עלייך.
אורי, בשבילך. תלכי דחוף למצוא מישהי כמוך, שתקשיב ותכיל אותך.
ותשחררי כמה נשמות מהלב שלך דחוף.
חייך קודמים.
פיזית, נפשית, רוחנית.
תעזבי אותן. את קודמת.
אוף, את מהממת.
וואווווו את כותבת מדהים! אני לא יודעת מהלהגיד, זה כזהההה אהה
אתן חמודות באמת, ותודה על התגובות ?
תגידו, אני רוצה לשאול אתכן שאלה
את חושבות שיש אפשרות כזאת בעולם להכיל אנשים אבל לא להיפגע מהם?
כי אני חושבת שיש אפשרות כזאת, אם אדם יודע שהוא בסך הכל צינור והוא מפנה את עצמו לגמרי כשהוא מקשיב, הוא יכול לא להיפגע ממה שפורקים אצלו.
כי הוא בסך הכל צינור שמעביר את מה שהאדם צריך לקבל מלמעלה.
הבעייה היא, שזה לא בדיוק הולך.
מה אתן אומרות?
כן. אני בהחלט חושבת שיש כזו אפשרות, אורי.
כשאת מקשיבה ומכילה(אגב, את נשמעת בחורה מהממת ממש) שימי לב לזכור כל הזמן שאת *רק* מקשיבה.
זה לא קשור אלייך.
ועוד משהו, שכבר כתבתי לך מקודם..
אורי, מותק, פליז תעזבי כמה נשמות! הן יסתדרו בלעדייך גם!
את לא המשפיעה שלהן, לפחות לא של כולן.
את לא המורה שלהן, את לא האמא, את לא המבוגר האחראי.
אורי, אכפת לי ממך.
את תתפוצצי, במוקדם או במאוחר.
כי ללב, באמת, יש רק שני חדרים.
*ששייכים אך ורק לך*.