"הסיוט הגדול שלי 2"

מבוסס על ארועים אמיתיים
יצאתי מהכיתה, לא יכולתי לראות יותר איך הן מצחקקות איתה – בלעדי.
התקדמתי במסדרון, פתאום היא עברה מהצד השני של המסדרון, הופתעתי. הגעתי למדרגות ופתאום היא ירדה מהמדרגות מלמעלה.

לא הבנתי היא הרגע עברה פה במסדרון למטה.

ירדתי ללובי הכניסה, פתאום היא הגיעה מכיוון חדר מורות ועלתה במדרגות.

הרגשתי סחרחורת, הלכתי לכיוון היציאה. פתאום היא נכנסה מהשער וזהו הרגשתי אבודה, צרחתי. מכל הכיוונים ראיתי אותה מתקרבת אלי, איבדתי שיווי משקל, נפלתי, פרצתי בבכי.

היא/הן הקיפו אותי מכל הכיוונים, התכווצתי, ראיתי שחור. כשפתחתי את העיניים ראיתי אותה מעלי, צרחתי צרחה נוראית ונהדפתי מפחד אחורה, היא אמרה לי "תרגעי מה קרה לך?" צעקתי אליה שלא תתקרב אלי הרגשתי כאב עז בראש, נאנחתי.

הרגשתי שהראש שלי כבד ואני לא מצליחה להחזיק אתו, השענתי אותו על הקיר שמאחורי, היא שאלה אותי "את רוצה סוף סוף להסביר לי מה קרה? מצאתי אותך כאן שוכבת על הריצפה והשיעור התחיל כבר ממזמן." שתקתי, מאותו רגע פשוט פחדתי ממנה. היא הושיטה לי יד, כדי לעזור לי לקום, בהתחלה היססתי, לבסוף הושטתי את ידי בחזרה ואחזתי בה, היא ניסתה לעזור לי לקום אך לפתע יצאה מפי יללת כאב, הרגל שלי, רק עכשיו הרגשתי עד כמה היא כואבת לי.

היא התכופפה אלי, נשענתי על כתיפה. היא עזרה לי לעמוד, ירדנו למטה לכיוון המזכירות, באמצע הדרך עצרנו קצת לנוח, שתקתי.
עד כמה שהייתי עכשיו קרובה אליה, הרגשתי מרוחקת יותר מתמיד.