החיילים שלי.
רעש. בלגן.
אזעקות בלי סוף,
שברים של חלון.
רכבים שרופים,
אנשים מתים.
טילים, רקטות
עוד ועוד פגיעות.
ילדים בוכים,
פאניקה מוחלטת.
דם, רסיסים של חיים
שנגמרו,
לעולם לא יחזרו.
כאוס נוראי משתולל,
בארצינו מתחולל.
צרחות.
אנדרלמוסיה מוחלטת.
ילד קטן,
בקושי בגיל גן
וכבר בגן המתים
גן עדן.
חיילים קרביים,
אש בעיניהם
מסתערים, מגינים.
שומרים עלינו. עליי.
רק שיחזרו בשלום אלוקיי,
תחזיר אותם הביתה
ילד, ואבא ואמא.
שלא יפלו כאן חללים חסרי אונים,
על אדמתנו,
ארץ היהודים.
בבקשה, אלוקים.
ותאמר די לצרותינו,
אמן. בימינו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
אמן. אמן.
את כותבת מהמםם הארי.
אמאא הפסקה האחרונה…
וואאו.
תודה גלים!!
סתם שתדעי,מעריצה אותך(:
השירים שלך מהממים בקטע אחר.
אאאאמןןןןן
כמה מאמץ הייתי צרכה כדי להגיד את המילה הקטנה הזאתי. כי כבר קשה לי. אני כל כך רוצה להאמין שהגאולה תגיע מתישהו, שהיא תבוא בכולנו ניסע בעננים, שניראה את כל המתים, שכל הפצועים יחלימו, אבל למה אני לא יכולה להבטיח לעצמי שזה באמת יקרה?
רוצה להאמין באמונה שלמה.
אבל כבר פרשתי מהניסיון.
אמן!!
אהבתי את הקצב
תודה הגיגית!!
חיממת את ליבי❤
הלוואי שכולם יחזרו בשלום, הלוואי!
כבר לא מסוגלת לשמוע על אובדן.
מצטרפת לתפילות.
וואי גם אני כל הזמן חושבת על זה שיש חיילים שהולכים למלחמות ולא חוזרים וזה למה?- בגלל שהם הלכו לקרב בשיל להציל אותי(אותיי) שעזבו את המשפחות שלהם בשביל לשמור עלי!!! ולי זה עצוב לא רוצה . פשוט לא רוצה שימותו בגלל שהלכו לשמור עלי!
???