בתוך סערה
גל חזק מאיים להטביע
לסחוף גם את המעט שנותר
כמעט נופלת מהרספודה
מרגישה שמקומי מיותר
רוצה לעזוב, ליפול, להתייאש
לפרוש, לעזוב גם את המעט שיש
שבעה כבר מהתמודדות ברוחות מתחזקות
רוצה לנטוש, להשאיר אתכם לחיות על מי מנוחות
יודעת שברגע שאפול, לקום כבר לא אצליח
הים ישטוף הכל, ואני? בתוכו אנוח
יודעת שבריחה היא לא צורה לטפל בקשיים ובעיות
אבל לי כבר נמאס, רוצה לחזור לחיות
רפסודת חיי מתחלקת לשניים
ואני? באמצע לבינתיים
לא בטוחה באיזה צד לבחור
בעול אמיתי, או בעול שיסתיר לי את האור
הבחירה בידי, את זאת היטב יודעת
אבל אני, ילדה קטנה שלכשלונתי מודעת
מפחדת לבחור, להחליט
מפחדת לעמוד בהשלכות התפנית
זו היא רפסודת חיי שלסערותיה אף אחד לא מודע
כי אני החלטית, מפחדת לשבור את המסכה
אך ברגע שאשבר כולכם תדעו
ואני רק מפחדת שזה כבר יהיה מאוחר מידי בשבילי, עד שתתאוששו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
דייייי יש לי דמעות בעיניים!!!!!!!!
אמהלה זה נשמע קשה.
אבל למה את עושה את זה???
תקדימי קצת את המאוחר.
אמרת: "אך ברגע שאשבר כולכם תדעו"
אז ספרי את זה לאדם אחד יחיד שאת יודעת שהוא יוכל לעזור לך!!!!!!
אדם אחד ידע מול כל העולם.
וגם את תהיי שלמה ולא תחיי בין הרפסודות.
המווון הצלחה בהמשך
אוהבת אותך!!!!!!!!
מסכימה איתך הכי שבעולם!!
דיי איזה עצוב. שברת לי את הלב ?
אבל תתפסי על עצמיך, תקומי, תספרי למישהו קרוב, עד שתעלי מעלה מעלה. לא רוצה לראות אותך נופלתתתתתת
כי חבל. עם קצת מאמץ את יכולה לקום, וברגע האחרון לתפוס בקרש ההצלה.
אוהבת אותך ❤️
יואווווו גדולה מהחיים את.
כמה כנות ועוצמות.
וואי, העלית לי דמעות בעיניים, הלוואי הייתי יכולה להיות איתך, לא הייתי נבהלת ולא כלום, פגשתי מספיק אנשיפ שנראה מבחוץ שחייהם הם נחל שקט ורגוע לחלוטין ותכלס הסערות שם מאיימות להטביע.
תמצאי מישהו בסביבה שלך, מישהו שיהיה אכפת לו באמת, שישים את עצמו בצד בשבילך, מישהו שלא יבהל וידע להיות שם בשבילך,
עוגן אחד כזה.
ועו משהו – אין דבר כזה להתרסק ולטבוע סופית. פשוט לא קיים, אבל כן יש דברים שמשאירים צלקות עמוקות וכואבות, וחבל.
תשמרי על עצמך, התקופה הזאת תעבור, בטוח, תחזיקי בציפורניים, שתוכלי עוד כמה שנים להסתכל אחורה עם חיוך מאושר ודמעות בעיניים, ולומר לעצמך-"עשיתי את זה".
אפילו תחליטי מה יהיה הרגע הזה בחיים שלך, לדוגמא היום של החתונה שלך, בבוקר מוקדם, או היום בו את מובילה את המתוק שלך לחלאקה לעשות לו "פאות". או סתם רגע אחד בו תביני שבעצם את אחרי הגל הסוחף הזה. תחשבי על היום הזה, שבו את רוצה לחייך את החיוך הזה, תזכרי חזק כמה הוא יהיה מדהים, ותעמידי אותו מול העיניים כל פעם שקשה לך.
אוהבת אותך מלא, ומקווה שעזרתי, כותבת מנסיון, לא מניחושים שזה מה יעזור…
בהצלחה מדהימה.
את כותבת מושלםםם
יש לך אתזהה
ממשכך..
מעופפת-תחזיקי חזק,
ודינה-התגובות שלך מדהימות-אני נהנית מאד לקרוא, את נשמעת אחת מיוחדת ברמות
ובנויה לתלפיות….איך עשית את זה?ואם יורשה לשאול-בת כמה את?