זה המקצוע שלי
זה היה בפלאש. בבום.
נפלה לי תובנה אדירה, מדהימה. טעימה. (אין קשר אבל אוכל זה תמיד טוב)
אז פקחנה עיניים סתומנה אוזניים הסכיתו ושמעו.
יש פה בנות אדם, חביבות. נחמדות אפילו. שביום כלשהוא (עדיין לא הוחלט במערכת האם הוא מוגדר כבהיר או אפל) הן החליטו לפתוח אתר.
ישבו וחשבו אותן בנות אדם חביבות מה יהיה שמו ותכניו והחליטו לקרוא לו בישראל שותפות בדרך. ואלו שימלאו את תוכן האתר בבירבורי שכל (היייי לא לצרוח, כשאומרים בירבורי שכל הכוונה היא לפוסטים שלי. שלך הם הרי עצומים ומלאי תובנות למכביר.) בקיצור אותן בעלות פוסטים יהיו בנות בגיל העשרה.
קם האתר, עלה וצמח. צבר מאות פוסטים, מאות אלפי תגובות. וכך על מי מנוחות זרמו העניינים במשך כשלוש שנים. אף ציפור לא צייצה, אף שור לא געה. וכך מאז ועד היום ממשיך האתר להתפתח ולשגשג לנחת רוח העם.
אם תהיתן מה אותן בנות אדם חביבות עושות בזמן שזורם האתר על מי מנוחות, אז אנחנו נספר לכן שבעקבות ההצלחה הכבירה הן עברו לגור באיים הקריביים (איפה זה בכלל?) שם הן נוהגות לפתוח את הבוקר בשייק פרות עטור ויטמינים, לרוץ ריצת בוקר קלילה לחוף הים, כשלסיומו של יום הן יוצאות לסבב הרצאות שבו הן מספרות לכל העולם עד כמה הן מודל לחיקוי וכמה צריך ללכת בדרכיהן רבות ההשפעה.
יומן (לא מלשון הדבר עטור הדפים שבו הן נוהגות למלא את סדר פגישותיהן, אלא משום היום שלהן) מסתיים מאוחר במקצת מכיוון שרבים האנשים שמתדפקים על דלתות בתיהן (טיסה לאותם איים אלמוניים זה יקר, תעריכו) על מנת לזכות בברכה או בשייק עטור סגולות מרפא.
נכון שזה מעורר קנאה והשתאות?
זהו שממש לא.
כי במציאות הן בנות אדם שרצו לעשות טוב, רצו לגרום לי ולך למקום מוגן וטוב. והן עושות את זה.
הן פתחו אתר, שאני מניחה שזה לא היה זול בכלל (תסתכלו שנייה על העיצוב המדהים ותשוו את הרמה שלו לאתרים אחרים) מאיפה הגיע הכסף? לא יודעת.
לאט לאט האתר צבר תאוצה, והגיע לאן שהגיע.
והן, נאלצו לבטל את השאלות. נאלצו להתנצל שוב ושוב לבנות שלא זוכרות שמי בכלל נתן להן פעם אפשרות לשאול.
ניסו להכניס פרסומות, לא עבד. (או שכן, אין לי מושג).
פתחו לנו מדור של שאלת היום, שידרגו והפכו אותו לפורום הכי מתוק בארץ.
עשו לנו אתגר עט חזק. פתחו מדור קצרצרים. והן לא מפסיקות לחפש דרכים איך לעשות לנו יותר טוב.
וזה לא רק זה, הן מקפידות ומחזיקות בידיים חזק חזק. שזה לא יהיה אתר שמטרתו לפרוק באינטרנט, שזה לא יהיה אתר שדרכו בני אדם יכולים לעשות כל מיני דברים לא נחמדים.
מערך שלם של תגובות. פוסטים. סינון. מחיקה. (אפילו על השמות צריך להסתכל) ועבודה ענקית שרק הולכת וגוברת ככל שמתקדמות השנים.
ואז הגיע הקורונה, והכל רק גבר. בנות משועממות. עידוד אחת לשנייה כשהמצב נהיה יותר ויותר חונק.
והן, בואו נחשוב רגע שנייה על פלונית (אלמונית, לא פולנייה)
היא בחורה/אשה צעירה שרוצה לעשות טוב לעולם. בואו נצא מנקודת הנחה שהיא לא משועממת יש עבודה/ ילדים/ בעל/ תחביבים/ עיסוקים/ בדיחות/ יציאות/ חירפונים/ עצבים/ תיסכולים/ שיעמומים/ דאונים/ פיצות/ אבטיחים/ טוסטים/ עגבניות/ פלפלים/ חברות/ הורים/ שוויגער/ שווער/ גיסה (חופרת, אגב)/ בת דודה/ בת דודה שנייה/ בת דודה שלישית/ דייאטה (חייב אחרי הפיצה)/ ספורט/ הליכה/ ישיבה/ ריצה/ כפיפות בטן/ כפיפות גב/ גב כפוף/ רופא גב (קוראים לו אורטופד?)/ מיטה נוחה/ פיציק צורח בלילה/ צריך לקום אליו/ מטרנה/ נקיפות מצפון/ גרעפס/ להשכיב על הגב/ לחזור לישון/ פחחחחחחחחחחחחח…. (זה אמור להיות נחירות).
ואותה אישיות מתוקה דחסה לסדר יומה העמוס ממילא עוד חבורת בנות, ואתר שצריך לתפעל. לסנן. למחוק. להתנצל. וחוזר חלילה וחסה.
אז ישבה עבדתכן הנאמנה וחשבה לעצמה 'האם אני הייתי עושה את כל זה'?
היא הגיעה למסקנה שלא, זו הייתה מסקנה קודרת.
אז היא הגיעה למסקנה שעד כמה שהיא אישיות חשובה ונכבדה שמתקשה לחלוק מחמאות לפשוטי העם. פה היא חייבת להודות. הן בנות אדם צדיקות, הן משכמן ומעלה. מגיע להן מדליה. תפקידן בעולם הוא להיות נשים שעליהן מסופר בסיפורי העם. לקבל מדליות על במות מעוטרות.
וכשפלונית הפולנייה תסרוג סוודר לנכדים, תשוחח ביידיש (שני הדברים שאהיה חייבת ללמוד כדי להיות זקנה לתפארת) ותספר לנכדים את קורות הימים ההם (לא היה לנו כל כך הרבה שיכלולים כמו היום, ובכל זאת. היינו מאושרים. כך בחיינו הפשוטים. כמה יש לכם ללמוד מסבתכן הזקנה)
בקיצור באותו יום חמים אני אספר את הסיפור המופלא על אותם בנות אדם מדהימות. והוא… נכד קטן בעל עייני שקד תמימות יישא אליי את עיניו וישאל "נכון נתתן להן המון מתנות?"
ואז חיוכי ישמט, פניי תעגמנה. (איזה כיף להרגיש חשובה ולכתוב במילים שאף אחד לא יבין). הגשם יתחיל לזלוף בעיתוי מדוייק. ואני אומר בטון קודר.
"אותן נשים לא קיבלו מתנות, וגם לא מחמאות. הן העדיפו להישאר נשים פלוניות ולא פולניות. להישאר תחת שמן הבדוי". אני אשתוק לרגע, אתבונן בשמיים הבוכים יחד עימי.
ועכשיו כשאני חושבת על זה עוד פעם. יש למישהי מושג מי אלו שעומדות מאחורה? רובנו כנראה מכירות רק את השם של איטי, וכל השאר בוחרות להישאר בדויות. למרות כל המחמאות האדירות שמגיעות להן.
חשובנה לדקה כמה משלוחי מנות הן יכלו לקבל. לחברתי הקרציה (הרשות ביידיך להעלב מושקי, התכוונתי אלייך) הייתי משאירה את כל הממתקים המגעילים. והייתי צועדת קוממיות לאיטי חני וצביה כשמשלוח מנות מנקר עיניים מונח בידיי (כולי תקווה שהן תמשכנה להישאר אנונימיות, ואוכל להבטיח להן ממתקים מכאן ועד בני ברק. אין כמו ממתקים).
לאחר שאספר את סיפור משלוח המנות המרטיט. תקום על רגליה עוד נכדה. תפתח את עיניה החומות (תמיד הבטחתי לעצמי שביום שבו אשא מכחול סופרות מרשים, אהיה הסופרת הראשונה שלא מאמצת לכל גיבוריה עיניים כחולות. זו ממש גזענות).
אז אותה ילדה מתוקה תקום מרבצה ותשאל. "אז מה הבאתן לנסיכות הקסומות?".
פניי שוב יעגמו. הקמטים שעליהן ירטטו, "לא הבאנו להן כלום. היינו בנות עשרה קטנות וטיפשות. והצפנו אותן במיילים. עם תודות. בקשות ובעיקר… תלונות".
"תלונות???" כל הנכדים בעלי העיניים החומות תמהו.
"כן, לא הכרנו להן טובה. אמרנו כל הזמן שהן יותר מידיי מתערבות. מסננות". אני יכה על ליבי באשמה. שהנכדים יראו שסבתן גם יודעת לחזור בתשובה. איזה חינוך אני אתן…
ועכשיו ברצינות, בעצם לא ברצינות. אוף לא יודעת.
יש פה בנות אדם שהקימו אתר. יש להן סיבה לעשות את זה? סיכמנו שאין להן כזו הנראית לעין.
אז למה הן כן עושות את זה? כי יש להן נפש אלוקית שעושה לעם ישראל טוב.
וניקח את אותה פלונית (דיי להתלהב, היא לא פולנייה. היא סתם אלמונית). שיושבת לה באחד עשרה בלילה מול המחשב. מרימה טלפון לאיזו פסיכולוגית עטירת תארים להתייעץ איתה על פוסט מסויים. מרימה עוד טלפון למשפיעה כדי לשאול האם נכון להעלות תגובה אחרת ונשכבת לה לישון בשעת לילה מאוחרת אחרי זום ארוך שמנסה לדייק איזה עניין.
והיא שוכבת וחושבת לעצמה. למה לעשות את זה?
מיד היא עונה לעצמה שזה עושה טוב לבנות, ומעלה בראש את כל התגובות היפות שכתבנו.
ואז מזדחל לה לראש איזה יצור.
לאיטי הוא כבר לא מגיע, היא הגיעה לדרגת צדיק וטוב לו.
אצל חני ספציפית הוא דווקא קיים, אין לי הסבר אחר לכמות המתיקות שיש באדם אחד חוץ מההסבר שהיא בינונית.
ואותו יצור מתחיל להשמיע לה. כל מיניי דעות למה היא צריכה לעזוב את עיסוקה המרגיז.
ויש לו טענות, הן אולי גם צודקות.
היו בנות מאוד חכמות שסיפקו לו את הטענות.
"האתר ירד רמה". "הפוסטים משעממים", "בגלל הבנות פה אני…", "זה לא בסדר שאתן ככה".
ובליבה חולפת המחשבה שאולי… הגיע הזמן לעזוב.
"לללללללאאאאאאא" תצרחנה חבורת בנות עליזות. "אתן לא תסגרו לנו את שותפות".
"אבל", היצור ממשיך "אם הן לא באמת מקבלות פה מה שהן צריכות. אז אולי צריך לסגור את האתר".
מי נתן לאותו יצור את הטענות? אני, ואת. וזה עצוב.
אלו שהכי לא רוצות בעולם ששותפות ייסגר.
אבל אם אנחנו נמשיך רק להתלונן על כל פוסט שמחקו ולהתיש את אלו שעומדות למעלה אז… לא יודעת. מקווה שלא.
קשה להישאר בכזו משימה טובענית כשרק הנפש האלוקית נהנית.
אנחנו נפתח במזימה.
הייתה לנו פעם בבית ספר מזכירה מהסוג שלא הייתן רוצות לפגוש.
קשוחה, מעצבנת. הסיכוי שהיא תתן לך את מה שתירצי מבלי שתאלצי להתגמגם שאף לאפס.
יום אחד הלכתי אליה עם חברה, נכנסנו יחדיו אל החדר, החברה שלצידי מתבוננת בקירותיו ומתחילה לפזם "איזה נכדים מתוקים יש לך". וכך מכבירה שבחים לרוב (נראה לי היה לה קצת קשה כי היא לא יכלה לציין את עיניהם הבהירות).
מזכירתנו חייכה חיוך רחב, ונתנה לאותה חברה את מבוקשה בלב חפץ.
זה היה מרגש, זה היה שיעור לחיים.
תודה לך חברה יקרה, לימדת אותי שיעור על התחנפות.
שמעתן??? התחנופווווווווווות.
הבה נתחנף בכמויות מסחריות. הבה נשלח הודעות מלאות מלל אל כל המיילים המופיעים באתר.
הבה נשתיק את אותו יצור עטור נסיונות, ונאמר לנפש הבהמית של אותה אלמונית שגם היא נהנית מהאתר.
אל תעשו את זה כי הן יצורות שאוהבות להחמיא אל תעשו את זה בשביל להכיר טובה.
תעשו את זה כי אתן אוהבות את עצמכן ורוצות שלא תעלה לאי מי מחשבה למחוק את האתר.
אני מסכימה איתך שבאמת מגיע להן מחמאות לרוב, אבל אני מדברת אל זו שעומדת כרגע לשלוח הודעה זועמת.
תתחנפייייייייי. כן, בואו נקרא לילד בשמו.
זהו.
כמעט.
לא סיימתי לחפור.
מה דעתכן בפעם הבאה שאתן שולחות תגובה, לספר לאותה מאשרת עלומה כמה היא בחורה מתוקה וצדיקה, כמה נוכחותה בחייכן הוסיפה לכן יופי ובריאות. (היא יודעת למחוק שורות אם היא רוצה) זה יהיה נכון, היא באמת כזו, אבל הבה נשאיר לה עוד סיבה לאשר תגובות.
בואו נראה להן, שאנחנו ניהנות ורוצות את המקום הזה.
הבה נמעיט תלונות. גם של גזרות על עשר שורות (צריך למצוא לגזירה שם, משהו בסיגנון של גזרת הלבוש. או התרבוש).
וכך, בסופו של דבר. לאחר שהן יקבלו מיומנות מרשימה בקבלת מחמאות וחלוקת ברכות. כל צוות האתר ייסעו ביום בהיר לגיבוש משותף על חוף האיים הקריביים (גוגל טוען שזה בהודו) ישתו שייק ירוק ומעורר בחילה.
והעיקר, אנחנו נעמוד מאחורה וננפנף להן בפנים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
83 תגובות
חחח את לא מבינה איך צחקתי פה אמאלה את טובה ברמותת!! והרגת עם האוכל והכושר והאיים והתינוקים ו.. בהכלל 😉 ושאפו ענק לצוות האתר, פשוט כל מילה שלך כפול כמה, תודה ענקית!
לצחוק זה טוב לבריאות!
אני בעד.
את בטוחה שכל מילה שלי כפול כמה? נראה לי היו כאן הרבה דברים קצת… אנא חיזרי בך ומהר.
אמאלהה איך שאהבתייי
יאו דיי את מהממת!!!
ככ צודקת והפוסט ממש אמיתי ומרגשש??
אוהבת אתכן אתר מדהים! תודה על כל מה שאתן עושות עבורנו, השותפות! נותן במה ענקית לכל אחת שרוצה לקחת בה חלק.
אין אתן שליחות לא מהעולם הזה!!! טנקיווו???
כיף לי שאהבת, מאוד כיף.
העניין של מהמת נמצא כרגע בבירור עמוק ופנימי בעקבות החצ'קון החדש שצמח הבוקר.
אין כמו שותפות!
תודה צדקת
אגב הכתיבה הזכירה לי את הפוסטים של אבן דרך. אני צודקת אבל דרך? 😉
אמ… אני משתדלת להידבק בדרכיה של צדקת זו.
אם זה הולך הרי אני המאושרת באדם
וואהה מתי כתבו את שתי התגובות האלו?
רק עכשו אני זוכה לשזוף את המחמאות האלו בעיני הבשר-ודם שלי, יא שתי מביכות שכמוכן.
אז קודם כל, תודה לך ילדה, אהבתי את המחמאה.
אם כי להשוות אותי לפלונית(או אותה אלי) לא הכי ילך כי היא ברמה גבוהה נוראות, הרחק ממני.
אבל, את יודעת מה? שתינו סוג של מנסות לחקות לפעמים את נתן גלנט. בטח בגלל זה. יפה ששמת לב!
ופלונית, אני זו שמשתדלת להידבק בדרכייך, ששש.
נ.ב: אבן דרך הובכה קצת אבל התגברה על זה
את יודעת שנראה לי שאם יתנו לך טקסט לשפר אותו, את תעשי את זה הכי טוב בעולם?
יצא לי להיתקל בתגובה שלך למישהי על טקסט שהיא כתבה. שהמשכת שם את הסיפור.
ואת באמת תותחית. שימי לב
אני צוחקת,
אבל זה בכלל אמור להיות רציני.
התבלבלתי לגמרי.
סתם, הכוונה שלך ברורה לגמרי, מעריצה אותך ומעריצה את האתר, זאת אומרת את הצוות שעומד מאחוריו.
מדהימות אחת אחת.
סיכמנו שלצחוק זה יפה לבריאות. כרגע דודה גילה טוענת שזה רק קצת מפריע לסביבה צחוקי הפרוע.
היא מבקשת להפסיק.
בואו נפתח אגודת מעריצות
נכון נכון נכוןן!!
דבר ראשון: הפוסט הזה מתוק מדבש, קראתי הכל, צלש לי.
דבר שני: את צודקת נורא, מגיע להן עולם ומלואו, כמויות של הערכה.
דבר שלישי: (צפויה אני?) זו שמאשרת את התגובה, את מדהימה, באמת באמת (באמת!!) תודה ענקיית! על הכל!, וזה לא סתם, אני באמת מעריכה ?
לייק לך פלונית פולנייה, המון הצלחה בלימוד שפת האידיש ולימוד הסריגה, חיילך לאורייתא.
רק מתוק מדבש?
טעמו כנופת צופית, בזיכיו מאירים למרחק. למה את מתקמצנת להחמיא לכישרון כתיבתי האדיר?
אז אנחנו נאחל לאותה אחת שבמסירות נפש יושבת וקוראת את השיעמום הזה עכשיו וגם אמורה לאשר אותו. שתיזכה לחתן חסידי, ואם כבר יש לה כזה. אז נאחל לה מכל הלב שתיזכה תמיד לאוכל טעים.
הסריגה כרגע קצת נזנחה, ליידיש אני באמת צריכה הצלחה
כן, חתן ירא שמיים
גם נינים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ושלא יחסר להן תפוחי אדמה בפסח לעולם.
ובאמת שיש לך כישרון כתיבה, מרגיש לי שאת מאוד מנסה לחקות כאן כתיבה של מישהו/י, קפלר אולי?
אמן… ושהתפוחי אדמה גם לא ירקבו כי זה עושה ריח מדהים..
בקטעים האלו אני מנסה לחקות את נתן גלנט. סופר אלוף עם סגנון כתיבה שמדביק אותך למסך.
יפה שזיהית
כן כן! פתאום קפץ לי שהכתיבה שלך ממש שואפת לשלו! (מילה יפה ל'מנסה לחקות'?).
מדביק למסך? זה תלוי, ומה שבטוח- ההגדרה לסגנון הזה זה עסיסי, פשוט בשר מלא בשומן.
לי זה גורם לרצות לקרוא.
הוא ייקח לך את הסיטואצייה הכי משעממת ויעשה ממנה מעדנים. אם היה לי טקסט שיווקי לכתוב, הייתי לוקחת אותו.
ואני אוהבת שהואגם יירא שמיים, זה שהוא כותב מקסים זה לא גורם לו לרדת מידיי חזק ורכלני על אנשים.
אאא!
ידעתי!
זה פשוט זעק!
חחחח איזה קטעים.
בדיוק מאותה סיבה אני טיפה נרתעת מהסגנון הזה, שכל סיטואציה משעממת הופכת להרים וגבעות.
אני אדם שסולד מהגזמות.
ו-נכון העניין של ירא שמיים! כי אני מתארת לעצמי שברשתות חברתיות יש המון כמותו, שהופכים את הפוליטיקה ושאר מרעין בישין למשהו עסיסי.
ולכן הוא די נחשב מבריק.
את לא אוהבת לקרוא את הכתיבה שלו?
הוא נראה לך מגזים?
אוהבת,
לא משוגעת על זה, מידיי פעם זה נחמד לקרוא קטעים כאלו..
א. אבן דרך נהנתה ממש לקרוא את הפוסט הזה, היא מוסרת לייק לפלונית פולניה על הכתיבה הטובה וצורת ההגשה האלופה שלה.
ב. אבן דרך מסכימה לגמרי, וטוענת שכל בת מהצוות כאן צריכה לקבל תואר אבירות מידינו. יכונס 'ועד גולשות האתר' (לא באיים הקריביים כי זה נשמע שם מלחיץ מדי), ויעניק להן את התואר המדובר. דא עקא, שכמו שכתבת-אין לנו שמץ מי עומדות כאן מאחורי המסך, להוציא את חני&איטי&צביה. היחידות שיש לי מושג איך קוראים להן. אז, צוות יקר וחמוד, אתן מוכנות לחשוף את עצמכן? ואם לא את עצמכן, לפחות את שמכן הפרטי? מספרכן? שם משפחתכן? מידת נעליכן? משהו?
כן, ברור שאני מתבדחת, אל דאגה. אבל באמת שנשמח אם מישהי מכן תעלה בלוג ובו היא תספר על מר גורלה בתור 'אחת מהצוות'.
ג. אבן דרך סתם נהנית לכתוב בגוף שלישי, היא פשוט קצת עייפה. עימכן הסליחה.
ד. שוב, פלונית: ממש אהבתי את הפוסט הזה! את צריכה להעלות עוד פוסטים בסגנון, את ממש משמחת יהודיה מישראל. לייק שוב, ועכשו נשלח כבר את התגובה. היא כבר מתחילה לחרוג, עוד מעט אני אצטרך לשלם עוד על משקל עודף..
א. פלונית פולנייה מרוצה מכך שאבן נהנתה. זה מוסיף לה געשמאק כזה.
ב. אבן דרך צודקת, ועל כך נאמר המציע הוא המבצע. אבל אני רוצה שבטקס הענקת התואר יהיה פלאפל. אחרת זה לא נקרא.
ג. זה קורא מידיי פעם לאנשים טובים.
ד.האם להעלות עוד פוסטים בסיגנון זו שאלה הרת גורל. מרגיש לי כמו פוליטיקאית שמבזבזת כספי ציבור על סירטון מטופש שמשכנע את העם עד כמה אני בן אדם נבון.
לשלם על עודף משקל זה לעשות דיאטה (לא כדאי)
א. מעולה, אבן דרך מרוצה שפלונית מרוצה.
היא טוענת שאם פלונית תכתוב עוד פוסטים כאלה, היא תהנה עוד ופלונית תהיה מרוצה עוד.
היא גם טוענת שזה אכן רמז!
ב. ברור, טקס הענקת תואר בלי פלאפל זה לא טקס! אני רוצה טרופית עם פקק, אגב.
ג. את לא אמורה להטות את המילים באלכסון, כזה, 'אנשים טובים'(דמייני שזה באלכסון)? בממלכה פשוט זה כמעט תמיד ככה.
ואגב, אבן דרך שמחה לשמוע שזה קורה לעוד אנשים.
ד. ומה רע בלהיות פוליטיקאית?? חוץ מזה, אני בעד שתשכנעי את כולן במה שאני כבר יודעת-שאת בנאדם נבון. אני גם בעד שתעלי פוסטים, ואל לך לחשוש!
ה. ד"ש מהספר 'תן לישון געציל'! וגם מהפאקאלעך של נתן גלנט, שמתי לב לכמה דברים בכתיבה שלך שהזכירו את שלו. וזה טוב, כי אני אוהבת את הכתיבה שלו.
ו. עלי והצליחי!
הה, איזו מערכת חמודה, אילכסנה לי את המילים שרציתי לאלכסן!
הוו!! תמיד ידעתי שמחמאות מרככות את האדם לגמרי, לא ידעתי עד כמה, הכתב פשוט התנטה (מלשון נטוי) לצד בידיהן האומנות שעליהן מוסב תוכנו של פוסט זה.
חיילכן לאורייתא!
א. רצוי זה קשור לריצוי? האם אני אמורה לרצות את אנוכך?
ב. טרופית זה משאיר בחילה בסוף אז צריך שם גם מים.
ג. איך מטים ללא מערכת?
ד. האם אני בן אדם נבון זה נושא ששנוי במחלוקת. אז צריך לחשוב האם לכנע בכך את הציבור.
ה. העזת לא לספר לי שאת מכירה את נתן גלנט? את הפאקאלע ואת געציל המעצבן? איך זה קרה?
(יש לך טביעת עין, אני באמת מנסה לחקות אותו)
ו. אומייין!
א. ודאי שכן! זה קשור אחד לשני!
האם את אמורה לרצות אותי? ובכן, מה את חושבת?
(פוליטיקאית שאני)
ב. למה בחילה? זו טרופית עם פקק? מה הקשר, בעצם. אבל שיהיה, תוסיפי לרשימת הקניות גם מים.
ג. אין לי מושג, לכן אמרתי שם שתדמייני שזה מוטה!
ד. את בן אדם נבון, ובתור פוליטיקאית את אמורה גם לשכנע בזה את הציבור. הבנת?
ה. דאיייי. גם את מכירה אותו?! אני לא היחידה המוזרה שנרשמת לפעקאלע? שקנתה את געציל? שמתמוגגת מכל מילה כתובה שלו בפרוג ובכל מקום אחר? יווו! כיף!
כן, שמתי לב:) ומגניב שזה נכון! די הצלחת, למען האמת.
א. אני אישיות עצמאית ובוחרת ואיני מחוייבת לאף אחד! (משפט שהפסיכולוגית שלי לימדה אותי לומר בקול נחוש ועיניים עצומות)
ב. אז אני רוצה שם גם בירה.
ג. סיכמנו שנס שיש מערכת.
ד. אני עדיין לא בגיל שהציבור יכול לבחור בי וטוב שכך.
ה. גם אצלי געציל שוכן במקום מכובד בספרייה וכל פעקעלע ופרוג נקרא בשקיקה, הבן אדם תותח.
האמת שכשאומרים לי לכתוב בצורה מצחיקה הוא היחיד שעולה לי לראש, אז אני מחקה אותו
אני מסכימה למדי עם פלונית, זה בדיוק מה שאני אוהבת בכתיבה שלו-כל סיטואציה משעממת(בואו, טיול לבלגיה בסך הכל) הוא מצליח להוציא טווווווב.
לורם, למה את נרתעת מזה? אני אשמח להסבר טיפה יותר מפורט, כי אישית אני ממש אוהבת את הדברים האלו..
דבר ראשון תמחאי לעצמך כפיים, אני קראתי הכלל זה לא מובן מאליוו
דבר שני את טובהה חח את לא מבינה כמה חייכתי פה, בחורה כלבבי מה שנקרא..
דבר שלישי אני ממש מצטערת אבל זה כבר המקצוע שלי, את לא יכולה לפתוח עסק מתחרה..
דבר רביעי חושבני שאת נורא צודקת
מחאתי לעצמי, במיעוט רבים. מכיוון שהעם פה ישן.
להיות טובה זו הרגשה מקסימה, אני מודה לך שהענקת לי אותה.
מאיזה שורש זה בחורה כלבבי? מלשון לב, או מלשון לבלב?
(פעם ניסו ללמד אותי מהו לבלב (בעצם זה היה ליבו) לא הלך לה)
זה נחמד לפתוח עסק מתחרה, זה מרגיש אדם חשוב.
ברור שאני צודקת.
@פלונית
הבנאדם בהחלט תותח!
ואיזה נחמד לדעת שגם את מחבבת את הכתיבה שלו!
האמת שמהרגע הראשון('קפצה אל מוחי תובנה ענקית, בפלאש, בבום, והאירה אותו ברכות. תובנה אדירה, מפעימה, מדהימה, טעימה..' והציטוט הנ"ל הוא חצי מהספר וחצי מהפוסט שלך, ולא הסתכלתי באף אחד מהם כדי לאמת למקור אז אנא קחי בחשבון) חשדתי שאת מחקה אותו, אבל לא שלחתי משום מה את התגובה על זה. ואז שפע הדודות שהגיע וכל השאר שאימת את חשדותי.
כמעט אף אחת מהחברות שלי, אגב, לא קראה דברים שלו!
שנתחיל לדסקס עליו או שהוא פשוט טוב מכדי לנתח אותו?
נ.ב: זהירות, מקווה שמדובר בבירה ללא אלכוהול.
אני מאוד אוהבתת את הכתיבה שלו ונראה לי שמצאנו נושא לפתוח ב'שישה בשקיק' או שנשאיר את זה פה?
ואוו, לא ידעתי שהמשפט הזה לקוח מהספר מרוב חיקוי היה נדמה לי שהמצאתי אותו. קטע.
כן, הדודות זה באמת בדיוק הוא ולא אחר. כי הדודות האלו הם כל כך פולניות ודודויות כאלו שרציתי לאמץ אותן לדמות של פלונית פולנייה.
נ.ב. התכוונתי לבירה שחורה, גם לשגעונות שלי יש גבול (וטוב שכך)
אני גם מאודד אוהבת את הכתיבה שלו!
וזה רעיון, שנעבור לשישה בשקיק עם זה, שכל ניתוחי הכתיבה והספרות יהיו מרוכזים בפוסט אחד, או שנשאר כאן?
איך שנח לך.
אממ יש סיכוי שזה מהספר, זכור לי ככה. מצד שני יש סיכוי שזה מפעקאלע אחד או מפרוג או משהו כזה, ככה שאל תבני על זה יותר מדי.
חח הדודות! סימן ההכר המובהק שלו!
ואהבתי שלקחת את זה לקטע של 'פלונית פולנייה'. אגב, קראת את הטיפים היומיים שלו? יש לי קובץ אקסל עם מלא מלא קישורים(שהוא פרסם) לאשכולות בפרוג של הטיפ היומי. חמוד ושווה ומהנה לקריאה.
נ.ב. וואלה? יש לשגעונות שלך גבול? רצינית?
אוקי. טוב לדעת! אבל, כמו שאומר הפתגם(או כמו שאומרת אבן דרך. המצאתי אותו הרגע): לכל גבול יש מבריחים.
אויש, אין לי כח לשים אימוג'י קורץ כדי שלא תחשבי שהתכוונתי ברצינות, ואם אני לא אשים אותו את תחשבי שכן התכוונתי ברצינות ותעלבי. כי את פולנייה. סתם, נו, אני סתם עצלנית.
קבלי אותו בדאבל עכשו:
??
טוב. אם פעם תתיקלי במשפט הזה אז תודיעי לי איפה.
כן, קראתי. יש לי את הקובץ והוא חונק למדיי וגם היו בו דיי הרבה דברים שהשתמשתי בהם.
נ.ב. לשגעונות שלי יש גם שומרים, אבי ואימי היקרים ןכל הבני אדם השפויים שסביבי (במציאות בשמי האמיתי אני אדם ממוצע ומטה. אבל פלונית פולנייה קצת שונה ממני, היא זורמת מצחיקה וחברהמנית. ולכן אני עצמי לא יעלב כי אני לא נוהגת להעלב בשביל אחרים. במיוחד בשביל דמות ווירטואלית)
נו"ן בי"ת, פלונית:
נעלבתי בשביל מושקי, חברתך הזכורה לעיל.
ככה לקרוא לה קרציה קבל עם ואתר?
לא מקובל עלי.
בפרט שבטח חצי מכיתתך קרויה בשם הכל-כך נדיר הזה, וכל אחת יכולה לחשוב שהתכוונת אליה.
אני מוחה בתוקף!
אח, נפל לי השלט של ההפגנה, לא נורא.
אין מה הלעלב בשביל אותה אלמונית.
כבר אמרתי לה את זה בעצמי, והיא ציחקקה לי בתגובה.
והיא מודעת לזה שאני מתכוונת אליה, כך שעדיף שהשלט שלך יתלכלך בבוץ בצורה כזו שלא תוכלי להרימו שוב.
פלונית הפלוניה ימותק אחת.
החדרת את המסר בצורה הומוריסטית ביותר,אהבתי!!
צריך לבדוק אצל האוניברסיטה העברית האם מקובל עליהם הלשון 'ימותק' תודה שהענקת לי נושא למחקר כה חשוב למען העם.
תודה. עושה לי כיף בלבבי.
(זו שמאשרת את התגובות, שכחתי לאמר שאם רוצים אוכל טעים הוא גם צריך להיות משמין, קחי בחשבון)
ואווו
זו הפעם הראשונה שקראתי פוסט ארוך, ונהנתי מכל רגע!!
את כל כך צודקתת
וכתבת אתזה בצורה כל כך יפה, וקלילה, אבל גם נוקבת.
שאפוו.
(ולגביי זה שכתב ההתחנפויות, התחנפות הכוונה- לומר לבן אדם, במקה שלנו בנות חוה, מחמאות שהן לא אמיתיות בשביל לשמח אותן!
אז צריך להבהיר, שאני מניחה שהתכוונת כאן להתחנף- לפוצץ אותן במלא תגובות מעריכות באמת, מכל הלב. נכון?)
זה מרגש אותי. אני מועמדת לקבל פרס שיחזיק אנשים המתקשים לקרוא חומר ארוך.
אני גאה בעצמי.
נוקבת זו מילה נוקבת. מהי משמעותה?
את ממש צודקת לגבי ההתחנפות,
אני- קראתי- הכל!
כפיים כפיים בנות 😉
ואת צודקת, ובגדול.
תודה, תודה, תודה, תודה למערכת!
יש על מה 😉
את, קראת הכל!
כפיים.תודה לך!
את יצור נדיר ביופיו
קראתי את כל הפוסט שלך בחיוך כזה ענק.? הרסת אותי עם התיאורים שלך!
וכמה שאת צודקת, פלונית פולנייה!
הצוות המדהים של 'שותפות' עושה עבודת קודש וכמה שזה לא מובן מאליו בכלללל!!! אז- תודה לכן!!!
בואי נאחל בצוותא לחיוכך שישאר שם לאורך ימים ושנים טובות!
אבל למה להרוס אותך? לא התכוונתי, את הרי יצור כל כך מועיל לעולם!
אין כמו שותפות!
????
פלוניתת פלונייההה
שתיהיי בריאה אתת
יאוו את— תקשיבי, אין על הכתיבה שלך בעולמותת!
זה היה כזה זורם וקולח… וממש קורעעעעעעע!!
בקיצור, אני דורשת עוד כאלה. דחוף.
העלית לי את המצברוח בענקק
אמןןןןןןןןן, בקרוב ממש. אולי יום אחד זה יקרה ואני אהיפך לאדם נורמאלי ככל האנשים סביבי!
תודה, את גורמת ללחיי לעטות סומק טיבעי.
אבא שלי אוהב את זה כי זה חסכוני.
למה לקרוע? את מי? אפשר להשאיר שלם.
לגבי עוד… אמממ תלוי האם יפלו עליי עןד מצבי רוח כאלו מן השמיים.
תמשיכי עם המצב רוח. חייכי עכשיו! זה יעשה לעולם טוב!
את מתוקיה שאין מילים.
אני הכי מסכימה איתך בעולם.
פללללללללללללללללם.
מתוקיה זו מילה מתוקיה. אימצתי.
להסכים איתי זה טוב, זה אומר שדעותייך צודקות.
תלללם
חח את חמודהה
וזה כלכך נכון! פשוט אין לי מילים להודות לאתר הזה ולצוות!!
שותפות בדרך פשוט הפך להיות חלק מהחיים שלי! חח אני חושבת על בנות פה מהאתר המוןן
קיצר פשוט,
תודה.
זה כיף להתחמד. זה מרגיש חזרה לימים בהם דודה חדווה הייתה מחביאה מפניי את מוצציי, חבל, הם היו טעימים.
שותפות זה אחד הדברים שעשו לי טוב לחיים, באמת.
את חושבת גם עליי? זה נותן לי הרגשה שמישהו בעולם זקוק לקיומי
דיי!!!!! את מתוקה!!!!
וכל כך צודקת!
נכון, אני מתוקה? כיף לשמוע את זה.
תודה מותק
אין עלייך את מוכשרת ברמות!!
יש עליי, את הרבי את אלוקים. ועוד הרבה אנשים טובים.
נכון שאני קרצייה?
תודה על המחמאה, כיף לשמוע
יאוו את לא נורמליתתתת
הצחקת אותי ברמות, נקרעתי עם התיאורים על הסבתא… (אגב, את לא הראשונה ששוברת את מיתוס העיניים הכחולות לגיבורי הסיפור, כי לאייל גלבוע יש עיניים ירוקות… מהסיבה הפשוטה שעם עיניים כחולות הוא לא יכול להסתוות כערבי…??? (טוב, זה לא כזה מצחיק…))
בקיצור, מה שרציתי להגיד זה, שאת צודקת ברמות, והעברת את המסר בצורה הכי טובה שאפשר!! רק קצת צרמה לי המסקנה שצריך להחניף… למה לא פשוט לפרגן ולהכיר טובה?
אבל חוץ מזה- אין עלייך!! תודה שהערת את עיניי!!
אגב, המלצה ממני- לכי ללמוד ולהתמקצע בכתיבה. את אלופה בזה!!
עוד מישהי שמסכימה סוף סוף עם זה שאני לא נורמאלית. תמיד שאפתי להיות כזו, ללא נורמאלים נותנים זכויות יתר.
אייל גילבוע הוא בעל עיניים ירוקות? חידוש.
תודה מחמיא לי מאוד. ואת צודקת עם הלהחניף אני צריכה באמת לחזור על זה בתשובה בזמן בקרוב.
בוקר טוב, נעגל וואסער.
אבל את יודעת… זה קצת סותר. הרי אם אני כבר אלופה בזה, למה אני צריכה ללכת ללמוד?
סתאםם. תודה, אולי יום אחד אני יגשים את החלום הקסום של להיות סופרת חשובה
אהבתי את הכתיבה שלך וגם את הרעיון??
ולך שמאשרת לי את התגובה, תודה לך מאוד מאוד על זמנך המוקדש עבורי??
שאפו ענק??
(תורידי רק את הסוגריים?)
ממש תודה, כיף לשמוע.
לזו שמאשרת, רק שתדעי שדודה דיצה דווקא טוענת בתוקף שאת יכולה להישאר עם השייקים המעוררים בחילה שלך ולהינות מאוכל טעים. הרי שייקם זה דבר מקסים. נכון אחיינונה?
לא.
אמרתי לך כבר שאת מוכשרת, נכון? אז מסתבר שצדקתי:)
קראתי את כל מה שכתבת ברצף! וצחקתי, ותהיתי, והרהרתי, וחשבתי, והתעמקתי, וחייכתי, והרמתי גבה, וצחקתי שוב… ככה עד הסוף.
אז תודה לך על הפוסט היפה הזה! ותודה לצוות המדהים שלנו!! ? אתן אולי לא יודעות אבל זה הרבה בזכותכן ובזכות האתר המדהים הזה שהתחלתי לכתוב באמת! אז תודה מעומק הלב❤️
ופלונית (לא אלמונית, פולנייה!) איך זה שאין ממך כמעט פוסטים? תמשיכי לכתוב לנו דחוף!!
כל אחד שיגיד לי מחמאה מכל סוג אני אסווג אותו מסיג האנשים הצודקים.
בימים האחרונים זכית להצטרף אל שורותיי, מזל טוב לך!
יווו טוב שהאתר קיים, אחרת איך הייתי זוכה לחזות במילותייך העמוקות? (ושל עוד כמה תותחיות פה)
אמ… אין ממני המון פוסטים כי זה שם יחסית חדש. אולי עוד נמשיך לכתוב בו.
אפשר יא און אפשר ניין.
תודה מותק!
אפשר יא אבער זיכער ניין!
היי היי האלט דיך רואיג. (בערל)
פארוואס זיכער ניין?
(זה מהדיסק של פסח ה'זיכער ניין)
את מתוקה סופית.
אוקעיי איך בין רואיג.
אפשר יא תמשיכי לכתוב וזיכער ניין שתפסיקי (ח"ו) פארשטייסטו מיך?
איך מיין אז איך פרשטיי.
אפשר איך ווייטער שרייבט און אפשר אז איך וייטער שלאפן א גאנצע לעבן
(אם את דוברת יידיש אני אשמח שתתקני אותי שמה אני טועה)
א וועג שטיינער (אבן דרך) דו אויך זייער א זיסער מיידעלע
עמצער פוילישער דו שרייבסט גאר גוט, איך רעד נישט אידיש. (לצערי)
נישט שלעכט, מיר לערנען יידיש. און מיר וועלן ווייסן איין טאג.
א דאנק
(לצערי זה נראה לי ליידער)
דו ביסט גערכעט אזוי טרנסלייט זאגט.
א דאנק פאר דיר אויכעט
יש!!!!!!
איך אומרים את זה ביידיש?
אין C.D זיי מאכט יאיי
חח א גוטע קשיא, אויב אמריקנע זאגט יאיי אפשר ישראלים דארף זאגן יש און דו נאך א מאל גערעכט ?
אבער זאגט יש דאס עברית של הצייונים.
וואס איך וועל טוט?
מ'קען זאגן יעסס און גענדיקט ?
יא. דו ביסא גערעכט
פלונית, אין לי שום מושג באידיש, אני אשמח לתרגום.
והגבתי לך משהו ולא עלה..
לא נאמרו פה דברים כל כך חשובים… אם את עדיין רוצה תרגום תגידי על טילו משפטים. ואגב, גוגל תרגם עובד גם ביידיש.
גם חלק פה זה בדיחות מה'אונטערן' כך שייצא לי קצת עילג להסביר.
ואני ממליצה לך ללמוד (אם את מחבבת את השפה) מותק של שפה!
שתדעי שזו פשוט אליפות לכתוב כזה פוסט בצורה כזו מושכת ומרתקת.
את כותבת ממש ממש יפה! זורם וקליל עם הרבה שנינות והומור, אבל המסרים ברורים דווקא בגלל זה. ככה אני אוהבת!
(זה גם רמז די עבה (או דק, תלוי במידת האבחנה שלך) להעלות עוד מלאן פוסטים מתוקיים כאלו)
שתדעי לך שאהבתי את צורת הכתיבה של השורות האלה ברמות אחרות!
'ואז מזדחל לה לראש איזה יצור.
לאיטי הוא כבר לא מגיע, היא הגיעה לדרגת צדיק וטוב לו.
אצל חני ספציפית הוא דווקא קיים, אין לי הסבר אחר לכמות המתיקות שיש באדם אחד חוץ מההסבר שהיא בינונית.'
והמושגים שהכנסת בין לבין בכלל… יאוו זה פשוט מאלף.
את-כותבת-מדהים!
תודה פלונית!
נ.ב. אל תשכחי, כשספרייך יצאו לאור, ויעמדו בחזית החנויות ויחטפו מהמדפים, לציין שעשית אצלינו את הסטא'ז. כי באמת, אין כמו שותפות שמעודדות ומפרגנות ומעלות לגמרי את המורל.
ולמאשרות (שעושות אותנו מאושרות) ולמגיהות ולמתייעצות וליוזמות ולמעצבות ותסלחו לי אם שכחתי מישהו:
תודה ענקית. באמת. (עכשיו אני מצטערת שהאתר הוא מבעד למסך. כי כל אחת יכולה לזייף תודה. מה זה כבר להקליד 4 אותיות? אבל אצלי זה הכי כנה שיש.) אתן פשוט מדהימות והמסירות שלכן, ההתמדה, הדבקות במטרה והעזרה שמשאירה תמיד טעם מתוק,
זה, זה ממש מיוחד! ולא מובן מאליו בכלל!
לא בטוחה שיש לכן מושג עד כמה אתן משפיעות על החיים שלנו בעצם ההקמה של האתר, בתפעול שלו. מרגישים כל הזמן את המחשבה והדאגה שלכן.
שוב, תודה. (לפעמים אני חושבת לעצמי, תודה זו מילה שלא מביעה לפעמים כלום. 2 הברות, 4 אותיות שלעיתים נראות כל כך שטחיות. אז אומר שוב, תודה. מקווה שאני כן הצלחתי להביע.)
ואוו! איזה כיף ךקבל כזו תגובה ארוכה ומחמיאה!
אז שתדעי שאני מאבחנת אותך ברגע זה כבן אדם טוב שמשקיע בלעשות לאנשים טוב על לבבם הקט.
אנא הדפיסי את האיבחון, הדביקי לדרכונך הירוק. למען יראו וייראו.
בשביל להעלות עוד פוסטים צריך מצב רוח מסויים כזה במינון מדוייק כזה, זה אינו דבר פעוט.
נ.ב. יש לך טיפים לאיך לשכנע את עצמי לשבת מול המחשב ולכתוב ספר? כרגע אינני מצליחה לעשות זאת.
ואין כמו שותפות. בזכות האתר הזה התקדמתי המון בחיים. גם בכתיבה
איזה כיף לי! רק שלצערי אאלץ לסטות מהנחייתך המדוייקת ולא אדפיס ואדביק על דרכוני הירוק,
מהסיבה הפשוטה שאין לי אחד כזה. זה יבוא בקרוב בעז"ה.
אדביק את זה על הלב שלי. זה יותר יעיל.
בקשר לטיפ, אני האחרונה שתבקשי ממנה דבר כזה. מסתבר שאנחנו באותה סירה.
אחזור גם אני ואומר: אין על שותפות.
אמן… ביום שיגיע אנא חזרי לכאן לומר לי שביצעת את הפקודה.
ותדביקי על הלב חזק חזק, עם עוד מלא משפטים יפים (נפל עלי מצב רוח מוזר היום, משהו בכיוון פסיכולוגי קרצייתי כזה).
אותה מושקי קרצייה הנזכרת למעלה אמרה לי פעם טיפ בשם מיה קינן, לכתוב בכל יום עמוד.
עשיתי את זה כמה ימים וניסיתי לעשות זאת שוב אתמול.
זה משפר כתיבה.
תעדכני.
למאשרת: את בחורה צדיקה. סליחה על כאבי הראש שקישקושי השכל שלי גורמים לכבודך)
אשים לעצמי תזכורת בנייד:)
זה מה שאני עושה. תודה על העידוד
טיפ מעניין ובטח גם יעיל!
הקטע שאין לי זמן לכתוב, אין לי כוח לכתוב ואין לי על מה לכתוב.
חשק ורצון כן יש לי, וכידוע אין דבר העומד בפני הרצון. רק יוזבד.