אני לא מאשימה אותך, אני רוצה לעורר ציבור שלם.
תנשפי, תנשמי עמוק.
במבי, תירגעי, לא קרה כלום.
אז מה, מה כבר קראת?
על קצירת אברים? על הזוועות שבסוריה? בסדר, את לא צריכה לצאת משווי משקל.
בלי עין הרע אין סוף בנות קראו את הספר דם קר לפניך והן חיות, קיימות, ונושמות. וגם את, מצחיק מאוד.
זה היה הדבר הכי רע שקראתי בחיים שלי.
וכן, אין לי בעיה לכתוב על עינויים, על מכות ועל מוות (ראו ערכי ספרים וקטעים שכתבתי).
אבל כשהעיניים שלי עברו על השורות, זה היה… יותר מדי.
הלב שלי דפק בקצב מבהיל, ולא, לגמרי לא כי אייל הכל יכול התפרק. שיתפרק, סך הכל דמות נחמדה מספר.
הבעיה היא, שהתיאורים שם אמיתיים עד אימה, הבעיה היא שאני קראתי את אותם תיאורים ולא בכיתי, ואם אני לא בוכה, סימן שאני באמת במצב נואש (הלם קרב מדרגה עשר).
הסתחררתי לקרוא על הצינוק, על ההתנהגות של ראשיד, על המכות הנוראות, על מכונת החשמל.
קטעים שהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר היו שלוש:
1. הרעידות של אייל לאחר שהוכנס למכונת החשמל.
2. הבריחה של אייל מהכלא, התפיסה והדם שנזל לו מכל חלק וחלק בגוף (תודה על התיאור המפורט, לא שייך יותר טוב מזה).
3. עמוד התלייה שהוא נקשר אלין בין שמיים וארץ, והצרחות של האדם שמת בעמוד ליד.
טרקתי את הספר ועפתי לכיוון המיטה שלי, רועדת, פיזית.
לדעתי היא הגזימה, גם כותבת על קצירת איברים וגם על עינויים מטורפים.
אני לא באה להאשים ולא לקטר, אני רק באה להגיד, סופרות סלש סופרים יש לכם השפעה ענקית על הציבור שקורא את הספרים שלכם, במיוחד הסופרות סלש סופרים הפופלאלרים.
אני חושבת שהיה אפשר לעדן את תיאורי הזוועה, אנחנו לא מתלמדי שייטת שצריכים לדעת מה הולך בכלא סוריה, מספיק שאנחנו יודעות שהוא נוראי, לא צריך גם לפרט למה.
יכול להיות שתגידו שאני רגישה מדי, נכון.
יכול להיות שתגידו שאני לא יודעת להתמודד עם המציאות, אולי.
אני רק רוצה להאיר את הנושא מזווית אחרת, הספר הזה מצד אחד שובר את הבן אדם הכי חזק, יש בו טונות של רגש אבל מצד שני הוא קר רוח ברמה מפחידה, ואני חושבת שלמרות הכל יש דברים שאנחנו פשוט לא אומרות לקרוא, בטח לא בתיאורים המפורטים של המפורטים של המפורטים (ואני יודעת שזו רק טיפה מהים) שנכתבו שם.
אני לא יודעת אם הצלחתי להביע באמת מה אני מרגישה, אבל מבחינתי הספר הזה לקח אותנו צעד אחד רחוק מדי, והתעללויות המתוארות חצו גבולות. הרגשתי צורך אמיתי להקיא, פשוט בהיתי בתקרה מרוב שוק, לא יכולתי להגיב.
אז, אני מתחננת אל האנשים שאוחזים בעט וכותבים, תחשבו טוב טוב על כל מילה ומילה, אפשר לבנות עולמות, אפשר להרוס.
נכון העולם שלי לא נהרס (ברור, זה רק ספר. אבל עם "רק" ספר אפשר לחולל המון) אבל אני חושבת שהוא כן התחספס בעקבות התיאורים האלו, וחבל. הייתי מעדיפה שהוא ישאר תמים.
נ.ב
עשו לי מלא ספולירים מה הולך לקרות בספר (על פי בקשתי) ולמרות זאת כשקראתי את זה הרגשתי רצון עז להקיא ולתקוע את הספר דם קר בנקודה עלומה בבית, לשכוח ממנו, ודי.
נ.נ.ב
נכון לנקודת הזמן הזו עזבתי את קריאת הספר עד להודעה חדשה.
נ.נ.נ.ב
יונה, לא באתי להאשים אותך, את בין הסופרות שאני הכי אוהבת לקרוא ולומדת מהן המון, ודווקא בגלל זה אני מעירה. לא שאני חושבת שתקראי את זה, אבל לא נורא 🙂
עברתי על כל מילה כל כך הרבה פעמים, בתקווה שלא תצא תקלה תחת ידי, ואף אחת לא תיעלב, או תיפגע. במיוחד לא הסופרת, מעריצה אותך, שתדעי 🙂
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
123 תגובות
למה מרגיש לי שקראתי את זה פעם? 🙂
ואווי שתהיי לי בריאה.
הספר הכי מושלם ביקום כולו.
סטלניתת של חיי!!
העם איתך במבהלה.. 🙂
כינוי חדש בנוסף לשאר הקיימים כבר..
כי קראת?
מושלם מבחינתי זה ספר שלא גורם לי לרצות להקיא בגלל אלימות, במחילה.
אבל, לא סותרת את היופי שבו, כי אני לא יכולה, כי יש בו יופי מסוים.
וואו נשמע נורא.. אח שלי קנה את הספר הזה אבל עכשיו אני בטוחה שאני לא הולכת לקרוא אותו.לא בשבילי..
הצלת אותי:)
שיונה לא תאשים אותי בהברחת קונים פוטנציאליים??
אבל אני באמת חושבת שיש בנות שפשוט יהיה להן קשה לקרוא את זה, כמוני…
ואוו משום מה אני דווקא חושבת שזה לא כלכך גרוע…
אולי בגלל שאני כבר ראיתי וקראתי דברים הרבה יותר גרועים..
בל יש בזה משהו…
ודווקא לכן אני חושבת שזה גרוע.
מרוב שרואים דברים אלימים, זה מעמם את הרגש.
פתאום כשאת שומעת שנרצח יהודי זה לא כזה מזיז לך את הלב. כי מה שוב פיגוע חס ושלום? זה על אותו עיקרון בדיוק.
אויש זה מוכר לי. קטע.
אגב שאני מזוכיסטית כידוע, לכן כשסיימתי התחלתי אותו שוב, ולעומק יותר..
אבלל מבינה אותך…
את נשמה.
קטע של הקטעים?
לא חושבת שאת מזוכיסטית.
יש הבדל בין לאהוב לקרוא על כאב, לבין להנות שמכאיבים לך. כשמישהו יבוא ויתן לך סטירה את לא תהני, תאמיני לי.
גלים מתוקה שלי, את יכולה להסביר לי בבקשה מה זה מזוכיסטית?
חח כמובן סאלי מותק.
שניה
מזוכיזם הוא פאראפיליה, הלך נפש שבו האדם נהנה לסבול כאב והשפלה על מנת להגיע לסיפוק
בקשה.
ונכון במבי.
הזדהות הכי עמוקה שיש ובדיוק באותם קטעים!!!! הרגשתי גם שזה היה אובר דה טופ!!!!!!
מישהי שמזדהה איתי!
אני מתרגשת, עד היום הרגשתי כמעט בודדה עם זה ולגמרי עוף מוזר שלא קוראת ספרים מושלמים ומדהימים.
ומה, זה סך הכל קצת אלימות מה את עושה ביג דיל?
שמחה שאני לא היחידה?
יואו איך שאני מבינה אותך את לא מבינה..
כולם צוחקים עלי שיכולה להיות לי בחילה מספר.. עלק כולה ספר.. אתם יודעים מה מילים יכולים לעשות???
ואם לא אז תקראו את הפוסט הזה שוב..
יש! עוד אחת שמזדהה!
מילים יכולות לעשות הרבה מאוד, והנה דוגמא חיה. ואני לגמרי מעידה עליה.
מילים יכולות לשנות מחשבות, דרכי חשיבה, התנהגויות. זו גם אחת מהסיבות שלא מכניסים כל ספר הביתה…
כל מילה בסלע.
אמנם קראתי עד הסוף ולא הכי התרגשתי מזה, אבל היו שם הרבה תתי-מודע שלא אהבתי, ובכללי – סף רגישות שעולה מפעם לפעם.
זה היה ממש ממש יפה במבוש, ואת מדהימה!
נ.ב. אולי עוד אעלה פוסט על תפקיד הסופרים, יש לי די הרבה מה להגיד מדברים שחשבתי…
תודה פנרס?
סף רגישות, אוף זה מה שהכי מפריע לי. שבהתחלה היינו מזדעזעות מהחקירה של אייל באוקראינה ועכשיו לא מתרגשות מעמוד תלייה מבחיל.
זה נורא.
נ.ב
תעלי!
משום מה אני לא הרגשתי שזה כל כך נורא. חוץ מזה שזה לא הספר הראשון שמתואר בצורה כזו. מה עם התעללות של החוקרים האוקראינים באייל בספר התנקשות? ויש עוד מלא כאלה. לא יודעת, לא יותר מדי הזיז לי משהו בלב. בטח לא עד כדי הקאה…
אבל מה שבטוח, שכשאני אעשה סיבוב שני לספר, אני אדלג על הקטעים של השבי של אייל. עצוב מדי.
נ.ב.
אבל ברור שאני מבינה אותך, כן? שאני לא אצא איזה אחת אכזרית וחסרת לב…
זה לא קשור לאכזריות ולא לחסרת לב.
זה תלוי בסף רגישות ולכמות התכנים האלימים שנחשפו אליהן במשך החיים. זה יוצר חיספוס וזה בדיוק הסיבה שזה לא כל כך הזיז לך!
זה הכי הזוי ונורא, למה להתרגל לדברים כאלה? למה להרגיל אותנו לדברים כאלה?
אחחחח אחחחח מה יהיה במבוש?
מצד אחד אנחנו אומרות שאנחנו דומות מצד שתי הפכים, איך זה מסתדר ביחד?
אני דווקא נהניתי מכל התעללות באייל, אני יודעת שזה נשמע אכזרי, אבל זו המציאות.
זה העלה לי את האדרנלין ובמשך כל ההתעללויות הייתי עם חיוך מאוד מסויים שמי שמכיר אותי טוב- יודע לזהות אותו.
ומה מוזר?
שבזמן שאייל מתפרק- אני ביחד איתו (הכוונה על בכי).
אני אהבתי את דם קר, חוץ מהקטעים שאייל בוכה.
אנחנו דומות ושונות, בכל זאת שני אנשים שונים?
והיי אל תחשבו שמי שלא הזדעדעה היא חסרת כל לב ורגש. זה הכי לא. מאוד הגיוני שאני בן אדם אובר רגיש.
גם אני אוהבת לקרוא על התעללות ואלימות ברמה כלשהי (עובדה את יודעת שכתבתי דברים כאלה) אבל לכל בת יש סף אלימות אחר שהיא מצליחה להיחשף אליו.
ואני… פשוט לא.אני
מאוד רציתי להגביר מודעות, סופרות לא כותבות רק לעצמו יש להן קהל יעד עצום הן משפיעות עליו!
זה דווקא הקטעים שהכי אהבתי ?
קטעי השבירה שלו היו הכי יפים בספר.
היה משהו מדהים בלראות אותו מתמודד עם פלוס מינוס אותם דברים שמתוארים בשאר הסידרה, ובכל זאת בדרך שונה. בספרים הקודמים (חוץ מקצת טווח אפס), הוא התמודד כמו 'מכונת מלחמה'/'טיל שיוט חכם' – כלשון יונה, אבל הפעם הוא עבר את זה הבנאדם, עם רגשות, וזה היה מדהים בעיניי.
יונה, תמשיכי לעשות אותו ככה, הוא הכי חמודי שהוא בנאדם ?
ברור.
גמני אהבתי.
אבל אם נלך על הפעם הראשונה שקראתי את דם קר אזז…
אחרי זה כבר נגמר מאגר הדמעות;)
הבנתוש?
ואיי במבי, את כלכך דומה לי בקטע הזה שזה משגע את כדיי התחרפנותתת! אני וספרים זוועתים- לא חברים. נקודהה!
ואת נשמה, אתזה אני תמיד אמרתי..
תודה ישר והפוך!!
כייף לשמוע הזדהות בקהל?
נ.ב הפוסטים של שילד שיקפו אותי כמעט לגמריי.
שילדוש- תודה:)
גם אותי, רק שעד גבול מסוים מאוד.
ואני עדיין חושבת שיונה הגזימה.
את האמת, למה אנחנו אמורות לדעת איך בדיוק מענים אנשים בסוריה? מה הדבר הזה יוסיף לי בחיים?
למה אנחנו אמורות לקרוא את הסדרה?
מה זה יוסף לנו בחיים?
התשובה היא: כלום.
כןכן.
כ ל ו ם .
אולי זה העלה לי את רמת הכתיבה, אבל לא יותר מזה.
הבנת במבי??
חחח תודה מותק .
טוב, אני לא הרגשתי צורך להקיא ולא הייתי בהלם קרב וזה עצוב כי באלי לפעמים לשחרר ואני מידי קרה בשביל זה אוףףף למה לא יכלתם לערבב קצת מזרחיות בגנים ההונגרים-רומניים-בולגריים-ואיך לא פולניים שלי:)
ועכשיו ברצינות, היא באמת הגזימה, והיא יודעת שקהל היעד העיקרי שלה אלו קוראות בנות בנות 14-18, נראה לי.
כן כדאי לגמור אותו, למרות שהוא נגמר זוועה,אני פשוט גמרתי אותו וסתמתי את הגולל עליו, מחכה לספר הבא שאולי קצת ירגיע אותי…
ואוף גם לי עשו מלא ספוילרים, עכשיו כשאני חושבת על זה, כמעט ולא היה סרט יפה או ספר טוב שלא עשו לי עליו ספוילרים לפני, כזה ביאוס.
? נראלי ההבדל ביננו הוא שאני רציתי את הסיפוילריים חחח
אני כרגע הפסקתי לקרוא את הספר באמצעו, אם אני ימשיך אותו מתי שהוא רק ה' יודע. בקרוב זה כנראה פשוט לא יקרה. אני עדיין בטראומה?
כן הבנתי חחח, לא יודעת מה זה מזוכיסטית אבל לפעמים אני אכזרית שזה מבהיל גם אותי
במבי נסס שכתבת את זה, כי ניסיתי להשיג את הספר..
וזה נשמע רעע
מבהיל
מבחיל
לא רוצה להיחשף לדברים כאלה. אני מכירה כמעט את כל הסדרה שלה בעל פה, ושום ספר לא זעזע אותי כמו התיאורים שלך על הספר..
תודה במבי שאת חוסכת ממני.
אני גם מכירה את הסדרה שלה מצוין, מעולה.
ואני אהבתי אותה, ועדיין אוהבת (!) אבל… אוף זה היה לי נורא מדי.
אבאלהה
תודה על הפוסט
גמאני רגישה מאוד בקטע של ספרים
בקטע של חלומות בלילה.. והמחשבה והדמיון לא יוצאים ככ מהר מהראש.
אז תודה
כי כמעט קראתי את הספר
ואמרו לי שזה סוכני מוסד.. מיד נרתעתי לאחור
אולי תיאורי הזוועה האלו קיימים.. אבל למה אני ילדה תמימה וחמודה (אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל בכל זאת..?) צריכה לקרוא אתזה?! למה?
והיה זה שכרך
אגב, מזמן שמתי לב שאת מוכשרתת
הפוסטים ככ משכנעים וכתובים בצורה ברורה קולחת ובהירה
תודה במבוש❤
זהו בדיוק!
הרי לדעת אנחנו יודעות שזה קיים, אבל לקרוא את התיאורים בפוטרוט למה? בבקשה תחסכו את זה ממנו…?
ותודה!! איזה כייף לשמוע, חמודה שכמוך?
מה זה מזוכיסטית?
רגישה כאילו?
מתעללת בעצמה
בן אדם שעושה רע לעצמו במודע
או בעברית – בת שקוראת ספרים של יונה ספיר, נחמן סלצר ועוד ספרים מלאי עלילה פרועה ומוות
נחמן גרשונוביץ**
נכון שהתבלבלת איתו?
מזוכיסטית זו אחת שנהנית מכאב.
שכואב לה, שעושים לה כאב על ידי קריאה תחושה וכו, והיא נהנית.
אני לא ויקיפדה אבל זה העיקרון?
מזוכיסטית זה אחת שאוהבת לסבול או משו בסגנון…
פוגעת בעצמה
הלך נפש שבו האדם נהנה לסבול כאב והשפלה על מנת להגיע לסיפוק,
התשובה היכ נכונה כאן הוא גם רוצה להשתעבד למששהו, בנאדם כזה הוא גם נחיתי-
זה הפירוט הפסיכאטרי
מה שמשתמשים בו באופן כללי ובקליליות זה בנאדם שנהנה לסבול
אבל המחלת תנפש הזו היא הרבה יותר גרועה מסתם לאהוב לסבול
מזוכיסט זה אכזרי כלפי עצמו.
אוי במבי במבי…
אני גם חושבת שזה ממש מוגזם כל ההתעללות הזאת. גם בהתנקשות חשבתי שההתעללויות באייל קצת מוגזמות, אבל הבנתי שיש כאלה שנהנים מזה. בדם קר זה נראה לי הגיע לשיאים חדשים, התאורים שלך משקפים את זה ממש טוב.
אני באופן אישי לא אוהבת מאוד לקרוא על אנשים שסובלים, אני גם חושבת שזה לא דבר טוב כי זה מרגיל אנשים לאלימות וסבל ואז גם במציאות פחות מזדעזעים מזה…
בכל מקרה אני שורדת הכל בספרים. אם אני מתחילה ספר אני אגמור אותו בכל מקרה, אפילו אם הוא משעמם עד מוות או סתם מעצבן.
אז אני בדיוק ההפך, אני יכולה להפסיק לקרוא כל ספר באמצע.
(צוואה, מהלאלל, דם קר…) אם זה לא עושה לי טוב אני פשוט לא מסוגלת להמשיך…
אעאעעעע
את גורמת לי לחשוב שוב אם לנסות להשיג את הספרים שלה..
זה רק דם קר או כל הסדרה ככה?
לא רוצה להתחפספס, מספיק מה שכבר מחוספס…
דם קר זה השיא של ההתעללות.
עד טווח אפס זה היה לי בסדר, להוציא את ההתעללות באייל בהתנקשות עם האוקרייאנים…
מי שקוראת ספרים כאלה צריכה לקחת בחשבון שיהיו לזה השלכות מזעזעות
אני לא רוצה להתמודד איתן, הספיקו לי הטראומות מהספרים שכן קראתי בטעות לכל החיים ולכן לא מתקרבת לעבר ספרים כאלה
אז אל תפני לאוחזות בעט, כי הם לא ישתנו
אלא לקוראות. קחו אחריות. אל תקראו ספרים שמלבד מתח ורציחות ועלילות וזוועות אין בהם כלום.
אבל איך אני יכולה לדעת שזה מגיע לרמות כאלה בספר לפני שהתחלתי לקרוא אותו! למען ה' איך?
ואני כן רוצה לפנות אל האוחזות בעט אם אחת תשתנה ושתיים ושלוש, והיה זה שכרי. תאמיני לי, ילדות בגיל שלנו וגם בגילאים יותר גדולים לא צריכים לקרוא זוועות.
ממ לא קראתי את הספר. למרות שאני מכורה לכל הספרים שלה 🙂
אני מכורה לכל הסדרה עד טווח אפס. זה לא שהפסקתי לאהוב את הספרים. זה שאני לא סובלת את דם קר. מבחינתי הטופ של הסדרה זה טווח אפס וזה היה יכול להיות מהמם אם היא הייתה סוגרת שם את הסדרה.
וואו אני פשוט מזדהה ברמותתת
ממש הרגשתי ככה!! גם לדעתי היא טיפה הגזימה…
טוב לדעת שאני לא היחידה שהזדעזעה ככה?
איך אני שמחה לשמוע!
תודה!
למה לקח הרבה זמן עד שהבנתי שאני לא מוזרה, וזה לא רק אני שלוקחת דברים שכתובים בספרים מדי ללב…
חחחח במביייייי
הלוואי שזה היה מצחיק אותי?
סליחה,
אמא שלי (עסקנית ציבור ושליחה) טוענת
שהספרים האלה בכלל לא אמורים להיות בחב"ד (לדעתי בכלל בציבור בדתי)
הם פשוט הסתננו, ודי בושה שהם נמצאים על המדף של הספרייה החדשה בבית רבקה.
אנחנו עדינות. המקום של ספרים כאלה הוא בציבור החילוני, מסכנים.
(לא שאני בעד שהם יקראו את זה, אבל זה פשוט לא מתאים לנו ושם יש הכל.)
זה גם טימטום הלב והמוח, הספרות הזאת והתיאורים.
קראתי ספר שלה ואני לא קוראת יותר למרות שזה מעניין נורא.
הספרים האלה אמורים להיות מורחקים מבתים חבדים. לא מתאים לנו
יש בזה משהו מאוד מאוד נכון.
כי תיאורים כאלה פשוט מחספספים את הנפש וגורמים לנו להיות שלווים אל מול זוועות, שזה מזעזע אותי…
אני לא יודעת אח זה בסדר שהם נמצאים בחבד ולא יודעת אם זה לא בסדר. אני רק רוצה לעורר מודעות…
הקטעים האלו הם הקטעים שהכי נהניתי מהם. לא נעים לומר..
את בכלל לא צריכה לא להרגיש לא נעים.
מדובר כאן על סף רגישות ועל כמה בן אדם חזק. אפשר לאהוב את ואפשר לא.
אבל אני חושבת שאת יכולה להודות בזה שהתיאורים אם כל זה שנהנית היו זוועתים… (ואת יכולה שגם לא?)
לעולם אני לא אבין איך המונח מזוכיזם נכנס לעולם הספרות החרדי. במיוחד שהוציאו את המונח מהקשרו ולקחו ממנו רק חלקים מסוימים.
הרסו את הפואנטה של מילה שלמה. זה משהו.
??
אני חוקרת מילה רק דור אחד אחורה, אחרי זה זה כבר לא משנה לי כמה גלגולים היא עברה עד שהגיעה למונח הזה.
חבל?
ידע כללי אף פעם לא מזיק, במיוחד בנוגע לזה.
ואו. קראתי את הפוסט פעמיים כדי ליהות בטוחה שהבנתי. במבי אני בטוחה שזה עזר להמון בנות שהן רגישות ולא היו עומדות בספר.
תודה אלופה!
בבקשה, מהממת!!
אני שמחה לקרוא?
עשית פה מלא מלא מלא ספויילרים.
ביקורת צריכה להיות כזו שנותנת חוות דעת על הספר אך מאפשרת לקרוא אותו ולא פשוט חושפת הכל.
גם אם את מזועזעת עד עומקי נשמתך, ולפי מה שכתבת- אני מבינה גם למה ומניחה שגם אני הייתי כך, היית צריכה להתחשב.
או לפחות לרשום למעלה: זהירות! ספויילרים וביקורת על 'דם קר'.
רק דעתי.
בהנחה שאת הבת גם משתי תגובות למעלה, אני עונה לך כאן.
מה שכתבתי לא מתיימר להיות ביקורת מקצועית, ולא ביקורת בכלל. כתבתי כאן רגשות ולכן לא שמתי מיקוד על החשיפה של הספוילריים.
מה שכן, את צודקת. ואני מתנצלת. הייתי בסוג של סערת רגשות כמו שאומרים ופשוט לא שמתי לב..
סליחה שוב.
נ.ב
אבל אם ראית שזה מגלה לא היית חייבת להמשיך לקרוא?
יפה מאוד
תודה?
יש משהו במה שאת אומרת… למרות שבכל הספרים שלה יש את הקטעים המזוויעים האלה.
זה בהחלט הספר שהכי זעזע אותי, לקח לי כמה ימים להרגע ממנו, הייתי בסוגשל דאון ? עכשיו תצחקו ותגידו "זה כולא ספר", אז זהו, שלא ממש. כמו שאת בעצמך כתבת, סופר/ת טוב/ה נמדדת -בין השאר- ברמת החיבור של הקוראים לדמויות. ומכיוון שיונה עושה את זה יותר מידי טוב, פלוס חוש הדמיון שלי, זה בהחלט משפיע. הפלאש בק לעבר מזעזע בכל קנה מידה, ולא בגלל שהוא מגעיל, בגלל שנפש של אדם לא מסוגל להכיל התעללות כזאת, שהייתה, במחשבה שנייה, לכל אורך הספר; חייל שלו מת בגללו (!) בנצי חצי מת בגללו(!) אלי ושאר הלוחמים עברו התעללות איומה בגללו(!) ומעל הכל, הבגידה המסריחה אבר של המדינה… השאיר אותי עם טעם רע.
#לא_ נשכח_ ולא_ נסלח. עד שיצא חלק שמיני שיכפר על קודמו.
תוסיפי לכאן את הנ.נ.נ.ב. שכתבת בצהוב…
בשאר הספרים הקודמים אני חושבת שזה עוד היה ברמה סבירה. כאן פשוט לא הצלחתי להכיל את עומק הכאב וההתעללות.. זה היה יותר מדי בשבילי.
אני חושבת שהיא רצתה להפוך אותו לאנושי אחרי שש ספרים של בן אדם מכונה. אבל להפוך בן אדם לשבר כלי זה לא אנושי. זה שבר.
צודקת.
ואייי את כותבת כזה יפההה אבל נראה לי אמרתי לך את זה כבר חחח
מסכימה איתך… מצד שני כן רציתי שאייל יישבר… לא יכול להיות שהאדם בלתי רגיש, לא מזיז לו כלום, אדיש וחבר גבולות..
כאן הוא יותר אנושי…
טועה..
משתף…
בקיצור אהבתי את הסר למרות הכל…
אבל מזדהה לגמרי!! היו לי גם בחילות נוראיות (רציני לגמרי) ובכיתי גם מלאאא
תודה!!?
אנושי, בכייף הוא יכול להיות. הבעיה שהיא שברה אותו ברמות של צל אדם.
ואם לבני אדם יש בחילה מהספר, צריך לחשוב פעמיים עד כמה כל התיאורים היו באמת נצרכים…
וואי, רחמיי נכמרו עלייך. באמת. תודה על האזהרה, לא תכננתי לקרוא אבל אזהר שלא יפול לידי ספר מעין זה.
נ.ב. אמרו לך את זה כבר, אבל את כותבת יפה!
?
את חמודה יפוש!!
נ.ב
תודה!?
וסתם הערה:
אם היא הייתה חוסכת בכל מיני תאורים, זה היה לא אמין, ויותר דומה לסגנון שאר סופרי המתח החרדים שחוסכים בתאורים וסיטואציות ובכך יוצרים חוסר אמון אצל הקורא.
אז בא נאמר ככה, הפשלה שהתפקששה בספר הייתה ששכחו להוסיף על הכריכה אייקון של: "לא לבעלי לב חלש!". מעבר לזה, אני חושבת שהיא בסך הכל עשתה את עבודתה המקצועית. ובנות שתאורים כאלה מזעזעים אותן מאוד מאוד, שפשוט לא יקראו. (לעניות דעתי התאורים לא יותר מידי חרגו משאר תאורי הסידרה… נו שוין).
לא
צריך
לתת
לסופרים
וכל מיני תסריתאים
ומיני בישין
לשחק לנו ברגשות
אנשיםםםם
אני באמת לא מבינה את ההגיון בזה
תקראו ספר שנותן לכן! להרגש מה שאתן! רוצות!
לא ספר שמכניס את הרגש בכפית, לא!
אנחנו בני אנוש בעלי בחיריה ח ופשית
מרגישה שהסופרים האלה מזלזלים בי ובאינטלגנציה ובלב שלי
לא
אני מאמינה ממש שצריך "להתעלל" בדמויות כדי שהקורה חואהב לקרא את הספר
אבל בבקשה
בעדינות
ושתדעו שיש ספרים יחידי סגולה
שכתוב שם על מקרים מזעזעים בצורה טובה
אם יש למישהי המלצות אני אשמחח
האדם מחפש משמעות
של פרנקל
כתבתי תגובה ארוכה ושכחתי שלא מעלים כזה אורך
ואיי מעניין אותי נורא
תשךחי בשתי הודעות נפרדות?
אני דווקא לא מסכימה איתך. היא הייתה יכולה להוריד חצי מהתיאורים ועדיין זה היה מזעזע מספיק. כמו בהתנקשות, למה צריך יותר מזה?
ואם את לא מאמינה, את יכולה לקרוא את הספר שלי (?) אני חוסכת זוועות ולמרות זאת בנות התחברו לדמות וכאבו שכואב לה. אבל לא רצו להקיא את נשמתם! זה הבדל ענק.
לא קראתי את הספר המדובר, אבל אני לגמרי איתך בכל הנוגע לסף רגישות… צריך לשמור עליו עדין.
כל כך נכון…?
תודה!
בול בול בול בול
שמחה שמישהו חושבת ככה
נקודה נורמאלית פתאום
לא לתת לסופרים /תסריטאים
לשחק לכם ברגשות
זה הרגש'ש
הלבבבב
שלכןןן
תודה!!
שמחה שאת מבינה.
בנות, אני הכי לא יוצאת נגד יונה ספיר!
במבי דבר ראשון אני מסכימה איתך בקטע של התאורים הקשים , גם לי היו כל מיני מחשבות בעקבות כך..
אבל בכל זאת, וסליחה שאני ככה באה בצורה בוטה, אני חושבת שיש פה הוצאת שם רע, והפוסט הזה והתגובות שאחריו גרמו להמון בנות לא לרצות לקרוא את הספר ואולי יש פה סוג של הוצאת דיבה.
כי מי שקוראת מרגל להשכרה היא יודעת שזה ספר שמדבר על מרגלים ופשע והיא באה במוכנות נפשית ( פלוס מינוס) כדי לקרוא את זה. ואם היא מחפשת משהו לא מסעיר אז שתלך לקרוא על בעיות בשידוכים וספרדיות שלא מתקבלות לסמינרים?
אני חושבת שכל אחת צריכה לעשות את השיקולים שלה עם עצמה וההורים שלה אם מתאים לה לקרוא את הספר, והתגובות לפוסט הזה לא צריכות להוות שיקול אם לקרוא או לא, כי משהו שמזעזע מישהי אחת, יכול להיות שלשניה זה לא מזיז… ויכול להיות שיש פה בנות שחושבות שמדובר בדברים הרבה יותר גרועים ממה שאתם מתארות, הכל יחסי..
אז אולי כדאי להמנע מתגובות נחרצות?
אני מאוד מאוד מצטערת אם זה היה נשמע ככה.
אני לא באתי להוציא עליה שם רע ולא שום דבר.
אני כתבתי מפורשות שאני אוהבת את כל הספרים שלה עד לדם קר. לא כתבתי כאן דעה נחרצת, בכלל.
כתבתי את הרגשות שלי, את מה שאני מרגישה.
לא מנעתי מבנות לקרוא, אולי נתתי כאן ספוילר לא במקום… בכל מקרה, אני לא חושבת שלא הייתי צריכה לכתוב את הפוסט, כי גם הכותבת הכי טובה צריכה לדעת לקבל ביקרות, לא? 🙂 אגב, לא ידעתי שזה מה שהיא בספר אם הייתי יודעת לא הייתי קוראת…
לא קראתי את הספרים שלה,
אבל מסכימה איתך מאוד!
סוף סוף אחרי התגובות כאן אני לא מרגישה עוף מוזר?
תודה דינה?
אני דווקא אהבתי אתזה. מאד מאוד. גרם ללב שלי לדפוק מהר לכל עורך הספר. הרגשתי את אייל באמת.. את הצער שלו.
וואי ממשש
את כותבת מדהים! סופסוף טור דעה יפה…
תודה מישל!?
מסכימה איתך!
ואת יודעת את זה.
מה המטרה של הכתיבה בסגנון הזה אני עדיין לא הבנתי.
כי יש בנות שמתחברות, וכל אחת והסגנון שלה 🙂
תודה!
המטרה היא שלא תלכי לחפש את הז'נאר הזה במקומות קצת פחות טובים
במבייי!
כיף לראות שזה עלה!
מסכימה איתך מאה אחוז!
הספר הזה היה הזוי ולדעתי היה טוב אם הסדרה הייתה מסתיימת בטווח אפס…
גם ירידה ברמה, גם מסרים לא משהו… (בעלילה ובקטע שהיא הורסת את הדמויות כאילו יש שלמות או שברון…) וגם הקטע הזה של ההתעללות שבכלל לא הזיזה לי…
אני דווקא חושבת שגם בציבור שלנו צריך לכתוב עלילות מסעירות ואקשן ובומים אבל צריך להציב גבול מסויים או לפחות להביא את זה בתיאורים קצת יותר ידידותיים…
מקושרת!!
כייף לי שהבנת את הכוונה שלי, תודה 🙂
למה את אומרת ככה??
טוב, בתכלס המסר של דם קר ושל תווך אפס זהה לדעתי.
אולי.
אני התכוונתי שדם קר הוא פשוט מיותר וטווח אפס כבר מיצה את הסוף.
מילא אם דם קר היה שונה ויותר על רמה…
או עם מסר אחר…
וואו!!
קודם כל,באיזשהו מובן אני מזדהה ומבינה אותך כן?
גמאני מאוד רגישה
וכן,הקטעים על תרומת האיברים,ואיך לוקחים אותם ואיך אורזים אותם נורא הגעילו אותי,פירטה יותר מידי!
הקטע עם העמוד תליה-כואב! גרם לי לבכות ממש,לא בהיסטריה אבל כן.
לדעתי,הכתיבה שלה מצוינת!!
בחילה?לא קיבלתי מהספר
להתפרק?אולי קצת,בקטע טוב.התחברתי לדמות המהממת של אייל.
אז..באמת לא יודעת מה להגיד(:
את לא חייבת להסכים, בכלל לא 🙂
אני לא אמרתי שהכתיבה לא מצוינת! אם היא גרמה לי להרגיש ככה, היא מושלמת!
אני… קצת פחות אהבתי את התיאורים הכל כך מפורטים של ההתעללות, קשה להכיל דברים כאלה… לי לפחות.
את יודעת?
זה החזיר אותי לפיגוע של אבא שלי לפני 5 שנים וכל התופעות לוואי, שאין צורך להאריך אותן פה.. זוועות.
סליחה, אני מצטערת 🙁
מקווה שזה לא היה קשה מדי.
אבל אולי דרך התגובה שלך בנות יצליחו להבין קצת יותר למה התכוונתי, הלוואי.
נסכם כך:
ידוע שבנות הם עם רגיש (ותמיד יש יוצאות דופן בכל מיני מובנים), לכן מבינה בנות שלא מסוגלות לקרוא כאלו ספרים, וזה בסדר לחלוטין! אבלל, הסידרה נועדה מלכתחילה (לעניות דעתי) לבנים. כן, זה סגנון גברי לגמרי, למרות ועל אף הרגש המוכנס שם. (מעניין אותי להראות את הפוסט לבנים שקראו ולערוך סקר האם הם מזדהים ?). מי שלא מסוגלת צריכה לדעת להתרחק מכאלה סגנונות.
לכל אחת מאיתנו יש נפש שונה, עם רף סבל שונה, לכן התגובות כאן לא באות לשלול ספר/סופרת (לכל אלה שנעלבו בשם ספיר ?) וגם לא להביע חוות דעת מוחלטת.
*#הכל_עניין_של_סגנון.*
יונה, אוהבות אותך ואת הספרים שלך! לא להעלב ?
לא קשור.
יש את הקטע שהיא מקהה לקוראים את הרגש בספרים שלה.
זה בא בהדרגה ככה שאחרי התנקשות כבר לא מזדעזעים מדם קר…
לדעתי זה לא טוב.
אם הבנתי נכון זו גם דעתה של במבי…
זה לא קשור לקטע שבנות הן עם רגיש שזה גם לא תמיד נכון כי אח שלי רגיש כמו ילדה ואני לעומתו לא ממש מחצינה רגשות…
זה העניין של להרגיל אותנו לזוועות.
מה התועלת בכתיבה על סחר באיברים??
תגובה שאהבתי!
הבנה שלכל אחת יש נפש שונה, וסגנון שונה.
לא באתי חס ושלום להאשים את יונה! תסתכלו בנ.נ.נ.ב האחרון לפני שאתן אומרות את זה, טוב? 🙂
יונה כותבת תותחית!
אבל לי זה היה קשה… ורק רציתי לעורר מודעות בלי לאשר ולשלול אף סופרת.
מקווה שיצאתי בסדר 🙂
אחלה ספרר
ואם הסופרים היו הולכים עפ דעותיכן הנלבבות לא היתה ספרות בצבור החרדי והייתן מסתפקות ב'דדי גמדי' שהרמה שלו נמוכה יותר ממנו.
לארוצה – לאצריך
ספרי קומיקס לא חסרים על המדף
היי מתוקה, היית יכולה לעדן קצת את התגובה שלך?
לא הגעתי להשמיץ את יונה, הנחתי את הדעה שלי על השולחן.
ואני חושבת שמדדי גמדי זה היה קצת מיותר? ואני לא קוראת קומיקסים הכל בסדר.
יאללה לג בעומר, הכל ברוח טובה!!??
במבילה, במבילה…
אני את דעתי כבר אמרתי לך?
אני האמת לא הזדעזעתי כל כך מהתיאורים שבספר, כי לדעתי זה פשוט חזר על עצמו באופן מונוטוני, כל הספר חוזר על קודמיו, הוא היה משעמם באופן סביר מינוס, והסוף שלו היה נורא ואיום ברמה שישבתי פעורת פה מול הספר הפתוח, ואז סגרתי אותו בטריקה שגרמה לכל הבית להסתכל עלי וזרקתי אותו לארון….
???
Mc אוי צחקתייייי?
אין עלייך, חמודה אחת!
רק זהירות על הספר סכנת קריעה??
בול אני.
רק שבקטע רציונלי כשחשבתי על זה יש גם את העניין הרגשי.
פשוט ירידה ברמה…
נראלי שהיום מבחן האם את מזוגיסטית זה האם הסתכלת בתמונות ממירון?
איזה יופי שלא קראתי את מרגל להשכרה חוץ מהחלק הראשון(אני אהיה הוגנת ואגיד שזה היה כי לא הצלחתי להשיג), מסתבר שהצלתי את נפשי משחיתות ברמה גבוהה פלוס שחיקת סף הרגישות שלי.
נחמד!
כנל
לא קראתי כלום
ואני אחת שמפחדת מתיאורים..
אז תודה במבי
באמת באמת תודה
אעאאעעע נוראייי
זה כזה לדפדף בתמונות ותוך כדי להגיד לעצמך למה את עושה את זה, למה? ולהמשיך לראות.
הרוצה בטוב, מאז ששמעתי את זה בבוקר, הלב שלי עדין לא נרגע. ישבתי חצי שעה בהלם. עצוב לי.
ובמבי, את דם קר קראתי בשלוש בלילה אחרי ליל סדר שני. פתאום אני שומעת בום כזהה החלון נתרק מהרוח. הלב שלי קפץץץ. הכי מפחיד לקרוא בלילה. פשוט בלעתי כל מילה. מזל שכולם היו ישנים. אחרת היו צוחקים עלי שאני פשוט לכל אורך הספר השפתיים שלי היו מלמלות תפילה, התפללתי שאייל ינצל מזה. זה היה גדול עלי. אבל התחברתי לאייל. הרגשתי את הצער שלו. והתעצבנתי על יונה ספיר עם הסוף, אחרי כל מה שהיא עושה לו לכל אורך הספר זה הסוף?!?!?!
גם לי עצוב מאוד… מאוד מאוד אבל לא מוכנה לראות תמונות/ סירטונים וגם לא לשמוע תיאורים מדוייקים. זה מחריד, זה לא עושה טוב לאף אחד.
מתאבלת אבל לא מענה את עצמי
ארבעים וחמש הרוגים??
ה' ארבעים וחמש!!!
זה לא נתפס, היום בכיתי כמו לא יודעת מה.
כל החדשות מדברות על זה ופשוט אין לאיפה להימלט.
לא יכולה לשמוע תיאורים, די, לא יכולה. הלב שלי לא עומד בזה
הגעתי למסקנה שאולי הבעיה בי, אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
מאז שקראתי את דם קר במקום להקות את הרגש נהייתי רגישה פי אלף, לא יודעת עד כמה זה טוב. כבר מבולבלת לגמרי.
וגיליתי שאני כן
ואי את לא מבינה עד כמה שאני מזדהה איתך!
אני סיימתי את הספר אתמול.. וגם ככה כל הדבר הזה שקרה במירןם לא יצא לי מהראש ועוד לקראו ספר כזה..
היו הרבה חלקים שפשוט לא הצלחתי לקראו ודילגתי עליהם.. כמו למשל הניתוח של איתן או החקירה של סלע..
חברה שלי אמרה לי שאני בטוח אבכה כי אי אפשר אחרת.. אבל לא הצלחתי אפילו לבכות.. הייתי פשוט בשוק ולא הצלחתי לנשום נורמלי!!! פשוט רעדתי!!!
למה??? אני דווקא אוהבת את הדברים האלה בטרוףףף
אבל אולי באמת היא צריכה לשים תו על הספר "תיאורי התעללות, לכאלו שלא מזיז להם בלבד" (ניסוח מהוקצע ביותר?)