לא טסים לתשרייייייי
ערב ראש השנה תשפ"ב.
אני טסה, עוד כמה ימים, טסה מעל העננים.
אתעופף לי בשמי רום עד שאנחת בקול רעש גדול.
טסה אל מלכי, אל אדוני מורי ורבי.
טסה, מדלגת על ימים וחוצה ארצות.
מוזילה כל כספי, מזילה כל דמעות.
טסה להתראות עם אבי, עם נשיאי.
כל נים שקיים באיברי, חש זאת.
כל וריד וכל איבר יספרו על התחושות.
כי אני טסה, ואני מתרגשת.
מתרגשת פירושו מרקדת ומקפצת, או לחילופין מבכה ומצועפת.
דמעותיי דמעות אושר, פחד, געגוע.
דמעות ציפייה והתרגשות גואה.
אני טסה, ולא מעכלת את המאורע.
רוצות להשאיר שמות? אשתדל להזכיר אצל הרבי את כל מי שתשאיר לפני שאלך לאוהל:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
רק ראיתי את שמך עלה לי זוהר בעיניים!:)
את טסה, פנקסושששששששש
די, אני כ"כ מקנאה..
נצלי את זההה!
תתחנני שניגאל, טוב?
דיי, כולן טסות, בהרגשה שלי.
ורק אני נשארת פה בארץ, הקדושה אומנם, אך לא בית רבינו שבבל.
תהני המון-המון, פנקס!
ותזכירי אותי שם, טוב?
Harry בת פלונית אלמונית.
הרבי כבר ידע, אני בטוחה.
נסיעה טובה!
וואו…אבל אני גם רוצה ככה להתרגששש…רוצה להסביר לי ממה בדיוק?! כאילו…את באמת מרגישה שהרבי הוא אבא שלך, ושהוא נמצא שם?? אני מרגישה שאין מה לשכנע אותי כי אני לא כזה מאמינה בזה….אבל הייתי רוצה גם להתרגש…
את חבדניקית? לא מאמינה במה?
את יודעת? מתשרי אפשר להתלהב ג מהחיצויני, כל השאר יבוא לבד.
אפשר להתלהב מהבצוותא עם החברות, אפשר להתלהב עם מהשכונה שמלאה אנשים, חסידים וחסידות. להמשיך להכנסת אורחים המופלאה שאין כמוהה בכל העולם.מהצפיפות, החוויה של המטוס, המחוץ לבית, האלפי חסידים. המארש, התקיעות האדירות, הקול של החזן שאת לא שומעת.
הכל הכל מסביב, בלי לנגוע בנקודה הרגישה באמת- הרבה.
הרבה שנמצא שם, חי, פועל, עובר בשביל, מעודד, תוקע (!), ארבע מינים שלו, סוכה שלו.
-ואי אפשר לראות את זה, אי אפשר! זה כל כך כואב! פיזי!
הלוואי ויכלונו, לספוג ולו במעט. זו ההרגשה של כל חסיד, החשש שלו בכל תשרי מחדש, תשרי עם הרבי אנחנו רוצים! רוצים לראות, לשמוע, למשש. עש מתי?!
אפשר להרגיש, את הדמעות בתקיעות, השמחה במארש, יראת הכבוד בשביל, עוצמה בעידודים, קדושה באתרוג, בסוכה, בכל מרצפת.
הרגשה חיה, פשוט ככה, סווען סווען טי הוא חי! גי שם חי הרבי ונותן כוחות לכולם וכו במנגינה הידועה:)
כל הבנות שטסו לתשרי, קחו איתכם מלא חופניים מהדבר העוצמתי הזה! מקום שלם שחי, פועל, נושם, בועט ויורק דם, כשהמנהל שלו, נניח, אילם (ח"ו כן), או עזבו לא יודעת איך להגדיר את זה, זו מציאות כל כך הזויה שאין לזה נמשל בכלל בכל הטבע.
בקיצור, לחיים חסידים! זאל שוין זיין די גאולה בלאד!!!
איזה זכות אדירה וואו
תנצלי כל רגע
זה רגעים קסומים שלא יחזרו.
טיסה נעימה
?