אל תפתחו את הפוסט

לא הקשבת? אוי ואבוי. אבל זה פוסט מעניין, תמשיכי לקרוא
קורונה.

בידוד.

סגר.

למידה מרחוק.
 

כל היום במחשב- חצי חיוני חצי לא.

החצי החיוני חיוני ברשמי.

בתכלס אני במייל גם אז, פעילה יותר מכל שאר היום:)

אז היום נכנסתי לשותפות וכמעט כל הכותרות של הפוסטים אותו דבר חח:)

"תכנסי לפוסט הזה" "תפתחי ותקרא" תכנסי ותגיבי" "אינמצב שאת לא פותחת"

וואו, בנות פה מחליטות עליי.

בכוונה אם תכתבי לפתוח אני לא אפתח, ממילא אני לא אפתח, אבל כדי לעשות לך הרגשה טובה אני גם אתרץ את אי פתיחתי בכותרת שבחרת לתת לפוסטך.

הנחשונה שבחרה בכותרת מהסוג הנ"ל זכתה בתגובות רבות.

השניה גם, השלישית, הרביעית, וכן הלאה כבר לא זכו למימוש של ההוראה בכותרת, וגם לא לתגובות מולהבות, ואיכשהו- זה הפך לאיזשהי נורמה, אולי לחץ חברתי?:)

ולאחר מחשבה מרובה והתלבטויות של ימים ולילות וימים כלילות ולילות כימים.

החלטתי—– ללכת נגד הזרם. בום.

תודו שאתן בהלם מהתעוזה? סתם אל טודו, כתוב בתורה שאסור לשקר, אז אל תשקרו.

וגם יש כאן עוד קטע כזה, שבנות רגילות, לגמרי לגמרי רגילות, כאילו פשוט לגמרי.

והן בטוחות—- שהן חוזות עתידות.

כאילו, מילא אני, כי אני יודעת שלא הקשבתן לכותרת.

אין מה להתווכח…

זה עובדה.

אבל אתן?!

"אל תסגרי את הפוסט למרות שרצית" "תודה שקראת עד כאן" (מאיפה לך שקראתי. אההה?) "למי שמתפלאת"

(מאיפה-לך-שאני-מתפלאת?-?-?)

בנות, אתן בסך הכל בנות רגילות בתיכון, ואין לכן שום כוחות מיוחדים.

אל- תחיו- בסרט-!

קיצר מקווה שתפנימו ותגוונו בכותרות לפוסטיכן.

ומבחן קטן, נראה מי באמת קראה את הפוסט שליי.:)

מי שמוצאת שגיאת כתיב (מערכת יקרה: אל תתקני לי תשגיאה) תקבל מדבקה וסוכריה ??..
טוב אז אני לא חשה את עצמי לחוזת עתידות.

אז בייי. היה נעים לחפור ?