עדכון: יש בך נשמה.
לפרק הקודם
היה משהו מרגיע בלהיות לבד.
רק היא ושקיעה מטריפת חושים.
נצנוצים של זהב עמוק, מסנוור. אפשר לראות את צורת השמש בבירור, שירה התנשמה. וואו, זה כל כך יפה.
היא התיישבה על סלע לבן אפור, מלוכלך. לא מסותת. העיניים שלה חולפות על העמק ברפרוף עדין, חולמני משהו.
שירה סיכלה רגליים, משפילה מבט אל הטלפון, צליל של הודעה נכנסת. נאסרין. 'יסמין, איפה את???'
מוזרה, אפשר להסתפק בסימן שאלה אחד בלבד. 'סרי, איזה דרמטית'.
'יסמין, את נעלמת בלי הודעה מוקדמת. קופצת מהחלון, מעקמת את הרגל ורצה אל מול הפנים ההמומות של אמא שלי. מה עובר עליך. מותר לי להבין?'
'האמת?' גיחכה לעצמה. 'כן. אף פעם לא שמעתי על בני אדם שרוקמים שידוכים מאחורי הגב של הכלה. ותנחשי איזה יופי, במקרה הזה אני- הכלה! נכון צירוף מקרים נדיר?' ציני, מריר. עצבני.
'אנחנו יכולות להיפגש?' התעלמה מכל ההודעה האחרונה.
'את מתחמקת נהדר. מי לימד אותך את האומנות הזו?'
'את. ואני מחכה לתשובה, לאן נעלמת?'
'לא משנה איפה אני', משכה כתף. מקלידה במהירות. 'אני אשמח לשעת שקט'.
'ואני אשמח לשעת שיחה'.
'את יכולה לרצות, סרי'.
'את מחויבת לי'.
'אני לא חייבת לך כלום. למה את חושבת שבגלל שגרתי אצלך כמה ימים וההורים שלך קנו לי שרשרת לצורך שוחד, אז אני אומר אמן אחרי כל מילה שתוציאי מהפה שלך לעולם ועד?!'
נאסרין נשמה עמוק, מחליפה מבטים מהירים עם אמא שלה. ברמת העיקרון היא צודקת. 'את לא חייבת לי', כתבה בהיסוס. 'אבל אני חושבת שמגיע לי יחס קצת יותר מכבד מאשר הזלזול הזה'.
שירה נשפה, מרגישה את הלב שלה פועם. בטירוף, באי סדר. 'סליחה'.
'עכשיו', ביררה, זהירה מאוד. 'אנחנו נוכל להיפגש?'
שירה כירכמה פנים, 'בואי, אני מחכה לך. ו- תבואי לבד בבקשה. אני לא אסבול שכל המשפחה שלך תצפה ב'קלוני' ו'במעשי המחפיר'
נאסרין לא הבטיחה. 'אני מחכה שתעני לי איפה את'.
שירה עצמה עיניים, פותחת, מקליטה הודעה קולית. שותקת והקול שלה גווע.
הלכה השלווה.
—
נאסרין נחתה מולה, על האדמה הסלעית. "אהלן, ילדת חוץ".
"וסהלן, ילדה נודניקית".
"תודה, אני תמיד אוהבת לשמוע מחמאות".
"ואני שמחה לחלק אותן, בעיקר לך. המשפחה שלך כאן?" שאלה בחשד.
"במרחק של קילומטר, שניים. ברכב".
שירה שתקה.
סרי הביטה בה, מחכה. דקה, חמש. נותנת לשקט לחלחל ביניהן, לטבע, לעשות את שלו.
"זה כאב לי", שירה אמרה פתאום. לא מסוגלת להכיל את השקט בחברתה של נאסרין.
"מה?" שאלה ברכות.
"ש- שקבעתם לי שאני מתחתנת איתו. ו…", נשפה. נשמעת פתאום כל כך טיפשה באוזני עצמה. "אתם יודעים שאני יהודייה, וזה לא מתאים לי".
נאסרין נעצה בה את אחד מהמבטים המהפנטים שלה, צוחקת קלות. "אבל את מכירה אותנו. אנחנו מקבלים את כולם, קשת של סגנונות. ערבים, ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים, אפילו קצת יהודים", קרצה לעברה. "ואת, את לא באמת מתנהגת כמו בחורה שומרת מצוות, אז למה קיבלת את זה כל כך קשה?"
"אנחנו לא מתאימים, סרי. אין לנו אותו ראש, המחשבה שלנו שונה לגמרי, אני צופה שיהיו ביננו הרבה התנגשויות ואני בסך הכל בת שבע עשרה וקצת. מה אני מבינה מהחיים שלי? למה, למה את לא מתחתנת עכשיו?"
"תחשבי על זה", העיניים של נאסרין נצצו. היא מתחמקת באלגנטיות מהשאלה. "אנחנו נהיה גיסות, ניפגש הרבה, יהיו לך ילדים. לי יהיו אחיינים. זה לא מרגש אותך?"
"לא יודעת", תלתה בה מבט מבולבל. "ואח שלך", הוסיפה בקול פגוע. "בכלל לא מעוניין להתחתן איתי. אני שמעתי".
"אוי", היא התקרבה לעברה. יסמין זזה קצת על הסלע הגדול, מפנה לה מקום. היא קמה, התיישבה לידה. "את הבנת אותו לא נכון".
"אני- לא, לא נראה לי שהבנתי אותו לא נכון. אני לא קשת הבנה".
נאסרין חייכה. "את לא מבינה ערבית כל כך טוב, אל תשכחי שכמה שנים טובות לא דיברת בשפה הזו".
"אולי", האמון שלה בעצמה התחיל להיסדק. "אולי את צודקת. את מבטיחה שאח שלך לא דיבר עלי? שהוא התכוון למישהי אחרת".
"אני נשבעת, יסמי".
שירה הצטמררה. יסמי זה הכינוי ששמור רק לאבא, באיזו זכות היא משתמשת בו בכלל?
בדיוק באותה הזכות שאת מזגזגת בין האמת לשקר, בין השחור ללבן. וזה קורה יותר מדי פעמים.
גם עכשיו.
"אני רוצה הוכחה", היא הפכה להחלטית פתאום. "אני שמעתי אותו אומר בפירוש שהוא לא רוצה להתחתן עם יהודייה".
"שירה", נאסרין נאנחה בחיבה. "לפי הדת הערבית את חלק ממנה. את לא יהודייה, אז איך אח שלי יאמר שהוא לא רוצה להתחתן איתך?"
"אבא שלך אמר שהוא חייב להקשיב לכל מה שהוא אומר ואח שלך אמר שזה קדוש בעיניו. זאת אומרת שהוא מתחתן עם יהודייה, ואת אומרת שאני לא", תקפה, לא פראיירית. "אז איך זה מסתדר?"
"את היית מבולבלת, סרי", השיבה בשלווה. "כנראה שפספסת מילה או שתיים. אבא שלי הזדעזע בכלל מהרעיון שהציעו לו יהודייה. אז איך הוא יתן לו להתחתן עם אחת כזו?"
"לא יודעת", מלמלה. נוטלת כוח.
"מה את אומרת?" העבירה יד על השיער החלק שלה, רך כמשי. גורמת ליסמין להרגיע את פעימות הלב שלה באמצעות התנועה המונוטונית, לגרום לה לחשוב בצלילות. להבין שזה שווה לה. "יש לנו הרבה כסף", המשיכה במלחמה המילולית שלה. "אבא שלי עשיר, הוא יתן לכם כל מה שתצטרכו כדי להיות מאושרים. תחיו ברווחה כלכלית מעולה".
יסמין העיפה מבט אחרון באופק. מרגישה איך הלב שלה מסתנוור מהכסף, מהזהב, מהכבוד.
המוח שלה נלחם, מנסה להשליט סדר בקטסטרופה של הרגשות. הם התגוששו, שולפים ציפורניים חדות, שורטים עד זוב דם אחד את השני. משאירים אותה פצועה, מדממת. משוועת להחלטה.
"את איתי?" נאסרין לחשה. רואה בעיני הדבש המתכהות שלה את הסערה, יודעת לפגוע בול פגיעה במטרה. להוציא את כל החמצן מהמוח, להזרים דם ללב.
לגרום לתאווה, לכבוד, להוציא את האדם מן העולם.
יסמין הנהנה. "אני איתך", היא קמה, מנערת את עצמה מגיר לבן, מטוהר. "והחלטתי. אני רוצה".
הנשמה, נזרקה לצד,
מעולפת.
ושמים בכו, כוכבים נפלו, נוגים.
שבעה עשר בלונים לא זכו להגיע אל האור.
לשרטט לב, לחבר אותה עם ה', לתת לה אומץ ורוחניות.
הם נחתו, מבוישים.
—
אם תקום עלי מלחמה.
ונכשלתי…
נפלתי.
ירדתי לתהומות חשוכים.
הבור ריק אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו.
איבדתי את עצמי לדעת, מעץ הדעת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
127 תגובות
וואיי זה מטורףףףף?
במביי אין עליךךך!!!
תודה מטען!!?
מתוקה אחת!
יש לי שאלה נאסרין היא ערביה או נוצריה?
ב-מ-ב-י
לא. לא.
א-ת כתבת את הדבר הזה??
זה. היה. פרק. מדהים.
את לא נורמלית.
זה היה מטורף.
ואת ההמשך אני אכתוב לך בפרטי.
אתן מכירות? או שיש אפשרות להתכתב בפרטי?!
חחח מסתבר?
תודה! כי גם הלא הנורמלית הוא מחמאה בתגובה שלך. ולפעמים זה מאוד נורמלי להיות לא נורמלי?
מכירות, אין באתר אפשרות לפרטיים.
ואווווו!!! מ ט ו ר ף !
איןן תמידד ידעתיי שממני לקחת את הכישוריםם בואיי
חחח לאאא את חיה בסרט ???
בטח ים סוער, הכל ממך. אלא מאיפה? מעצמי, וואו לא הגיוני?
אמאאאאאאא
בחיים שלי לא ראיתי כתיבה כזאת יפה
ממש התחברתי לפרק הזה מכולםםם
את כותבת מושלםם ונדיר ומהמם
ממש ריגש אותי
אלייה את חמודה!!
שמחה שהתחברת זה הדבר שאני הכי שואפת אליו. תודה, את גם ריגשת אותי?
ואוו. רותקתי!
די, את מוכשרת ומפחידה עם הכתיבה שלךךך ( בקטע טוב), כמובן;)…
אמאלה ואבאלה.
שלא יתחתנו!
אני נורא נורא אוהבת את התאורים שלך בכל אינטראקציה בין אנשים,
או מחשבות.
מטאפורות וזה, אם קוראים לזה כך;)
אהבתי אהבתי אהבתי!!!
פורטת על גיטרה, את מהממת!
תודה, תודה, תודה.
האמת שאני עד היום קצת מתלבטת מה זה בדיוק אומר מטאופרות, אז תסלחי לי??
למדנו עלזה היום בשיעור:)
חחחח
משו כמו(לא בדיוק הקשבתי)
כשמש חמימה ששולחת קרני אור
מזהים אתזה אם יש כ או כמו לפני
אם אין
זה לא מטאופרה
חחח לא בדיוק הסברתי כי לא הקשבתי כל השיעור
לאנורא
אולי אני יפתח ספר ספרות מכיתה ט חחח, בושה לשפה העברית שאנחנו לא יודעות עליה כלום
נגמרו לי המילים…
מושלםםםםםםם
במבי, אמיצההההההה
פליז תסבכי את העלילה הרבהההה יותררררר
זה יהיה שלמותתתת
המומחיות שלי זה לסבך דברים, לפעמים יותר מדי-בסיפורים שאני כותבת? אז לצערה החיים שלה, זאת אומרת של שירה לא הולכים להיות מי יודע מה תותים או ש… מן אשליה כזו…
תודה!!??
אמאלה, זה מטורף!!
אל תעשי לה את זה, במבי, בבקשה לא!!
איזה פרק…
תודה פרצל!!?
אני לא אוהבת לבאס… אבל לפעמים הסיפור חזק ממני?
"הנשמה, נזרקה לצד, מעולפת. ושמים בכו, כוכבים נפלו, נוגים. שבעה עשר בלונים לא זכו להגיע אל האור. לשרטט לב, לחבר אותה עם ה', לתת לה אומץ ורוחניות. הם נחתו, מבוישים".
"איבדתי את עצמי לדעת, מעץ הדעת".
צימררת עם המשפטים האלו.
אינלי מה לומר.
זה היה פשוט וואו
ספרינג מתוקה שאת!!?
תודה?
לגבי מה שכתבתי, אני אוהבת את הסופים האלה, לא יכולה לשנות את הטבע הזה… ולא רוצה?
????
הסופים שלך…אין דברים כאלה!!
את משוגעת!
אני קוראת ואני מרגישה שאני שם!
מוכשרת אחת!!!
חחח אני אוהבת כינויים כאלה, איך נאסרין אמרה? אני תמיד אוהבת לשמוע מחמאות?
תודה יפוש!!?
לא היא לא עושה את זהה
במבי אני שמחה לבשר לך(ביאוס שאני לא הראשונה) בזה הפרק את סופרת מן המניין!
"הנשמה נזרקה לצד, מעולפת.
ושמיים בכו, כוכבים נפלו, נוגים.
שבעה עשר בלונים שלא זכו להגיע אל האור
לשרטט לב, לחבר אותה עם ה', לתת לה אומץ ורוחניות.
הם נחתו, מבויישים. "
מה זה הדבר הזה? מה?
מטבעי אני לא מחליטה בשביל אחרים אז נשאיר לשירה את זכות הבחירה?? (זה התחמקות אלגנטית).
האמת קצת מביך לענות מה זה על משהו שאני כתבתי? אבל שתדעי שאני שמחה שאהבת!!?
אמאלהה!!!!
מהמםםםם!!!
פשוטט מטורףףף??
תודה שלי!!?
כייף לקרוא!
אוקיי במבי אז יש לי כמה שאלות אלייך:
1. בת כמה את??
2. את כותבת את כל הפרקים מראש? כלומר יש מצב שאנחנו קוראות פרק והפרק הבא עוד לא כתוב?
ולענייננו של פרק זה: אימאלה אני קוראת והלב דופק יאוו פליז תעשי שהיא לא תתחתן איתוו למה היא הסכימה יאוו??(ואת דעתי על כתיבתך את כבר יודעת?)
במביי כמה אני רוצה להכיר אותךך את לא קולטתת
❤❤❤
1. בת שבע עשרה.
2. אם הייתי כותבת את כל הפרקים מראש המצב היה מצוין ולא הייתי בלחץ לפעמים? אבל אין סיכוי שאני אכתוב יותר מדי מראש, אני טובה בזמנים של לחץ??
3. אממ נראה לי ששירה התבלבלה יותר ממני אם להתחתן איתו או לא… ואת מתוקה!!! יהיה מגניב אם נכיר יום אחד??
וואי את מושרת ברמות על!!
1. אימאלהה רציני?? לא להאמין שאת שנה מעלי וכזה כישרון!!!
2.רגע נגיד עכשיו הפרק הבא כבר כתוב לך?
את מותקק באמת יהיה מגניב אם נכיר:)
??
1. רציני. תודה יהלום, את מתוקה ממש!! 3>
2. הפרק הבא כן, כי יש מישהי שדואגת להלחיץ אותי לכתוב, וכידוע אני כותבת מעולה בזמני לחץ. אז תודו לה שלא נשארתן בלי פרק, כי אני מסוגלת לכתוב יום לפני (אופסיי).
ואוווו במביייי
לא נורמאלית אחתתתתתת
כתבת מטורףףףףףףףףף
תמיד אמרתי לך שאת מתחרה בסופרות האלה….
עכשיו הקפת אותם…
אמאלהההה מאוהבת בכתיבה שלךך
וואו איזה מחמאה?? (אין ל אימוגי מתאים יותר)
איזה מתוקה את!! ואיזה מסמיקנית יצאתי עכשיו??
חח מחשב בשניה הראשונה שראיתי את השם שלך לא הבנתי מי כתבה תגובה בשמי?
עד שקלטתיי
ואייי סורי באמת דומה אם באלך תגידי ואני ישנה…
לא מפריע לי במיוחד:)
זה פשוט כדי שלא יתבלבלו ביננו?
סבבי
את כותבת יפה.
ואת מתעלה על עצמך בכל פעם מחדש
תודה!?
ושמחה שזה קורה ב"ה!
וואו במבי זה פשוט מושלם!!
שתדעי שאני נכנסת לשותפות רק כדי לקרוא את הסיפור שלך?
אין פשוט כל פרק יותר יפה מהשני!!!
מחמאה רצינית!
תודה, שתדעי שזה ממש כייף לראות ולקרוא תגובות כאלו?
הסוף מדהיםםם
תודה!!?
אני עם צמרמורות.
וזה אומר הכל.
פנדורה מהממת אחת!
תודה!!??
איכסה אני שונאת בכל ליבי את נאסרין
כזאתי צבועה אוי נורא
ויסמין יותר מדי תמימה
וזה מעצבן
כילו
את באמתתתת מאמינה???
היא מאמינה כי היא רוצה להאמין, לא כי היא מאמינה.
בן אדם שזורק את האמונה שלו מאחוריו יחפש בנרות משהו אחר להאחז בו גם אם הוא אשליתי והזוי…?
אייהיהייהי לא בבקשה שלא תתחתן איתו פליזזזזזז
זה סיבוך אחר כך להתגרש ולעזוב אלא אם כן את מוכנה לכתוב את כל האקשןן הזה.
המקום הטבעי שלי זה אקשן?
סתם, פשוט איתו התחלתי את הכתיבה שלי. אבל אני לגמרי מחוברת לרגש יש בו משהו הרבה יותר טהור ואמיתי…
אאאאאאבבבבאאאלללללהההההה
אני לא יכולה עם הכתיבה שלך לא יכולה!!
והסיפור!!?
דגל?
עד סוף הסיפור בטח כבר תתרגלי?
מתוקה שאת!!?
חחח הלואי אבל לא בטוח?
יאווווו. כתיבה מתורפת כרגיל. ימוכשרת..
ופליז שלא תתחתן איתו?
שירה מוסרת שהיא תחשוב על זה?
את סומכת עליה? (רמז- אממ…)
שוב אגיד, נהנתי?
אלופה שאת!! וסליחה שאני לא מרחיבה במילים…
לפעמים גם קצת מילים משדרות את מה שרוצים להגיד?
תודה!!
למההההה
היא הייתה אמורה להיות גיבורההה
למה היא החליטה ללכת אחריווו
אוףףף
ממש התבאסתי.
נ.ב: כתיבה מהממת כמו תמיד?????
כי הסיפור שלי הוא סיפור על גיבורה לא גיבורה? כרגע.
אבל אני מאמינה בה!
נ.ב
תודה!!??
מטריף
אוף.
למה? (למרות שאני יודעת שהיית חייבת לחתן אותם)
כואב עליה…
נאסרין הזאת..
הנשמה, נזרקה לצד,
מעולפת.
ושמים בכו, כוכבים נפלו, נוגים.
שבעה עשר בלונים לא זכו להגיע אל האור.
לשרטט לב, לחבר אותה עם ה', לתת לה אומץ ורוחניות.
הם נחתו, מבוישים- הקטע הזה וואו!
מישהי כאן אמרה שהיא צבועה… אני אומרת שאולי היא מפוחדת אבל זה נכון שכאן שהיא מתנהגת כמו צבועה?
תודה!! שמחה שאהבת?
במבי מה זה?????
זה פשוט לא נורמלי!!
הכתיבה שלך מהממת בטירוףףףףףף
כישרון אחד גדול!!!
תודה!!!
וואו כייף גדול לקרוא תגובות כאלה, כל פעם מחדש?
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
?????????
זה——————–
במבי
לאאאא
אין סיכוייי
לא רוצההההההההה
את—–
מדהימה ברמות קשותתתתתת
מהזה הכתיבה הזווווווווווווו
לאאאאאאאא
אני סוחטת את המקלדת מתדהמה
את לא רצינית
לאאאא
דאיי אני לא יכולה
לא יכולה
יום שלישי יגיע רק בעוד שבוע
אלוקים לאאא
במבי את הזויההההה
מפחידה אותי
אוף
אני לא יכולההההה
סורי על התגובה
אני במין סערת רגשות:)
קבלי התנצלות:)
תרחמי על המקלדת??
את מדהימה, אמאלה באמת מרגש לקרוא את התגובה שלך דווקא בגלל שאת אומרת שהיא נכתבה בסערת רגשות. כי זה אומר שהסיפור נגע בך, וזה מה שאני מייחלת. לא רק שהסיפור יגמר בתור כתיבה יפה, צריך גם עלילה ואמת.
זה באמת נגע בייי
את מדהימה במבי
בקטע שאין כמוהוו
ורק שתדעי שאני ממליצה לכל החברות שלי לקרוא:)
מרחמת עליהם, את יודעת, מהללאל עולה איזה 70 שח….. (?)
חחח ממליצה לי לנסות שוב את מהללאל? עצרתי באמצע (אימוגי עם ידיים על הפה) אהבתי את איסתרק פי אלף
אממ יש לי טיפה ביקורת..
לגבי המשפט הזה-'יסמין העיפה מבט אחרון באופק. מרגישה איך הלב שלה מסתנוור מהכסף, מהזהב, מהכבוד'
לפי דעתי היית צריכה לתאר בצורה אחרת איך שהיא מסתנוורת..
כזה, להכניס דמיונות מה יהיה בעתיד, של משפחה צעירה ומאושרת בוילה יוקרתית, טיולים, דברים יקרים וכל זה.
לגבי המשפט הזה-'לגרום לתאווה, לכבוד, להוציא את האדם מן העולם.' בעיקרון ממש אהבתי אבל זה נשמע טיפה תקוע כאן..
זהו:)
כל השאר היה מדהים כרגיל.
ותודה על הפרק.
קודם כל אוהבת ביקורת, זה משדרג את הכתיבה פי כמה.
אז נחמד שאת עושה את זה?
דבר שני אני אעבור בעזרת ה' על מה שכתבת ואתקן אם זה באמת לא מתאים או לא במקום, מקסימום לפני שזה יצא לאור?
ישש את מוציאה את זה לאור!?
בהצלחה!
נחמד שאת אוהבת ביקורת!מעיד על הבןנאדם משהו..
דווקא אהבתי שזה לא דמיונות על העתיד..
זזה כאילו הראה שהיא לא באמת חשבה על זה רציני, ובאמת מסתנוורת עכשיו רגיעי, לא חושבת עלזה ברצינות מה יהיה איתה..
זה דעתי;)
במבי. את מטורפת. זהו.
גלים, את מהממת!??
וואוו
אבל הכי כייףף שהם הולכים לכיון חתונהה יאייי
חחח כייף בשביל הקוראים??
היא מסכנה איפה שהוא…
אז מה את אומרת נו להיות גיסתי, אח שלי כמוני ותודי שזה טוב, והוא צריך להתחתן אז על מה עוד יש לחשוב, תני לי כן יסמין? תני לי כן? ???
זה התנגן לי כל הפרק.
לנצח אני שונאת את נאסריןןן!!
בחורה ממממ (עדיף שאצנזר ?)
כתבת מדהים!
אם זה שיר או משהו אני לא מכירה, חחח 🙂
אממ נאסרין לא כזאת רעה 🙁
ותודה!! כייף לקרוא את זה :*
מהפסטי של קריות?
יוו, מגניב.
'..אז תני לי כן חגית, תני לי כן!'
תני לי כן יסמין, תני לי כן ??
המשפחה שלי איכותית וחושבה, הם לא יהודים אבל התרבות קרובה, לי יש שאלה אבל לי אין לה תשובה..
מתאים לגמרי, אה? 🙂
תני לי כן יסמין, תני לי כן …??
המשפחה שלי איכותית וחושבה, הם לא יהודים אבל התרבות קרובה, לי יש שאלה אבל לי אין לה תשובה..
מתאים לגמרי, אה? 🙂
???
וואי יש לך את זה!!!
יש לי משימה בשבילך, תכתבי שיר על שירה??
חחח זה שיר מפסטי במבי;)
מתאים בולל
חח כן
נאסרין נאמנה לאבא שלה ולמשפחה תכלס
במבייי אוי פשוט אין עליך?
פרק מהמם!!! עד שלא יכולתי לחכות ומיד הגבתי לך כאן?
אני דווקא שמחתי שהיא מסכימה להתחתן איתו מרצון, זה נראה לי הולך להוביל את העלילה לכיוון מגניב (במחילה מכבוד כל הבנות המזועזעות?), ואני סומכת עלייך שהולך להיות מרתק ומרגש גם בהמשך…
אלי, מי שמדברת!
כן, אני פחות אוהבת לחשוב שהיא תלך משם בגלל איומים…
תודה מהממת שאת, זה מרגש 🙂
את מוכשרת ברמה מפחידהההה והסוף בכלל מטורףף
זה הסיפור בהמשכים הכי טובבב
תודה!!!
זה פשוט כייף לי לקרוא את זה כל פעם מחדש.
תודה, תודה, תודה! :*
וואיייייייייייייייייי במבי פרק מושלםםםםםםםםםםםםםם????
אין עוד מילים…. אמרתי הכלללל?
אני חושבת שכבר אמרתי פעם שהיעדר מילים, זה המילים עצמם (אימוגי קורץ) 🙂
במבי במבי במבי
אין אין אין
אלוף אלוף אלוף דיייי
נו באמת, תתאפסי כבררר. (תרגעי, אני ואמרת את זה לעצמי;)
קיצור,
אני לא במצב כשיר כרגע,
אבל הייתי חייבת לכתוב לך שאת אל ו פ ה (בפעם המיליון,
אבל לא'משנה)
ולשורה 10- שאלה: למה את כותבת עליה לפעמים שירה,
ולפעמים יסמין? (אני ממליצה לך, בתור אחת לא סופרת(?)
להחליט איך את קוראת לה. וזהו.) (אופס, 11 שורות…)
ווואי תודה!!!
האמת בהתחלה חשבתי שאת מתכוונת אלי ולא הבנתי (אימוגי צוחק).
ובנוגע לשירה יסמין, זאת באמת טעות שם שאני צריכה לתקן, אני משתדלת להיצמד ליסמין אבל לפעמים יוצא בטעות.
מה שכן לפעמים אני בכוונה מכנה אותה שירה, תנסי לחשוב מתי (אימוגי קורץ)
וואי מה זה??!!
(אימוגי מובך), אבל באמת…
במביי תקשיבי שזה היה מטורףףףף!!!!
לאא אני כאילו באמת חסרת מיליםם (אניודת שאת אוהבת את זה ?)
את כל האמת על השולחן עכשיו, קראתי מלא ספרים! מלא מלא מלא!! החל בליבי קליין, עובר ביונה ספיר וכלה בדבורי רנד ולא חסר לי עוד.. אבל את-עוקפת-את-כולם-!!!!!!!! כשרון מיוחדד נשאבתי לתוך הפרק קראתי אותו עוד לפני התפילה ב9 בזום, הדבר הראשון שעשיתי על הבוקר!!! וזה אחלה של מחמאה בשבילך…
בקיצורר אני לא אאריך בדברים אבל את כשרון מאין כמותו אוהבת בטירוףףף את הכתיבה שלךך והייתי עם פה פעור כל הפרק (ולא בהסתלבטות)
רק בקשה אחרונה לי אלייךךך פליז פליז פליזושששש שלאא יתחתנוווווו בבקשהההה איןן אני יהרוג את שירה וסאלמאת על הסיפור שלך!
חחח סתם אני שמה לב שאני מאריכה ביותר בדבריי אז אני יעצור כאן ואושאל שאלה אחרונה.
בת כמה את עם הכשרון הנדיר הזה??
17
כתבה למעלה:)
היא באמת מוש של ילדה
אני רואה שלא העלו משום מה אז אני מגיבה שוב.
קלעת בול! אני רווה ממך נחת רוח עכשיו, המשיכי כך??
אני לא אתרגל אף פעם נראה לי שאתן משוות אותי לסופרות כאלה, זה מסמיק אותי?
ולא חושבת שכדאי לך להרוג את שירה, למה נראה לי שהיא צועדת ישר אל הכיוון המדובר, אבל בסך הכל היא חמודה (זה שוחד למקרה שתהית).
בת שבע עשרה (הרסתי ציפיות?)?
תני לי רגע לסדר את הנשימה–
אוקי.
א ב א ל ה
מה זה הדבר הזה??? (לא, לא מסתפקת בסימן שאלה אחד;) אני עדיין עם פה פתוח)
הכתיבה שלך לא מהעולם הזה, במבי.
מטורף
סורי שאני לא מגוונת.. נגמרו לי המילים מול הדבר הזה
חחח אהבתי את הלא מסתפקת בסימן שאלה אחד (אימוגי צוחק).
ולא תמיד צריך לגוון, לפעמים הלב מדבר טוב יותר :*
נ.ב
להר המורחק ולאני זה אני בשם בדוי, אתן מתוקות לגמרי 🙂
נ.נ.ב
אני לא זוכרת מה השם אבל ראיתי שמישהי שאלה בפרק הקודם אם הם דרוזים.
אז לא, הם ערבים נוצרים, בפקיעין יש מיעוט של ערבים גם.
אני חולה עליך במבילה!!!!????
מה זה הדבר הזה?!?!?!?
ואני בריאה עלייך M.c!!!
אני מניחה שאת יודעת את זה???
לוב יו?
אוץ איזה פרק ?
כתיבה מושלמת! ממש נכנסתי לסיפור, מצאתי ת'עצמי מתחננת לשירה שלא תיפול ברשת??
הכתיבה שלך היא ממש תופעה. מיוחדת במינה. כובשת ממש. כשאת קוראת אותה את לא מסוגלת לעצור..
מסכנה, נפלה??
תודה בטי, תדעי שאני אוהבת התגובות שלך, את מדהימה!?
אמאלההה במביייי זה מושלםםם
יאו שתדעי שאני כבר לא קוראת שום פוסט באתר כי אין לי זמן אבל את הבלוג הזה אני בחיים לא מפספסת שתדעי אין על זה תוציאי את זה בספרר
יאוו, מרגש??
איזה חמודה את!!
אולי, בעזרת ה' ביום מן הימים זה עוד יקרה. אמן.
הו צודקת, מזל שיש לה גם בחירה חופשית ואפחד לא מכתיב לה..:\
חחח שאלה רטורית כפרה(אנלא מחדשת לך כלום אבל תמיד כייף התחושת עליונות המסויימת הזאת:))
???
אף אחד לא מכתיב לה, במיוחד לא אני.
זה המקלדת, נכון??
את יודעת מה חלק מהדברים שאני אוהבת בך במבושה? זה שאת עונה לכללללל תגובה פה, גם אם זה רק 2 מילים וזה כל כך כיףף
המשיכי כך?
אני אשקול לאמץ את הבמבושה??
ואני אוהבת להגיב לבנות שכתבו, מבחינתי זה מראה שקראתי ושמחתי לקרוא, גם אם זה רק שתי מילים.
אמאלההה זה פשוט מושלם מושלם!! וזהו נגמרו לי המילים, אני נראית ככה?? ואוו.
רגע "שבעה עשר בלונים לא זכו להגיע אל האור" זה אומר כאילו על הילדים שלה?
תודה!!??
הילדים? לא.
תסתכלי בפרק שתיים או שלוש אני חושבת, איפה שנאסרין, מרלין ונור עשו לה מסיבת יום הולדת בים.
כשכתבתי כאן את שבעה העשר הבלונים התכוונתי אל הבלונים שאז היא שלחה אל הכוכבים ואל החושך כדי שיגיעו אל האור, אבל, כרגע לכל הפחות הם לא זכו…
וואי מגניב
אוף
באלי להשים אהבתי אבל זה לאא (שמתי בסוף חח)
כאילו מההה
איך היה באלי שתברחח
הבעיה היא שאת עושה אתזה אמיתיי כלכךך
וכזה לא הגיוני שהיא תברח ממי שהיא רוצה להתחבר
יאאא
אנלא יכולה את כותבת שלמות העלילה מטורפתת
ואני מחכה להמשךך כברר
?
כן, תמיד אומרים לי שאני אוהבת להתעלל בגיבורי הסיפורים שלי. אני תוהה עם זה נכון?
תודה!!?
ברור שזו המקלדת, חשבת אחרת?
רק מקלדות יודעות להקליד ככה.. קצת מוזר לי השאלה שלך, ציפיתי ליותר..
אוי אניוואן??
תביני, זה לא אני כותבת זה באמת המקלדת או בעצם האצבעות . אז— כל התלונות אליהם, נמסור את תגובתם במקרה הצורך.
לפעמים אני מרגישה סתומה גם בעיני עצמי וזה מה שקרה כשקראתי תתכתובת הזאת..
חחח אני בדרך כלל שפויה
איך המשפט שלי אומר?
לפעמים נורמלי להיות לא נורמלי… 🙂
יאוו במבי אני בלי מילים כל פעם מחדש! את פשוט א אא אין מילים!!
איך את יודעת שאני אוהבת אין מילים?
בטח חפרתי על זה בלי סוף 🙂
סתם, אל תדאגו אני ממש אוהבת את המחמאות של כולן! 3>
במבי, וואו…
קראתי הכל. מפרק אחד ועד עכשיו, בנשימה עצורה!!
הדמעות שלי כמעט על העיניים, הלב חצי דופק מה יקרה בכל פרק מחדש…
אין במבי את אלופה ברמות!! מה זה הכתיבה המטריפה הזוו?!
במביי את מוכשרתת מאוד, את תותחית יאוו…
באלי להכיר אותך ממש?
איזה מתוקה 🙂
את ממש ממש מרגשת!
שתדעי שהתגובה הזאת עשתה לי ממש טוב.
תודה! ואולי עוד מתי שהוא נכיר….
במבי, וואו, וואו, וואו.
זהו
אפילו א נ י לא מצאתי שום הערה, לא יכולת לסדר לי איזה שגיאת כתיב קטנה כדי שארגיש טוב עם עצמי (קול ממורמר)?
אני צוחקת, זה היה מדהים!
התיאורים שלך…
אם את כל כך רוצה 🙂 נחשוב על זה…
סתם, תודה פנרס!!!
אם את לא מצאת זה באמת מדהים, אין על הביקורת שלך :*
ואווו ריגשתת פשוט מהממם!!
תקשיבי אני רוצה לבקש ממך משהו קטןןןן שתעשי את זה 2 בשבוע כאילו
כי זה באמת ממש מותח
וזהו באמת פוסט מהממםם
במבייייייייייייייי
דייי
אינלי מילים.
הצילווו.
אני עפה לקרוא את הפרק הבא!!