'השיבה הביתה'
לפרק הקודם
"הלכת לטייל אתמול שירה?" נאסרין הקפיצה את החביתה בעדינות.
"יסמין", תיקנה אותה, נשענת על השיש הנוצץ. "מי סיפר לך?"
"ג'סיקה. נהנית?" התעלמה מהיסמין. יודעת בדיוק מאיפה הגיע מקור השם הזה. ניסתה לשכנע אותה להחליף בחזרה אליו, לא הצליחה. הזרעים הצמיחו פרי, בסופו של דבר.
"אממ", המהמה משהו לא ברור. "היה נחמד. אני רק קצת עייפה".
ג'סיקה לטשה בה חצי עין, החצי השני בתוך כוס השוקו. "את לא הלכת לישון גם אחרי שחזרנו", אמרה בהתפנקות. "סרי, החביתה מוכנה?"
איזה ילדה מעצבנת.
"כבר. תעבדי על מידת הסבלנות שלך אחות. זה נכון יסמין?"
שירה נעה במקומה באי נוחות קלה, מתפתלת תחת מבטיה החודרים של נאסרין. "כן", נענתה בשפל קול.
"נדודי שינה", קבעה. "ניסית לקחת כדור?" שאלה ברצינות.
יסמין גיחכה. פותחת את המקרר, מוציאה גבינה ושלושה מעדנים.
"אני לא צוחקת", היא הניחה את חביתת העין על הצלחת של ג'סיקה, נזהרת שהחלמון לא יתפוצץ.
"גם אני לא", משכה כתף, פותחת את מכסה הנייר ברעש קל, מטביעה כפית בתוך המרקם הוורוד.
"אני יכולה להשיג לך גם בלי אישור רופא", קרצה לעברה. "כאן, הכל מותר".
"תירגעי סרי, קצת קשיי התאקלמות. זה הכל. יום יומיים והג'ט לג שלא היה ולא נברא חולף. סיכמנו?"
"ואם לא?"
"אז תשיגי לי כדור", הכניסה כפית גדושה אל תוך הפה, בולעת. מתיישבת על הספה.
נאסרין נחתה לידה בהפגנתיות, לוחשת, שאוזנייה החדות של ג'סיקה לא ישמעו. "ועכשיו את הסיבה האמיתית, בבקשה. למה לא נרדמת?"
***
"אני מצטער גברת פרץ", רב פקד חזר על עצמו שוב, בסבלנות. "הילדה שלך בת שבע עשרה. קטינה, נכון. אבל מה את רוצה שאעשה אמשוך אותה באוזן מפקיעין ואביא אותה אלייך? יום לאחר מכן היא תברח בחזרה. אין כאן תועלת. עבודה לחינם".
"אבל-", רייצל ניסתה להשחיל משפט.
משה קטע אותה. "כמובן שאם תרצי אוכל לעשות זאת משום שעל פי חוק אני מחויב לקטינים. אבל אני לא יודע עד כמה זה יועיל, משער שזה רק יזיק לבת שלך".
רייצל נשמה. "בדיוק, היא הבת שלי", נשפה, מובסת.
"גברת תקשיבי, אני עובד במקצוע הזה כבר קרוב לעשרים שנה. אני מכיר את כל סוגי הבריחות של ילדים ונוער מהבית. ככל שאתה הולך איתם ביד קשה הם מחזירים לך באותה מטבע. תני לה לסבול שם קצת, היא תבין שהחיים בפקיעין הם לא תותים בקצפת. אולי יקח לה זמן לרדת מהעץ, אבל היא תחזור. בסוף כולם חוזרים".
"אתה מבטיח לי שכל עוד", היא רעדה. פוקדת על עצמה לעצור את הדמעות. לדבר באופן ברור. "אני אבקש, אתם תחזירו אותה?"
"כל עוד היא לא תגיע לגיל שמונה עשרה זה תפקיד המשטרה".
"אני מבינה", האצבעות שלה הזיעו על הטלפון. נראה שהוא בוכה יחד איתה. "תודה רב פקד משה".
"בבקשה", הוא חייך. "ואת יכולה לקרוא לי רק משה", ריכך את הקול שלו. "בכל זאת אני אח שלך", חייך. היא לא. שותקת.
"ברגע שאת רוצה אנחנו מקפיצים לשם ניידת, רייצל, תזכירי את זה". סוף סוף הוא נשמע קצת יותר אנושי.
"תודה אח", היא התיישבה על הכיסא. עייפה כל כך.
משה הביט סביבו, המשרד צריך יד שתסדר אותו באופן דחוף, תמיין את כל הניירת ותשליט כאן סדר, אבל נראה שרייצל צריכה אותי יותר. "אני מגיע", אמר במהירות. "אנחנו צריכים לדבר".
***
"זהו", נאסרין התיישבה, נשענת על עץ חרוב אחד, עתיק. "כאן, את חייבת לספר לי הכל. אני רואה שבבית שלי אני לא מספיק מאיימת. כנראה את מרגישה שם יותר מדי בנוח".
"איפה אנחנו?" יסמין בחנה את המקום. מערה קטנה ועצי חרוב גדולים, ענקיים.
"מה זאת אומרת?" נאסרין פתחה עיניים גדולות. "את רוצה לספר לי שאת לא יודעת?"
"אני מספרת לך", סיכלה רגליים לישיבה מזרחית. "תעדכני אותי".
"ליד המערה שמיוחסת לרבי שמעון בר יוחאי", נאסרין נאנחה. "את לא מכירה את פקיעין, אה?"
"לא", משכה כתף. בוחנת את הצל שהטילו עליה עצי החרוב.
אני אמורה לחוש קדושה? ניסתה לברר עם עצמה. לא יודעת, לא יודעת כלום חוץ מכך שאני לא מרגישה חיבור למקום הזה. "את ואחותך", יסמין נעצה בה עיניים כעוסות. "אתן בכוונה מביאות אותי לכל המקומות היהודים שכאן, מנסות לחבר אותי למורשת בכוח?"
נאסרין צחקקה. "כשאת מציגה את זה כך, ובכן… מסתבר שכן".
"טוב, די, לא משנה", נעצה בה עיניים זועפות. "לא מתחשק לי לריב איתך, בנוסף על הכל".
"מעולה, כי אני צריכה שתעני לי על השאלה ששאלתי כבר בבוקר, היא מתחילה להעלות עובש".
יסמין חייכה חיוך מאולץ. "מה השאלה?"
"למה לא הלכת לישון אתמול, מה הפריע לך?"
היא שתקה, מסיטה את תליון השרשרת שלה מצד ימין לצד שמאל ושוב ימין ושוב שמ-
"זה אמור להיות רמז?" ניסתה להבין.
יסמין הנהנה, עוצרת את התנועה המעצבנת.
"ממי קיבלת את השרשרת הזו?"
"אבא שלי".
"זה מסביר הרבה. רק", היא בלעה רוק. "את שמה לב מה צורת התליון?"
"חצי לב", אמרה במונוטוניות. פחד ועצב משתקפים בעיני הדבש שלה, נוזלים.
"למה?" ביררה בזהירות. חוששת לגעת בעצב חשוף מדי. לגרום לה להתקפל אל תוך עצמה, לסגור עלי כותרת רגישים. לסגת.
"כי ככה", השיבה בנוקשות. "זה לא משנה לך הידע הזה, לא נצרך".
נאסרין נגעה בלב השבור. זה שורט, חד. "נראה כאילו שברו אותו בכוונה".
"כי זה באמת מה שעשו", הסיטה את היד של נאסרין. "המוכר שקנינו אצלו את השרשרת".
"למה?" הרימה גבה, תמהה.
"אנחנו ביקשנו", יסמין הורידה את שרשרת הזהב, מניחה אותה בתוך כף היד, קומצת לאגרוף. "החצי השני היה אצל אבא שלי, הוא אמר שחצי התליון השני יהיה אצלו בכיס כדי שאזכור שהוא תמיד איתי. וזכרתי, ואהבתי אותו כל כך עד ש…", היא נשנקה. שואפת אוויר, "הוא נפטר", פלטה ביובש שלא היה מבייש אפילו את סופות החול הצורבות במדבר סהרה.
"הוא מת מיד לאחר התאונה?" בררה, זהירה. זהירה מאוד.
"לא", נוקשה. "אחרי חודש. שבוע לפני אבא עוד דיבר, הגעתי אליו", אין כאן אוויר במקום הזה. אין.
אני. צריכה. לנשום.
היא התרוממה במהירות, "קשה לי כאן. אני חייבת מקום פתוח יותר".
נאסרין קפצה. "לאן?"
"לא יודעת. רק ללכת", זאת בריחה. היא יודעת את זה. ולא אכפת לה.
"בסדר, בואי אחרי. מקווה שעוד רגע ואת כבר תרגישי טוב יותר", לכסנה לעברה מבט דאוג.
יסמין נשמה, נשפה, מפחדת להיחנק מחוסר אוויר, מיתר אוויר. "והוא הביא לי את זה", המשיכה פתאום בדיוק מהמקום שבו היא הפסיקה. מוציאה לב שבור מכיס המכנסיים הצמודות שלה. "אמר שהוא אוהב אותי. והתאונה בכלל לא היתה בגללי, היה גשם והרמזורים לא עבדו". היא חיברה את שני החצאים לאחד, שלם. נושכת שפתיים בכאב שלא ידע שקיים בה.
נאסרין העבירה עליו אצבע רוטטת. "כל כך יפה", התפעלה. "היה לך אבא חכם", בחנה את כיכר המעיין, נועצת עיניים בשתי דמויות הפסל שניצבו שם, דוממות.
"היה", יסמין לחשה. עכשיו אני חלק ממשפחה אחרת, עקבה אחר עיניה הנודדות של נאסרין, סולטן באשה אל אטרש וכמאל ג'ונבלאט, האנשים המפוסלים בברונזה בדיוק מבהיל.
בעצם, לא. נאסרין נוצרייה, הם דרוזים. ואני, אני גם הייתי נוצרייה, בסך הכל חזרתי למקורות כמו ילדה טובה של יהושע, ישו לפי הנצרות הטהורה.
ברוכה השבה, יסמין.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
82 תגובות
וואוו במביי??
כל פרק מחדש אני מרותקתת!!
תודה!!
מטען נייד אני שמחה לשמוע את זה אפילו בפעם השישית 🙂
זה מהממם!!
כל פעם מחדש אני אומרת את זה ואני ימשיך להגיד
פשוט כי אין משהו אחר?
אני באמת שמחה שאת אומרת את זה כל פעם מחדש, כשמתמידים להחמיא זה מראה שיש באמת על מה, לא? (מהחיות בסרט, אימוגי מובך).
מה? נוצרים ודרוזים זה שונה לחלוטין.
נכון.
נאסרין נוצרייה.
הפסלים הם אנשים דרוזים.
בפקיעין יש גם משפחות נוצריות ולא רק דרוזיות.
כתיבה מטורפתת במביי!!
מטרייףףף!
תודה ים סוער!!
אין עלייך!! 3>
צדקת, רותקתי!!
נאסרין הזואתי כפה! יש לה מזל שזו לא אני שמה במקום יסמין.
ובהקשר למה שכתבתי שבוע שעבר, עכשיו אני מבינה את ה'ג'סיקה' כי דרוזים קוראים בשמות מודרניים ומענינים (את יכולה למצוא שם גם שמות תנכים בשפע וגם דליה, סיגל וכו')
נהנתי מהשפה, מהדימויים ומהפיסוק המעולה והחותך. היה כיף!!!
תודה?
אני שמחה שהיה לך כייף!!
איזה חמודה את!! (אימוגי מאושר).
אגב שגם יסמין זה שם די יהודי, אבל זה מתחיל להיות מקובל גם בחוגים שלהם.
ו… שוב תודה. שמחה לשמוע 🙂
מווווושלםם אין לי מה להגיד יותר מזה!!!!!!!!!
חחחח אני מאמינה שזה טוב.
תודה אלייא, את ממש חמודה!!
אומייגאד במבי עלו לי דמעות, הכתיבה שלך מוציאה אותי מדעתי.. יש לך נפש של אמן, תיאור מדויק.
ואוו, איזה מחמאה.
אניוואן, תודה!!
אני לא יודעת אם נפש של אומן (אימוגי קורץ) אבל אני כן מאוד מאוד אוהבת לכתוב…
יא מטריפהה
במבי את מהממת והכתיבה שלך פי מאהה
אגב, לא אהבתי את המילים האחרונות.. הייתי מעדנת קצת
תודה!!
בת גלים את מתוקה, את 🙂
המילים האחרונות בנוגע לנצרות?
האמת שזה היה בכוונה רציתי להדגיש עד כמה רע לה והיא לא יודעת מה לעשות, מה לבחור, לאן ללכת…
זה כזהה יפהה. תקשיבי אני בסוף כל פרק בלי נשימה. גם אחרי 3 פעמים, כן.
תודהה לך על זה. תודה מאוד.
בת גלים וגלים מתנפצים, אתן לא אותה אחת?
לא נראלי חח
זה סניפים כל אחת אחראית על הסניף שלה?
לא לא לא אוף איתך בת גלים את מטעה פה אנשים!
היא קטינה אחת שחיפשה שם ונתתי לה רעיון, לא אותה אחת!!
חח עד פה.
אוי גלים, את פשוט ילדה מתוקה:)
תנשמי, יש עוד פרקים בדרך (אימוגי קורץ) אני אשמח שתקראי אותם עם נשימה.
וואווו
אני—
אין אין
באמת שאין לי מילים!!!
??
תמשיכי כך, מטריפה שכמוךך!!
אמרתי משהו פעם על האין מילים, זוכרת? (אימוגי קורץ).
אני אוהבת תגובות כאלה.
תודה!!
את ממש מתוקה 🙂
במבי, אין על משפטי המחץ שלך.
כל פרק נגמר עם משפט יותר מותח מהקודם ומשאיר אותי לרצות עוד פרק.
תגידי, סולטן באשה אל אטרש וכמאל ג'ונבלאט מזוהים על הנצרות?
כי היא מסתכלת על התליון בתור אקט של "חזרתי לנצרות" אבל הם לא היו יותר מזוהים עם התנועה המוסלמית?
חוץ מ"איזה ילדה מעצבנת" שזה צריך להיות "איזו ילדה מעצבנת" לא היה לי ביקורת! וזה נדיר…
זה היה פרק מהמם, אני ממש נפעמת כל פעם מחדש איך את מצליחה לשלב גם רגש וגם אקשן ומתח ביחד…
משפטי המחץ זה ההובי שלי, נדמה לי שכבר אמרתי את זה פעם (אימוגי מובך).
בנוגע לדמויות, אני אסביר יכול להיות שכל העניין הזה באמת לא היה מובן.
יסמין ונאסרין נמצאות בכיכר המעיין שמפוסלות בו שתי דמויות בברוזנה.
הדמויות האלו משויכות עם הדורזים.
נאסרין שייכת לנצרות אבל המשפחה שלה מקבלת את כולם.
כישסמין היתה קטנה היא חיה בכפר נוצרי.
מקווה שיותר מובן.
ותודה, אין על המחמאות שלך!!
מובן לחלוטין!!!
הממ, אני מודה: הטעות שלי, המח שלי פספס את הושרה שכתבה את זה בבירור.
זה אשמתו!
חחח פנרס,
מחול לך, מחול לך, מחול לך?
ישתבח שמו, את יודעת, אחרת לא הייתי נרדמת בלילה וכולי…
וואי וואי
אז הייתי מתקשרת באמצע הלילה להרגיע אותך שמחלתי ולא צריך לא לישון וכו.
פסיכולוגיה…
במבי מטריפהה!
אני צריכה להביןנשירה לא יהודיה? מה זאת אומרת?
ביינתים היא רק יורדת אני מלכה לתפנית בכיוון
תודה!!
אממ אני לא מגלה דברים לפני שהם כתובים בסיפור, אחרת בשביל עשיתי לכן מתח? (אימוגי צוחק וקורץ ביחד).
חכי, בעזרת ה' עוד תגיע התפנית, זה בדרך… 🙂
וואוו
מתפתח פה משוו
יוואוו על הכתיבה שלךך
מתפתח, מתפתח. בטח 🙂
תודההה יאוו על התגובה שלך 🙂
חח לא. אני הסניף שלה?
זה היה תגובה למי ששאלה אם אני וגלים מתנפצים זה אותה אחת. איכשהו קפץ למטה?♀️
צמרמורת במבי!!!
אבל- תעשי טובה וששירה תחזור בתשובה 🙁
מחכה להמשךךךךך!
כתבי שוב מהר!
אביגיל את פשוט מתוקה!!
חחח תקשיבי, אני כותבת אבל יש עוד שבוע…
והדגשתי את זה כמה פעמים, אני עושה סוף מציאותי, אז אולי היא תחזור ואולי היא… תחזור (במנגינה המסורתית).
במבי, אל תתפלאי אם הפעם יהיו לך פחות תגובות,
פשוט כל פעם את מעלה את היופי של הסיפור,
ואני לא יכולה כמוך להתעלות מעל עצמי ולכתוב כל פעם תגובה יותר מיוחדת…?
אבל באמת— אין לי מה לכתוב, פשוט מושלם!
חחחח אז אני יתגאה במספר התגובות הזה!!
ושתדעי שמבחינתי כל תגובה של ילדה זו תגובה יחידה, אתן לא חייבות להגיב ואתן בגל זאת מגיבות. זה באמת כייף לראות את זה 🙂
ותודה אני ממש ממש שמחה לשמוע!! זה מעודד להמשיך 🙂
אתגאה*
חחח במבי.
יום שלישיייי הגיעעע?
במבי תקשיבי לי רגע,
את עושה עם זה משהו את שומעת ?
את מוכשרת ברמות לא נתפסות ?
והכתיבה שלך טובה מאוד מאוד מאוד !!
עוקבת אחרייך;)
ישש!!
איזה חמודה, תודה!!
ו… אממ מי יודע… יבוא היום ואני אגדל קצת ואולי נעשה עם זה משהו.
אני אתן לך קרדיט (אימוגי קורץ).
חחח?
אין עלייך במבי!
מתגעגעת לתגובת שלך?
אויש את פשוט חמודה!!
אני פשוט בתקופת לימודים נורא עמוסה? אז אני מפחיתה מהזמן שלי באתר.
אבל את ממש מתוקה שאת שמה לב ומחמיאה?
במבוששש!
פאפית!!!
את חמודה שלא התעצלת לכתוב תגובה למרות שזה רק השם שלי (אימוגי צוחק).
זה כזה חמוד 🙂
אמאלה, זה פשוט יפה!
תודה פנקס!!
זה כזה כייף לשמוע 🙂
במבי את כותבת מהמם!
יש לי קצת הארות, את רובם קודמי לתפקיד כבר אמרו אז אני אגיד א ת הארה האחרונה
אני קוראת כל שבוע את הפרקים ואין לי הארות\הערות אף פעם
נדיר שאני מעירה
אבל לדעתי להזכיר את האיש ההוא זה קצת יותר מידי….
עלי והצליחי!!
אין לי מה לומר, מחכה להמשך❤❤❤
תודה, אני שמחה מאוד לשמוע!!!
אני דווקא אוהבת הערות, מבחינתי זה רק משדרג את הכתיבה.
ואפשר שאלה? למה בעצם לא להזכיר אותו? הרי זה לא חס ושלום שאני מעודדת את הנצרות ואת ההליכה שלה לשם, להפך, אני מגנה.
רק רציתי להדגיש עד כמה קשה לה.
תוכלי להסביר?
אני לא היא אבל גם לי צרם..
אפשר לומר האיש ההוא וכו..
זה כאילו שם שלא כלכך אומרים במפורש..
אני חושבת שאפילו (אולי אני מגזימה חח) כדאי לך להתייעץ עם מישהי גדולה (אמא\משפיעה) לגבי ההזכרה של זה..
יש מצב שהגזמתי, אבל ברעיון לא נפוץ כמעט (או בכלל..) לומר את השם שלו..
'אותו האיש' למשל, זה מילה שמחליפה את שמו..
להגיד בפה אני ברור ברור שלא אומרת.
אבל בנוגע לכתיבה אף פעם לא ידעתי שיש בעיה, באמת? ואוו, יש כאן מישהי שיודעת?
ותודה על הערה, זה מעולה!!
כל פעם אני באה להגיב אבל אני פשוט לא מצליחה כי זה כמו שאני אקרא ספר של ליבי קליין או אחר ויגיב לה אחרי כל פרק
תודה מחכה לזה כל השבוע!
רציני
ואווו,
להשוות אותי לליבי קליין זה הדבסט 🙂
איזה מתוקה שאת!!
ו… זה מאוד כייף לשמוע שאת מחכה, זה מעלה את החשק לכתוב.
תודה!!!
חייבת הסבר!!
שירה שהיא יסמין…
היא הייתה נוצריה והיא התגרייה כי המשפט האחרון היה …
ואני, אני גם הייתי נוצרייה, בסך הכל חזרתי למקורות כמו ילדה טובה של יהושע, ישו לפי הנצרות הטהורה.
ברוכה השבה, יסמין.
חחח אם את חייבת הסבר אני כאן כדי להסביר.
בנוגע למה היא באמת, זה יוסבר ממש בפרקים באים, בפרק הזה זה בכוונה לא הכי ברור אם היא נוצרייה מאמא, מאבא, או משניהם…
מה שבטוח הוא ששירה היא יסמין והיא גרה בילדותה בכפר נוצרי.
במבי שכחתי להגיב לך בכל מקרה מקווה שתכנסי…!!
אמממ..
אהבתי ממש!
ממש ממש
ותודה על ההסבר המתוק שלך❗?
נכנסתי?
ואני מסבירה בכייף, כי אם יש דברים לא מובנים צריך לשנות אותם…
תודה, את חמודה?
שיאו, במבי, מה זה?!
תגידי לי שאת מתכוונת להוציא מזה ספר בסוף! את פשוט חייבת!!
אני כל פרק נדהמת מהחדש מההשראה שלך, מהכתיבה..
הדמויות שלך כ"כ אמינות!
את מוכרת בטירוףף??
מוכשרת*
בטי!!
איזה מתוקה!!?
אני ממש שמחה לשמוע?
ובנוגע לספר, להגיד שוב שאני בקושי בת שבע עשרה???
אמרתי בסוף?
והגיל לא משנה פה. זה מושלם. נקודה.
ואוו במבי.
מושלם כמו תמיד!!
כבר אין מילים??
תודה יהלום מלוטש!!!
אני לוקחת את זה כמחמאה אם אין מילים?
אמאלהההה במבייי מטורפת אחתתתת
אני לא יכולה איתך הכתיבה שלך מדהימה אותי כל פעם מחדששש
המשפט האחרון ואווו
מחכה כבר לפעם הבאההה
ווואווו תודה!!!
איזה חמודה 🙂
שמחה ממש לקרוא, זה מעודד להמשיך.
תנקסס 3>
??????????????
מוכנה לשיעור מודרך? 🙂
אין לי אימוגים במחשב.
אז… יש לך שיעורי בית. תדמייני מה אני הייתי מגיבה אם היה לי כאן אימוגים 🙂
?????????
חחחחחחחחחחחח סתם שתדעי בשביל ההגיע לאימוג'ים את לוחצת על המקש של ווינדווס ובלי לעזוב את לוחצת על המקש ץ'….
וואי כל אחת אומרת לי משהו אחר, יש לי סלט בראש??
ואל תתפלאי עכשיו מאיפה האימונים אני לא במחשב…? אבל אני ינסה בעזרת ה' תודה!!
????? ???
ב? ??⛈??
חחחחחחח עזבי אני משוגעת היוםםם כל היום מתמטיקה עושה משהו בכל זאתת…
מדי פעם שאני נכנסת לאתר אני מחפשת את הפרק הבא, וואי במבי את כותבת מהמםםם (אמרתי לך אתזה בפרקים הקודמים.. אבל חייבת שוב, כל פרק יותר יפה מקודמו). מחכה בקוצר רוח לפרק הבא..
עפרונית, תודה!!!
שתדעי שזה ממש ממש משמח לקרוא כאלה תגובות ומחמאות??
אבא שלה נוצרי ואמא שלה יהודיה זה נכון?
אממ אממ
ובכן, יש בנות גאונות בעולם??
ואיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
אין לי מיליםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אבל קצת הסתבכתי… היא נוצריה? יהודיה? לא ממש הבנתי….
את כותבת מושלםםםםםםםםםםםםם
א.ג- הייי תודה!!!
איזה מתוקה שאת 🙂
לגבי השאלה תסתכלי מה כתוב תגובה מעל חחח
בטי- את ממש חמודה!! אולי נעשה עם זה משהו בעתיד, אולי בעתיד הקרוב בכל זאת 🙂
ולזאתי עם האימוגי- מבינה אותך ממש!! לא אוהבת חשבון!!
ואי במבי זה פשוט מושלם ואני גם יגיד אתזה כל פעם מחדש 😉
יששש איזה חמודה!!?
אני אשמח לשמוע את זה כל פעם מחדש?
במביייייי
אמאלה.
החסרתי פעימה.
את מדהימה אותי כל פרק מחדש!
לא הבנתי..
נאסרין נוצרייה?? לא מוסלמית??
ואוו!
זה מהממם!!
אני קוראת הכל בשקיקה ענקית!!??