ומה האמת אומרת על בני אדם.
לפרק הקודם
"צריכה עוד כרית לגב, כוס מים? כואב לך, להביא כדור? מתחשק לך שמיכה, כמה מעלות לשים במזגן?"
"ג'מה, תעזבי אותי".
"למה?" היא מפעילה את המזגן על אוורור. הולכת למטבח, מוזגת מים קרים, חוזרת אליה. מגישה.
יסמין לא שולחת יד, מלטפת את אמיר. השם היחיד שהסכמנו עליו בתמימות דעים. לילה שלם לא ישנו. בכל מקרה הוא קם כל שעתיים כדי לאכול. "ככה".
ג'מה מתיישבת על הספה, מולה. "אני כאן כדי לעזור".
"אני מסתדרת לבד", במיוחד שהעזרה האינטנסיבית שלך מעלה בי בחילה.
"מחר בחירות". העיניים שלה משוטטות בחלל החדר, בורחות מהתינוק, מהכאב הפרטי שלה. "חמדן יהיה עסוק עד מעל לראש, ואת עדיין חלשה. למה את מתעקשת לא לקבל ממני עזרה?"
"לכי לשטוף כלים", יסמין עצבנית. "אני רוצה שקט".
"אין כלים מלוכלכים", היא לוחשת. "שטפתי את כולם".
"תעבירי סמרטוט על הרצפה".
"העברתי בכל הבית לפני שעה".
"תעבירי שוב".
ג'מה מתרוממת, "את בטוחה שאת לא רוצה מים?"
יסמין נושמת חזק, "עוד שאלה אחת ואני לא מבטיחה שאשלוט יותר על העצבים שלי".
"למה את לא אוהבת אות-"
"ג'מה, שאני אבין, לא לימדו אותך לשתוק?" יסמין מתנשפת בעצבים רופפים לגמרי. "לכי לנקות כבר ותעזבי אותי לבד. ל-ב-ד. הבנת את הבקשה שלי, או שאני צריכה לחזור על עצמי בפעם-הלא-סופרת-כמה?"
"הבנתי", היא ממלאה מים בקערה הירוקה, שופכת מעט חומר ניקוי, לוקחת מגב. "סליחה".
"יש על מה", יסמין מנסה להרגיע את אמיר. "מצטערת נסיך, לא התכוונתי לצעוק לידך, זה יצא בטעות". היא מחבקת אותו.
"אם אי פעם, כשתגדל, תהיה לך חברה מעצבנת כל כך, תשלח אותה לנקות רצפות. טוב?" מגיע לה. רק לראות אותה מכאיב לי, ואני אפילו לא יודעת למה. מישהו יכול להסביר לי?
לפעמים, תת מודע הוא דבר אכזרי.
—
"אני מרגיש כאילו מישהו שם לי מגהץ רותח על הפצע".
"כאילו?" שהד מגחכת, גיחוך מר.
"באמת. ועכשיו הצרה החדשה הזאת, אני לא צריך את האישה הזו. להביא לך תחבושת?"
"אני אשמח". הפנים שלה מתעוותות בכאב, היא נושכת שפה. "הכל מאללה".
"אללה לא היה רוצה שיכו אותך כל שני וחמישי", הוא פותח ארון, שולף גליל.
שהד עוקבת אחרי הדם של עצמה, מתערבל בכיור. "כבר התחתנת איתה. אז למה הם עדיין ממשיכים להרביץ לי?"
"אולי, כי הם רואים שאנחנו לא באמת מעוניינים בה", פאוד מביא לה מגבת נקייה.
היא מצמידה אותה לפרק כף היד, מייבשת. הוא מוריד אחרי שתי דקות, בעדינות. מורח משחה. הם שותקים. התחבושת מתגלגלת סביבה, הוא מהדק.
שהד יוצאת מהאמבטיה, גמורה. פאוד נשאר לגרוף מים ושלוליות דם קטנות.
"צריך עזרה?" היא צצה משום מקום, השנייה. שבגללה שהד בכתה אתמול בלי סוף, בגלל ההלשנה שלה.
"לא. כנסי לחדר".
אף פעם לא חשבתי שאשלוט על אשתי, אגיד לה מה לעשות. והנה, אני עושה את זה.
היהדות אומרת שהיא לא נחשבת כאישה בשבילי. טוב יותר. היא מדברת עם מישהו בטלפון, אוי לא.
עכשיו תגיע שיחת מוסר, אני לא סובל את האחים שלי.
מוסא מתקשר, פאוד נאנח. אני לא יכול לא לענות, "מה אתה רוצה?"
"פאוד, חביבי. אני רואה שכשאתה רוצה, אתה יודע להיות רודן ושתלטן".
"כשנצרך", הוא מתקן בקור.
"לא כואב לשהד?" מוסא שואל ברחמים.
"כואב, חסרי רגש שכמוכם".
"מגיע לך, ולה. כשתתחילו להתנהג כמו אנשים מתורבתים מהחמולה, כשתתחשב באסלי, הכל יפסק. לא חבל?"
"לא", הוא מתגבר על עצמו לא לנתק. פאוד, לא לנתק. הם יגיעו לכאן. וזה יהיה רע, הרבה יותר.
"אני רוצה אותך, את אסלי ואת שהד אצל סבא, בעוד שעה. שלא תחשוב על התחמקות".
"אני לא אחשוב". השפתיים שלו סדוקות, צמאות למים. שלווה. אני רק פוחד על שהד, איזו התעללות היא תעבור עכשיו?
אבא, האמיתי, תעזור לנו.
***
"אתה לא בסדר", אורי מבוהל.
"יותר ממך, מה שבטוח". יוני פותח את הארון, נובר בפנים.
"המבט המתריס בעיניים שלך מספר לי הכל". והתרסה, בדרך כלל מסתירה תחתיה בור עמוק של כאב.
"אל תסתכל איפה שאתה לא צריך להסתכל".
"יוני-"
"אורי, תעזוב אותי. אני בסדר".
"אתה בסך הכל משחק את עצמך כאחד שמרגיש טוב. בפנים, אתה מפורק".
"לא ידעתי שאתה הרגש, השכל והנשמה שלי בו זמנית".
אורי בולע רוק, "לאן אתה הולך?"
"הדבר האחרון שאמור לעניין אותך".
"תענה לי".
"לא רוצה".
מה עובר על יוני, מה זו הדמות המפחידה שהתלבשה עליו. ואולי, אולי הוא באמת לא כזה תמים כמו שחשבתי? לא, אורי. לא יכול להיות. יוני ילד טוב, המפגש עם העבר זעזע אותו. זה לגיטימי, נכון?
אני מקווה.
"אסור ללבוש מכנס ג'ינס בישיבה", אורי משתדל לא לאבד עשתונות. מאיפה הבגד הזה צץ, איפה הוא היה עד עכשיו?
"אתה רואה שאני לובש אותו?"
"אני רואה שאתה מכניס אותו לשקית".
"ראייה: שש שש. אז אל תמציא דברים שלא עשיתי בבקשה, תודה".
"חולצת וי טריקו?" יש זמנים שהעשתונות כבר לא שואלים רשות, הם פשוט מתפזרים. "איך? למה? איפה?" הוא מבולבל, לא מבין מה קורה סביבו.
"אני הולך", אש זרה בוערת בעיניים שלו.
"לאן?" אורי נרתע.
יוני זורק את החולצה לשקית, מלביש על עצמו מעיל שחור. "לפגוש את חבר שלי".
"איזה?"
"אם הייתי רוצה, הייתי אומר לך. זוז מהדלת".
"לא, יוני. אתה לא חושב לוגי", הנשימה קשה עליו. "תשכב במיטה, תירגע. עברת סיטואציה לא פשוטה, אתה צריך לישון".
"אני לא צריך כלום, להתראות". הוא מתקדם אליו, מזיז אותו ברגע מהמעבר.
"מה- יוני?" אורי משפשף את הכתף בהלם. מתעשת, רץ בעקבותיו.
"אל תבוא אחרי".
"אני כן".
יוני חושק שפתיים.
"אין לך אישור יציאה", אורי מתנשף.
"יש לי, ביקשתי מהמנהל לצאת להתאוורר ביישוב. הוא הסכים".
חוסר אחריות משווע.
"לך, אין אישור". יוני מראה לשומר את הפתק, הוא מהנהן. "שלום ולא להתראות".
אורי עוצר תחתיו, המום. מה קרה כאן עכשיו?
—
"…הוא יצא, הוא לא כשיר. זה לא נורמלי".
הרב שלום מצמצם מבט באי אמון. "אורי, אתה בטוח?"
"במאה אחוז". בדיוק כמו שאני יודע שהלב שלי בוכה עכשיו, רועד מפחד על יוני.
"אני מאשר לך לצאת לבדוק לאן הוא הולך. אבל אורי, בשום פנים ואופן אתה לא מתגלה בפניו, רק בודק מה הוא עושה ומעדכן אותי".
"כן, הרב".
"השם יעזור, אורי תשמור על עצמך. תתקשר אלי כל חצי שעה כדי שאדע שאתה בסדר".
"בוודאי, תודה. הרב", הוא משפיל מבט. "תתפלל עליו".
"את זה", העיניים שלו מכילות רוך אין סופי. "אני עושה תמיד, על כל אחד מכם".
***
יסמין משכיבה את אמיר בעגלה, נכנסת לחדר. הבובה קורצת לה מהמדף, היא רוצה לקחת אותה. לא מספיקה.
"פסטט, יסמי".
יסמין מסתכלת סביבה, תמהה.
"יסמין, כאן בחלון".
"סרי!" היא קופצת, נאחזת בידית העגלה. "הפלת לי את הלב. את לא יכולה לדפוק על הדלת, כמו בן אדם?"
"לא, אסור שחמדן ידע שאני כאן. אני צריכה שתצאי. תיפטרי את ג'מה באיזה תירוץ לאוויר צח, מהר".
"מה?"
"מהר אמרתי", נאסרין חסרת סבלנות.
"בסדר", אני לא מבינה כלום. אבל את כל כך חיוורת שאני אבוא, פשוט כדי שלא תתעלפי במשמרת שלי.
"ג'מה, אני יוצאת עם אמיר לטיול מסביב לבית. אני אשמח שכשנחזור תהיה לנו ארוחת ערב מוכנה".
זה לא שאני צריכה את הארוחות שלך כמו שאני צריכה אותך עסוקה, לפחות לשעה וחצי הקרובות.
"בטח", סוף סוף את מסכימה שאעשה בשבילך משהו. "תהני".
תהני, הגדרה יפה.
—
"סרי", יסמין נוזפת בה. "מה קרה לך, אני יכולה להבין? מה הבעיה שחמדן ידע שהיית כאן וביקרת אותי? מי שישמע איזו פצצה מתקתקת או סוד מדיני – ביטחוני יש לך להסתיר".
"זה לא נושא לצחוק עליו", היא מעבירה מבט נוגה לאמיר, ישן ברוגע. אני מקנאה בו.
"אלא?" היא מסיעה את העגלה בשביל העפר, בין שדות הפרחים. אני אוהבת נוף ברקע של שקיעה.
"אני… קשה לי". נאסרין מרגישה לכודה בין הירוק הצבעוני.
זה המקום הראשון שקיבל אותי אליו כשברחתי מהבית של יסמין וחמדן, כשחשבתי שהוא מכה אותה.
עד שהבנתי מה מסתתר מאחורי מסכות של אנשים. כן, גם הנחמדות, גם הרעות. הכל יכול להיות שקר.
"אני מקשיבה", היא לא מסתכלת עליה, מביטה קדימה. רוצה לתת מרחב, וחופש דיבור.
"חמדן לא התחתן עם ג'מה ליופי. לא בשביל שהיא תייצג אותו טוב יותר בעיני החברים, ולא בשביל שתהיה לך עוזרת בית צמודה עשרים וארבע שבע".
"מה זאת אומרת?" היא מסרבת להתרגש. תמיד אמרתי שסרי דרמטית מדי, ואם לא אמרתי. ובכן, בשביל מה יש פעם ראשונה?
"הוא מפחד שתעזבי אותו".
"כמה שטויות את מדברת בדקה אחת, לא ייאמן".
"יסמין, אני רצינית. תקשיבי לי. הוא רוצה לשמור עלייך".
"קודם כל, אני ילדה גדולה, ואף אחד לא צריך לשמור עלי. זה אלף. בית, למה שארצה לעזוב אותו?"
אם תגלי את כל האמת על החתונה שלכם, זה יקרה מהר מאוד. "כל היהודיות בסוף חוזרות למקור. איך שהוא, ללא יוצא מן הכלל, הן מתחרטות, בורחות".
"התירוץ הכי עלוב ששמעתי אי פעם, אני חייבת לציין".
כי אם אספר לך את האמיתי, תכניסי לי סמרטוט לפה ותהדקי בדבק חשמל. אבל אני יודעת את האמת. ואת, לא. "מבטיחה". אם ההבטחה תעזור לך להאמין לי.
"לא מאמינה".
לא עזר, פפפ. "מה יגרום לך להבין שהצדק איתי?"
"למה את רוצה בכלל שאדע את מה שמבחינתך את מכנה, 'הצדק'. למה שלא אשאר בתמימות שלי, לכאורה?"
"אני לא רוצה שהמציאות תתפוצץ לך בפנים. זה לא יהיה כיף כמו עוגת קצפת ביום ההולדת. אם כבר, כמו פיסות בלון קרוע, עלוב".
"נחמד לגלות שיש לך כישרון שירה".
"תפסיקי לעשות מכל מילה שאני אומרת צחוק", נאסרין מיואשת. "אני רצינית", רצינית מדי.
"תני לי הוכחה".
"הפתק שהבאתי לך בבית הרפואה".
"מה איתו?" יסמין נעצרת באחת, נועצת בה עין חשדנית.
"הוא מוזר, סותר את הפתק הקודם שקראת".
"נכון, ו-"
היא נאנחת בעצבנות. "אני לא יכולה לדבר יותר מדי. אם אבא או חמדן מגלים אותי… עדיף שלא אחשוב על זה. רק, דבר אחד, יסמין. תזהרי מג'מה".
אם את לא לוכדת נחשים מומחית, לא תדעי להבדיל בין ארסי לרגיל. ופה, נעוץ כל ההבדל.
והדמיון.
***
"אחי, יותר יפה לך ג'ינס וטריקו", עילאי שורק בהתפלאות.
"אמרת שלא תנסה לקלקל אותי".
"אה, נכון", הוא לוקח שאיפה מהסיגריה. "שכחתי".
"זה עישון, או עישון עישון?"
"לא אמרנו שאני לא מקלקל אותך?" קורץ.
"תזרוק את הזבל הזה כשאתה מדבר איתי", יוני פוקד.
"חזרת להיות החבר שאני אוהב", הוא מחייך, זורק את הזבל הזה.
"החבר מהכלא, כמה נחמד".
"תודה שבסופו של דבר נהנית איתנו".
"איתכם, אולי. בשום פנים ואופן לא לשעות הקבועות, לסוהרים. אפילו לא לפעילויות, לחונכים ולמאמנים".
"נו יוני, חשבתי שכבר השתחררת מזה".
"לא כשאופק החזיר אותי לחקירה שנייה", הוא נשען לרגע על גדר האבנים, מתיישב עליה בקפיצה. "אני פוחד שהוא יחזיר אותי לכלא".
"מקסימום אמכור כמה סמים, אבוא להיות איתך".
יוני תולה בו מבט עצוב, "עילאי, אתה מוכן להיות החבר שהכרתי פעם?"
הוא מרצין. "סליחה, חשבתי שציניות זה אחד הדברים שאתה אוהב".
"אהבתי, בדגש".
עילאי מתיישב צמוד אליו, "למה הוא פתח את תיק החקירה מחדש?"
"הוא אמר ששמשי ביקש".
"הילד על הרצף, אתה בטוח שזה חוקי?"
על זה לא חשבתי. "לא יודע".
"אני אברר בשבילך. אבל תקשיב לי, אני פשוט חושב שהוא מצא עלייך פרט נוסף".
"איזה פרט?"
"אתה יודע, מכירת סמים זה לא דבר כל כך קל. שמשי, הוא רק התירוץ".
יוני תוקע בו מבט מקפיא דם. "אוזניים לכותל, לידיעתך".
"שתהיה לי בריא. מתי החקירה הבאה שלך?"
"לא יודע, אני לא יודע כלום. אם יש עוד אחת בדרך, אם אין. אם אופק יחקור אותי או שוטר אחר, זה עינוי הדין, אני אומר לך. חוץ מזה ש- עילאי, הוא נכנס לי לתוך הלב, בלי שום הכנה מצידי".
"בוא נגיד שאצלי הרגש המדובר כבר קהה מרוב מאסרים. אבל אצלך, זו הייתה בסך הכל פעם אחת, טבעי שתרגיש ככה".
"אני רוצה לעשן".
עילאי נועץ בו מבט קשה, "לא".
"כן".
"אני לא רוצה להחזיר אותך לאחור. יוני, בבקשה".
"תפסיק לדאוג לי", הוא מעורפל. "פשוט תביא".
עילאי אוחז בחפיסה, מתלבט. "יודע מה? רק בקשה אחת לפני כן, תדבר עם אוריה".
—
אורי מתרחק מהמקום, סהרורי.
בית כלא, סמים, שמשי, רצף. למען השם, למה אני מסוחרר?
יוני, אתה החבר הכי טוב שלי. מי זה העילאי הזה שחזרת אליו? למה אתה רוצה לעשן? אתה מוכר סמים?
אורי נוחת על המדרכה, מול הכביש הריק. בוכה. אלוקים, החקירה הזו שברה אותו, יוצאים מהבקבוק שלו יותר מדי שדים.
אבא, תעזור לו. תעזור לי.
אני לא אחזור לרב, לא אספר לו. אני אחכה ליוני, חייב לדבר איתו.
אפול יחד איתו?
לא יודע.
יש שתי דרכים להרים אדם שנפל. לשלוח לו חבל, או לרדת לבור. להיות יחד איתו בצרה, להתאבק בכאב ולהרים אותו.
יוני לא מעוניין בחבל, הוא נמצא במצב שהוא אפילו לא יראה אותו.
אני מעוניין לעזור, לתת לו יד. להציל מחברות רעה ומהדרדרות במדרון הכל כך חלק הזה.
החלטתי, אני יורד לבור.
שיתנגד העולם, אני לא מתפעל ממנו. מאוכזב מעצמי, איך לא שמתי לב עד עכשיו.
קלקלתי, ואתקן.
כל הזכויות שמורות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
140 תגובות
לא אורי לא יורד לבור
אבל למה את חייבת לסבך מעל הראש את כל הדמויות שלך
שירה מעצבנת נורא נורא מעצבנת
טוב אבל זה יפה
וזה לא פייר שזה בהמשכים
אורי כן יורד לבור.
א. מתחשק לי אקשן. ב. הסיפור מתחיל כשהדמויות מגיעות לקצה שלהן.
שירה לא מעצבנת בכלל. לפחות אני אתנחם בעובדה שזה יפה? לא נורא, בעזרת השם זה גם יצא כספר??
דאיייי זה סופי??????
מבחינת האמונה שלי, סופי לגמרי.
מבחינת דרך הטבע… ובכן, שאלה יפה, עשר נקודות על תשובה נכונה 🙂
זה גם התקדמות, ואם את רוצה, שום דבר לא יעמוד לך בדרך!
בעזרתו יתברך, אמן.
עדיין אומרת, תתפללו. תעשו את זה בשבילי, נכון? (מהאלה החיות בסרט קשה, כן אני יודעת, אני יודעת).
ואוווו?
?
יואוו
מזל טוב לאחת אפס לאמת!!!?? הסיפור הכי מדהים שראיתי אי פעם!! עד מאה ועשרים חח
אהבתי נוראאא את הפרק הזה!!
את מדהימה במבושש
אוהבת❤️
מאה עשרים זה הרבה מדי בשביל סיפור?
ופשוט תודה על המחמאות, את ממש משמחת אותי?
לא לא לא
אמאלה
אין לי מה להוסיף
?
זה מראה שהגענו לשלב האקשן?
ואוו ואווו ואוווו ואווווו ואווווווווווווווווו
מהמם
מדהים
מושלם
מוכשרת
פשוט אין לי מילים!
תודה, מתוקה אחת??
עאעאעעע
כל הפרק הלב שלי היה על 200, מבטיחה.
קראתי עוד פעמיים בשביל להיות בטוחה שקראתי נכון
אין לי יותר מה להוסיף ?
מציעה לקרוא פעם רביעית (?) אולי כן תגלי שהכל טעות.
ותודה, מהממת שאת. לקרוא שלוש פעמים, מבחינתי, זו מחמאה גדולה.
לא!!!!!!
במבי!!
???
עשיתי משהו רע??
אעאעאעאעאאע
אוף כמה שזה יפהה
תודה!!!?
במבושש פרק מושלם
כמו תמיד?
מחכה כבר לפרק הבא?
אין עלייך!!!?
ועלייך, רק מעדכנת?
תודה, מתוקה!
עצוב ?
בתקווה שלא כל הפרק עצוב, ואולי רק קטע ממנו? (משאלה חסרת סיכוי).
זה היה טעות לאכול ארוחת צהרים תוך כדי
האכול נתקע לי בגרון!!
כמעט נחנקתי…
נראה לי שזה החזר לתה הרותח שכמעט והחניק אותי. שלא מיחה, את יודעת…?
מה מה מהה??
פירוש רשי בבקשה, לא הבנתי כלוםםם
איזה תהה מתי למה חחחחח
את, רגע!
זה לא היה איתך?! איזה פדחני. בקיצור, כמעט נחנקתי מתה רותח. ויש כאן כמה שותפות מאוד חמודות שצריכות לשלם את המחיר!
אני מוכנה להיות השליחה!!
אני הרי הסגנית שלך….
(של מה זה היה?)
אם את השליחה, לכי תלמדי אותן איך להתנהג.
ואגב, את השליחה לירח, למקרה ששכחת.
שליחה לירח(בור שאני זוכרתתת את השליחה לשמשש), והסגנית של הסדרת חינוך (נזכרתי אחר כך..)
וכן המפקד??♀️
רק שמות וקשה
אממ, אני מצטערת זה לשון הרע.
תאלצי לחפש לבד.
אעאעאע?
תקשיבו, אעאעאע יכול להתפרש לכמה כיוונים? אפשר לקחת את זה לכל כיוון שמתחשק לי?
זאת התגובה שלי שאין לי מה לומררר
בפן החיובי כמובןן
אין לי איך לתאר זאתתת
את כותבת מושלםם
אויש, את פשוט מתוקה לגמרי.
אז זה בסדר שאני לוקחת לכיוון שלי (אימוגי קורץ מוציא לשון).
אעע במבי! מהמםםם!!
כמה פרקים עוד נשאר?
תודה!?
בעיקרון, זה עד שישים ושתיים. בעיקרון.
תודה במבי על עוד פרק יפה כל כך 🙂
כשנחתתי בבית סופסוף אחרי יום ארוך שמחתי למחשבה שהיום יום שלישי וזה היום של הבלוג המהמם שלך 🙂
תודה, איזה כייף לשמוע שאני משמחת אנשים, במיוחד אחרי יום ארוך?
מה במבי מהההה
מה עשית???
ואני עוד חשבתי אותך לשפויה?
זה לא הוגן, ולא כוחות.
אם את מכנה אותי בלתי שפויה את גם אמורה מטעם האנושיות (את השפויה מבינינו בכל זאת) לספר לי איך, ועל מה ולמה קיבלתי את הכינוי הזה?
מממ אני חושבת שאת אמורה להבין לבד?
אבל אני חושבת ההפך.
מבחינתי כל דבר כאן שפוי. שיוני נופל, שאורי מנסה לעזור לו ויורד לבור. שיסמין מבולבלת עד העצם, ושחיים בעבר תקוע בבית כלא של עצמו. לא?
הרבה בריאות במבי.
הרבה.
אמן ואמן. תודה תודה.
ועדיין, אני מחכה בלי להתייאש.
פרק מהמם במבי:)
מגניב שפאוד יהודי!
ואמיר.. שם חמודי חח
לייק!
תודה!
הוא ערבי שהתגייר, לא יהודי במקור.
אמיר זה פשוט שם שמקובל בשני המגזרים?
אמיר עם ע'- עמיר זה של שם ערבים דרוזים כאלה, ואמיר זה שם ישראלי. (הפירוש בעברית זה צמרת עץ)
למרות שבערבית ובמדינות מזרחיות הפירוש של אמיר הוא נסיך, שליט.
אז זה די הגיוני.
הידע בגלל שלאבא שלי קוראים אמיר;)
חחח, זה בדיוק הידע שאני יודעת.
אבל גם שיש ערבים שקוראים להם אמיר עם א ולא ע. ולקחתי את העניין שמדובר בנסיך, חכי, זה יהיה בהמשך עם חוי. מתוקה הילדה הזאת.
חוי?
זו דמות שפספסתי?
התכוונת חלי?
סליחה, סליחה, טעות שלי.
חוי היא בכלל מסיפור אחר (אימוגי ידיים על העיניים).
כן, הכוונה לחלי.
יששש איזה פרק ארוך וכיפי!!!!!!!!!!!!!!!
מי זה/זו שהד?
לא הבנתי את כל הקטע המודגש…
תודה?
שהד, זו רייצל. פאוד זה חיים.
קטעים מודגשים התרחשו בעבר. יותר מובן?
כן.. תודה!!!
בעצם אלו ההורים של יסמין?!
בדיוק.
זה אומר ששירה התחתנה עם אח שלה? עצוב!
כן.
אבל שוב, אל תשכחו שעל פי היהדות הם לא אחים.
אופסי, טעות במבי.
לפי היהדות אחים מאבא בהחלט נקראים אחים והם אסורים בנישואין!
אולי אם מדובר על אח גוי זה שונה? לא יודעת.
מה? לא הבנתי, מה זה אומר לפי היהות הם לא אחים??? הם אחים מאם.. לא?
זה שונה, ברור, הוא גוי. לפי היהדות אדם שמתגייר, המשפחה הגויית שלו כבר לא קשורה אליו קל וחומר אם את יהודיה מלידה.
חמדן ויסמין אחים מאבא לא מאמא.
אין לי מה להגיד?
פרק מהמם!
??????
גם אין מילים זו אופציה?
תודה!
מהמם.
הקטע עם סרי ושירה מסקרן אשש
וממש נראה שאורי ויוני החליפו תפקידים חח
תמשיכי ככה!
ישש, איזה כייף!?
אבל דווקא אני חושבת שאורי אף פעם לא היה כמו יוני. בואי נגיד ככה, אורי לעולם לא היה פועל בדרך כזו.
אממ דווקא היה נראה שכן…
יכולה לומר לי איפה?
בתחילת הסיפור אורי היה זה שעצבני ועוקצני כלפי מי שמנסה לעמוד לו בדרך או לעודד אותו ולעזור לו ויוני היה תמיד בצד המכיל, המעודד, הדואג והמדובב ועכשיו זה בדיוק ההפך. החליפו תפקידים ?
ומזתומרת שאורי מעולם לא היה פועל בדרך הזו? זה לא הוא שעשה כל הזמן מעשי גבורה מטופשים (אכן, הרבה פעמים) כדי להוכיח לכולם שהוא גדול ולא להעזר באחרים?
נכון.
אבל יש כאן שוני מאוד גדול בין השניים.
אורי, פועל מתוך רציונל, גם אם מוטעה. יוני פועל מתוך נואשות, ויש תהום בין שתי הדברים. יוני, ימשיך לדובב ולשתף את אורי, ולהתעלם מהכאב של עצמו. אורי, ימשיך לשתף אותו בסגנון העוקצני, וכמובן שיש דברים שהוא ישאיר לעצמו (חלק מהדברים שקרו לו בשבי למשל).
וכשאני אומרת שאורי לא היה פועל בדרך הזו הכוונה שאורי, לא היה נותן לעבר להשתלט עליו.
אורי, רציונלי. יוני, רגשי.
אע.
אני אוהבת אותך, ואת הכתיבה שלך.
זה פשוט אדיר.
HAYKI, את פשוט בן אדם מתוק.
תודה.
סליחה
לא הייתי בקצב
התבלבלתי בגדול
חמדן-יסמין אחים??
צריכה הסבר דחוףףף
תודה!
חחח לא
לכי לפרקים הקודמים
קראי הכל מההתחלה זה לא שווה ככה
ובמבי זה פשוט מושלם זה הולך להיות ספר רב מכר
חמדן ויסמין אחים אבל היא הכניסה את זה רק בשכתוב
לא, לא, לא, מה פתאום!
לא רק בשכתוב. פשוט בשכתוב, הגילוי מוקדם יותר. כאן, מתחילים לרמוז רק בפרק הזה. שכתוב כאן את השם של אסלי בתור האישה השנייה של פאוד – חיים.
שניה אני רוצה הסבר
חמדן. ויסמין. אחים????
וחמדן מודע לעניין, ובכל זאת מסכים להתחתן עם שירה??
ומאיפה הוא קיבל את האופי הנוראי הזה? מפאוד? מאסלי, שאולי בתור אשתו של חיים היא לא איאיאי אבל בתור אשתו של עבד היא אחלה בנאדם?
הרבה יותר מתאים שסרי תהיה אחות של שירה ?
חמדן ויסמין אחים מאבא.
חמדן בהחלט מודע לעניין. ומי אמר לך שהוא הסכים? אולי הכריחו אותו? אבל גם אולי לא. אצל ערבים בהחלט מקובל חתונה בתוך המשפחה, עסקי חמולות, את יודעת.
לא מחיים ולא מאסלי. מעבד. בכל זאת הוא גידל אותו מגיל שנה, אל תשכחי.
וגם אני חושבת שסרי הרבה יותר מתוקה, בתור אחות לשירה. אבל זה גם הרבה יותר ק'יצי…
היייי מה זה? איך יכול להיות שעד עכשיו לא קלטתי את זה??????????? הם באמת אחים????? איך עשית שהם התחתנו????
הם באמת אחים, אבל היי, לא על פי היהדות. אל תשכחו שלפי התורה הם לא אחים בכלל. ככה שמבחינת ההלכה 'היבשה' אין שום בעיה שהם התחתנו, חוץ מזה שהוא גוי כמובן…
לייק על השם??
אמן, מאמינה בתפילה שלכן.
בדיוק, הם אחים מאבא. סליחה על הפצצה?
מציעה לך לקרוא את הפרקים הקודמים כדי להבין יותר.
במבי אני חושבת שיש בעיה כל שהיא עם נישואי אחים מאב אבל בכל מקרה זה לא משנה גם ככה הוא גוי..
יש בעיה עם כל נישואי אחים מאב או מאם, ממזרות. שהילד לא יכול להתחתן.
עכשיו, בכוונה עשיתי שזה לא יהיה משנה, כי חמדן גוי. רק רציתי לטלטל את שירה, כשהיא תגלה את זה, שהיא תבין מה היא הייתה יכולה לעשות לילד שלה, תתעורר.
זה היה אמור להיות תגובה על איזו תגובה שכתבת שאין בעיה כי זה רק מאב
ואו. ואו. ואו. ואו.
קראתי מרותקת לכיסא!! 🙂
במבי הגעתי למסקנה.. שאינעליך, ועל הכתיבה שלך..
בקיצור, זה היה מהמם!!
עננוש, אין עלייך בעצמך בעולם.
מהממת אחת??
יונילה יונילה.
תודי שחמוד לו השבירה הזו? (וואי, אני אכזרית?).
לאאאא אוףף
מה הקטע לעצור עכשיווו????
אני לא יודעת מה אני אעשה לךך עם המתח הזה!!!
ועוד שבוע בין פרק לפרק! הגזמת במבי!! באמת!
מה שעשית לי כל השבועות שעברו. במילה אחת: כלום. כל עוד מדובר בידע שלי כמובן 🙂
מסכימה לך להשאיר את העניין בגדר סטיסטי.
תקווי שזה יישאר בגדר כלום עם כל המתח…
אוריייי אורייייי לאאאאאאאא מה אתה צריך את הבור המלוכלך הזה??? לא אמרו לך רק לעקוב??? מה אתה חושב לעצמך, שאתה ילד גדול?! אתה לא יותר מתינוק שחושב שהוא יודע מה שמומחים ומבוגרים ממנו לא יודעים ובטוח שאתה תוכל לסדר הכל…. צא מזה! לך לישיבה, ספר לרב. דייייי גדול עליך!! תברחחחח
אוקי זה היה לאורי. ולבמבי-
אוךך זה היה פשוט מושלםם פרק נדיר ביופיו!
זה כאילו בכוונה שמה שהיה לפאוד קורה גם לשירה? הבעל מתחתן שוב, האישה השניה היא השפחה… מי זאת גמה? למען ה'! ובבקשה ממך, תוסיפי לשירה קצת יותר שכל בקודקוד ותפתחי לה עוד טיפה את העיניים. סרי– היא הבת של אסלי או שהד? פשוט מתאים לה בטירוף להיות הבת של שהדד למרות שזה קצת קיטשי..
ותני לי לנחש שפאוד עבד וחוסיין הם אחים? או לפחות בנידודים.. או שפאוד וחוסיין אחים או שפאוד ועבד אחים או שאם לא אז עבד וחוסיין.. נכון?
הוא בהחלט חושב שהוא ילד גדול, והוא בהחלט כזה. רק שהוא לא מבין שיש דברים שצריך לתת למבוגרים להתעסק איתם, ולא משנה הבגרות של הבחור.
אגב, אם הוא מתעסק עם ערבים. טבעי שהוא יחשוב שסמים קטן עליו…
מאוד בכוונה. זה מעגל קסמים. בדרך כלל, כשיש דבר מסוים במשפחה בדור הראשון, הוא גם ממשיכה לדור השני, כל עוד הדור השני לא שובר את המעגל, ויוצא ממנו.
ג'מה, נחש. ידוע.
בשכתוב, תראי שיסמין הרבה יותר חכמה ממה שאתן חושבות, גם כאן. אבל רק בסוף תבינו.
לא, היא הבת של אסלי. דווקא כדאי שלא יהיה ק'יצי 🙂
חחח, כל האפשרויות לא נכונות. טעות 🙁
יש! ידעתי ידעתי!!!
אני בטוחה שסרי צודקת בכל מילה שלה!
עכשיו אני מתחילה להבין את הקטע של ג'מה…
אני לא בטוחה שאני צודקת, אבל זה לא מוזר שג'מה נותנת ליסמין ללכת לאן שהיא רוצה בזמן שהיא צריכה לשמור עליה?
יוני אל תיפול במדרון לאאא—- אורי צריכים את העזרה שלך דחוףףףף!!
פרק מ-ה-מ-ם-!/מושלם!/מ*י*ו*ח*ד*!
במבי הצלחות!! תעדכני בהתפתחויות של הספר בהוצאה לאור:) מחכה ממש❤
סרי מתוקה, תאמיני לי. כי בסוף היא הולכת לשלם על המעשים שלה, וביוקר.
תגדירי מוזר. בעצם, קודם תגדירי מי זאת ג'מה. אחרי זה תוכלי להבין אם מדובר במשהו מוזר או לא 🙂
ספוילר לא מפתיע, יוני נופל בגדול. אורי… תני לו לחשוב שהוא יכול להתמודד מול כל העולם.
תודה, מהממת. בעזרת השם, כשהוא יצא אתן בטוח תדעו! 3>
מושלם מושלם מושלם ושוב פעם מושלםם!!
תודה, ללוש! 3>
במבי, תקשיביששש,
ניחשתי כבר בהתחלה שהם אחים אבל התחרטתי מיד כי אין איך לצאת משםםם,
את צריכה להוציא את הדמויות מהבוררר (: (:
עוד משהו, אנחנו לא זוכרות את כל הפרטים של הסיפור, ואת לא נדיבה ברמזים.
אז למה שנסתבך כל הפרקים ובסוף ננסה להבין מה היה אז, אי שם, לפני 99 שנה? 🙂
ובמבייי, תדעיייי, שששש—– שמה? יש הרבה מה להגיד….
שאני מחכההה מאדדד לספררר ??, מספיק מבטא?, אבל במבוש, קצת רחמים, על הדמויות, עלינו, ו–על הרמזים (:
ונראה לי שאני הולכת לעשות לי מזה ספר ולקרוא את זה נורמלי מהתחלה שוב (: (:, בטח זה ייקח 785857 דף (:….
תודה במבוששש, יש לך את זה, בגדול, כידוע (: ב"ה
אם הכנסתי אותם לפלונטר שהם אחים, תאמיני לי שיש איך לצאת משם 🙂 אני בכל זאת לא עד כדי כך אכזרית לדמויות החמודות שלי.
רגע, אז מה את בעצם רוצה לומר לי בזה שאתן לא זוכרות? חחח, איך אני יכולה לעזור?
כל מילה שלך מבטאה, ולא משנה מה תגידי. כי אני מקבלת הכל.
רק משהו אחד, אם את רוצה לקרוא את כל הספר ביחד, אני מאוד מבקשת לא להדפיס, להוריד, לעשות צילומי מסך וכו (כלול בכל הזכויות שמורות, כמובן) פשוט תכנסי לתגית של אחת אפס ותקראי אחד אחרי השני, טוב?
ובכייף, בשבילי זה כייף גדול 3>
במבייי את אלופה ברמות עללל
אני קוראת תגובות ואף אחת לא מצליחה לתאר את זה.. אז אני אפילו לא אנסה…
זה פשוט…???????? וזהוווווו!!
יש מצב את עושה איזה פרק שבו את מסכמת בעצם את מה שבנות גילו, וכל מה שהוספת בתגובות (לאלה שלא מבינות דבר מתוך דבר- כמוניי??)
כי אין לי זמן וכח לקרוא מעל 100 תגובות(!מחמאהה!) על כל פרק שאת מעלהה אפילו שזה מעניין ממש התגובות שלכן בננותת. מצדיעהה.
אז ישש מצב?
אויש, כמה שאת מתוקה!
באמת, שזה עושה לי ממש טוב לשמוע שככה מתחברים לסיפור, ואוהבים אותו. חכו לשכתוב, שווה פי אלף 🙂
את רוצה שבעצם אני אעשה כמעין תקציר?
.מה פתאום יוני מתדרדר? את מרושעת במבי!!
.לא הבנתי מילה ממש שכתוב בשחור
.למה יסמין צריכה להזהר מג׳מה? למה חמדן פוחד שהיא תעזוב אותו?.
ולמה, למען השם, למה, את מסבכת לכולנו את החיים??.
?
היי, היי, היי. חס וחלילה, חלילה וחס, חס ושלום (מהאלה שלוקחות את העניין עד הסוף), זה לא מרשעות לא עלינו, זה מכורח מציאות הסיפור (ומחילה מכל הבנות שלא סובלות את הביטוי הנחמד שלי). יוני יפול, יקום (אממ) ובעזרת השם יהיה לו טוב.
את השחור בטוח הבנת, אולי לא את ההקשר. זה היה פשוט בעבר.
למה? בפרק הבא, מה שנקרא 🙂
זה כייף חיים לסבך לאנשים את החיים, לא חושבת?
וואו פרק 40! והיא עוד הולכת לסבך את הגיבורים שלנו עוד 22 פרקים?
כמה שאני אוהבת את החברות הזו של יוני ואורי. מה שלא יקרה הם תמיד נמצאים שם בשביל השני, גם כשהוא לא רוצה.
ומה? יוני סמים? אורי יורד לבור? אני מקווה שהוא עושה בחוכמה.
וגם אצל שירה אקשן? ולמה אני צריכה לחכות שישה ימים עד לפרק הבאת
הכי כייף! מה יש? קצת אקשן לא מזיק.
תני לי לדייק אותך, גם כשהוא *מראה* כשהוא לא רוצה.
יוני… כן מתעסק בסמים. אורי לא פועל נכון בעליל. ואצל שירה, רק מתחיל האקשן.
אממ על הלמה האחרון, אין לי תשובה (אימוגי ידיים על העיניים).
יפה, אהבתי הדיוק.
המקרים פה כל כך עדינים וקשים.. וואו ה' ישמור כל אורי. ועל יוני. אה ועל שירה על כולם. על כולנו?
אמן לגמרי.
אל תדאגי, בסוף, יהיה להם טוב. (ובכן, בגאולה).
איזה משוגעת אניי!!!
שכחתי אתמול שיום שלישי…. הייתי נורא לא משועממת וב"ה בקושי הייתי במחשבב?
אבללל איך זה שלא נכנסתי לפהה??
כאילו היו צריכים להזכיר לי!!
חחח לא נורמלי
הסיפור מטורף כמו תמיד?
במבי שלימות הבריאה!!
ואני מבינה שזה יוצא בספר? בטוח. בעז"ה.
מוכשרת ברמות עלל את ילדונת
וואו, תודה!
איזה כייף לי לשמוע, מהממת אחת :*
אמן, בעז"ה זה יצא כספר. וואי, הבכת אותי עכשיו. חסרת מילים (אימוגי מובך).
היי לכולן, קראתי את הסיפור מתחילתו עד סופו ממש בכמה ימים, בנשימה עצורה…
וכנראה פספסתי משהו…
מישי יכולה לעשות לי סדר? בעיקר בשמות של הערבים הגברים? מי נגד מי? מי קשור למי? כמובן מה שגלוי בשלב זה?
תודה!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא יזכור את כולםם
לנסות??
טוב יאללע בא נראה את הבקיאות שלי בסיפור, אז ככה:
חיים=פאוד= אבא של שירה(=יסמין), אורי וחלי, בעלה של רייצ'ל (=שהד) ובעלה לשעבר של אסלי, מאסלי וחיים יצא חמדן.
רייצ'ל=שהד=אמא של שירה (=יסמין), אורי וחלי, אשתו של חיים, אחרי שהוא נהרג, מתחתנת עם שי.
שי=בעלה השני של רייצ'ל, יש לו שתי בנות שאני לא זוכרת את השמות שלהן, מיכל אולי? ועוד משהי..
שירה=יסמין, הבת של חיים ורייצ'ל, תאומתו (?) של אורי, אחות של חלי. אשתו של חמדן, אמא של אמיר הקטנטן,
חברה של נאסרין (=סרי) וגם גיסתה, גיסה גם של ג'סיקה, הכלה של אסלי ועבד.
אורי=וואי ששכחתי איך קראו לו אצל הערבים… סלחי לי…
אח של חלי ושירה-יסמין, הבן של חיים ורייצ'ל, חבר של יוני.
יוני-חבר של אורי, אח של שמשי, הבן של שמעון, לומד ביחד עם אורי בישיבה, הוא עשה משהו לאח שלו ולכן הוא מגמגם, היה בעבר בבית כלא, בהווה נקרא לפתיחת התיק מחדש..
מאיר- אח של רייצ'ל, דוד של הילדים שלה;) חוקר/שוטר, מנסה כמה וכמה פעמים לתחקר את אורי בקשר לפציעה.
עבד-בעלה של אסלי, אבא חורג של חמדן, אבא אמיתי של סרי וג'סיקה, אממ וואי מסובך באמת הקטע עם הערבים, פעם נראה לי היה לו ולחיים קשרים..?? (במביי תתקני אותיי) בקיצור… שונא יהודיםם..
אסלי- אשתו השניה של חיים בעבר, בהווה אשתו של עבד, אמא של סרי וג'סיקה, אממ מה עוד יש עליה? סתם היא חמודה ועדינה כזו ולא נראלי קשורה כלכך לסיפור הנוראי של בעלה.
חוסיין-זה שפוצע את אורי, ומצווה עליו לא לטפל בפצע, כי אם יטפל הם יעשו דברים לאחותו שירה..
שמשי- אח של יוני, הבן של שמעון, מגמגם בגלל משהו שיוני עשה לו בעבר, על הרצף, נמצא במוסד או בצפר כלשהו לילדים על הרצף, קורה שם עכשיו קטע עם החקירה של יוני.. הוא רוצה (או שאופק כופה עליו) שיפתחו ליוניט את החקירה מחדש..
אופק-שוטר/חוקר, אם הבנתי חקר את יוני גם בפעם הראשונה (?) לאמשנה, כרגע הוא נדחף לשמשי, עשה את עצמו הומלס (אולי בעבר בעבר היה ככה באמת.. לוזוכרת)
קיצער חוקר את יוני בהווה ופותח מחדש את התיק שלו.
עילאי-חבר של יוני מהכלא בעבר, לאחורה היוצר איתו קשר
ג'מההה איך שכחתיי-אשתו השניה של חמדן, עושה (רוצה,מצווה) לעשות כל דבר בשביל שירה-יסמין. קצת משגעת אותה אבל לי היא נשמעת נחמדמדה דווקא
יש גם את הראש ישיבה של אוקי ויוני וכלמיני…
מעניין את מי לא כתבתי
במבי איך אני????
ומיכל אני מקווה שזה מה שהיית צריכה, לפחות חלקית, שלא יהיה מאמציי לשווא:(
1. וי.
2. וי.
3. חצי וי. מיכל ורוני.
4. שלושת רבעי וי. תאומה של אורי.
5. חצי וי. אורי – עלי.
6. וי.
7. וי.
8. שלושת רבעי וי. בטח שהיו לו קשרים, הם היו חברים טובים.
9. כמעט וי שלם. אסלי היא גם אמא של חמדן.
10. וי.
11. וי.
12. וי.
13. וי.
14. וי. (על דעות אני לא אומרת אם זה נכון או לא 🙂 )
15. המשגיח, אריאל. יש גם את שמואל, חבר של אורי ויוני, נראה לי שהוא יותר בהמשך. חלי, בן אדם מתוק מאוד. יש עוד כמה חברים של יוני מהעבר. את חיים וכו.
בקיצור, את טובה! וואו, ממש. חחח כמעט סיכום דמויות מושלם. מעריצה (אימוגי צוחק).
תודה!!!
איזה קטע, כתבתי לך תודה על אישור סיכום הדמויות ואחרי ששלחתי אחזתי שאני יותר צריכה להודות על כתיבת הדמויות…
ממש ממש נהניתי מהסיפור!
נראה לי שאחרי שהבנתי יותר מיהן הדמויות (נגיד חשבתי ששהד ופאוד הם זוג נוסף?) אהנה יותר… (תכל'ס יכלתי להבין לבד, אם לא שקראתי ברצף מסוקרן ומתוח…)
אז תודה!
תמשיכי להיות מהממת, ולכתוב מהמם!
(אני לא מכירה אותך, אבל בטוח את מהממת, לא?)
בשמחה 🙂
כתיבת הדמויות היא כולה העונג שלי.
וואו תודה ענקית על התשובה המפורטת!?
הפלת לי מלא אסימונים, מה שנקרא.
הולכת לקרוא הכל מהתחלה, נראה לי…?
תודה על הפירוט!
כתבתי לך וירד למטה…
את נורמאליתתתת??!!
בטוחח?
בטוח בטוחחח בטוחחחחחחח?
זה — הסיפור—-הכי——-יפה—–שקראתי בחייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אמאלה אמאלה ואמאאאלהההה
את כותבבתת——————————————————- אמאלהה
אני מגדירה את עצמי כנורמלית, אבל את יודעת קיבלתי כאן הרבה מחמאות על הפך הנורמליות. מקבלת אותם באהבה (טוב, אני במצב כפית, אני חושבת. נא לא להתייחס) ובקיצור, זה לא נורמלי להיות נורמלי. אז נחמד לי, לא?
אומיגדדד
שירה וחמדן יודעים שהם אחים?
שירה לא. חמדן כן.
וואטט?? ?למה אני לא מעודכנת בזה?? ?מתי כתבת? איך הם אחים? נולדו לאותו אבא? חיים התחתן בעבר עם אסלי ומהם נולד חמדן ואז חיים התגרש והתחתן עם רייצל ומהם נולדה יסמין??
מהה???
חחח כן בדיוק.
תסתכלי, כתוב בפרק הזה שבעבר חיים התחתן עם אסלי. האמת שזה קצת מובלע, אבל זה פשוט רמז לעניין.
וואאאוו פשוט מושלםם !!
(עוד לא הגבתי עד עכשיו אבל הייתי חייבתת )
איך שאת משלבת אקשן דרמה חברות והכל ביחד פשוטט מטריףף
אינלי מיליםם ??
את מדהימהה
כל התיאורים שלך פשוט בול לנקודה .
ממחישים את זה בצורהה כל כך טובה ואמיתיית
מושלם .
וואו, תודה!
איזה כייף כן לקבל ממך תגובה.
אני ממש שמחה לשמוע שהסיפור כתוב טוב, וכמו שצריך. האמת שהכי חשב לי בסיפור זה הדיוק, איך הגדרת? 'בול לנקודה'. אז ב"ה.
רגע, אורי יודע שהוא,שירה וחמדן אחים?
חמדן יודע.
שירה לא.
אורי, פיפטי פיפטי.
במביייי, זה פשוט מושלםםם,
שאלתי אותך למעלה אם אני יכולה להעתיק אלי, אבל כמובן בלי להדפיס או משהו כזה, זה קצת קשה לקרוא פרק פרק, מסכימה?
זה כ"כ יפה…., ואני רוצה לקרוא שובב, כי לא עקבתי אחרי כל הפרטים הנסתרים שמגלים פה בגלל ההפסקות כל שבוע…
תודה במבי!!
יש לך את זה בענק, ענק, ענק…
ואת רק בת 18…, הזוי…, ממש…, כשרון מהלך, אה, ו-זה לא רק כשרון כתיבה, זה להבין את הסיטואציה ולתת את הנויואנסים הנכונים של הרגשות והמחשבות…, זה המון אינטלגנציה רגשית שמשולבת בעלילה מרתקת ויפה…
מרתק. ???
מה זה אומר להעתיק? להוריד והכל?
סורי, אבל אני ממש מבקשת שלא, ממש ממש.
אני בת שבע עשרה? ותודה ענקית על כל המחמאות, ההסמקה הלא יודעת כמה להיום?
להעתיק זה לוורד, ולא לשמור אצלי, רק שיהיה נח לקרוא.
מגיע לך (: (:
ממש מעדיפה שלא.
מקווה שאת מבינה אותי?
תרגום לבורות שלא קלטו מה זה פיפטי פיפיטי??
חמישים חמישים, חצי חצי, חצי קאלצ??
בקיצור לא יודע באופן ברור לגמרי, מנחש.
חצי חצי (:
מה מה מההה
במביייי כתבת פה באחת התגובות ששירה התחנתנה עם אח שלה או שדמיינתי???
מתי כתבת את זה?? אני עוקבת אחרי כל מילה ואות בסיפור הזה איך פסיפסתי דבר כזהה
איפה זה כתוב?
בדיוק בפרק הזה?
זאת אומרת, בפרק הזה יש רמז לעניין. כי כתוב שחיים, אבא של שירה, התחתן בעבר עם אסלי, אמא של חמדן.
מזה נובע, יסמין התחתנה עם אח שלה מאבא.
מ.ש.ל.
וואו וואו וואו וואו איזה שלמות איזה כתיבה זורמת וקולעת בול תקשיבי את תותחית אני לא עקבתי כלל האמת רק עכשיו התודעתי לסיפור וקראתי כמה פרקים ואני מתה לקרוא את הכלללללל באלי לקרוא את זה בספר דיייי אין שלמות מאיפה הרעיון לסיפור? אהבתי תפתיחות שיש בסיפור ואת המגע העדין בכל מיני סיטואצית ידעת להביא אותן בצורה הכי מהממת שיש אין אלופההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שהד זו רייצ'ל?