אחת אפס לאמת/37

newEmotionIcon_03_44
במבי

מציאות מתעתעת.
לפרק הקודם

 

"היא לא רוצה", מרלין נואשת מלהסביר. "תביני, טוב לה עם חמדן. בהתחלה היינו בטוחים שהוא מתעלל בה, אבל זה לא נכון. הוא חכם".
נוי בולעת רוק יבש, צורב. "את חושבת שהדבר הזה הגיוני? שכיף לה, והיא נהנית איתו?"
"עובדה", היא נועצת בה מבט עמוק, מכיל. "כרגע, טוב לה. מה יהיה בהמשך, אף אחד לא יכול לדעת".
"שירביץ לה, מרים. רק ככה היא תבין שהכל שם שקר. ובועה מנופחת".
"חמדן לא יכה אותה. נכון, בטבע שלו הוא אלים, מאוד. חקרנו אחריו הרבה. והממצאים, חד הם. ולא לטובתו. אני לא יודעת מה הוא מצא בשירה שגורם לו להתנהג כלפיה יפה".
נוי משפילה מבט. "תראי איך הוא שטף לה את המוח. את כבר לא יכולה להתגורר בפקיעין, לספר שאת ילדה בת שמונה עשרה, לעזור לכל הבנות היהודיות בסביבה".

"כוח לא יעזור כאן. נוי, אני מבינה מאיפה נובע הרצון הבוער שלך לראות אותה מחוץ לכפר. אבל זה לא יעזור. כל עוד לא מפריע לה לגור שם ויותר מזה, היא נהנית, אין טעם לנסות. ראית לאילו תוצאות מדאיגות הגענו".
"ראיתי", דמעות לוחצות לה על העיניים. כואב לה, ושורף. "איך הדרדרנו ככה, מרים. איך בנות, באמת טובות, שיש להן הכל בבית וביהדות נופלות אל תוך הרשת הסבוכה הזאת? תסבירי לי".
מרים נאנחת, "נוי, לכל אחד יש בור בלב, משהו שהוא שואף למלא.
כשהוא לא מקבל אותו בדרך הנכונה, הוא ילך לרעות בשדות זרים. ושם, כשיגלו מה חסר לו, מה הוא צריך, יפתו אותו להישאר. ולצאת, זה כבר לא יהיה קל. אף אחד לא רוצה ללכת בשדה מוקשים ולחכות לרגע שהוא יתפוצץ. אז הוא נשאר".
"יש כאלה שאין להם אפילו בור אחד בלב", היא תוקפת. מנסה לאחוז במשהו שפוי. "אז, למען השם, למה?"

"יכולות להיות לזה כל כך הרבה סיבות", כאלה שלא תחשבי עליהן אפילו. "אולי, הם רוצים להוכיח שדו קיום אפשרי, שלחיות בשלום אחד עם השני זה לא מופרך. להוריד סטיגמות, לשבור מוסכמות. ואחרי הכל, לכולנו יש בחירה חופשית. ואנחנו נופלים בגללה, בלי סוף".
"אבל הן יודעות", נוי רועדת. "הן יודעות שבסופו של דבר כנראה יכו אותן. שהן יהפכו לשפחות, שהן לא יהיו רצויות. אז תסבירי לי, למה?"
"בדיוק מהסיבה שאת עשית את זה", שכל לא יעזור כאן.
"אני הגעתי מבית הרוס", היא דומעת. לא מסוגלת לעצור יותר מים ומלח. "זה היה רק עניין של זמן עד שאפול".
"והן הגיעו מבית בנוי, זה היה רק עניין של זמן עד שהן יפלו. נוי, אי אפשר לדון אף אחת, מה גרם לה ללכת אל תוך המלכודת בדעה צלולה. במקרה כזה כל משנה סדורה ובנויה היטב, מתמוטטת".
"טוב. אז נשאיר שם את שירה, לבד".

"שירה לעולם לא לבד, השם מחזיק אותה, מוביל. גם אם אנחנו לא רואים את זה. וברגע שהיא תבקש, אני כאן. מוכנה לעזור".
"למרות מה שהיא עשתה לך?"
מרלין מחייכת, "דווקא בזכות מה שהיא עשתה לי. המצפן שלה התקלקל, נהרס. אבל זו לא היא שהרסה אותו. זו החתונה עם חמדן, המשיכה אחריו. אני לא ארצה להעניש אותה או, לנקום. זה לא מגיע לה. כשהיא תסכים לעצמה להודות בטעות, לפנות אלי. אני פה, תמיד".
"את מדהימה".
אולי.
מה שבטוח זה דבר אחר בתכלית. שירה, מדהימה יותר.
כולם רואים בה את הבת הסוררת. אני, רואה בה עגל לא לומד. היא תבין, ותגדל.
אני בטוחה.

***

"שב", אופק מסמן לו על הכיסא.
יוני נוחת עליו, מסויט. לא שוב, זה אכזרי.
"ובכן חביבי, איך היה השקט שזכית לו במשך שנתיים?"
הוא שותק, מכווץ שפה ברעד.
"אתה יודע", האצבעות שלו משתלבות אחת בשנייה, נינוחות. "אז, טענת שהיה מדובר בשגגה. אבל לאחרונה, גיליתי משהו שונה לגמרי".
יוני משפיל מבט, עצור.
"דיברתי עם שמשי. הוא סיפר לי שזה היה בכוונה. עם כל הלב, איך שאומרים". לא מספר, הוא גם סלח לך.
"גם אז, ניסית לטעון את הטענה הזו. לא הצלחת, השתחררתי".
"בדיוק. אז, ניסיתי. היום, זה כבר מוכח".

"למה אתה מחפש להרשיע אותי? מה אכפת לך שאני בחוץ, משוחרר? שמשי סלח לי, אני יודע. הוא לא רוצה שאכנס לכלא לקטינים".
"אני מחפש את החוק". הוא קם, שולף תיקייה דקה ומנחית על השולחן. "התיק שלך, כל הפרטים בפנים. ואדם שעבר על החוק צריך לתת על כך את הדין".
"אני מבין".
"יופי, זה משמח אותי שאנחנו מגיעים להבנות בינינו מהר. עכשיו, אני רוצה שתספר את כל הסיפור שלך בפני שלושה שוטרים".
למה?
יוני לא מעז לשאול. זוכר מהחקירות הקודמות שזה הדבר שגורם לאופק להכי הרבה עצבים.
הדלת נפתחת. הם נכנסים, מתיישבים.
יוני מצטמרר מקור. "אני לא יכול", הוא ממצמץ.
"זו הבקשה של שמשי".
"תוכיח לי". למה אתה מתעקש? קול מבוהל סונט בו. אני לא יודע, הוא משיב בחזרה, מבוהל לא פחות.
"בבקשה", אופק מראה לו את ההתכתבות. "מאמין?"
"לא. משהו פה מריח לי מוזר. שמשי לא רוצה לגרום לזריקה שלי לכלא, ולא רוצה שאספר את הסיפור. אני מכיר אותו".
"אני מציב לך עובדות", אופק מתחיל לאבד סבלנות. "לא משנה לי מה אתה חושב או לא חושב. דבר, אין לשוטרים פה את כל היום".
"לא יכול".
הוא נאנח בתיאטרליות, "אתה באמת מעוניין שנחזור על כל הסרט מהתחלה?"
"אני מעוניין להיות בישיבה".
"עד שלא תדבר, זה לא יקרה".
יוני לא עונה.
אופק פותח מחשב נייד, "בכבוד. סייג לחכמה שתיקה. חבר'ה", הוא מסמן לשלושת השוטרים. "תישארו כאן".
יוני מרגיש את המבטים שלהם ננעצים בו, מחוררים. הוא בתגובה מסתכל על אופק. רוצה לבכות.
שעה, שעתיים, שלוש, ארבע.
"אני יכול מים?" הראש שלו הולם בכאב מטורף.
"אתה יכול לדבר".
"אסור לך להתייחס ככה לקטינים".
"אני יודע את החוק טוב יותר ממך", הוא מרים אליו עיניים חודרות לשבריר שנייה, מחזיר למסך.
"גם אני".
"הסמכויות נמצאות אצלי כרגע. אל תלמד אותי מה מותר ומה אסור, ילד. כשתתחיל לזמר אדבר איתך", הוא פותח לעצמו חבילת קליק. "אה, ואז גם תקבל כוס מים".
אני משתגע. אני לא יכול יותר.
שבע שעות שהוא משאיר אותי על הכיסא. והשוטרים האחרים לא מפסיקים להסתכל על הנייד שלהם ועלי לסירוגין.
אני צמא.
אבא, אני לא מסוגל לחזור אל הלופ הנוראי של לפני שנתיים.
אני. לא. מסוגל.

"אופק-"
"אם תענה על מה ששאלתי אותך, תקבל תשובה".
יוני בוכה, מרגיש כאילו כל הפטישים שבעולם מכים בו. קפוא לי, ואני עייף. "זו התנהגות רעה מצידך".
אופק מחייך.
"אני לא יכול לשתף, מבטיח לך", הוא משתעל. כמעט נחנק מדמעות ומחוסר אונים.
הוא רק מהנהן בקוצר רוח.
"לפחות תן לי להתקשר לרב שלי, לאבא. שידעו איפה אני, שלא ידאגו".
אופק נועץ בו מבט משועמם.
יוני מרגיש שהוא הולך להתפרק. כל החומות שהוא בנה מתמוססות, נמסות. "אופק, אני מבטיח לך".
"תשתוק. תדבר רק כשתתחיל לספר את מה שמעניין אותי".
ויוני שותק.
אף אחד לא יודע שהוא כאן, אף אחד לא מתרגש מהבכי שלו. סתם, עוד ילד פושע מהרחוב.
ועוד האמנתי שאני חשוב למישהו, טיפש.
ופתי.

***

למה אף אחד לא עונה לשיחות הטלפון שלי בזמן האחרון?
אורי מנסה לחייג בפעם החמישית, מודע לחוסר הנימוס שלו. אם יוני היה יכול, הוא כבר היה עונה.
אוף.
הוא אמר שהוא מבין אותי, שהוא סולח. ופתאום, מה? חזר לישיבה ושכח אותי?
האצבעות שלו מלטפות את המקשים, שמוטות. אולי שי יענה.
"אורי, מה שלומך?" הוא לא נשמע תמה שהתקשרתי אליו. מה זה אומר עליו. עלי. וכמה חמימות יכולה להיות בקול שלו. גוש כואב חונק לו את הגרון. לאבא, היה יותר.
"ברוך השם, אני בסדר. שי, אמא לידך?"
"אני לא בבית". הפסקת עבודה, שכבר לא תהיה היום.
"מצוין. אני יכול לשתף אותך ב-" אורי נתקע.

שי לא דוחק בו.
הוא נושף חזק, "שירה בהריון, בחודש תשיעי. יוני לא עונה לי, חוסיין מאיים עלי. ו- נגמר לי הכוח".
"רגע", שי עוצר אותו. "תן לי לנסות להבין מה אמרת עכשיו. אלף, שירה לקראת לידה. בית, החבר שלך לא עונה לך. גימל, חוסיין מאיים עליך, מי זה? דלת, התרוקנו לך המצברים. אני חושב שאחרי כל מה שעברת זה לגיטימי. מתפלא איך זה לא קרה עד עכשיו".
אורי צוחק בעייפות, "חוסיין הוא חבר של עבד, אבא של חמדן. הבעל הערבי של שירה".
"אם אני מנחש נכון, הוא זה שפקד עלייך לא לקחת את התרופה? שבגללו הגעת למצב הזה?"
"כן", אורי משפשף עיניים. לא אכפת לו אם יש ציתות על הטלפון, אם אין. נגמר לי.
שי בוחן את הסיטואציה. העבודה לא תברח לשום מקום, מצב הרוח של אורי לעומת זאת, נמצא עמוק בין הקרשים. "אני מגיע".

"אבא", חשוך בחדר. שתיים בלילה. "שי עזר לי היום. הוא עזב את העבודה שלו ובא לבקר אותי. הקשיב ללב הפצוע שלי, חבש אותו.
זה לא נקרא ששכחתי ממך, נכון?
אתה למעלה, בשמיים. ואני כאן, לבד. אני צריך את הדמות הגשמית הזו שתהיה לידי כשאצטרך. במיוחד שאני לא מצליח להשיג את יוני. הטלפון שלו לא מצלצל אפילו. אני דואג לו.
אבא, קשה לי. התרגלתי כל כך שהוא מקשיב ועוזר. עד… עד שמשהו התפקשש והבנתי שזה מחפה על חוסר היכולת שלו לשתף.
דיברתי על זה עם שי. אתה סולח לי, נכון? הוא אמר שאני צריך לתת לו מרחב. להראות לו שאני כאן, אבל לא לדחוק בו. אני לא יכול לראות אותו סובל.
שי עזר לי, הרבה. אבל אני מתגעגע, אבא.
אני אספר לך מה שלא אמרתי לאף אחד. כשאני משתחרר, אני חוזר לפקיעין. אני לא אהיה נמושה, חוסיין לא ינהל לי את החיים.
תהיה איתי מלמעלה?
כי הפעם, אני לא מתכוון לוותר".
אורי, אתה אמיץ. אבל יש פעמים שהאומץ הזה יעלה לך ביוקר. תחשוב מחדש על העניין, פעמיים.
לא רוצה.
הוא מתעלם מההיגיון. יודע שאבא שלו, מלמעלה, צודק.
חבל, לנקמה אין גבולות.

***

יסמין פותחת את הדף האחרון, הלב שלה הולם בפראות. אם הוא היה תוף בכפר אפריקאי, הפם פם היה משתלב מעולה.
'אף אחד לא אמר שאמת היא דבר קל להשגה. להפך, זה קשה. דורש יזע ודמעות.
אני לא חושב שלהיות ערבי זה דבר רע. גם להיוולד לאמא סינית או יפנית. לגדול כמו רוסי, צרפתי או שוויצרי זה בסדר.
כל אחד ולאן שאלוקים הוביל אותו.
אני התגיירתי, כי זה מה שהנפש שלי ביקשה. היא צרחה אלוקות וגעגוע שורף.
יסמין שלי, (אם את קוראת את המכתב הזה, אני מאמין ששינית את השם היהודי שלך).
אם טוב לך להתחתן עם ערבי, לגדל ילדים מבולבלים עד העצם ולברוח מכל תזכורת של העבר. את טועה.
אבל-
אם טוב לך להתחתן עם ערבי, לגדל ילדים שמחים שלא יודעים שהם יהודים ולא להיבהל מכל תזכורת מהעבר. את צודקת'.
צודקת.

יסמין תוקעת מבט מזועזע בדף. אבא, לא יכול להיות שאתה כתבת את זה. נכון שטוב לי בדרך שלי, ואני לא מתכוונת לעזוב אותה. אבל… מכאן ועד שאתה תסכים איתי?
לא הגיוני.
'את טועה, כי אדם צריך להיות איתן בהחלטות שלו. את צודקת, מאותה סיבה בדיוק.
אם את בטוחה בדרך שלך, לכי. תחיי באיזה כפר נידח או מוכר שאת רוצה ותטמעי בתוך החמולה.
אני לא משכנע אף אחד ללכת או להישאר.
בהצלחה בדרך החדשה, אבא'.

הוא לא כתב את זה. אבא, לא, כתב, את, זה. זה נוגד את כל כללי הלוגיקה, את ההיגיון הצרוף.
יכול להיות שאתה לא מי שחשבתי שאתה?
העיניים שלה סורקות את הדף, מחפשות באופן נואש אחר דבר מה שיאותת שיש כאן טעות. בסך הכל אי הבנה שהולכת להיפתר, עכשיו.
מה זה אמור להיות? היא קופאת. הידיים שלה הופכות לגושי קרח, לא מצליחות לזוז.

התאריך שכתוב בקטן מאחורי הדף. הוא אחרי התאונה, אבא… כבר נפטר.
היא מנערת ראש בפראות, מזרימה דם לידיים קרות.
מאחורי כל דף, ללא יוצא מן הכלל, כתוב תאריך לא הגיוני. בכולם, אבא כבר לא היה בעולם הזה.
יסמין נושמת, כואב לי בכל הגוף. אני צריכה להתפנות לבית רפואה, הרגע.
הגעתי למסקנה: לב, מוצר בלתי נצרך.
נקודה.
כל הזכויות שמורות.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
יומן 2#
17

קציצה שרופה

הייי🙋🏻‍♀️ זוכרות אותי??🤷🏻‍♀️ האמת לא נתתי לכן זמן לשכוח🤭 חחח🤪 טובב👍🏻 אז אני ק...
שבוי
emotion_icon_43

הכל שלם

אִישׁוֹן אָדֹם. מְפֻקְסָל. דִּמְמַת מִדְבָּר וְרוּחַ אַיִן. חֶבֶל לוֹפֵת . לו...
פוסטים חדשים
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
הולך חסיד
8

קפצתי לביקור

נעליים חסידיות. גם לך מוכר המושג? מה את חושבת שההגדרה שלו? מה את לא תקני ועל ...
נסיעות ארוכותתתת
167192211863a781c65ceaa

פרוזן

התחלתי השנה ללמוד בבית ספר ממש רחוק מהבית שלי. אני נוסעת כל צד ב2 רכבות ואוטו...

120 תגובות

  1. לאא אמאא במבי את לא אמיתיתת
    שלמות של פרקק
    מרחמת על יוניייי אמא מסכןןןן
    האמת שהשארת אותי במתחח נוראי עם יוני?
    ולמה אורי עושה/ יעשה תטעות מה יעזור לו לחזור לפקעיין
    משוגעת / אלופה אחת (עוד לא החלטתי)
    אין על הכתיבה שלך

    1. חחח אמיתית לגמרי, רוצה למשש? (אימוגי צוחק).
      חכי, אצל יוני, זה ההתחלה של ההתחלה של ההתחלה. ואורי… זה האופי שלו, מסכימה שהוא יכול להכניס אותו לבלי סוף בעיות. אבל מה לעשות?
      ומסכימה לי לחשוב שאני גם משוגעת וגם אלופה אחת? פשוט שתיהן מחמאות מחמיאות (אימוגי קורץ).

  2. השלמתי עכשיו פעם ראשונה את כל הבלוג, ואני גאה להיות הלייק הראשון.
    את מוכשרת. גאד.
    יש לך עתיד.
    אפשר לשאול בת כמה את?
    רק שתדעי, אני מרגישה זכות להגיב על הדבר המושלם הזה. תאמיני לי שאני מקלידה עכשיו בחרדת קודש ויראה גדולה.
    ברשותך, אתקע כאן יתד-
    #הייתי_כאן

    1. מרגש שגמרת, ושאהבת, ושהתחברת. והכל ביחד.
      בעז"ה, אמן. אני בת שבע עשרה וחצי.
      ואת מביכה אותי כל כך, סתם שתדעי. שמחה שהיית כאן 3>

  3. אמאלה.
    הצילו.
    השם.
    במבי מה זה היה עכשיו?!
    באלי לבכות.
    את נדירה!
    ולי – כבר אין מילים.
    זה היה כל כך – – –
    וואו. במבי מהממת שלי.
    את.
    נדירה.
    וזה.
    מיוחד.

    סורי שזה נשמע קלישאתי ושהתגובה לא מקורית ויפה. אני פשוט לא מצליחה לבטא את מה שהרגשתי. אז בי, ולהתראות.
    ❤❤❤❤❤❤❤❤

    1. את יודעת, בהתחלה גם קלישאות היו מקוריות, עד שהשתמשו בהן הרבה. ואם השתמשו הרבה, כנראה שהן נכונות. אז גאה להיות קלישאה 🙂
      וכייף לי שאת אוהבת, כמו תמיד ב"ה. אה, ומותר לבכות. אבל רק אם זה יעשה לך טוב אחר כך.

  4. פרק מבלבל, אבל יפה.
    פליז תגלי כבר מה יוני עשה לשמשי (הבנתי שזה קשור לאילמות שלו אבל זה עדיין לא ברור), את שומרת את זה בסוד כבר יותר מידי זמן לדעתי.
    שירה יולדת בפרק הבא נכון?
    ולמען ה', ההם שזייפו את המכתבים היו כל כך חכמים ומתוחכמים, את רוצה להגיד לי שהם שכחו שהוא נהרג? לא קונה את זה.

    1. בפרק הבא למיטב זכרוני, מגלים מה יוני עשה לשמשי. בעיקרון, בשכתוב, זה יותר טוב, ופחות מרוח.
      אממ אני לא בטוחה אם בפרק הבא, אבל חושבת שכן.
      בואי אני אזרוק את הכדור אלייך: מי אמר ששכחו? מי אמר שזייפו? גם אני לא קונה את זה.
      נקודה למחשבה, תחשבי על זה. יש עוד כמה כיוונים 🙂

      1. כבר כתבת קצת בפרקים הודמים…
        יוני התעצבן על שמשי לא יודעת למה ואז הוא דחף אותו לצוק.
        זה היה בכוונה אבל הוא לא חשב שיקרה לו משו כזה נורא (מה קרה??)
        ואיך אופק קשור לעניין?
        חוץ מיוני-כולם מאמינים לו שהוא אדם טוב?

        1. נו בדיוק, מעולה.
          את בכיוון, יוני הפיל מהצוק, שמשי מגמגם. תקשרי בין שתיהם ואת מקבלת בינגו.
          איך אופק קשור זה כבר עניין אחר…
          וכן, רק יוני מאמין שהוא רע ונוראי.

      2. כע חשבתי על זה שיכול להיות שהוא כתב בכוונה את המכתבים עם תאריך שונה, אבל שירה קונה את זה וזה מעצבן.
        ויופי אני שמחה שתגלי בפרק הבא

    2. אולי הוא בסוף לא נהרג יש סיכוי??
      או שבכלל הוא בכוונה כתב את התאריך הזה כי הוא ידע מתי זה בערך יקרה?? לא יודעת, מסובך.

      1. מסובך.
        זו המילה שאני אוהבת לשמוע. שאתן לא מצליחות לנחש את ההמשך, זה הפונקציה שלי להצלחה. ושבקריאה שנייה, תגידו אהה, עכשיו נופל לי האסימון. חחח טוב הגזמתי.

    1. לא נמאס בכלל, בטח לא כשאת כותבת.
      ואת יודעת? זה תמיד טוב לשמוע שהפרק *הנוכחי* טוב. כי לפעמים יכולה להיות נפילה. ושמחה לקרוא שב"ה כרגע זה עומד בסטנדרט.

  5. א-מ-א-ל-ה
    במבי, פרק מטורף!!!
    יסמין מול עצמה, יוני מול אופק, ולאורי כבר נמאס להלחם…
    משגע אותי לחשוב שאני רק בחצי של הסיפור!

    1. חחח סליחה אלי*, אבל גם הסיפור הארוך בעולם נגמר. אה? 🙂
      ואני אוהבת מאוד את ההגדרות שלך. פשוט בול. תגדירי לי ככה כל פרק בעשר מילים. זה מגניב.

          1. מהללו?
            ותגידו, אני באמת היחידה שלא אהבתי את מהללאל כמו איסתרק ויוזבד?
            מהללאל, סתם בן אדם מושלם. אני לא סובלת את זה.

          2. אעע
            במבי!
            שלא תעזי לדבר עליו ככה. בחיים!!
            מהללו. ככה סבתא קראה לו. ככה גם אני.

            אה, ומיה יוצרת את כל גיבוריה כמעט מושלמים.

          3. חחח הבנתי.
            לא נכון, איסתרק לא מושלם בעליל. פנרס, בכלל לא. ואולה, ואביי, לא ולא ולא. גם לא דאן, שנורא התחברתי אליו.

  6. תקשיבייייי זה מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
    את חייבת לעשות משהו אם הכישרון הזההההההה

  7. אוךך מסכן יוניי
    ונמאס לי כבר לכתוב כל פעם מחדש שזה פרק מהמם ומושלם וכו' וכו', אבל מה לעשות שזה פשוט מה שזה..

    1. מסכן מאוד. אבל אני סומכת עליו שהוא בחור חזק. ואם לא עכשיו, הוא יגלה את זה בהמשך.
      לי לא נמאס לשמוע (אימוגי קורץ) כי מבחינתי, כל פרק הוא בפני עצמו.

    1. תראי, חשבתי על זה. ומסתבר שלא (אימוגי צוחק).
      וכמה סיבות בדבר:
      א. מאיפה בדיוק אני מכירה אותך שאביא לך?
      ב. לא חבל על ימי שלישי (מתחלף ברביעי מדי פעם) שיעלמו להם לבלי שוב.
      ג. ועוד יותר, מה יהיה על המתח? אני בריאה על מתח.

    1. זה הדבר הכי מביך בעולם, שאפשר להגיד לי.
      הבעיה שאת לא היחידה שיודעת את זה, ולכן ממשיכים לומר לי (האימוגי הסגול המעוצבן הזה, האח של הזדוני).
      מ-ב-י-ך. אוח, נו באמת.

  8. יואוו אוףף
    למה אין לי את הספר המלאאאא???
    (זה שזה עם מלא אותיות סימן שאני חייבת את הספר לידי. הרגעעעע)
    דרך אגב,
    שירדו לי דמעות בקטע של המונולוג של אורי..
    לאיודעת למה אני מעדכנת אותך בזה
    ולסיום,
    אעאעאעאעע
    אין אין מצב שזה מחכה עכשיו שבוע לפרק הבא!

    1. למה?
      כי אני אוהבת למתוח אנשים, זה למה. וחוץ מזה, כל הכייף זה להימרח כמו מסטיקקק.
      ודווקא משמח אותי שאת מעדכנת, אני תמיד אוהבת לדעת לאיזה קטעים יותר התחברו.
      ואל תדאגי, סומכת עליך שכמו שעד עכשיו הצלחת לחכות, תצליחי גם הלאה (אימוגי קורץ).

  9. במבי
    אעעעאאההעעאאאעעההעאאא
    אמהלהההההההה
    יואווו מה קורה עם יסמין??
    מסכן יוניי
    ומה יהיה עם אוריי
    יוואווו השארת אותי במתחחחחח
    אוהבת אותךאת כותבת מהמםםםם
    ❤?

    1. יקרה איתה הרבה דברים, הרבה מאוד דברים.
      ויוני מסכן, בקטע שאני אוהבת.
      ואורי, לוחמני בקטע שאני אוהבת.
      תודה שושנה, אוהבת בחזרה 3>

  10. ואוווו פשוט מושלםםםם
    איזה כיף לחזור למסורת החקירות וההתשות! האמת שבאמת הצטערתי שאורי כבר מספר הכל לשוטרים, כי זה אומר שנגמר הקטעים שאני הכי אוהבת! ואז באה במבי מחופשת ליוני ומעלה לי את המצב רוח לשמיים ומורידה לי את הלב לרצפה.
    אין כמוך!

    1. אה, אה!
      עכשיו עליתי עלייך. לכן אמרת שזה לא הגיוני שאורי מספר מיד הכל, כי רצית שהחקירות ימשיכו. אין, אני גאון. נכון? (אימוגי זדוני).
      ואם את אוהבת את זה, הריני שמחה לבשר שיוני הולך לסבול אצלו.

      1. מודה באשמה (אימוגי מוריד עיינים כזה)
        אבל אז באמת לא הבנתי
        אפשר לומר שזה היה חצי-חצי
        הווו יששששש
        נראה לי מעכשיו צריך לקרוא לכל יום יום שלישי…
        את מכירה אולי חנות שעוד נשאר בה קצת סבלנות למכור לי?

        1. אופס לא נשלח. בואי נראה אם אני מצליחה לשחזר את התגובה כמעט אותו דבר.
          אל תשמחי, בראוניז. יוני הולך לסבול, מסכן שלי.
          תראי, השיר העממי אומר שסבלנות לא קונים בשום חנות. אבל את מוזמנת לקחת ממני, תמיד אומרים לי שאני יכולה לשגע פילים עם האדישות/סבלנות שלי (מתחלף) מעוניינת?

  11. יאאאא איזה פרק מושלםםםם
    אני חושבת שאבא שלה בטח חי אנשהו והכתובות מבולבלות בשביל שהיא תשים לב
    אני לא ניסיתי להבין מה אבא שלה כתב מחכה להמשךך

    1. תודה, טלסקופ!
      יש משהו נכון בדברים שלך, ויש משהו לא נכון.
      בהצלחה בהמשך. כי יכול להיות שדווקא בדברים שלו טמון הרמז ('זה לא שנתתי כיוון או משהו כן? אני לא נותנת, סתם ככה בדרך אגב את יודעת'. רק שהגרשיים מגלות הכל, אוי אין לי את זה).

  12. אאאמאא לאלאללאא במבייי אתלא עושה לי אתזהה!!
    היא יולדת בפרק הבא?!
    מה יהיה עם יוני?! מסכןן.. הוא לא רוצה לשתףף! עזבו תבנאדםםם..
    תנו לחיות לחיותת.
    המכתב מזויף?! לא מזויף?!
    כממההה שאלותתת!!
    ועדיין, הפרק ווואאאווווו!!! 🙂
    בהצלחה במבוש ❤

    1. אני עושה לך, בטח שאני עושה חחח
      לגבי היולדת לא בדיוק זוכרת, אבל אני מניחה שכן.
      וזה די חבל שהוא סגור, אני בעד לפתוח אותו. מה גם, שהוא לא חיה, השם ישמור. הוא יוני.
      המכתב יכול להיות גם וגם, ואני כמובן שומרת על זכות השתיקה.
      תודה על הבהצלחה, נכון שסיימתי לכתוב, אבל עדיין צריך 3>

  13. לא אכפת לי להגיד שוב ושוב כמה שזה מדהים
    אופק הזה, נשמע בן אדם אממ לא רוצה לתאר. אבל למה הוא מתעלל ביוני הצדיק? שגם ככה מרגיש אשם??
    אהבתי שאורי מתקשר לשי, וסופסוף מתחילים לדעת מה הסיפור של הבובה

    1. תודה סחלבית.
      מסכימה איתך שאופק נשמע התגלמות הרוע (טוב, אחרי הערבים בסיפור). הוא מתעלל, חכי זו רק ההתחלה. ויוני יתגבר, מאמינה בו.
      גם עם אורי ושי העניינים יתפתחו. וגם עם הבובה, אויש היא מתוקה כזאת.

    1. זה סדר כרונולוגי?
      חבל שאין כאן אימוגי צוחק, ולבבות בעיניים. הייתי משאילה לתגובה שלי.
      חחח, אייסוש, את מתוקה כל כך.

  14. לא הבנתי במבייי מזה הפרקים ההורסים האלוווווווווווו
    ואת צריכה להגיד מה התנאים לחתונה מהפרק הקודם מחכה לזהההההה אמאלה סדרה מהממתתתתתתתתתתתתתת

      1. מחכה לשמוע את התנאיםםם….לא נורא נתמודד אני אוהבת אקשןן ומצאתי אצלך אקשן ורגש בעירבוביה וכמומבן אחרי שאת מסיימת את חייבת להוציא לאור את הספר ואל תדאגי אני אקנה אותו בעזרת השם וסתם שאלה את כבר סיימת את הספר ומביאה כל פעם פרק או שאת כל שבוע כותבת פרק חדשש??

        1. חחח בהצלחה בלקרוא אותם.
          כן, האמת, מצד אחד אני אוהבת רגש. אבל מצד שני כל סיפור שלי מוביל לאקשן.
          סיימתי אותו ברוך השם, אבל ממש לאחרונה. בעיקרון, העלתי את הסיפור לפני שסיימתי אותו. ליתר דיוק, כשהיה לי רק פרק אחד. כן, אני לא נורמלית, זה ידוע 🙂

  15. ב-מ-ב-י-!
    זה היה פרק מדהים.
    אאח, אופק הזה עצבן אותי, אומלל יוני:\
    וואו, והקטע האחרון-
    אעע. מושלם.
    נ.ב
    זורקת ניחוש, אבא של יסמין עדיין חי?!

      1. אממ, אני בהחלט מסוגלת.
        לערבים אין סנטימנטים. אבל טוב, כהרגלי המגונה, (בשבילכן) אשמור על זכות השתיקה.

    1. תודה splendid!
      אני ממש שמחה לשמוע. הוא אומלל רק בינתיים, אל תדאגי.
      נ.ב.
      משאירה לכן להמשיך לנחש, זה בריא (החלטה שלי).

        1. כןכן כבר דברנו עלזה??להזכירך במבי.
          אבל לא אמרתי שהיא *תזמין* אותו לבריתת (כמו אזז חח) רק תודיע.
          ברית=בן, לא?

      1. לא. מסתבר שפספסתי שתי פרקים ברצף:(
        אני בינתיים אשב לי פה ואתגבר על האכזבה העצומה שמלווה אותי מהרגע בו שמעתי שהכריעו בלעדי.
        תינוק. כאילו מה.
        בכייף אחותשלנו

  16. מה יהיה איתך במבי?!?!
    אורי. פליז. אל תסתבך
    ואהבתי את אורי ושי. ממש
    יוני מסכן שלנו ?

    יש מצב שיש איזה בלבול בהתחלה? כי החברה של שירה שהיתה נשואה לערבי זו נור – נורית
    ונוי אם אני זוכרת נכון זה החברה מהפנימיה.. או שהיה לה שם אחר.

    מה הם מנסים לעשות למח של שירה מה? השתלטו עליה לחלוטין
    באמת, סיפור ארוך ?
    לא פייר להשאיר אותנו ככה במתח כל שבוע מחדש ?

    1. יהיה טוב, בעזרת השם. למה לא? 🙂
      אורי יסתבך, כי זה הוא. אין מה לעשות.

      את צודקת, אוי שכחתי להדגיש. שיניתי את זה שאין נורית. ויש רק נוי – נור. שכחתי לעדכן. וואי תודה ששמת לב 3>

      מנסים לעשות לה הרבה דברים, את יודעת…
      לא פייר, אבל אין ברירה ככל הנראה. ויש לכן השבוע, שבוע פחות יום 🙂

  17. איזה פרק.
    .
    .
    כשסיימתי אותו לחשתי לעצמי 'וואי, כולם מסכנים'… (תסתכלי על זה מאיזה צד שנח לך)
    וגם אצלך שוכן הערפל, רק לפחות יש סיכוי כזה שהוא יתפזר עם ההמשך.

    תודה, במבי, על הסיפור!
    לא פשוט בכלל…

    1. אממ, אני מסתכלת על זה מהצד שאני לא חושבת שהם מסכנים. בכלל לא.
      הם מסובכים, מאותגרים. אבל גיבורים. ומבחינתי זאת נקודת ההסתכלות האולטמיטיבית.
      יתפזר, אל תדאגי 🙂 הרוב, לכל הפחות. יש ערפל שאני אשאיר, כי זה כל היופי. אבל יש שלא.
      בכייף, רק למה לא פשוט? הכי בשמחה שיש :*

    1. רק עכשיו רואה שכבר ענית למשהי את גילך.
      יפה יפה. את באמת מוכשרת במבי!. באלי מאוד להכיר אותך. בואי אלי הביתה, אוקיי?

      1. תודה אחת מאלף, מהממת אחת :*
        הכישרון שלי מהשם, זה ברור מאליו. אבל את יודעת, עובר בגנים, ב"ה 🙂
        בטח, רק תני לי כתובת ואני קופצת לביקור. סגור?

        1. עובר בגנים….אהה. איזה כיף למשפחה שלך, בטח כולם מוכשרים שם?
          ושתדעי לך, גברתי היקרה, שבהחלט אני מתפללת שביום מן הימים נתראה.

          1. חחח הם דווקא אומרים שמהאחים שלי, אני המוכשרת היחידה.
            אם נאמר את זה ככה, אבא שלי כותב מושלם בכתיבה ספרותית, ואמא שלי יותר בכתיבה עסקית כזאת.
            אני נראה לי לקחתי יותר את הגנים של אבא שלי חחח
            וואי זה מגניב להיקרא גברתי, אבל בלי קשר אני מתפללת ביחד איתך 3>

  18. יאייייי תודהה במבושש
    אלןפיתת
    אין עליך ידעתי שאפשר לסמוך עליך שתוציאי פרק גם השסוע למרות שהיה חג!!!
    פרק מאלףף:)
    יאלההה פרק הבאא

  19. וואו.
    אז או שהתאונה מזויפת (מתאים לך, במבי), או שהמכתבים מזויפים, או היא מאומצת וזה לא אבא שלה האמיתי (סתם כי את כותבת סיבוכים להנאתך(.

    1. חחח פנרס, אוהבת את כיוון המחשבה שלך.
      משאירה לך לחשוב לבד על הכיוון/כיוונים הנכונים ביותר.
      וברור, אני הכי אוהבת לסבך סיפורים. זה ההובי שלי.

  20. מדהיםםםם!!!!
    הרמה רק עולה מפרק לפרק. אין כמוך:)
    מעניין אותי לדעת האם את כתבת את הסיפור על דפים/טיוטות וכזה או ישר על המחשב?

    1. ב"ה, נקווה שזה רק ילך ויעלה בעזרתו.
      מבחינתי, אין כמעט חיה כזאת לכתוב על דפים (רק בשיעורים) באופן כללי, אך ורק על המחשב. אחרת נאבד לי הריכוז.

  21. אמאלההה זה יואוו אין לי מה לומר?
    ?יוניי? בהצלחה בלהפתח!
    אופק זה לא ברור מצד אחד הוא נשמע קצת מרושע כזה אבל מצד שני זה כן נשמע שהוא רוצה לעזור ליוני לא יודעת (אולי הוא לא סגור על עצמו ?עושה את הכל בשביל בצע כסף?)
    ?יסמינייי מזל טובב!! תעשי ברית! סומכת עליך!! ומאמינה בך כמו שמרלין מאמינה?
    ?אוריי תתחזק אוהבים אותך בריא!!?
    במביי את פשוט—❣

    1. תודה, שוחרת צדק :*
      הלוואי, מקווה בשבילו גם.
      אני כבר אמרתי, ואומר שוב, אופק טוב בדרכו שלו.
      אממ לא הכי מאמינה בנוגע לברית, אבל בהחלט מאמינה בה.
      ואל תדאגי, אורי יתרומם מזה.
      אוהבת אותך, מהממת 3>

  22. במביייי אינלי כח להגיב
    אני בהלםםםםםםם
    זה סיפור יותר מדי יפההה
    אני לא יכולההה
    לא נושמתתת
    דיייייייייי אני לא יכולה הפסקה של שבועע
    אני לא מסוגלתתתת
    נווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

  23. טוב אני לא מאריכה
    ספק אם תקראי
    אבל זה סיפור מושלם!!!
    ויסמי! אין עליה גיבורה לי
    ואני לא מבינה?!
    את אוהבת להתעלל בי?! אני שונאת (סורי) את אופק עוד לפני ההתנהגות שלא הפרק (שפה הוא החמיר ברמות!!) ואני אוהבת את יוני ברמות.. תקעת לי אותם באותו הפרק. לבד. זאת הייתה התעללות בי!!!
    טוב בגלל שירחם הקל ואני צריכה איכשהו להשלים 4 פרקים של הסיפור הנדיר הזה… אז אני לא כותבת תגובה יותר מידי ארוכה כהרגלי בקודש… במיוחד שאני עוד שניה נרדמת ואין לי מושג איך מחר אני שורדת.. לימודים.
    בכל אופן זה סיפור ממכר ואני עוצרת את עצמי לא לגמרו את הפרק הבא . (כן התחלתי למרות השעון כבר..?) אבל זה סיפור.. התגעגעתי!!!!!!!
    וגברתי הסופרת! מה עם נאסרין??!
    מקוווה לקרוא ממנה ב3 הפרקים הבאים…
    טוב ידעתי שזה מה שיהיה עם כביכול "אבא" שלהם…
    אחחח ידעתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות