שיתוף שפה קשה.
לפרק הקודם
"בוקר טוב, יסמין. לסחוט לך מיץ תפוזים? טבעי זה בכי בריא, בטח בתקופת הריון".
"לא", היא בוחנת טוב טוב את הפנים של ג'מה. מחפשת סימנים מחשידים.
"כוס מים?"
"לא", ואולי הכל היה חלום.
"חביתה, סלט ירקות?"
"לא רוצה כלום". היא נמלטת לחדר, נועלת את הדלת פעמיים. נושפת בכאב. חלום בלהות.
"את בטוחה? במצב שלך את צריכה לאכול מסודר".
"תעזבי אותי", לחישת שרף. "הרגע".
"בסדר", ג'מה מתרחקת באיטיות. "תעדכני בכל שינוי. אם תרצי לאכול, אני לשירותך".
לשירותי. יסמין נופלת על המיטה, מתחשק לה להקיא. אחרי מה שקרה בלילה, לשירותי.
חמדן מעיר את ג'מה, צורח. אף פעם לא שמעתי אותו צועק ככה. זה היה נורא.
היא קמה בבהלה. מי שמקבל סטירה כמו שחמדן החטיף לה, לא יכול לא לקום ברגע.
הוא אמר לה לעמוד, ג'מה עשתה את זה. הלחי שלה בערה באדום, ראיתי.
חמדן החליט להקריא לה את כל הרשימה של התנאים לחתונה, מהתחלה. היא הנהנה על כל תנאי ותנאי לאות הן. אני הנהנתי ללאו. פעם ראשונה ששמעתי את התנאים, נחרדתי.
הוא סיים, הורה לה לא לזוז והתקשר לאבא שלו.
עבד הגיע תוך חמש דקות, אני לא יודעת למה הוא היה ער בשעה כל כך מאוחרת. עובדה.
חמדן סיפר לו הכל, מולה. העיניים שלו ירו זיקוקי כעס שחורים, מאיימים. לא האמנתי שמישהו יכול להראות מפחיד כל כך. התבדיתי.
ג'מה השפילה מבט. עבד סינן לעברה להרים. היא הרימה, לא מעוניינת בסטירה שנייה.
זה לא עזר לה. לא צריך סיבות בשביל מכות.
"את יודעת מה העונש על אי עמידה בתנאים?" עבד שאל. אני התכווצתי על הספה, רוצה להיעלם. לא לראות כלום. לא לשמוע כלום.
היא בלעה רוק. "יודעת".
"ובכל זאת, הפרת אותם".
"אני מצטערת".
חמדן בעט בה, ג'מה נשכה שפה. התחלתי לבכות בשקט.
עבד סקר אותה מכף רגל ועד ראש. "הפעם יצאת בזול", הוא הורה לחמדן להפסיק. "כמה סטירות, כמה בעיטות. לא יותר מדי כואב. אם המקרה הזה יחזור על עצמו, אני כבר אדאג להצמיד אלייך מישהי שתלמד אותך מה זה אומר להיות אישה, ואיך היא צריכה להתנהג. מובן?"
"כן".
"תחזרי לישון", הוא שחרר אותה. קורא לחמדן לצד, משוחח איתו.
אחרי זה הם חזרו אלי.
אני לא יודעת מה הם אמרו לי, לא זוכרת.
רק את העמידה הכפופה של ג'מה, את הסטירה. את ההשפלה.
עכשיו אני כאן, בחדר.
ולמרות מה שגרמתי לג'מה אתמול היא ממשיכה לשרת אותי.
לא רוצה שירות. קצת שקט.
יסמין מקיפה את החדר בעיניים יבשות, נתקלת בבובה הקטנה על המדף, בצד שמאל.
היא קמה בכבדות, נוטלת אותה.
דפים, דפים, דפים. אבא שלי כתב צוואה בצורת יומן? האצבעות שלה מיישרות את הקפלים בעדינות, מלטפות.
מאות מילים קופצות מולה, מרקדות. היא לא מצליחה לקרוא כלום. שתי אותיות גדלות על כל החדר, נמרחות בדיו שחורה.
א.ח.
אבא. זה אתה?
באמת ביקשת שאתחתן עם חמדן?
חזית את המהלך הזה מראש. ידעת אותו, תכננת אותו.
מסתבר, שאתה חכם יותר מכפי שחשבתי. ואני, טיפשה יותר ממה שאני מסכימה לעצמי להודות.
***
שמשי: 'הצלחתי להתחמק מהם, השגתי טלפון להודעות'.
אופק: 'ידעתי שאפשר לסמוך עלייך. מעוניין שאלך ליוני בשמך?'
שמשי: 'מאוד'.
אופק: 'מה לומר לו?'
שמשי: 'תגיד לו, שלמרות שזה היה בזדון. אני סולח לו, אני אוהב אותו'.
בזדון.
היד של אופק קופאת על הנייד.
שמשי: 'בסדר?'
אופק: 'כן בטח. אני אזמין אותו לפגישה', במדי שוטר. 'להגיד לו עוד משהו?'
שמשי: 'שהוא חייב לבוא לפגישה איתך, כמו שסיכמנו. תאיים עליו. אם הוא לא יגיע, אני מרשיע אותו'.
אופק: 'סגור'.
הוא לוקח את ההודעה של שמשי, מסדר. 'מרשיע אותו', בול.
***
"המשגיח". יוני נכנס למשרד, מהוסס.
"אה יוני, חזרת", אריאל מפנה מבט לשעון. חמש וארבע דקות. "איך אורי?"
"יותר בסדר, הוא מתאושש. אני חושב שהוא ישמח אם הרב יבוא לבקר אותו, קשה לו קצת עם דני".
אריאל מהנהן. "תודה על העדכון, רצית עוד משהו?"
"כן", יוני מוציא את הטלפון שלו. "הודעה שקיבלתי אתמול", הוא נושך שפה. "אני חייב ללכת". ולברוח, אני לא יכול יותר.
"אופק, שמשי. על מי מדובר?"
יוני לוקח נשימה ארוכה, קומץ אגרופים. "שמשי, אח שלי בן חמש עשרה. אופק, שוטר סמוי".
נכון, לכל אחד בישיבה הזו יש רקע לא נקי, בלשון המעטה. אבל ליוני?
"הסבר בבקשה".
יוני נוחת על הכיסא, ממצמץ. "המשגיח, אתה תהיה חייב לסמוך עלי. בסדר?"
אריאל מעיף מבט נוסף בהודעה. "ובכן, לא".
"עד עכשיו הייתי בחור טוב. לא הפרעתי, למדתי כמו שצריך, הגעתי לכאן מרצוני. אני כבר גדול, ראיתי דבר או שניים בחיים שלי. אתה מכיר את העבר של מספר רב מהבחורים שלומדים כאן, שלי לא נופל מהם. אתה יכול לסמוך עלי שלא אעשה שטויות".
"תן לי פיסת מידע, אחת. אדבר עם הרב שלום ונראה מה אנחנו עושים".
"המשגיח, אסור לי לא להגיע לפגישה הזו. אסור לי. אני מסתכן, אני לא יכול לשחק יותר עם החוק. לא ימחלו לי פעם נוספת".
"מתי הפגישה?"
יוני פותח פה, סוגר. האוויר פה דליל לי מדי. "בשעה שמונה".
"אני מבין. תן לי פרט קטן ואני משחרר אותך. עם הרב שלום אדבר בנפרד. וכמובן שאתה לא נוסע בטרמפ, אני אדבר עם נהג ההסעות שלנו, הוא יבוא לקחת אותך".
"אין צורך", הוא מגחך בעצב. "אופק יבוא לאסוף אותי.
אה, ואני מאמין שאם תרצה מידע, תקבל אותו ממנו. לא יודע אם החוק מתיר לו לספר או לא. אבל לאופק מותר הכל".
"בכל זאת, אני רוצה לשמוע ממך".
הנשימה של יוני מתקצרת. הוא מרגיש את מיתרי הקול שלו נודמים, הפה נסגר עד הסוף. אני לא יכול לשתף.
זה כואב מדי, זה חושף מדי. לפרוס אותי לנתחים נתחים ולהגיש יפה. לא יכול. פשוט, לא.
"המשגיח", הוא מתנשף. "עזוב את אופק, תתקשר לאבא שלי. הוא יספר לך. אני מסכים לו".
"אני רוצה שאתה תספר לי", הילד הזה חסום מדי. זה לא טוב.
"מצטער", הוא קם, מפוחד. "זה אבוד מראש. סליחה שאני מתחצף, אבל אני לא אצליח לשתף אותך. תעזוב אותי".
"יוני", הקול שלו רך. "אני רוצה את נקודת המבט שלך לסיטואציה".
"ואני, רוצה לראות את עצמי מחוץ לסיפור הזה. אני הולך ללמוד", הוא נסוג לאחור. לשתף, לא כלול בלקסיקון שלו, הוא לא יודע איך עושים את זה. "תשלח מישהו לקרוא לי כשאופק מגיע. אני לא רוצה לאחר".
אריאל שולף את הטלפון של עצמו, נאנח. "תזכיר לי איך קוראים לאבא".
"שמעון. תודה הרב".
"בבקשה, תצליח יוני".
הוא מחייך, חיוך עקום. אחרי שהוא ישמע את מה שאבא שלי יספר, אני לא בטוח שהוא ירצה שאצליח.
אולי, גם להעיף אותי מהישיבה לא יספיק.
נראה אם אופק יצליח להחזיר אותי לבית סוהר לקטינים. מה הפרט החדש שהוא גילה שיכול היה לתת לו את העונג לפתוח את החקירה שלי שוב.
גם כן עונג, להתעלל בנפש שלי. להתענג בתענוגים.
בהצלחה אופק, מאחל לך שתפסיד.
***
אורי מחייג, לחוץ.
לא עונים.
הוא מחייג שוב.
לא עונים.
פעם שלישית.
הגעתם לתא הקולי של-
אורי תוקע את הנייד מתחת לכרית. זועף.
"לא עונים, אה?" מאיר מחייך מולו.
"לא", הוא לא מסתכל לכיוונו.
"אחותך אוהבת לסנן".
"או שחסמו לה את המספר שלי".
"זה מידיעה?"
"אני מאמין".
"היא סובלת שם?"
"כשהתערבתי, היכו אותה. חוסיין אמר שכשאפסיק, גם חמדן יפסיק".
"מה אתה קשור למכות שהיא תקבל או לא?"
"כבר הסברתי לך", אורי עייף. משתדל לא להראות את זה. נמאס לי מהחקירות של מאיר.
"תסביר שוב".
"הם לא אוהבים שאני מחטט בעבר שלי, שלו, שלנו". הוא מקמץ במילים.
"הסבר, נמק, פרט: שלי, שלו, שלנו".
"לא רוצה".
"סליחה?" מאיר מרים גבה.
"אין לי כוח לחזור על עצמי בפעם האלף. עשית לי כבר שמונה מאות חקירות, וחזרת על השאלה הזו שלוש פעמיים לפחות בכל חקירה. די".
"בוא נשים דברים בפרופורציות", מאיר לא מתרגש מהעצבים שלו. "בסך המצטבר, חקרתי אותך שבע פעמים ושאלתי את השאלה הזו שבע פעמים. אל תגזים. בסדר?"
"לא".
"הו, אני רואה שאתה חוזר לעצמך. מתחיל לעשות לי שרירים".
אורי מזעיף פנים.
"הנייד שלך רוטט".
"מה?"
"הכרית זזה, זה מראה שהנייד שתקעת שם מתוך כעס מחייג".
אורי שולח יד, שולף אותו.
"מי מתקשר או מתקשרת?"
"לא עניינך", הוא נועץ בו מבט עצבני. "הלו".
מאיר מתיישב על קצה המיטה שלו בענייניות. או-קי, יש לי סבלנות.
"אורי".
"שלום", קריר. כל עוד מאיר לא מבין רמזים. גם אני לא אבין, לא אסגיר עם מי אני מדבר.
"התקשרת".
"כן".
"אתה צריך משהו?"
"אוֹתְךָ או אותך".
"מה?"
"לפמיניסט הקטן שיש לי בחדר. לא משנה. אני אדבר כרגע בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. מה שלומך?"
"בסדר. האמת ש- רציתי לספר לך משהו".
"כולי אוזן".
"אני, בהריון אורי".
"אתה, מה?"
"אני בת", יסמין לא מבינה מה עובר עליו.
"תמשיך בלי לעשות עניין", כל האוכל שהוא לא אכל מתערבל לו בבטן. אולי זה מיץ מרה.
"אתה מוזר. טוב, נדלג על השלב הזה. אני בחודש תשיעי".
"מזל טוב". אבא, למה?
"זהו?"
"הייתי מעדיף שזה לא יקרה במתכונת הנוכחית".
"איך אתה מדבר?" יסמין מזועזעת.
"סליחה חבר, הבאת את זה על עצמך. אבל לגמרי לא סותר את זה שאני מאמין בך. ואוהב אותך".
"אני אמורה להתרגש?"
"אתה אמור להעריך אותי".
"על מה?"
"שלמרות הכל, אני איתך".
"יש לי את חמדן".
"עולם הפוך ראיתי, וחושך על פני תהום".
"זה מעליב".
"זו הכוונה, תתעורר ילד. מאמין בך".
"תתעוררי ילדה".
"התכוונתי. פשוט יש לי כאן מישהו שאני מדמה אותו לקוץ. אני צריך להוציא את כל השושנים מהשדה בעדינות".
יסמין שותקת לרגע. "אני אודיע לך ביום של הברית".
"למה, אתה מתכוון לעשות?"
"אולי", השיבה סתומות. "צריכה לנתק. להתראות".
"להתראות, שילך בקלות", הוא בולע רוק בכאב. בקלות, עם אבא גוי. איזו ברכה.
"תודה", צליל ניתוק. ושקט.
"דיברת עם יסמין?" מאיר ספק שואל ספק קובע.
"לא, דיברתי עם עצמי. ביום שארצה לשתף אותך עד כמה זה מעניין לנהל שיחה עם עצמך, אספר לך. כרגע, זה לא נמצא ברשימת המטלות הדחופה שלי".
מאיר צוחק. "אורי", הוא קם, טופח על כתפו בחביבות. "אני אוהב אותך כשאתה חוזר לעצמך. תשמור עליך בריא, הכי מתאים לך".
אורי שותק.
כנראה שלפעמים, עדיף להיות חולה.
כל הזכויות שמורות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
138 תגובות
ואו.. אוקיי. זה היהיההה יותר מידיי בשביליי… מכות וכו'.. אמאלה זה היה אבל נדירר!!! 🙂
אגב, מצאתי לך טעותת חח בהתחלה.
במבי מתחת אותייי להמשךךך.
יסמין תלד?! לא תלד? אני מתחחח הלואוו!!
אוהבתתת?
ברור שהיא תלד….
נשאלה היא באיזה פרק ואיפה. ואיך זה מתגלגל לאמא שלה…
(וואי אני מאושרת… אני סוף סוף מצליחה לקרוא אפילו תגובות קצת…)
מה זאת אומרת איך זה מתגלגל לאמא שלה?
מאיפה זה יגיע לאמא שלה. איך היא תגיב וכו…
אה, הבנתי.
סוד כמוס לפרה ולסוס (אימוגי קורץ).
זה היה מכות בקטנה, מה שנקרא. רק טיפה מן הים 🙂
אוף (אימוגי עם ידיים על העיניים) גם אני ראיתי את הטעות, פדיחה חחח.
בטח שהיא תלד, אל דאגה. או בעצם, עדיף שתדאגי…
אין עלייך עננוש!
ישששש הוצאת פרק השבוע!!!!
וואו מתחיל להיות מעניין…
מחכה להמשךך
תודה נמר מחושל!
את ממש מתוקה, ואני מאוד שמחה לקרוא את זה.
ואווו איזה פרק!!
תודה s.h.i.e.l.d היה טיפונת מכות כמו שאת אוהבת, בהמשך יהיה יותר (אימוגי קורץ).
בהמשך יהיה יותר?!?! גיועלדדד
האמ, יהיה לצערנו הרב. לעדכן אותך לפני הפרק? 🙂
יופיי תעשי הרבה מכות;)
חחח במינון המתאים.
ואי האמת שרק השבוע, יצא לי להתחיל לקרוא את הסדרה הזאת, ובכלל להיכנס לאתר הזה…
ואני חייבת לומר שהסדרה הזאת פשוט מעניינת ברמות! באמת!
וכתובה בצורה כל-כך יפה, ובוגרת.
באמת?
וואו, מחמאה ענקית בשבילי.
תודה, תודה, תודה. שמחת אותי 3>
במביי פרק מאלף!!!
אהבתי כל כך את השיחה של אורי עם יסמין
קטע פשוט חמוד! אין על אורי ויסמין האלה!!!!!!!!!
אמהלהה אני במתחחח
רוצה כבר תפרק הבאא!!
אוהבתת
שוקולד, מהממת אחת.
אורי ויסמין הם אחים מושלמים, למרות הכל. בריאה על השיחות שלהם, מתוקים שהם.
אני לא בטוחה אבל נראה לי ששלישי יוצא שוב על חג שני, אולי אני שוב אזיז את הפרסום של הפרק…
פליזזז תעלי פרק אפילו שזה חג!!!
אני אשתדל בעז"ה יום אחרי החג, בסדר?
איזה כיף שיש השבוע כבר התבאסתי שכל החגים השנה בשלישי
פרק מהמםם
אויש, מתוקה אחת.
תגידי תודה לכמה בנות אנונימיות שאין לי מושג מי הן שביקשו להזיז את הפרסום של הפרק 🙂
במבייי, זה היה פשוט טובב
כשקראתי את הדו-שיח האחרון צחקקתי בקול, אורי רב תושייה, והציניות שלו ושל מאיר מוחצת.
שמשי ואופק מסקרנים. מה נסגר עם שמשי? ויוני כזה חמודד.
נ.ב. איזה כיף לגלות שגם השבוע קיבלנו פרק! 🙂 מגיע לנו.
הציניות של אורי, אוי אלוקים, לא יודעת מאיפה הוא מביא אותה. ממני בטוח לא (אימוגי קורץ).
מה נסגר עם שמשי? וואו, וואו, מלא דברים, בלי עין הרע… ויוני מתוק מתוק.
נ.ב. למען האמת, לגמרי בזכותכן 🙂
אוףף כבר אין לי מה לכתוב מרוב שזה פשוט מושלם, בעצם גם המילה מושלם לא מתארת אותו מספיק טוב.
זה מביך,
ללוש, חמודה אחת.
אין לי מה לומר, לקחת לי את המילים (אימוגי צוחק).
או-קי.
ל-ע-כ-ל את-זה. וואו ווואוו וואווווווו. WooooW☺??
מטורף ברמות, הזוי. זה המילה.
קראתי שלוש פעמים. כן. ש-ל-ו-ש. ספור. 3. קלטת? אמאלה. את אלופה ברמות. זה היה פשוט וואו!!! אין מילה אחרת ? WOW! ומטורףף אמאלהה את פשוט מטורפתת בעצמךך. הצטמררתיי. יאוו וברית?! הנשמה שמה מתחילה לנצנץ…? אני מתרגשת. נורא.
אייי שירה מאמינה בך (yess). אוהבת -זה כבר ידוע. מתוקית. ❤
אורי חזר לעצמו, איזה מתוק שהוא. אהבתי תשיחה שלו עם שירוש, זה היה … ואווו ( ? ) ❤
ו- – א.ח זה אבא שלהם? וואו. סוףסוף…
אופק… ???
וואייי חמדן ועבד…. זה היה מפחידדדד. מצד שני התחלתי להעריך קצת את חמדן שאם ככה הוא יודע להתעלל. והוא לא מתעלל בשירה. זה מוערך… כאילו, אני בטוחה שעומד מאחורי זה משהו. ואני ממש ממש מסוקרנת מהווו הדבר.
אמאלה מסכנה ג'מה. איכסססס ערבים זה מגעיל. זה זוגיות שם? פיכססססס? יעני היא המשרתת שלו ואם משהו לא מוצא חן ככה מתעללים?! מפחידדד. אמאלה. הייתי עם הפה ככהה ? תכלס היא פשוט מסכנה. אבל לא אוהבת אותה.. איכס סתם סנאדם כזה – תקוע.
טוב, בי חפרתי.
ובמבי אין עלייךךך אלופה ומטורפת. ומוכשרת, כע?
ומה שלומך היום??❤❤❤❤❤
שייקוש, קראת שלוש פעמים?! אוקי, תני *לי* לעכל את זה.
לא יודעת אם הנשמה מתחילה לבצבץ, כמו שהיא רוצה להרגיע את אורי. אה, והנשמה תמיד איתה שם. סתם עדכון קטן (אימוגי קורץ).
לגמרי סוף סוף, עכשיו רק נשאר לנחש מה הראשי תיבות. אבל בעצם למה שתעלו על זה… ומה יש לאופק?
ברור שיש מאחורי זה משהו, חמדן בעיקרון בן אדם אלים (ראי ערך ג'מה). תראי, זה לא אצל כל הערבים, אבל יש הרבה שכן, זו דרך ההתנהלות שלהם. אישה נועדה כדי לשרת את הגבר…
כן, מתוקה 🙂 ומה שלומי היום? אממ מה זאת אומרת? ב"ה מעולה.
וואוו זה פרק יפה זה כאילו מגלה קצת ומסתיר כפול וואוו זה פרק מושלםםם
מגלה טפח ומסתיר טפחיים?
נרשמה התמוגגות מצידי.
כן? אני שמחה, שתדעי.
ואני בן שמאוד אוהב ערפול, מסתבר… 🙂
יששש!!
כמה חיכיתי לזה!!
פרק מהמם כמו תמיד!!!
תודה קראנ'צ 3>
אוף, מביכים אותי כאן חופשי שבועי 🙂
ממש ממש יפה!
תודה רבה ?
חג סוכות שמח לכל השותפות!
תודה רחלי, ובשמחה כמובן.
חג סוכות שמח גם לך 🙂
אעעאעאע
אהבתי את הפרק
יש בו מלא התקדמיותת
וואו.
צריכה לעכל, לקרוא שוב, ואז לקלוט..
מהממת את, מחכה לפרק הבא:)
ו..תודה שלא נתת לנו לחכות עוד שבועיים;):)
תודה 🙂
כן, הפרקים מתחילים לעבור הילוך לקצב מהיר יותר.
מהממת בעצמך, הכי בכייף שיש.
הופה התפתחויותתת
אהבתי את החלק של המכות חחח אקשןןן
מסכן יוני אוךךך.
ולא הבנתי את השיחה של יסמין ואורי,
למה הוא דיבר בלשון זכר?
נראלי, הוא לא רצה שמאיר ידע שהוא מדבר עם שירה.. וזה חכם כזה וחמוד. כאילו מגניב. אהבתי תקטע של השיחה שלהם…
אהה חחח גדול.
כן אני גם אהבתי את הדו שיח ביניהם=]
חמוד נורא אבל זה דיי שקוף שאם הוא אומר בהתחלה שהוא מדבר איתה בלשון זכר אז הוא בעצם מנסה לעבוד עליו לא?
חוקר מעצבן כמו מאיר אמור לקלוט את זה
חחח ציפס עלייך, לא ראיתי את התגובה שלך מקודם.
לדעתי מאיר קלט, אבל מאיר כמו מאיר יודע מתי צריך לשתוק (בכל זאת חוקר מיומן. אימוגי קורץ).
חחח אהבתי לדעתך מאיר קלט?
וואלה את והוא לא באותה דעה??
מה? מתי הוא אמר?
וואי נראלי פיספסתי כמה שורות
חני, מי אמר לך שאני והוא לא באותה דעה? (אימוגי תמה).
אייסי, ממש ממש בהתחלה של הדו שיח. תסתכלי.
תודה (אימוגי לבבות בעיניים).
יפה שהוא לא התבלבל…
כי בדכ אם עושים את זה ואחכי כל כך הרבה משפטים… ועוד שבן הדיח לא מבין… אז מיד דורת פאשלה… יפה שהוא הצליח???
יפה שאני הצלחתי (מהאלה שדורשות קרדיט לעצמן…)
היית חייבת להצליח?
לא כל כך מדויק.
כי מאיר שמע לפני זה שהוא רוצה לדבר עם שירה. אחרי זה הוא לא אמר לו שהוא מדבר איתה כי הוא רצה לעשות לו שרירים. תכלס, כי הוא אורי. שכל מה שיגידו לו לעשות, יעשה ההפך…
אייסי!
חחח מסתבר שאקשן טבוע אצלי בדם ולא יעזור כלום. הריני שמחה להודיע חגיגית שפרק הבא מתחיל האקשן עם יוני, תתחילו להתרגש (חחח סתםםם).
הוא דיבר בלשון זכר כדי לעצבן את מאיר שמשום מה חושב שהוא אבא שלו או משהו מעין זה…
ישששששששש
תעשי אקשן אקשן טוב?
עם יוני יש גם ככה בלי עין הרע אקשן בלעדי. תתכונני 🙂
איזה כיף שיצא השבוע פרק!!!!
נקרעתי מהשיחה של יסמין ואורי?
אגב, זה אוֹרי או אוּרי?
תודה!
כל שיחה עם אורי יכולה להוביל לשני כיוונים, או להיקרע מצחוק, או לבכות מצחוק (סתם, או להתפעל מהבגרות של הבן אדם שלנו).
וזה השם הראשון שכתבת, עם הנקודה מעל האות ו.
מהה אבל חשבתי שהוא אורי עם שורוק
אממ לא, הוא אורי עם השני. לא מבינה בניקוד אז אל תסבכו אותי חחח
?What? Really
אמאלה רצינייי??
מבחינתי זה אוּרִי.
ואין מה לעשות, היית צכה לנקד לנו… 😉 זה הבעיה בשמות בסיפורים. כל אחד קורא איך שהוא רוצה ואז יש וויכוחים. תלמדו לנקד שמות. טוב במבי? במחילה. אוּרִי זה אוּרִי. וזהו.
חחח מה אכפת לי תקראי לו אורי, אני קוראת לו אורי. יותר מתחברת לשם.
ונראה לי שכבר אמרתי לך שזה האורי השני לא?
לא, בחיים לא אמרת לי. וחבל שכך ממש. כי התחברתי כבר לשם. ושם מחבררר לבנאדם ממשש… ביוחד שזה ספר ואני רק קוראת עליו ולא רואה ככה שהשם זה הכל. וכבר התחברתי במחילההההה ?
נו נו, תקראי לו איך שמתחשק לך ואני אקרא לו איך שמתחשק לי. ושבו בנים גבולם.
מהההה???? שוק חיי.
הורס את כל הדמות ההזזת נקודה הזאת!
פליז תשאירי אותו בשורוק,זה הרבה יותר חמוד.
אממ, מה זה תשאירי? מלכתחילה הוא היה אורי עם נקודה מעל ה-ו. אבל לי זה לא משנה תקראי לו אורי כמו שבאלך. אני זורמת 🙂
אינמצב!
כולם פה קוראות לו אוּרִי.
אוֹרִי פשוט לא מתאים לו!!!
בטוחה שאת לא מתבלבלת?!
מי זה כולם? יש הרבה שקוראות לו אורי כמו שאני קוראת לו.
כאילו לא קוראים לו כמו אורי כדורי (מחילה על הביטוי) אלא אורי. וואי לא יודעת להסביר.
אור שלי כאילו?
וואלה אני גם ההיתי בטוחה אורי כדורי או איך שלא תקראי לזה
וואי חני ובמבי קרעתן אותי עם ההסברים שלכן??
לאלא אורי עם חולם פליזז
אורי עם שורוק הרבה יותר יפהה
את מוזמנת להשאיר אותו אורי עם שורוק 🙂
וואו קראתי בשקיקה
התבאסתי שנגמר ככה הפרק מהר
באלי תהמשך חח
במבי באמת אין לי מילים!
❤
היי יהלומית, זה לא נגמר מהר! מדובר בכמה וכמה עמודים טובים, תמיד כאן זה נראה משום מה יותר קצר…
ותודה, מתוקה אחת 3>
בגלל שזה היה כ"כ יפה ומותח זה הרגיש לי שנגמר מהר כי ממש בלעתי תמילים חח
אם היה לי את הספר המלא אצלי הייתי מבזבזת עליו לילה וגומרת אותֹו מבטיחה לך
❤
בטוחה שהיית גומרת בלילה שש מאות עמודים? וזה עוד לפני עריכה סופית והכל 🙂
תחשבי שוב, חחח.
וואו שש מאות
נבהלתי לרגע חח
כי זה מתפרסם באתר כל פעם קצת אז לא מרגיש כזה הרבה..
וחשבתי שוב חח ויש מצב.. אני קוראת יחסית מהר. סתם אבל אם לא כל הלילה אז ביום בכל רגע פנוי עד שאגמור אותו.
טוב נו זה היה כזה ביטוי מחמאה שהספר שלך פשוט מעניין ויפה כ"כ!!
אויש, יהלומית את מתוקה מתיקות אינסופית.
אמן, אמן, אמן שזה יקרה.
ואווווווו
הרבה זמן לא קראתי כי רציתי לקרוא את הפרקים בבת אחת ולא להישאר במתח (סלחי לי על זה במבי)
וזה פשוט ואאואואואואואואו
נ.ב. לא לשכוח שאת מוציאה את הספר להשים חולה על אייל גלבוע בצדד!!!
חולה עלייך
חולה על אייל גלבועע
חחח אויש, אהבתי את השיטה. מוכרחת לומר שזה גאוני איפה שהוא 🙂
ושמחה שאהבת, כמובן.
אממ יש לי את ההסברים שלי למה לא לכתוב חולה על אייל גלבוע חחח תעכדני בשמך האמיתי מתי שהוא (אימוגי צוחק) אה ואני גם לא כותבת חולה בכלל, אלא בריאה.
*בריאה על אייל גלבוע (בעצם לא, אבל זה שמך פשוט. אפשר לשנות לשם של מישהו אחר? אוי איבדתי את זה. שכחי מתגובתי. פשוט אני ואייל גלבוע לא מסתדרים בשום צורה).
היי במבי!!! מה קורה לך? היית מעריצה מספר 1 של אייל אם אני זוכרת נכון…(?).
ובאמת שאין עליו בעולם. (מדמויות של ספרים;)
הייתי, אוי היו ימים.
כן, זה סיפור ארוך ועצוב מעט. את יכולה לקרוא את הפוסט שכתבתי על זה, אולי תביני קצת יותר טוב. אבל לא נלכלך על דמויות, פשוט אני אגיד שיש לי דמויות אחרונות שמבחינתי הן מקום ראשון…
קראתי את הפוסט. אבל זה לא סותר!. דם קר הוא ספר אחד מסדרה שלמה.
והדמות ׳מקום ראשון׳ שלך, הוא מהסדרה מרגל להשכרה?.
במחילה, ספר שהרס סדרה שלמה. ובלעדיו, באמת שהייתי אוהבת אותה.
לא, לא, לא. דמות אחרת לחלוטין מסופרת אחרת לחלוטין. אוי, בריאה על הדמות הזאת!
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תודה ויקי!
במבי אני יודעת שאני לא הראשונה ולא מספר מאה
אבל הכתיבה הזו נ ד י ר ה
באמת יש פה עומק ושימה לפרטים שסורי מכל השותפות כאן לא מאפיינים את גיל 17.5
אם את שואלת אותי, אני מאמינה שתצליחי להוציא את זה כספר, את מעדכנת בהתפתחויות?
לגמרי ככה!
תודה, מההר המרוחק.
את פשוט מתוקה.
לא משנה מה המספר, אני תמיד שמחה לשמוע שאוהבים את הכתיבה שלי. ב"ה, זה רק הוא.
ומביך, פשוט מביך כשאומרים לי את זה. כייף לי שאת רואה שיש בסיפור עוד כמה רבדים חוץ מהסיפור החיצוני, תכלס, הסיפור בא להעביר מסר מסוים…
אמן ואמן. אה, אתן מעוניינות בעדכונים? (אימוגי מובך).
נ.ב. אני אשמח שתפללו על זה מדי פעם, אם אפשר 🙂
ברור שמעוניינות! חשבתי שאנחנו חלק מהתהליך, לא?
לגמרי כן.
אבל לא יודעת, קצת מביך. ויש ברכה בדבר הסמוי מן העין, לא? אני רק אומרת שאני מנסה לעשות משהו בעניין, אבל בעיקר בעיקר מתפללת.
יששששש
טוב לשמוע?
וואההה
במבי. לא.
אוקי, זה היה מהמם. מהמם מהמם מהמם.
אני שותקת.
?
למקרה ששכחת, גם שתיקה מתקבלת אצלי 🙂 אז אל דאגה תגובתך התקבלה אזא"בב.
אאאהההאאאאההאה במביייייי
ווואוווווווווו
אמאלהההה
אין לי מה לכתובב
את כותבת מהמםםםםםםם
❤❤❤
תודה שושנה,
גם לי אין מה לכתוב, תמיד יש את התגובות האלה שעוצרות את המילים במקלדת. אוח.
איזה פרק הזוי.
הוא ממש… יפה! שונה קצת.
הקטע האחרון, אורי-שירה, מדהים. ממש.
אוהבת את הכתיבה היפה שלך, מאד!!
שונה? נראה לי תורך עכשיו לומר מה שונה. החלפות, מה שנקרא. או הדדיות, או גם וגם 🙂
תודה שין. אם את שכותבת מדהים מדהים, כמו שאני אוהבת, אוהבת את שלי. מחמאה גדולה…
אלוקים אדירים, ידעתייי. ואני אסגור את פי ולא אגלה בקול את מה שחשבתי להמשך, כדי שלא תאלצי לשנות תוכניות.
אני מסכימה לך לפתוח את פיך, אם לא יהרוס לשותפות.
אבל לי זה כבר לא יהרוס, סיימתי את הסיפור ב"ה, ואני לא האחת שיתחיל לשנות רק כי מישהי גילתה מה תכננתי, אה? 🙂
ואוו ואוו ואוו אין מיליםםםם✨
יששש פרק אחד מה-ה-י-פ-י-ם ביותר!!! אהבתי❤
כל מה שאני יגיד יתגמד מול מה שזה באמת אז פשוט תקחי איזו מחמאה שאת רוצה?
הצילווו— המכות לג'מה. יואוו מצמרר. החזיר אותי באחת למציאות הערבית. פויי?. כל העניין הזה של החתונה עם ג'מה לא נראלי זה נשמע לא ישר, כאלו חמדן לקח אותה בכוונה כדי להתעלל בה או כדי להראות ליסמין שכל העניין הזה של תפקיד המשרתת שג'מה צריכה להיות אמיתי לגמרי והוא כאילו לטובתה… בררר… ואולי בכלל הכל ביחד הצגה אחת גדולה שחמדן וג'מה מציגים ליסמין כאילוו… ובסוף זה יתפוצץ איפשהו?
יוווו שמשי ואופק מזה מוזרים, מצד אחד הם לטובת יוני מצד שני לרעתו בטח יש איזו כוונה נסתרת מאחורי זה… וגם אני חושבת ששמשי מנסה לגרום ליוני לצאת איכשהוא מהבוץ של עצמו… כאלו לגרום לו להפתח למישהו משו כזה…
ואוו הקטע של אורי ויסמין כזה חמודייי? רק מה שלא הבנתי זה למה אורי הסתיר ממאיר את העובדה שהוא דיבר עם יסמין הרי בתחילת הקטע זה נראה שהוא מתקשר ליסמין בבקשה לכאורה של מאיר אז כשהיא התקשרה למה הוא לא אמר לו בעצם??
ואורי באמת מתוקי כשהוא חוזר לעצמו?
במבייי אליפותתת מחכה לספר בכליון עיניים מקווה שיצא בקרובב אני הראשונה שירוץ לקנות אותו ישר שיודיעו שזה בחנויות? מצדי את יכולה גם לרשום מאחורי הספר מן המלצה כזאת בשמי? ותכתבי שמה את כל המחמאות וכו' וכו' אני מגבה הכל?
אני לוקחת את המחמאה *שלך*, כי היא שווה.
העניין של חמדן ג'מה יסמין באמת לא הכי ברור. אבל אני יכולה להגיד לך שחמדן לא מכה בינתיים (לכל הפחות) אבל יש לו נשק הרבה יותר גדול וזו הפסיכולוגיה שהוא עובד איתה…
שמשי ואופק, כן זה משהו מיוחד. ואני כבר אמרתי מתי שהוא, אופק טוב בדרכו שלו. יש הרבה סוגי טוב בעולם, ואין רק טוב אחד.
למה אורי לא אמר למאיר למרות שהוא יודע? כי זה אורי, וכמו שאמרת הוא חזר לעצמו. ואם אורי חזר לעצמו הוא חייב לעצבן מישהו. הבנת? 🙂
אמן אמן, תתפללי, יועיל בעז"ה. ו- אני לא כותבת המלצות בשם אחרות, חחח נראה לך?
סורי על האיחור. מה לעשות שיש יומיים חג בחול?.
את איחרת? לא נראה לי. העלתי את הפרק ברביעי 🙂
בדיוק. אצלנו נגמר החג ברביעי בלילה….
טוב במבי, תקשיבי. זה ממש יפה!! באמת.
את מדי טובה בשביל ילדה פשוטה כמוני;
רק משהו לא ברור לי, ג׳מה טובה בעיני חמדן? הוא התחתן איתה כדי להשפיל אותה? מה זה החיים הללו?.
אויש ואיך צחקתי בחלק שאורי מתקשר ליסמין. פצצה.
?
אין יהודי פשוט, לא לשכוח מכך, אה? 🙂
ג'מה לא בדיוק טובה בעיני חמדן, אבל הוא התחתן איתה ואני ישאיר לכן לנחש למה. כבר קלטתי שאתן חכמות. ואלו לא חיים, בלשון המעטה.
ו-תודה.
טוב, את מדי מעריצה אותנו!!. כמה חכמה יכולה ליהות ילדת עשרה?
אגב, ליהות פשוט זה ברוב המקרים מצב טוב. דעי לך, במבוש.
גם אני בת עשרה, להזכירך 🙂
כל השאלה היא, היא איך את מגדירה פשוט.
טובבבבבב יש לי טעם לחזור על עצמי????
אז אני פשוט אוהבת את הצורת דיבור הצינית הזאת של אורי. במיוחד כשהוא בסביבה של מאיר… ויוני… אין עליווווו
טוב על במבי אני לא מדברת…
וזה היה פרק אולי קצר?! או שדמיינתי?!
את אופק אני לשוט לא סובלתתתתת הפרק הזה בכלל עיצבן אותי…
סורי במבי. אבל זה הטעם שלי.
אני מעתיקה את החלקים שאהבתי…
#" הוא מחייך, חיוך עקום. אחרי שהוא ישמע את מה שאבא שלי יספר, אני לא בטוח שהוא ירצה שאצליח.
אולי, גם להעיף אותי מהישיבה לא יספיק."
# " "הם לא אוהבים שאני מחטט בעבר שלי, שלו, שלנו". הוא מקמץ במילים.
"הסבר, נמק, פרט: שלי, שלו, שלנו".
"לא רוצה" " וואו זה היה? פשוט צתוק?.
# "אין לי כוח לחזור על עצמי בפעם האלף. עשית לי כבר שמונה מאות חקירות, וחזרת על השאלה הזו שלוש פעמיים לפחות בכל חקירה. די".
"בוא נשים דברים בפרופורציות", מאיר לא מתרגש מהעצבים שלו. "בסך המצטבר, חקרתי אותך שבע פעמים ושאלתי את השאלה הזו שבע פעמים. אל תגזים. בסדר?" " וואיייייייי אהבתייייייי.
ועכשיו את החלק שממש אהבתי… אין לי טעם להעתיק אותו. הוא ארוך. זה כל הדו שיח בין יסמין לאורי. זה היה מושלםםם?
יש לך, יש לך. למה אני תמיד אוהבת לקרוא את התגובות שלך. זה ברור לך, כן?
ווואי אורי, ציניות טובה. אין עליו. ויוני, כל מה שאני יכולה להגיד לך לעת עתה, שפעם הוא אהב ציניות, היום ממש לא. נשאר לך רק לנחש למה…
לא, לא , הוא בכלל לא היה קצר. באמת! למה את צריכה לבקש סליחה? אל תאהבי את אופק, מה אכפת לי, על טעם וריח אין להתווכח (תקראי במנגינה).
חחח, שמת לב, את הכי אוהבת את הקטעים עם אורי, טוב מודה שאין עליו…
למה באמת את תמיד אוהבת לקרוא את התגובות שלי??? (טוב לדעת שאת תמיד אוהבת…) אני דווקא מנחשת…
כן למה שאני לא אוהב את הקטעים האלו?! הם באמת יפים… אני מכורה לציניות קשות…
למה לא?!
יו, מעניין אותי הניחוש שלך. תשתפי בו מתי שהוא.
חחח האמת גם אני מוכרה לציניות, אבל רק בספרים. באמיתי, אם מדובר בציניות מתונה.
נתקלקלתי קצת אם גם בפרק הזה וגם בפרק הקודם בתגובה אחת אני לא אומרת את הכל…
אז הדעה שלי על הדמויות ועל הסיפור…
הפרק הזה כבר את מתחילה לסגור המוןןן קצוות… רואים. מרגישים.
ידעתיייי ידעתי שזה אבא שלהם…
ברית?! אויש למה תמיד זה בן?.
יסמיני אתנשמההה חמדן… נכון שאתה יושע להיות אכזרי אבל מה?! כולם יכןלים. חלק לא יודעים להציג טוב ולחק פשוט אלופים… אתה מהסוג השני?. לא יעזור לכל המתנגדות אני אוהבת את הזוג הזה… גמההההה איכס. למה אני מדמיינת אותך כזאת… מכוערת? כן!!! לא יודעת לא באת לי טוב בעיניים… כאילו זה חמוד שמתעללים בך? ושאת משרתת בנאמנות את יסמי… את סולחת לי נכון?! טוב עיזבי את ערביה אז לא יעניין אותי מה תגידי. (וואי איסו אכזרית ומגעילה שאנמ?). לא. בעצם אני לא אשקר, כן כאב לי שבמבי האלופה תיארה את הסטירות שעברת… אבל עדיין אין מה לעשות. נוצרת כדי לשמש את מטרת היוצר. במקרה הזה זה במבי שמטרתה זה לסיים את הסיפור הזה בצורה הכי יפה, מיקצועית, מרגשת, סוחפת, משאירה רושם, נוגעת וקיצור המון…
אורי. יפה רואים שקצת גדלת. נכון שנשארת ציני. כמו שאני הכי אוהבת… אבל עדיין רואים שבגרת. שאפו.
שמשי…. אוףףףף למה לכ הקשבת לי כשהתחננתי שתפסיק להיות בקשר עם האופק הזה. אני לא אוהבת אחתו. מה לא ברור…
יוני… נשמה את מיוחד. אחד הדור. אם תגיע לכלא לקטינים אז מה זה יעזור?! לא אתה תהנה ולא אני…. אז מה נרוויח. גם אם קרה משהו זה לא אומר שאתה צריח להתקע באיזה חור…. ואל תסחף אחרי האופק הזה. ברור?!?!!!
חבל שאין לי איך לקבל מהדמויות האלו תשובה???
טוב. טוב. אני סיימתי (בינתיים) סורי מערכת. וקוראת יקרה. אני נורא מתנצלת על האורך… לא התכוונתי. (נס שנראה לי שרק במבי קוראת את התגובות שלי?)
יאא, עוד תגובה שלך במה זכיתי? ולמה זה נקרא להתקלקל?
גאון שידעת, ולמה לא בן?
חחח שפכת אותי, על חמדן. וחלק מהסוג השני… אוי. דווקא היה תיאור של ג'מה באחד הפרקים לא נראה לי שהיא *כזאת* מכוערת. תקשיבי, אני צוחקת כאן בתגובה, ג'מה נוצרה לשמש אותי, חזק. אבל מודה שהדמות שלה הכרחית לעניין, מאוד.
אורי, מושלם. שמשי, אין מה לעשות זה החיים. יוני, זה לא שיש לו ברירה, הוא חייב להגיע לפגישה עם אופק. כי איך אמרת לא? את ולא הוא ולא אני ולא אף אחד ירוויח מהרשעה נוספת שלו.
ואת יכולה לקבל ממני תשובות, הדמויות לוחשות לי אותן על האוזן (אימוגי קורץ). והיי, ברור שאני קוראת! שלא תעזי לחשוב אחרת בכלל.
טוב… אז גם אני זכיתי. למה להתקלקל?! כי במקום תגובה ארוכה… אני פתאןם נזכרת שיש לי עוד מה לומר?.
כי כל הזמן זה בן…
אני שמחה שגרמתי לך לצחוק?.
איפה היה תיאוג על גמה? בפרק מספר 34? משם התחלת לבפר עליה…
טוב מה שכתבתי זה נכון. היא באמת בא לגרור את הסיפור הזה, את יבמין לבוף הכי מתאים, לבחירה שלה…
על אורי?! טוב זה ברור..
יוני?…
אס תכתבי לי את מה שהן מגיהות?. הדמויות.
נו, זה מעולה לגמרי 🙂
אבל הוא בן חמוד חמוד, אל תדאגי.
אולי בשלושים וארבע לא זוכרת, אבל תיארתי שם איך היא נראית.
אין בעיה, מה את רוצה לשאול אותן?
איכסה. הזדעזעתי מחמדן ומעבד. מרגישה צורך קל להקיא. ויסמין מעצבנת אותי. מפונקת. ואופק לא מוצא חן בעיניי. ואורי כזה ציני וחמוד וחכם. נורא מחכה לרגע שבו יוני ישתף אותו סוף סוף. והכתיבה שלך מושלמת. וכשאני מחמיאה לאורי, אני בעצם מחמיאה לך, כי זו הציניות שלך, והחכמה שלך 😉 ומחכה לפרק הבא. והתגעגעתי להגיב לך. וזהו.
אל תדאגי, גם אני רציתי להעיף אותם מהסיפור שלי. אבל ערבים זה עם, מה נעשה?
יסמין בכלל לא מפונקת, אני אומרת לך. את עוד תאהבי אותה. אופק, אממ אמרתי כבר טוב בדרכו שלו. אורי, דמות שאני נורא אוהבת. בפרק הבא מתחיל האקשן של יוני, אז תתכונני 🙂
תודה בטי, ריגשת. וגם אני התגעגעתי לתגובות שלך. פשוט אוהבת לקרוא אותן.
תודה, מהממת 3>
חח, אם אין ברירה אז אין ברירה.
היא לא מפונקת? טוב שאת אומרת? טוב, מחכה לראות אתזה.
יששש בפרק הבא? איזה כיףף עולה ביום רביעי, נכון? יאיי מחכה!
חח תודה! מהממת את בעצמך בכלל.
את תראי את זה בהמשך, באמת באמת.
אני מאוד אשתדל בעז"ה שיעלה ביום ריבעי. תודה לך, לא לי. הכי בכייף שיש.
מ – ט – ו – ר – ף – !
אחד הפרקים הטובים שהיו עד עכשיו!
שמחה שהצלחת להעלות את הפרק למרות שנפלו לנו ימי שלישי חח
תעשי טובה ותשמרי על שירה, בסדר?
תודה, מהממת אחת.
ב"ה, בזכותן העלתי. ו-אממ, תראי אני אשתדל לשמור עליה בריאה. אבל אני לא מבטיחה כלום, שתלמד לשמור על עצמה.
פרק טוב. קצת קשה לי להגיב עליו.
תודה!
אולי רק תעדכני מאיזה בחינה קשה? מקווה שלא מבחינה שמשהו בו לא בסדר, כי אם כן את כבר יודעת שאני שמחה לשמוע ביקורת.
יפיפההה
איזה כיף שעלה השבוע בסוף…!
פדאלוש,
אוי, אני צריכה לעשות איתך משהו. באופן דחוף לחלוטין.
הנני כל כולי לרשותך!
אני בעד שיעשו איתי משו
סופסוף תבוא גאולה לעולם
מממ, את גם ענווה לא קטנה בכלל.
אהה אממ דוקא הפעם התכוונתי למובן השלילי שבענין…
אה אה אה יד שמאל שלי רועדת
כי היא יותר דומיננטית מיד ימין? (אימוגי קורץ).
את מתוקה, הגיגית.
לא היא סתם חלשה 🙂
אוווווו במביייי איזה תפניתת
לא חשבתי לרגע שאופק בעצם שומר על שמשי ועוקב סוג של אחרי יוני… זה בעצם מסביר הכל…
זה היה פרק מהמםם אהבתי ממש את השיחה בין שירה לאורי, וקצת צחקתי כשהוא דיבבר אליה בתור בן.. כי אם מאיר ירצה בתוך 5 דקות לכל המאוחר יהיה אצלו את ההקלטה של השיחה..
זה היה מטורףף ואיזה כיף שהעלת פרק למרות החג!! תודה!!!
בראוניז, (סתם בדרך אגב, השם שלך תמיד עושה לי אסאוצייה של עוגת בראוניז, זה מחדל. כי זה טעים מדי. ולא באמת יש לי כוח להכין לעצמי עוגה, כן?) אופק קצת יותר חכם מהחכמה שאתן מייחסות לו…
נכון שמאיר יכול בתוך רגע לגלות על מה אורי מדבר ועם מי. אבל אורי רק רצה להיות לרגע קצר השולט עליו, כי כנ"ל הוא לא סובל גבולות ולא סובל ששולטים על החיים שלו. מן תוצאה של פוסט טראומה מהשבי.
ובשמחה, מכל הלב 3>
כן במבי בגלל זה היא קוראת לעצמה בראוניז.
ע"ש העוגההה
שהיא כתבה את התגובה היא אכלה עוגת בראוניז!
מידיעה אני אומרת לך.
אוי עוגה טעימהה
אבל כאילו עכשיו גם את מגרה אותי, וזה לא בסדר בכלל. אני רק מעדכנת.
אמלההה את הזויההה
מה זה???
חייבת לעשות משהו עם הכישרון הזה.
ראיתי עכשיו שיש עוד פרקים קודמים…
אוכל להדפיס ולקרוא בשבת? פשוט רואה שכתבת ©…
אבל לא מוצאת את הזמןןן
אני ממש שמחה שאהבת.
וזה מאוד מרגש אותי. באמת.
סליחה, אבל לא. אני לא רוצה שידפיסו את זה, ובדיוק לכן שמתי כל הזכויות שמורות.
אבל מוזמנת לקרוא מדי פעם, כשיצא לך. או, בעז"ה, אמן, אם יצא לאור (בגרסה המשוכתבת והנורמלית, לא לדאוג).
תודה 3>