מבולבלת
לפרק הקודם
"תודה", שירה לחשה, מכווצת בקצה הכיסא. עייפה.
נאסרין הפריחה לעברה נשיקה באוויר, צוחקת. "העונג היה כולו שלי".
"זה", שירה ניסתה לחפש את המילים המתאימות, לא ממש מצליחה. "זה היה מדהים. ממש. לא יכולתי לחלום אפילו בחלומות הוורודים ביותר שלי על כזו מסיבה".
נאסרין כיבתה את הסמארטפון בנקישה קלה. "אני שמחה שנהנית. אבא אתה זוכר לאן אנחנו נוסעים?"
"כן סרי", כינה אותה בשם החיבה שלה. " אל ירושלים".
"ירושלים?" שירה נעצה בה מבט מבולבל. "לא לפקיעין?"
"לא", הבליעה חיוך. "החלטתי שמגיע טיול רק לשתינו, לכבוד יום ההולדת שלך".
"את", היא לא ידעה מה להגיד, בולעת אוויר, נשנקת. "את חברה מדהימה נאסרין".
"למדתי את זה ממישהי", פתחה חלון, השיער שלה עף לאחור. חינני. "אנחנו נלך למקום מיוחד", העיניים שלה נצצו בברק כחול, סוער.
"לאן?" תחושת בטן סיפרה לשירה שטוב, בשבילה, זה לא יהיה.
"כשנגיע, תראי, אל תדאגי, אני לא נוהגת להרוס הפתעות לפני הזמן".
"איזה אתר פתוח בשש בוקר?" ביררה בזהירות. דואגת.
"עכשיו שש. כשנגיע יהיה מאוחר יותר, תפסיקי לחשוש. את יכולה ללכת לישון בינתיים. אבא יעיר אותנו".
שירה שתקה. נועצת מבט מזוגזג בנייד שלה.
עשר שיחות שלא נענו, אמא.
שבע עשרה שיחות שלא נענו, נוי.
עשרים ואחת שיחות שלא נענו, רוני.
אפס שיחות שלא נענו,
אבא.
***
"היי", נאסרין נענעה את שירה בעדינות. "בוקר טוב. הגענו".
"איפה אנחנו?" היא התמתחה, ממצמצת אל מול השמש החיוורת.
"חניון קרתא, בירושלים".
שירה קפצה מהכיסא, מנערת את הרגל שלה שנרדמה, מעוותת פרצוף. "אאוצ, שמונה כבר?" נעצה מבט לא מאמין בטלפון, "נסענו שעתיים?"
"עשינו עצירה קטנה בתחנת הדלק, המד כמעט והצביע על שביקת חיים. את ישנת. אבא שלי פגש שם את חבר שלו והם דיברו די הרבה זמן".
"הבנתי", שירה שפשפה עיניים עייפות. "לאן אנחנו הולכות עכשיו?"
"לשער יפו, נלך אחרי אבא שלי. את רואה אותו, מקדימה, מדבר עם החבר? אספנו אותו מתחנת הדלק, מסכן, הרכב שלו לא התניע".
שירה הזדעזעה. עם הבן אדם הזה נסענו ברכב?! ה' ישמור, נראה מחבל, היא הצטמררה. רועדת.
תירגעי, פקדה על עצמה. גם אבא של נאסרין הוא מחבל פוטנציאלי. והוא לא, אז די, לא לחשוב. זהו.
התנועה בשער יפו דלילה יחסית בשעה הזו של הבוקר. שירה סגרה את רוכסן הסוודר, קר.
הן פנו ימינה לכיוון השוק הערבי.
"אנחנו הולכות לקנות חפצים מיניאטוריים ודמקות מעץ?" שירה חייכה. עברה כאן כל כך הרבה פעמים בדרך אל הכותל.
רק חבל שזה היה פעם, ולא יותר.
"אם תרצי, אני אקנה מה שמתחשק לך מהכוכים כאן, יש כאן אוצרות. אבל 'השוק' הוא כרגע רק סמטת מעבר בשבילנו".
"לאן?" היא התמכרה לרוח הקרה, נושמת אוויר.
"הפתעות לא מגלים", קרצה לעברה. "כבר אמרתי לך את זה".
שירה צחקה. "בסדר, אני אחרייך".
נאסרין התקדמה, מכירה את הדרך בעל פה. נכנסת אל רובע הנוצרים ומשם שמאלה, בפנייה לרחוב הלנה חתכה ימינה ומולם, מפואר עמד דומם, המסגד.
הראייה של שירה הטשטשה. "נאסרין?" לחצה את כף ידה בחוזקה. מבוהלת, פאניקה חוסמת לה את הגרון. כמעט בכי. "מה אנחנו עושות כאן?"
"מה זאת אומרת שירה? אנחנו במסגד עומר, בואי נתקדם בהמשך נמצא גם מסגד אל אקצא, רוצה לראות אותו?"
הלב של שירה הלם בפראות, הצלעות שלה כואבות, שורפות. לא אני לא רוצה לראות אותו!!
ממש ממש לא!!
את בהר הבית שירה!! אסור ליהודים להיכנס אל הר הבית!! אסור, אסור, אסור!! תצאי מכאן, את לא נורמלית, שירה, תצאי עכשיו!!
היא ראתה מולה את אבא, העיניים שלו מבקשות, מתחננות. בוהה במסגד, הלב שלה משתולל בפנים, הידיים רועדות.
מה לעשות? מה?
"שירה", נאסרין בחנה אותה בחשדנות. "הכל בסדר?"
"אה", היא חיוורת, מגמגמת. 'אסור… מסגד… יהודים…", אלפי פטישים היכו לה בראש, חזק מדי.
"לא הבנתי".
שירה נחתה על רצפת האבנים. "אני יהודייה, נאסרין, אסור לי להיכנס לכאן. אנחנו טמאי מת… אנחנו-' היא התנשמה. מפוחדת.
נאסרין הביטה בה. "סיכמנו שאנחנו אותו דבר, לא?"
סיכמנו, שירה גיחכה בתוכה.
כנראה שזה לא משנה, עמוק בפנים אני יהודייה ואף אחד לא יכול לשנות את זה, גם אם אתסאלם או אתנצר.
"את לא רוצה להיכנס?" נעצה בה מבט פגוע. לא מבין. באמת לא מבין.
דמעות טשטשו את שדה הראייה של שירה, המסגד המפואר קרץ לה. הוא יפה כל כך. מה יקרה אם אכנס להר הבית? גם ככה עברתי על כל כך הרבה עברות.
הראש שלה הלם בכאב. היא רצתה להקיא, חוסמת את עצמה בכוח.
יהודיים. לא. נכנסים. אל. הר. הבית.
נ.ק.ו.ד.ה.
היא התנשמה. אבא, תעזור לי, אני לא יודעת מה לעשות, לבחור, להחליט, אני לא מסוגלת.
הקיא כבר לא שאל אותה רשות, היא הקיאה והקיאה מוציאה את הכל, מביטה שוב על המסגד.
רוצה לעשות צעד פנימה, רוצה להימלט.
עומדת במקום, ואין שום כוח בעולם שמניע אותה קדימה או אחורה וגואל אותה מהייסורים האלו.
'והיה ליבי כדונג נמס בתוך מעי'.
זולג, הופך לדם, מתערבל לאהבה ולאמת אחת,
חצויה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
101 תגובות
מה-זה???
למה את כותבת כל כך עצוב?
למה את כותבת כל כך מושלם???
מהמם.
ואוו תודה חורפית!!
אל תדאגי בסוף בסוף עוד יהיה טוב?
וואו במבי!
את כותבת מדהים!
מרגש!
תמשיכי דחוףףףף!
תודה אביגיל!!?
וואוו במבי מהמםם!!!
רותקתי!!
תודהה?
אני שמחה לקרוא
וואו, במבי, זה מהמם,
פשוט א-ה-ב-ת-י
תודה פרצל!!
איזה כייף?
ואו! ואו! ואו!
במביי כתיבה יפהה!
אני מחכה בטירוף להמשךךך
ויאללה, שיבוא מהר;)
בעזרת ה' עוד שבוע?
תודה רבה רבה!!
וואווו במבי הכתיבה שלך מאלפת!!!!
מדהים
מדהים
מדהים!!!!
את כותבת מרגש ומותח ושפה כ"כ עשירה☺
תמשיכי??
תודה ליגה!!
וואי ריגשת??
במביי!!!!
אמאלההה את מטורפתתת
כשרון שאין דבריםםם!!!
יאוו יאוו זה פשוט שלימותת!!
את כותבת כל כך עמוק וכל כך אמיתיי1!
ממש נכנסתי לסיפוררר!
דאיי את עושה מזה בלוג? מקווה ממש שכןן
תודהה יאוו זה היה מהממםם ❤
אני מסמיקה(כמו זה? בערך…)
זה בעזרת ה' יעלה כל יום שלישי, זה בלוג כבר פרק שלישי.
את המשכת את זה במביי את המשכתת אני בעננייםם זהו עכשיו את חייבת לעשות מזה סיפור ארוך זה מושלם!! את כותבת הזייה. הלם.
ואיך שהסיפור מתפתח זה משגעע יא אללה חולה על הכתיבה שלךך???
חבל שאת לא רואה את החיוך שלי עכשיו?
מתגובה לתגובה אני מסמיקה יותר. את חמודה!!
ובעזרת ה' אני ממשיכה אותו. תודה!!
אני כמעט בוכה כאן.
את לא נורמלית.
אימלה.
לפעמים לא נורמלית זה מחמאה.
(אני מקווה לכל הפחות?)
אמלה במבי. אני כולי רועדת פה. אני לא יכוןלה, במבי את כותבת פשוטטטטטט משולם זו לא מילה! יאוו
תודה!!
איזה מתוקה, אני ממש ממש שמחה לשמוע??
במבי, רק עכשיו ראיתי שיש המשך ומיד טסתי לראות את ההמשך הקודם!!!
הנאה צרופה?
אם את אומרת…?
ואוו מחמאה, את בעצמך כותבת מדהים!!!!
כתיבה מטורפת.
אמאלה.
שלמות עולם.
זה כל כך נוגע…
כל כך אמיתי!!
אלופה
תודה!!!
את כל כך חמודה?
ממש אהבתי ווואו איזה סיפור!!!!
תודההה
כייף לקרוא??
יש כאלה שעולים להר הבית.. ולהיכנס למסגד זאת לא עבירה.
היה לי קצת מוזר שכאילו ילדה עוברת על איסורים חמורים וזה אבל דברים כאלה שהם על הגבול ויותר קשורים ל… 'הרגש' יהודי? חומרה?לא יודעת איך להגדיר את זה חח – את זה פתאום אסור בשום אופן.
סתם הציק לי הקטע בסיפור, יש לך כתיבה יפה
אסור להכנס לכנסיה או למסגד.
לא בטוחה שזה מצווה בפני עצמה, אבל זה בטוח מדת יהודית.
להר הבית עצמו – גם אסור, כי כולנו טמאי מת כיום..
מי שהרבנים שלו התירו.. אני לא אתכווח ספציפי איתו, אבל אנחנו עדיין טמאי מת ואין לנו פרה אדומה לטהרה…
זה אולי הרגש, אבל הרבה מעבר לזה..
את תכניסי למסגד?
היי אני רוצה להסביר לך משהו.
כמו שמשהי אמרה לכנסייה ולמסגד אסור להיכנס ובנוגע להר הבית… אני רוצה לומר לך שבדקתי את זה לפני כדי להיות בטוחה אני לא רציתי להכניס מידע מוטעה.
אנחנו כולנו טמאי מת ונכון שיש מקומות שמותר להיכנס בהם להר הבית אבל משום שלא יודעים בבירור מה הם המקומות האלה עשו קל וחומר ולא נכנסים בכלל.
אני מכבדת כל דעה אבל כתבתי לפי מה שידעתי ובדקתי… מקווה שעכשיו זה קצת יותר מובן..
ואגב, תודה על הערה, אני מקבלת כל אחת בשמחה?
מותר מאמי, מותר להיכנס למסגד. לכנסייה אסור, למקדשים של עבודה זרה כמו במזרח אסור, אבל לכנסייה של ערבים ישמעאלים מותר כי הם מאמינים בה' אחד. ואגב, מותר ליהודים גם להתפלל בתוך מסגד (את התפילות שלנו כן?)
לא שזה כזה קריטי חח פשוט יש לי קטע כזה לשים לב לכל ספק טעות בכל דבר שאני נחשפת אליו. ביקורתיות..
אם את אומרת את זה, אני בעזרת ה' אלך לבדוק שוב כי אין לי מטרה להכניס כאן דברים לא נכונים.
אם זה באמת ככה אז בשכתוב מחדש אני יעשה
שינויים קלים.
וממש תודה על שימת הלב לפרטים הקטנים, זה מוסיף המון!!
יש עברות שהם לא כל כך חמורות…
אבל הרגש היהודי, הפנימי, לפעמים מרגיש בעוצמה כל כך חזקה את ״לא!! על תעשי את זה!״
אפילו שזה לא חמור בטרוף, רייט?
במביייי
איזה מהמםםם
יואו אהבתי ממש!!!
כשרון!!!
כותבת פשוט מ ד ה י ם !
תמשיכי!
ואוו שמחה מאוד שאהבת!!
תודה??
אמאלהה
ואווו
אני קוראת את זה וישלי דמעות בעינייםםם
את לא נורמליתת
מהממת
אני כל כך שמחה שזה נגע. באמת.
ולגבי הנורמלית כנל כמה תגובות מעלייך??
ממש יפה!!
במבי תגידי בת כמה את?
בת שש עשרה וחצי 🙂
אימאלההה מושלםםם
יאוו מחכה כבר להמשךך
???
יהלום מלוטש תודה!!!
איזה כייף!!?
אני אומנם כותבת תגובה רק עכשיו, אבל כבר קראתי את זה בבוקר.
קראתי את זה תוך כדי שמיעת שיר מרגש וזה היה פשוט… את כותבת מדהים. מרגש.
תודה גולה!!
אגב, אני גם אוהבת לקרוא תוך כדי שאני שומעת? מגניב לדעת שאני לא היחידה
וואו מרתק ממש!
תודה,
שמחה שכתבת!!?
היי במבי שמתי לב שתגובה שלי לא עלתה…
הכתיבה שלך מהמממת!!!!!!
ממש ממש ממ שמממש משמשמשמשמשממשמ,
וזהו…
ואם את רוצה השארתי לך תגובה על הפוסט הראשון שלך שאיתו התחלת את הבלוג!
כאן:
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a1-%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%aa/#comment-211059
ועוד תגובה ישנה של תחילת הפוסט לשאלה שלך….
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%90%d7%a7%d7%a9%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%aa%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%95%d7%aa/#comment-211043
וזהו!
את נהדרת המשיכי לשלוח זה מרתקק!!!??
ואוו תודה!!!!
קראתי והסמקתי ושוב קראתי והתרגשתי.
את אלופה בלגרום לי להסמיק??
במבי למה?? למה לכתוב על ירושליים? למה?????
לא
לא
אל תעשי את זה יותר!!! בחיים!!!
אני מאוד מאוד אוהבת את ירושלים הייתי חייבת לשלב אותה בסיפור, למה לא לכתוב עליה? אם את רוצה לומר…
למה לא?
אמאלה. מטריף חושים!!!
במבי, את פשוט— יואו אני בלי מילים.
מישהי זוכרת מה אני אומרת על התגובות האלה??
אני אוהבת תגובות בלי מילים, תודה יפוש!!
וואו פרק עוצמתי
וואי הגיגית תודה!!?
במבי!!!!!!!!!!
אני רוקדת פה בכיסא.
את פשוט יודעת לעשות את זה, וכל פעם מחדש.
תודה על הסיפור הזה, תודה שאת כותבת אותו.
ואווו מותק!!
אני לא מפסיקה להסמיק?
תודה תודה תודה שנתתן לי את ההזדמנות לכתוב אותו בשבילכן!!?
אבאלה זה מושלם!! אני עוד רגע בוכה באמת
אגם איזה מתוקה!!
אני שמחה לראות שזה נגע בך?
אבאלה אני לא נושמתתת
מטריף
תנשמי מתוקה,
אני רוצה אותך איתנו??
ואווווו
אוףףף
כאילו ואוו
אין לי מילים פשוט
את גדולה מהחיים, שתדעי..
ומה שכתבתי כאן לא מבטא מה שהרגשתי בגרםם
אני יכולה לדמיין?
למה בדמיון אני מפריזה??
לא לא לא לא לא !!! לאאאאאא!!????
אני בוכה!! ב.ו.כ.ה!!!!!
במבי המשך דחוףףףףףףףףףףףףףףףף!!
ב
מ
ב
י
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואווו דגל, איזה מתוקה!! :*
אל תדאגי בעז"ה עוד פחות משבוע יעלה פרק חדש, זה כל כך כייף לראות שאת אוהבת.
תודה. תודה. תודה. (!!!)
אמאלה. אמאלה. אמאלה.
את אלופהההההההההה
מחכה להמשךךךך
תודההה
זה פשוט כייף לי לקרוא את זה!!?
מציעה לך לכתוב ספרים ומהר!!!!!!
רק תכתבי פה את השם הספרותי שלך בתור כותבת ספרים,
ואני רצה לחנות לקנות. מבטיחה ?
ועכשיו ברצינות-
במבי, את כותבת אלוף אלוף אלוף.
שלחתי אתמול סיפור בסגנון הזה ואני מתביישת עכשיו שהוא יתפרסם?????
קודם כל תודה ענקית!!?
דבר שני, להתבייש? ממה מתוקה? אני בטוחה שאת כותבת מהמם, מדהים ויפה.
בבקשה אל תרגישי ככה.
ממש מעניין אותי לקרוא את הסיפור שלך. שתדעי.
אמלהההההההההההה מהמם כמעט בכיתי
במבי את חתיחת קישרונית!!!!
יש המשך? למה ממש בא לי!!!!!
תודה!!?
כן יש המשך, זה בלוג.
בעזרת ה' הוא יעלה כל יום שלישי, שבוע הבא יהיה פרק רביעי.
במבי
יש לך כתיבה רצופה וקולחת ותיאורים יפהפים.
כיף שאת מפרסמת!
הקב"ה נתן לך כישרון מטורף!
פרנס איזה חמודה.
אני מודה עליו לה' הרבה.
תודה ענקית!!! לא יזיק שאודה לו שוב?
יפה מאוד!
אפס שיחות שלא נענו מאבא, גאוני.
יפה שהיא הקיאה שם.
עלי והצליחי.
לא יודעת למה אבל משום מה צחקתי??
הערת אגב את חמודה!!
אמהלההה במביייי
המילים נעצרו בפנים
הכתיבה שלך כמה ליגות מעל
והסיפןר, אמהלהה
כמה עומקק
זה לא עוד סתם סיפור על בחורה שירדה.
ואהבתי שבסוף את שמת תציטוט הזה
זה עשה סוף של פרק מוחץ כזה
אהבתי ואוהבת??
במביוששש
ואת עוד מעזה לומר שאת לא יודעת אם את כותבת טוב רגש..
הצחקת אותי.
קראתי מ-ר-ו-ת-ק-ת.
קחי את כל המחמאות שכתבו כאן ותעתיקי להודעה הזו שלי:)
במבי זה יפהההההההה
וואו.
אבן דרך, את מרגשת? (וגורמת לי להסמיק) תודה ענקית!!!
נ.ב
שכחי ממה שאמרתי? שלא תתעצבני עלי..
אבן דרך, את מרגשת? (וגורמת לי להסמיק) תודה ענקית!!!
נ.ב
שכחי ממה שאמרתי? שלא תתעצבני עלי…
ספרינג!!
מתוקה שאת.
אני אוהבת לשים ציטוטים כאלו..
אוהבת בחזרה?
אמאלההההה את כותבת מושלםםםם
נכנסתי לסיפורר
מדהיםם
תודה גרבר,
אני ממש ממש שמחה לקרוא את זה 🙂
יאא במבייי
חוצמזה שהסיפור שלך מהממםםם את פשוט מותקק שאת ככה עונה לכל בת ומתייחססת, יפה מצידךך ? הייתי חייבת להתייחס לזה בתור תגובה ?
האמת אני אף פעם לא הצלחתי להבין אם בנות אוהבות את זה או לא..
כי אני כן הייתי אוהבת אם היו מתייחסים לתגובה שלי, אז החלטתי כן להגיב 🙂
את חמודה!! :*
במבייי
אני בטוחה שכבר נמאס לך לשמוע את זה, אבל את פשוט כותבת מ ו ש ל ם ם ם
באמת!! אין דברים כאלהה ובכלל ברגש את מטורפתת של החיים שאיןןן לא עומדת בזה.
אוהבתת את הכתיבה שלךך ומחכה להמשך ברמותת!!!
אין עלייך גלים!! :*
אני שמחה לשמוע שהרגש שאני כותבת הוא באמת מעולה, לפחות כמו האקשן, כן? 🙂
תודההה
אין לי מילים.
סיפור נוגע,כתיבה מהממת, וזהו.
אין לי מה להגיד יותר.
אוהבת את הסיפור הזה!!
מרגישה שיהיה פה מעניין בהמשך..
מחכה❤️
מקווה שבעזרת ה' הסיפור יענה על הציפיות, אני משתדלת.
תודה מתוקה!! 🙂
תדעי שאני לא אפספס את יום שלישי יותר!
אין סיכוי שאני מפסידה את זה חם מהתנור!
ניס איזה חמודה ואווו באמת שלא ציפתי לכאלה תגובות מפרגנות.
תדעי שאני באמת באמת שמחה מהתגובה שלך:)
ואווו במבי אני מרגישה בתוך ספר של ליבי קליין!!
יש לך עתידדדדד
ממש ממש אהבתי❤️
חחח ואוו כל אחת משייכת אותי לסופרת אחרת, זה כל כך חמוד לראות את זה:)
תודה!!
וואא במביי את כותבת שלמותת, נוגע!
אני לא מתאפקת חייבת להמשיךךך
תודה, איזה חמודה 🙂
בעזרת ה' עוד כמה ימים יעלה המשך (אימוגי קורץ).
את לא נרמאלית סופית.
אמאלהההההה את מטורפתת
חחח סופית???
כייף לשמוע, אוי צחקתי?
אוי אויייי
את מהממתתת
זה-מטריף-שיא-!
וואי… בכיתי דאאיי מושלםם
במבייייייייייייייייייייייייייייייי דיייייייייייי חיפסתי את הפוסט הזה ומצאתיייי יאללה רצה לקרוא את השאר
את כותבת מושששלםם אין לי מילים
יאללה בי—
אמאלהההההההה
אינלי אווירררר
מבטיחהה
יאוווו מהמםםםם
שלמות!!!!!!!!!!!
דיי, איני מסוגלת עוד!!!
זה . אין דברים כאלו!!
את כותבת מהמם!
נגעת לי בלב…