אזהרה! עלול להכיל שאריות ממלכה במבחן

icon_set_3_05
אבן דרך

פאנפיק מציאת הניצולים מאסון האלנורק
את הקטע מילואים הנ"ל כתבתי די מזמן ושלחתי לכמה בנות, וגם פרסמתי פה באתר בתגובות לחידון הממלכה:)) אז אחרי הרבה תגובות מחמיאות החלטתי להעלות את זה כפוסט:))
(גם מי שלא קראה ממלכה יכולה לקרוא, עלי)
הם שכבו בשקט. ישנים.
הבגד היוקרתי של אחד מהם היה מלוכלך כולו בחול, ושני קרעים גדולים פיארו אותו בגאון ליד הכתף. השני היה לבוש בחולצה פשוטה יותר, אך עדיין יוקרתית למדי. כתמים גדולים מילאו את חולצתו, והיא היתה רטובה למדי. כמו חולצתו של הילד השני.
וככה מצא אותם יכין.
שני פעוטות, ישנים בשקט.
בתוך סל.
כל כך בשקט, שהוא ניסה לבדוק להם דופק. הם עדיין חיים?
יש דופק.
יכין קינח את אפו הסולד והמנומש בשרוולו המרובב והיה אובד עצות. לסחוב אותם ככה אל הכפר? לא בא בחשבון. בפרט כשהוא כולו רק בן עשר, רזה וכחוש. על אף היצירתיות הרבה בה התברך,היה עכשיו יכין אובד עצות.
שינסה לגרור אותם ככה, איכשהו?
העגלה!
העגלה שבנה לפני שנה וחצי עלתה בזכרונו כעת. זה יכול להיות רעיון!
אם הוא ירוץ מהר להביא אותה, ויעמיס בפנים תינוק אחד, ואת השני ישים מעל הידית, ואז ינסה לדדות ככה אל הכפר–
זה יכול לעבוד.
ויכין כבר כמעט מתחיל לרוץ אל הכפר-
ועוצר.
מי ישמור על הפעוטות שפה במשך הזמן שילך הוא להביא את העגלה? התנים שבאזור נודעו לאחרונה כנועזים מאד..
ובכלל, מתגנבת לה מחשבה חדשה לליבו, מה יעשה איתם בכפר? הוא תמה. למי יביא אותם? מי ידאג להם?–
בינתיים הוא ירוץ להביא את העגלה, ואחר כך נראה מה יהיה. אי אפשר להפקיר פה שני תינוקות, חשופים למזג האוויר הקר!
ליתר ביטחון הוא דוחף את הסל הכבד אל מתחת לשיחים עד כמה שהוא יכול, ורץ מהר מהר אל הכפר, להביא את העגלה ולקרוא לאביו.
הוא כבר יטפל בזה.

***

"כן, יכין?" שואל בכבדות אביו, דייג מגושם כבן ארבעים ששאריות מהאוכל שאכל עד אשר בא יכין לקרוא לו – נשארו עדיין תלויות על שפמו. "אה, אבא" יכין מתנשף. "אני מצאתי את שני התינוקות האלה פה, ו, רציתי להביא אותם אל הכפר, ו…" "איזה תינוקות אתה רואה פה?" צחק האב. יכין נפגע: "אבא, אני לא צוחק! הנה, הם פה מתחת לשיח". האב מתכופף באיטיות ומביט לתוך השיח, והחיוך נמחק לאט מפניו.
הוא מביט מהורהר בתינוקות הנמים.
איזה גורל אומלל מצפה להם..
מסכנים.
יגדלו כנערי רחוב זנוחים בכפר הקטן, ללא מישהו שייקח עליהם חסות. יבלו ברחובות ויאכלו מהיד לפה.
דמיונו מצייר לו את עתידם המסכן של התינוקות שלפניו בחדות, חדות רבה מדי, והוא מצטמרר.
ההחלטה עולה בו, נחושה.
הוא יאמץ את התינוקות האלו.
הוא לא יזנח אותם כאן, נטושים לחסדי התנים שבחוץ. לחסדי מזג האוויר שמתקרר מרגע לרגע.
הוא יקח אותם אליו, הביתה.
ויסכה? מה היא תאמר? עולה בו שאלה.
הם עניים.
אין להם מספיק כסף.
ואיך יוכלו לגדל עוד שתי נפשות, אומללות ככל שיהיו?
אנחנו נסתדר כבר, הוא חושב לעצמו. נקמץ עוד יותר באוכל ובלבוש.
חבל על התינוקות הקטנים האלו.

הוא החליט לקרוא לאחד 'טוביה' ולשני 'מהללאל', שניים משמותיו של משה רבינו.
הוא חשב שזה מתאים, לקרוא להם ככה, כי כמו משה רבינו גם הוא מצא אותם ליד הנהר.

טוביה ומהללאל הקטנים היו ילדים מקסימים וכמעט לא בכו.
ומנשה הדייג היה בטוח שהם ישארו לגדול אצלו. לתמיד.
אלא שכוונות, טובות ככל שיהיו, אינן מספיקות לגדל עוד שתי נפשות שיתווספו למשפחתו העניפה השכוללת שבעה ילדים, סבתא זקנה, וכעת גם שני תינוקות מסכנים. ולצערו הוא מוצא עצמו מהר, מהר מדי, כעבור שלושה שבועות בלבד, מוכר אותם למשואל הטוחן, עשיר הכפר, תמורת שק חיטה.
הוא היה זה שקבע את המחיר.
הוא לא צריך לגבות כסף על הפעוטות הקטנים הללו, שמצא בעזרת הקל, בשום אופן!
אך משואל התעקש לשלם לו ולו משהו מן המשהו, להבעת תודתו על שני הילדים שהביא לאישתו לאחר שכל הרופאים כבר התייאשו שאי פעם היא תלד.
משואל יצא מורווח. אישתו והוא קיבלו משמיים זוג ילדים קטנטנים וחמודים.
הוא יצא מורווח. שק חיטה מספיק להאכיל את משפחתו למשך שבועיים שלמים, מעל ומעבר למה שציפה לקבל ממשואל המבוגר והמריר.
ורק הילדים… נאנח הדייג. הילדים, איתרע גורלם לגדול בחברת טוחן מריר וזעוף שאינו אוהד חברת בני אדם יותר מדי.
נו מילא, הוא מסכם לעצמו. אני עשיתי את מה שיכולתי.
עכשו הם באחריותו של הטוחן בלבד.
ושל מי שלמעלה, כמובן.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
יומן 2#
17

קציצה שרופה

הייי🙋🏻‍♀️ זוכרות אותי??🤷🏻‍♀️ האמת לא נתתי לכן זמן לשכוח🤭 חחח🤪 טובב👍🏻 אז אני ק...
שבוי
emotion_icon_43

הכל שלם

אִישׁוֹן אָדֹם. מְפֻקְסָל. דִּמְמַת מִדְבָּר וְרוּחַ אַיִן. חֶבֶל לוֹפֵת . לו...
פוסטים חדשים
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
הולך חסיד
8

קפצתי לביקור

נעליים חסידיות. גם לך מוכר המושג? מה את חושבת שההגדרה שלו? מה את לא תקני ועל ...
נסיעות ארוכותתתת
167192211863a781c65ceaa

פרוזן

התחלתי השנה ללמוד בבית ספר ממש רחוק מהבית שלי. אני נוסעת כל צד ב2 רכבות ואוטו...

36 תגובות

  1. אוחח מהללאל?
    אני חייבת את הסוף של יוזבד, מהקטע שאולה מגלה שזה יקוואל ליד ההר עם הפיצוץ.. מישהי יכולה לעשות לי תקציר? זה ממש הסוף..

  2. יאא אבן דרך
    קטעים
    כי גם אני העלתי את מה שכתבתי בתור פוסט ?
    וכתבתי גם אני אזהרה "לאוהדות הממלכה בלבד"
    אהבתי
    לחזור שוב על המחמאות? 😉

    1. תודה!
      חוי ואני זו אני בשם בדוי ויפוש ופרצל-אתן חמודות.
      אניוואן-אולה מחליט בליבו לא לגלות לאף אחד את קלונו של יקוואל, יוזבד ואביו שולחים איגרות הסבר ו..לא זוכרת מה עוד.
      יוו! נזכרתי בתאוריית-ההמשך שלי לפדהאל שאמרתי שאעלה לחידון הממלכה.
      עכשו הולכת להעלות, תודה על התזכורת:)

  3. אמאלה
    עכשיו קולטת עד כמה התגובה הייתה ארוכה!
    אחת התגובות הארוכות שלי בכל ימי שהותי באתר הזה
    (כמעט) שברתי שיא

  4. אזז ככה:
    כשקראתי את זה עמדו לי דמעות בעיניים
    את מוכשרת בטירוףף!!
    בכתיבה, בתיאור, בהתייחסות לפרטים הקטנים שעושים את הכל אמיתי ואמין. (בקשר אליהם- יש לי שתי הערונות)
    הכנסת ממש לתוך העלילה, למתח ולרגש שמשולבות בה באומנות מופלאה.
    הסיום מהמם!! מלא בתקווה למרות כל המצב הלא פשוט הזה.
    תכתבי לנו עוד מלא מלא כאלו (ותעלי אותם כפוסט! זה אחלה רעיון? ככה הכתיבה המהממת שלך זוכה לחשיפה))

    ויש לי עוד שאלה של בת-אדמ(ה) חסרת השכלה- מה זה פאפניק? באיזה שפה זה?
    הבנתי את הפירוש לפי ההקשר, זה בעצם טקסט שמתבסס על טקסט קודם ומשלים אותו? (בצורה יוצאת מגדר הרגיל!) מוסיף לנו פרטים על הטקסט הקודם ומבסס את הנכתב?

  5. וביקורת בונה ורק חיובית:
    שאלה קטנה לי אלייך- ממתי ילד בן 10 יודע למשש דופק? לבדוק נשימה?
    ועוד משהו- ילדים לא זוכרים לטווח ארוך. כל יום נדמה אצלם כנצח {בשונה ממבוגרים} כך שקשה לחשוב על ילד בן 10 שנזכר בעגלה שבנה לפני שנה וחצי… תנסי לשאול את אחיך הקטן במה הוא שיחק שבוע שעבר בגן 😉 ותחזרי אלי עם תשובה (שמנהסתם לא תהיה?)
    אז יש לי 2 הצעות.
    א. תשני את גילו של הילד לסביבות 15-18 כזה, (במקרה הזה הוא כבר נער), יודע לבדוק דופק (די מסתבר), וזה פותר לך גם את העניין של הזיכרון. כי בחור בן 18 זוכר מה קרה לפני שנה וחצי. מצד שני זה גם קצת משבש את העלילה כי כל הרעיון של יכין הוא הגיל שלו והתמימות…
    ב. תשני את משך הזמן של הבניה. נגיד שהוא בנה לפני שבוע.. זה נראלי קצת יותר מסתבר..
    מה אומרת?

      1. אבן דרךךךךךךךך
        יואו יואו מוכשרת
        מי, מי אמרה לי שאין לה דמיון???
        אהה, בואו ניזכר.;))
        בריאה עלייך
        הייתי ממש עם הילד הזה, הרגשתי את המחשבות שלו והחושך… וואו!
        וגם בבית של האבא הרגשתי שם
        וראיתי ממש את ההעברה של התינוקות
        תיארת מושלם!!

  6. אבן דרך:
    שתי כוסות חכמה
    שלוש קערות כתיבה יפה
    שתי כפות חריפות
    שלוש שקיות קצפת מתוקה.
    ערבבו, הכינו עוגה…
    התוצאה: כישרון חי ונושם המהלך על שתי רגליים!

    1. פרח ורוד:
      תודה!?
      חח יש הבדל בין דמיון לבין כתיבת קטע שמיה קינן כתבה את כל הפרטים הטכניים כמעט, אבל כן:)
      נתווכח על זה אחר כך:)

      פנרס:
      תודה, מהממת שאת!
      שכחת לכתוב ממי קיבלתי את המתכון..?
      אחת בשם פנרס, מכירה?

        1. בכיףף:)
          על לא דבר
          אגב, רק מעדכנת, הראתי לאבי את סיפורך היפיפה (ככה כותבים?!) והוא ממש ממש התפעל. (כמובן שגם הוא קורא נלהב של הממלכה שלנו)
          אם התגובה שלך מכילה יותר מ10 שורות וישלך העתק ממנה תחלקי אותה ותשלחי שוב:) כי יצא 'חוק' חדש שלא מעלים תגובה באורך של יותר מ10 שורות… גמלי לא העלו תתגובה ושלחתי שוב ושוב עד שקלטתי תקט'ש…:)

          1. אבא שלך קורא ממלכה?
            וואלה?
            מגניייב
            חח ופדיחות שהראית לו?
            אבל תודה על המחמאה:)
            ואין לי העתק מהתגובה:(
            אני כרגע מבקשת מהמערכת לשלוח לי את התגובות שאני אחלק אותן..

          2. אכן כן הראתי לו:)
            הוא קורא גם קורא (כמובן אחרי שראה את השלהבות בעיניים כל פעם שאני פותחת מהללאל). יודע להעריך איכויות, ובספרים האלו יש אותם ובגדול.
            אממ לא נראלי שזה פדיחות חח הוא נורא התלהב מהרעיון של ההשלמות וברור שהוא לא יודע מי את (באותה מידה שאני לא יודעת?)

  7. חח
    תודה, יוזבד, את חמודה:)
    אני מחכה עדיין שהאתר ישלח לי את התגובה הארוכה ההיא שאני אפצל אותה:)

  8. היי אבן דרך.
    את כותבת יפה ממש אבל לא מיה קינן. סורי.
    אל תקחי ללב. אני פשוט קטלנית היום.
    בהצלחה לך בהמשך. תקראי עוד קצת מיה תשווי ותביני.

    1. אני לא מיה, ברור!
      לא אמרתי שאני היא:)
      למרות שכן די ניסיתי לחקות אותה כאן.
      ולא לוקחת ללב, אל דאגה, את יכולה להמשיך להיות עוד קטלנית:)
      וברור שאני לא משווה!
      מיה ענקית, אני סהכ מתחילה וגם זה די בקושי..

  9. אבןן
    מה עם התגובה?
    אני מחכה לה!!
    (כן אני יודעת שאני נודניקית אני יודעת? נורא מעניין אותי מה יש לך לומר על טענותיי)

    1. אני גם מחכה לה!
      ביקשתי מהמערכת לשלוח לי אותה שאני אחלק לכמה, אבל זה עוד לא קרה..:(
      אני אבקש עכשו שוב ואעדכן:)
      ותודה על הביקורת, יוזבד!
      את ממש חמודה!

  10. וואו, אבן!!!
    איך לא קראתי עד עכשיו?!
    זה מדהים. מדהים. מדהים.
    אהבתי ממש!

    סוף סוף הבנתי מי מצא אותם!

    1. שין!
      יא, איזה דילאי. שכחתי מזה לגמרי..
      תודה שהגבת, מתוקה שאת!
      ותודה, אני ממש שמחה שאהבת. מחמיא לי.
      הבסיס, אגב, נכתב ממש בגדול בסדרה. את השאר הוספתי מעצמי;)
      ו-יאיי! ביקורת! תודה.
      א. אופסה, נכון..
      שכחתי מזה. או שבעצם לא?
      יכול להיות שחשבתי שבאמת אז'ורין זנח אותם בלילה אבל יכין מצא אותם בבוקר?
      אז למה לא הורדתי בהמשך את האזכורים של 'התנים ומזג האוויר שמתקרר מרגע לרגע'?? או שהתכוונתי לחורף?
      אממ תקלה טכנית. פשוט כתבתי את זה לפני יותר מחצי שנה, אז לא ממש זוכרת מה חשבתי לעצמי..
      ב. יש בזה. צודקת.

      תודה שוב!
      (אהבתי שהלכת לגגל על זה?)
      ו..שין, היה מעניין לראות אותך כותבת גם כן משהו מעין זה, את יודעת?
      (לא לא, לא רמזתי שום דבר! מה זה בכלל 'לרמוז'?)

      1. אבן!
        חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי שתקראי.
        סבלנות משלמת תמיד.
        תודה שענית!

        אהממ.
        לא רמזת כלום, לכן אני מאפשרת לעצמי לחשוב כאילו לא ראיתי ולא שמעתי.
        נראה לך שאוכל להיכנס לנעליים הגדולות הללו?
        אני אראה ליצן ותו לא.

  11. ביקשת ביקורת? אנסה לתת לך אותה, למרות שאני לא כל כך יודעת להתעסק בזה…

    א. זה היה בלילה, נכון? כך, לכל הפחות, טען אז'ורין.
    לא חושבת שילד בן עשר, באותה התקופה, הסתובב בלילה במקום מבודד כל כך. וקצת מפליא אותי שהוא הצליח לראות אותם. הרי היה חושך, וכשאין מנורות להפיג מעט את העלטה, הראות הופכת כבדה וקלושה.
    ב. היו כמה מילים מיותרות ואי חפיפה בזמנים. מאמינה שככל שתכתבי זה ילך וישתפר.

    וזהו. אין הרבה מה לבקר כאן.
    אחרי הכל, יצירת המעריצים שלך ממש טובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות