נותנת ללב לדבר
לפעמים אני שותקת,
שותקת בתוכי,
את מחשבותיי חולקת,
עם האני שבי, אָנֹכִי.
נותנת ללב לדבר,
מפנה לו מקום,
את הרגשות לחבר,
את המילים שלא נאמרו לרקום.
גם אם אכתוב בעט המילים.
מהעומק יברח הוא,
השתיקה אותם תשלים,
את דברי שבי כלוא.
שם בתוכי פנימה,
נמצאים העוצמות,
מאירה בי הנשמה,
באור חזק עוטפת בחמימות.
"חושך אמריו – יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה" (משלי)
חוסכת במילים ובכך יודעת דעת,
פנויה להקשיב לאחרים,
ולהקשיב לעצמי יודעת,
תבונה היא לפתח בי הכישורים,
ולהסיק המסקנות,
לפתוח בי השערים,
אל עולמי הפנימי-התבוננות.
(בנות מי שרוצה להבין יותר לעומק, כמוני, יכולה לפתוח ספר משלי פרק יז פסוק כז.)
מה אתן אומרות בפעם הבאה, להאריך בפרוש בנוסף לשיר או שזה יהיה ארוך מדי?
ת'אמת שבשיר הקודם כן הבאתי פירוש קצרצר באמת מעניין אותי אם זה לא ארוך מדי לקריאה…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
ואוו!! לא רק שאת אוהבת לכתוב את גם כותבת מושלםם!!
מלא מלא תוכן ישלך כתיבה ממש יפהה ???
זה ארוך מידי לקריאה.
זה מדהיםםםםם!!!!
את כותבת מושלםםםםםםם!!!!?
תעלי עוד הרבה!!!
אני חושבת שאם זה יהיה קצר וקולע זה יהיה מצויין!!
אהבתי. אם את רוצה פרוט תפתחי בפרקי אבות פרק א' (נראה לי )לא זוכרת איזה משנה
וואהו!!!!!!!!!!!
עוצמות!
זה עמוק ומטורףףףף
מחכה לעוד
לא משנה האורך
אל תספרי מילים, תזרמי…
מהמם ?
גם בכתיבה וגם בתוכן!