קורונה. מטוס. הביתה.

טור שנכתב לפני כל הבלאגן..

קורונה
מה זה בעצם?
ולמה כולם נלחצים ממנה?
ולמה לחץ של אחרים צריך להשפיע על הפסח שלי ועל הקירבה עם המשפחה שלי??

ככל שעובר הזמן הלחץ גובר ואיתם גם הכמות של הטיסות המתבטלות
לארץ השליחות שלי לא הגיעה הקורונה (וגם אם הגיעה – אין דרך לבדוק את זה, הודות לטכנולוגיה המתקדמת)

אז מה הקשר אליי?
כולם בלחץ יותר ממה שצריך להיות. ואני הקורבן.
משרד החינוך ומשרדי נעלה לא רוצים לקחת אחריות על הטיסות שלנו. ולא רוצים שנידבק ושנדביק אחרים.
אז מה הם עושים? הגיעה אליי שמועה שאומרים לכיתות י"א וי"ב לא לטוס לפסח, כי אם נטוס – לא נוכל לחזור לארץ לבגרויות.
מה שבוודאות נכון זה שאף אחד לא מעודד יציאה מהארץ.

אז מה זאת אשמתי שאני בי"א?? אם לא מספיק הזמן שבו הייתי מחוץ לבית (מחגי תשרי), מוסיפים לי עכשיו עוד.
למה?? מה זאת אשמתי שכולם מפחדים מהתפשטות של מחלה??

מה זאת אשמתי שהסיכויים שאחגוג פסח בבית לא גדולים במיוחד??

מה כבר ביקשתי? אני סה"כ רוצה להיות עם המשפחה שלי בבית.

דבר נורמלי לגמרי שיש כמעט לכולם. דבר שלעיני כל נראה מובן מאליו.

אבל יש בנות, כמוני, שכל יציאה למשפחה (ואין הרבה כאלה) הוא נס גלוי,

אנחנו סופרות את הימים עד שנזכה לחיבוק של אמא, למשחקים עם האחים ולאוכל שהריח שלו אומר הכל: הגעתי הביתה.

אני מבקשת. תתפללו בשבילי ובשביל כל השליחות שרק רוצות להגיע הביתה!! ולחזור לארץ בבטחה ולהוציא תעודת בגרות. בלי מניעות ועיכובים!!
תתפללו שהקורונה (ימ"ש) תפסק במהרה!! כדי שכולנו נוכל לחזור הביתה לשלום!!