סיפור חיים

קטע מסיפור שבאמצע להיכתב

מודה על ההווה ומבקשת לעתיד

שלום לכל השותפות, משתפת איתכן קטע מתוך סיפור שלי.
בהנאה.

החוף קידם אותן בגלים שקטים.
הן התיישבו על שפת הים, ידיהן בוחשות בחול הרך, "תראי את השקיעה", אחת מהן נועצת בשמש מבט מהורהר, "יש בשמש משהו מאוד סימלי", היא אומרת, "היא מסמלת את חייו של האדם".
שתיקה טעונה משתררת ביניהן, מולן גוועת השמש לאיטה, צובעת את השמיים בכתום. קרניה נאספות, כמו נשמטות בעייפות על הכדור הענק.

"ויש לה עוד משמעות", השניה נועצת את מבטה בשמיים שאט אט הופכים שחורים, צבא הכוכבים מתפרס עליהם, "השמש היא לא צהובה, ידעת?", היא מסובבת את מבטה אל חברתה.
"לא".
נעמה מסובבת את מבטה חזרה אל השמש, "היא לבנה".
אילה שותקת, מחכה שנעמה תסביר.
"הצבע הצהוב נובע מפיזור ריילי".
"ומה זה אומר?", אילה שואלת בחוסר הבנה.
"שהאור מתפזר על ידי חלקיקים שקטנים יותר מגובה הקרינה". נעמה מסבירה. "וגם הצבע הכתום בעת השקיעה הוא מסיבה דומה".

"אוקי", אילה מהמהמת בהבנה, "ומה המשמעות של זה?", היא שואלת, מחזירה את נעמה לנקודה ממנה התחילה.
"יש כמה", נעמה עונה. "אחת מהן היא שרושם חיצוני משקר עלינו לפעמים".
"משקר?", אילה חולקת על חברתה, "הוא אולי מטעה, אבל לא משקר".
"רושם חיצוני שנוצר על ידי משהו חיצוני, הוא שקר", נעמה מבהירה את דעתה, "הצבע הצהוב של השמש נוצר מתופעה פיזיקלית שלא היא מייצרת, ואין לה השפעה עליה".
"הצבע הצהוב של השמש הוא לא שקר, נעמה".

השמש שקעה לגמרי.
נעמה ואילה קמו ממקומן על החוף ופנו אל הטיילת.

"הוא הטעיה", נעמה מדייקת עצמה.
"גם לא הטעיה", אילה מתעקשת. "לעיני בני האדם השמש נראית צהובה, תופעה פיזיקלית לא הופכת אותו להטעיה".
"היא גורמת לרושם מוטעה". נעמה ממשיכה את הוויכוח. "וזוהי המשמעות הסמלית של צבע השמש".
"תסבירי".
הן נעצרות ליד מעקה הטיילת, מביטות על הגלים השקטים.
"רושם הוא דבר מטעה", נעמה קובעת. "הוא מושפע משלל גורמים, ולעיתים הגורמים הללו נובעים מתופעה פיזיקלית' – תופעה שמתרחשת בטבע ומשפיעה באופן שונה על דברים שונים".
"ולא הבנתי למה את מתכוונת", אילה לוחשת.
"רושם על אדם, ובפרט רושם ראשוני, לעיתים מושפע מגורמים נוספים מלבד האדם" נעמה אומרת בשקט.
ושוב משתררת שתיקה ביניהן.

"כמו צבעה של השמש המושפע מתופעה פיזיקלית, כך גם הרושם על האדם עלול להיות מושפע ממה שהתרחש סביבו, אך לא קשור אליו". נעמה מסכמת.
"ולעיתים. הרושם מוטעה לחלוטין. בכוונה."

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

איך לגלות את הכישרון שבי?

יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן

הוסיפי את התגובה שלך:

22 תגובות
  1. HAYKI הגב

    ואו, זה כזה יפה.
    את ממש מוכשרת. ממש.

  2. מישהי, הגב

    בכוונה?
    וואו,
    אחלה של כתיבהה

  3. תוכו רצוף אהבה הגב

    אהבתי את המסר נורא.

  4. שין הגב

    וואו!
    איזו כתיבה יפה ומיוחדת יש לך!
    וכל מה שמסתתר תחתיה…
    מדהים!

  5. ילת הגב

    מיוחד מדי❤️‍🔥

  6. אר"א- ortal😜 הגב

    וואו ממש יפה…
    אהבתי.
    אני זוכרת שבקשת טיפים וכו על כתיבה….
    אז הסתדרת בגדול!!!
    אלופה!

  7. אוריאן הגב

    וואו.
    את אלופה ממש.

  8. P הגב

    וואו, מהממת.
    אהבתי…
    אבל זה לא פייר שהשארת אותנו באמצע המתח!!!
    מחכה להמשך :))

  9. הגיגית הגב

    אהבתי ממש
    תעלי כבלוג?

    • מודה על ההווה, ומבקשת לעתיד הגב

      אני רוצה ממש…
      כרגע אני בשלבי כתיבה ראשונית. בעז"ה כשאסיים אותו אבדוק את האפשרות לעלות כבלוג

  10. שלוש שניות לפיצוץ הגב

    מדהיםםם!!!!
    הזכיר לי קצת שניה לפני האור, מי שקראה, בקטע של הפיזיקה וכל זה…
    את מוכשרת פחד!!!
    מחכה להמשך:)

  11. תמר ארוך (שניתי את השם כי יש עוד אחת תמר) הגב

    וואו…, זה כ"כ יפה. דבר עמוק שכזה מוסבר כל כך כל כך יפה, ומופשט, בלי להשאיר את הרעיונות באוויר- מבינים לא מבינים כמו מן השראה כזו… זו באמת יצירה למופת.
    תודה 'מודה על ההווה ומבקשת לעתיד'
    ו-אגב, השם שלך מיוחד (:

  12. מודה על ההווה, ומבקשת לעתיד הגב
גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?