אסון מירון תשפ"א
ויהי בחצי הלילה
-שעת נעילה
שירת אמונה
מיתרי לב נרעדים.
דמעה סוררת
דממה שוררת.
שבעי פילוגים-
ליבם פתוח
לחיבור, באחדות.
עיניים קרועות
פרידה מרבי שמעון
גלי הדף, דחף
אנושי
מסדרון.
ילד קטן תופס ביד אביו
לחיצה חמה
אבהית- מגוננת.
החשת צעדים-
דרך אל-חזור.
המוניות.
ויהודים.
נשמות שעולות בסערה.
נפרדות בחיוך, קירבה.
רבבות ומפולת.
אנושית.
הכרה מתערפלת
אובדן.
מ"ה על מזבח
האחדות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
?.
הייי חברות!
השיר הזה נכתב לפני שנה.
איך יכול להיות שבמקום שבו מתאחדים יהודים בשמחה של רשב"'י ש"כדאי הוא לסמוך עליו"..
קרה הדבר הנוראי הזה??
הכאב העצום על מי שהלכו לשמוח בשמחתו של רשב"י ועלו בסערה השמימה… ארבעים וחמש נשמות טהורות! ילדים, אבות נערים..
אין הסבר!!
אין היגיון.
אבל במקום שבו נגמר השכל, מתחילה האמונה.
וכאן, בנקודה הלא ברורה הזאת, נדרשת האמונה.
במצב הלא ברור שלנו..
אין. ההסבר היחיד זה
חבלי משיח.
גאולה.
או-מיי
יע.
אין–
טוב. גאולה!!!!!!!!!!!
– – –
אני לא מאמינה שעברה שנה.
זה פשוט לא הגיוני.??
זה.כואב.
השיר הזה החזיר לי הכל בבום אחד גדול!!
את כל המראות את כל ההספדים את כל הימים הקשים האלה…
שלא נדע עוד צער. אמן! ???