שעקבו, שנגיבו, שהחמיאו, שעודדו-
תודה ענקית ואוהבת.
ריגשתן וחיזקתן מאד.
כרגע, לצערי הבלוג שלי ייפסק (עקב עומס יתר על מערכת הראש והזמן שלי:)),
בעז"ה הוא יחזור, לא אפקיר אתכן חלילה לנצח, אבל אני עדיין לא יודעת להתחייב לכמה ולמה ומי ומה…:)
שוב תודה לכולכן.
הייתן ואתם עדיין מהממות ומדהימות.
ו…
עמכן הסליחה מעומק הלב:)
איך לגלות את הכישרון שבי?
יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן
11 תגובות
זה נהיה טרנד כאילו להפסיק את הסיפור באמצע?
נקודה אהובה,
בדרך כלל אני לא נוהגת להפסיק סיפורים מסיבות של "טרנד".
הסיבה נובעת מעומס ופשוט מאי יכולת להביא עבורכם את הבלוג הטוב ביותר מצידי.
אוףףףף
אבל שיהיה בהצלחה עם כל העומס..חח
מתנצלת:)
תודה, אמן!!
אויש, אילנית….
😣😮
נחכה בסבלנות לשוב הבלוג המדהים והמופלא הזה….
רק תחזירי אותו מהר, טוב?
בציפייה והבנה,
דיאנוש_❤
תודה על כל החמאות המתוקות שלך, דיאן.
עכשיו. ותמיד.
תודה רבה ומעריכה על הסבלנות.
ו…
אני אשתדל. בעז"ה.
בתודה שוב על ההבנה.
❤
אילניתת
כבר כאילו מהדף בית זה תפס את עיני
אוייי באמתת
טוב מה הגיד
חוץ משאני ממש מחכה להמשך בקוצר רוח
אז בקיצור אל תשכחי אותנו 😉
והמון הצלוחסס:))
ביילוש יקרה,
ממש ממש ממש מצטערת… זה מספיק ממשים…?
תודה, בעז"ה אני אשתדל לא לשכוח:)
תודה!
לא רק על התגובה הפעם…
אילנית.
אני אחכה בסבלנות שתחזרי.. לא לנטוש אותנו סופית!
ו.. בהצלחה:)
תודה על הסבלנות- מעריכה את זה. מאד.
ו…
מה פתאום סופית? בעז"ה אשתדל מאד שלא.
תודה, יקרה.
אילנית…
אני לא אוהבת פרידות, אבל מעריכה אותך על האומץ לעשות את המעשה הנכון, ועל הכנות עם עצמך.
מקווה שאת לא הולכת להעלם לגמרי מהמפה, ונשמח לראות אותך בהבלחות פה ושם. פוסטים, תגובות, הכל מתקבל;)
💙