טור אישי (בעצם, אם קראתם- אז כבר לא…).

יבוא יום ותחפשי את כוכב הצפון שלך.

ilanit- אילנית.

כע

יצאנו.

היה חם באותו הלילה.
עציצי הנענע נראו קמלים וצמאים יותר מאי פעם. אומללים.

"תסתכלי למעלה, מתוקה. מה את רואה?" הרגשתי את חום ידה בידי.
"אהמ….. שמיים שחורים, ו.. אה, הנה כמה ציפורים שעפות……. ו….הירח!הנה הוא!" הבטתי לעבר אימי בגאווה.
היא חייכה במבט מלטף.
"וזהו? את לא רואה עוד משהו, יקרה?".
"אהמ….." נשכתי שפתיים ואז פתע אורו עיניי "אה, כן, ברור! הכוכבים! הנה הם" שלחתי את אחת מאצבעותיי לעבר נקודה בלתי מזוהה בחלל השמיים.
"נכון, מקסימה שלי. הכוכבים. תביטי בהם. תסתכלי ביופיים, באצילותם, בפשטותם הכובשת. בטוב שהם שולחים אלינו. ב—"
קטעתי אותה חסרת סבלנות "אני לא מבינה כלום…… את מדברת אליי או אלייך אמא?" היא נעצרה לרגע. שואפת. נושפת אוויר.
"חכמונית אחת" היא צחקה בחיבה והנמשים הכתמתמים שלי הבריקו. שידרו אהבה.
"האמת? יותר לעצמי…. אבל גם אלייך, אילניתוש. יבוא יום, וגם את תצטרכי את עזרתם וטובתם של הכוכבים הללו. תצטרכי בחיבוק העוטף שלהם. באור המנצנץ בחשיכה. תשתמשי בייחודם. בזוהרם" מקהלת צרצרים ליוותה את מילותיה המעורפלות. היא הייתה נראית לבנה וטהורה כל כך באותו הרגע, זוהרת. ככוכב.

פיהקתי. "אמא, אני עייפה".
היא עדיין לא סובבה את מבטה, כשראשה בשמיים היא לחשה. במאמץ. כאילו כל מילה שלה שוקלת טון "יבוא יום. ותחפשי את כוכב הצפון שלך".

………………

מקהלת צרצרים ממשיכה.
אני במיטה.
אמא במרפסת.
כוכב צפון חמקמק עוד פורש מצודתו.

**************

יוצאת.

ריח עציצי הנענע שאימי עוד דואגת לטפח מידי יום מכה בפניי. מתערבב בריחו המזוכך של הגשם. שניהם יחד יוצרים שילוב טהור.

שמיכת כוכבים כהים מעליי. כל אחד מהם יפה. נקי יותר מהשני.

כל אחד מהם מגן.
מלטף.
שופע חיים.
צועק לי.
בלאט.

ואני מחפשת.
בדיוק כמו אמא לפני שתיים עשרה שנה.
תרה.
שואלת.
אחר כוכב הצפון שלי.

ומקהלת צרצרים עוד מלווה.
אמא כבר מזמן אינה במרפסת.
אני פה במקומה.

ומלמעלה מהתל בי כוכב צפון חמקמק.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

איך לגלות את הכישרון שבי?

יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן

שופינג

קונה וקונה, חצאית אחרונה! מה לעשות? זה היה סופעונה

אין על

מאיזו חנות הגרביים שעליך עכשיו?

הוסיפי את התגובה שלך:

14 תגובות
  1. שרהל'ה הגב

    אילנית!
    זה היה כל כך יפה.
    מוכשרת מוכשרת מוכשרת.
    ממש הרגשתי אותך מאחורי המילים.

  2. מפג הגב

    ואוו ואוו ואוו
    אילניתוש 🤍
    הכתיבה שלך עושה כזה ליטוף משהו רגוע
    מהממת
    הלוואי שכולנו נוכל למצוא את הכוכב 🥰

  3. טוהר הגב

    וואו.
    אילנית.
    הכתיבה שלך כזאת קסומה, נעימה לעין וללב.
    כוכב צפון חרישי…
    התמוגגתי.
    תודה לך ששיתפת אותנו!

  4. שותפה לדרך! הגב

    וואאו אילניתוש:)
    פוסט יפיפה
    אהבתוש(●'◡'●)

  5. .. הגב

    זה יפהפה. ומרגיש לי שיש פה הרבה מעבר למילים..

  6. xgrv הגב

    אילניתתתתתתתתתת
    מלא זמן, ואני רצינית עכשיו, לא קראתי משהו שכל כך נגע בי.
    הכתיבה והתוכן הם… טוב, כל מילה שאני לא יאמר לא מספיק תתאר נכון. מדהימים, כואבים, מעוררי השראה, עוצמתיים, כל כך עוצמתיים!!!

    ועוד יום יבוא… ותמצאי את כוכב הצפון,
    שמשייט בליבך, מזנק במהירות האור ומחולל בו סערות.
    ותתפסי בו חזק עד שתרקדי יחד איתו.
    אוהבת אותך מלא!

    • אילנית הגב

      וואו, סערה, את לא יודעת איך ריגשת אותי עכשיו!!
      תודה, תודה ועוד פעם תודה!!!
      ו…

      "ועוד יום יבוא… ותמצאי את כוכב הצפון,
      שמשייט בליבך, מזנק במהירות האור ומחולל בו סערות.
      ותתפסי בו חזק עד שתרקדי יחד איתו."

      מניין???
      מניין הכישרון, למען ה'????

      אוהבת בחזרה!

  7. מעיין הגב

    אילנית, כתיבה ציורית כל כך יש לך. אני מרגישה כאילו אני חווה את הסיפור. את ממש מוכשרת.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?