הרגע הזה שאת…

מרגישה אחרי הטעות שעשית טעות

הלבן שבשחור

אני מרגישה סתומה

אחרי הבלגן שעשיתי עם החברות בכיתה

אחרי ההודעה החסרת אמ לאדעת מה ששלחתי לחברה

אחרי שאמרתי איזה משפט ציני
והוא קצת עקץ משהי

אחרי שאמא בקשה משהו והתעצבנתי ולא הסתרתי את זה בכלל

אחרי שלמורה התחצפתי

אחרי שעל אחי הקטן ירדתי
.
הרגשתי כאילו אני תת רמה
כאילו זה בכלל לא אני
כאילו האני האמתי רצה להגיב אחרת

אבל באותו רגע אני שקועה בהנאה\בכעס או פשוט בעצמי
ושוכחת שאני מורידה גם את הכבוד העצמי.

החברות שלי אוהבות את זה שאני ככה
והן גם כן נהנות איתי וזורמות
אוטומטית אני חושבת עליהן שהן כנראה גם כן תת רמה,
וזה לא שאני עושה את המשחק של המשוגעת בשביל היחס מהן
פשוט אנלא מצליחה אחרת,
להיות הילדה השקטה האצילית המכבדת ומכובדת…

היה שלב שנסתי להתאפס
אבל הרגשתי כלואה
אנשים חשבו שנכנסתי לדיכאון,
חשבתי יותר מידי והכל כבר מאבד את זה
מרגיש שגם זה זה לא אני
(אנלי מושג להסביר את זה בדיוק…)

אני חושבת שאולי לעזוב את זה
ופשוט להמשיך לעשות כרגיל מה שנוח לי
ובבוא היום אני התבגר
אולי.

ואולי זה בכלל בסדר לעשות את הטעויות האלה?
מה שאומר שזה בכלל לא טעות…
אין לי מושג מכלום עכשיו ואני מרגישה תסכול

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

איך לגלות את הכישרון שבי?

יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן

הוסיפי את התגובה שלך:

11 תגובות
  1. .... הגב

    וואי שתדעי שגם לי היה תקופה כזאת…
    אני מאוד אוהבת לדבר ולצחוק וכללי קצת חמה כזאתי
    והייתה תקופה שניסיתי להיות – וואי בדיוק מה שאמרת: הילדה השקטה האצילית המכבדת ומכובדת…
    הייתי מגיעה לכיתה יושבת בשקט בשיעור עונה בחיוך עדין כזה
    ואחרי שעה הייתי מרגישה שנגר לי שאני בכל ובדיכאון ושזה פשוט לא אני להיות ככה…
    קיצר מניסיון זה לא חכם
    אני יכולה לגלות לך מה כן עשיתי בסוף
    המשכתי להיות אני אבל בנוסחה טובה יותר
    זה אומר לדבר להשתולל לצחוק וכו אבל אם המון תשומת לב לאחר
    לראות מי צריכה צומי לידי ולחלק לה מחמאות
    לדבר בשפה נורמלית ולא זולה כזאתי
    כאילו להשתפר בדברים נקודתיים יותר
    פחות בבת אחת להפוך להיות "הילדה ש…."
    אהבתי תפוסט את כותבת יפה

  2. דיני הגב

    וואי.
    אני ממש מזדהה איתך.
    יש מלא פעמים תרגעים האלה.

  3. שובי נפשי הגב

    הזדהות עמוקה עמוקה.
    מכירה את זה טוב מאד.. בה היום כבר כמעט מאחורי זה, כי כמו שאת אומרת, בסוף מתבגרים וזה עובר. אבל מבינה אותך ממש. להגיד לך שיש לי איך לעזור לך? לא כלכך. אולי לעשות את זה לאט לאט (אני זוכרת שאני בשלב כלשהו אמרתי ככה: מעכשיו שיעורי —- אני לומדת בלי להיות ה׳שטותניקית׳. עוד דוגמא: מהיום אני חושבת יותר על תגובות/מעשים כשאני נמצאת במקום מסוים.
    בעצם אפשר להגדיר את במילה אחת, ״לתחום״(-מלשון תחום) לתת תחום לשינוי שאת רוצה. כי כמו שכתבת, החברה לא מקבלת שינויים שקורים ברגע, ואנחנו לא מסוגלים לשמר שינויים שקורים ברגע. אז לא יודעת אם רלוונטי לך, אבל אולי יועיל:))

    ועוד משהו, הצורת חשיבה שלך מאוד מזכירה לי את עצמי:)

    ומשהו אחרון;) באיזה כיתה את?

  4. אמיר הגב

    ואוו הגיע בול בזמן
    אני עונה לך אבל גם עונה לעצמי:)

    הטבע שלך, זה לרעוש, לצחוק, לשמוח ולהיות באמצע.
    וה', ברא אותך עם התכונות האלה.
    אבל מנגד, הוא גם ברא אותך יהודייה שחייבת להיות כפופה לשולחן ערוך ולמה שה' רוצה.
    לפעמים נדמה שזה פשוט בלתי אפשרי!
    לשמוח ולהיות מכובדת
    להנהיג ולהתנהג באהבת ישראל
    שישמעו אותי אבל להישאר בטלה
    פשוט להתנהג כמו שאני אוהבת ורגילה בלי לפגוע בנשמה שלי. לא נשמע מציאותי
    אבל האמת היא,
    מי ברא את התכונות האלה?
    הקב"ה
    וכנראה יש להם מטרה
    ובהם את צריכה להשתמש.
    אני כמובן מתכוונת להשתמש לטובה

    אז נכון, להיות באמצע אבל לא לרכל זה קשה!
    לשמוח ולא להגיע להוללות זה קשה,
    להיות בעלת ביטחון אבל גם בטלה ובעלת קבלת עול זה קשה.

    אבל,
    להיות באמצע ולהשתדל לא לרכל זה מדהים!
    לשמוח ולא להגיע להוללות, זו שמחה אמיתית!!
    להיות בעלת ביטחון אבל יחד עם זאת לדעת שיש הרבה מעליי זו מתנה ענקית!

    לנצל את הכישורים ורק דרכם לעבוד את ה'
    זה שווה

  5. 123456 הגב

    יאווו בול הכי תפס אותי החלק "של היי מה את בדכאון היום"
    זה ככ מבאס אותי אני מופרעת ומתפרעת וצוחקת ומגלגלת אנשים שאין מצב שלא נחנקים מצחוק ויודעת לתפוס תרגעים הכי מצחיקיםם ולא להפסיק לצחוק מהםם ובאלי להתבגררר אבל באלי גם לצחוק תצחוקים של הטיניגריתת וכשאני עושה סטופ א ני לא מצליחה להוציא אפילו לא חיוך פצפון-לא מצליחה לעצור באיזוןן וזה מבאסס איתךךך ביחדדדדדדד
    'האצילית'

  6. הגב

    הזדהות.
    ואו.בול.

  7. . הגב

    אוףףף אני מתוסכלת גם

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?