החברה שלנו

כמה מילים על החברה

לוב-יו❤

היי חברות. לא'דעת כמה ממכן מגדירות תע'צמן חרדיות, כמה חב"דניקיות, כמה דתיות לאומיות או כל הגדרה אחרת.

בכל אופן בתור חבדניקית שהחברה שלה נכללת/מושפעת מאוד מהציבור החרדי רציתי לשתף אתכן בכמה נקודות תיקון שאני חושבת שאנחנו צריכות לעבוד לשיפורם כחברה וכיחידות, מוזמנות להוסיף ולהאיר/עיר:

( הארה שיא החשובה לפני שתתחילו: זה לא על בסיס מחקרים, בכלל לא בטוח מדוייק, זה מה שאני חווה, יכול להיות שלא בהתאם לנתוני המציאות, יכול להיות שכן, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. מש"ל;)

 

א. לחץ חברתי (הראשון שעלה לי, ולא סתם)
נכון, הוא קיים בכל חברה, והוא בריא, אבל המינונים, חברות, לא הגזמנו? שאלות כמו 'מה יגידו? ואיך אני נראית?' אתן בטח מבינות על מה אני מדברת. זה אמנם קורה בציבורים אחרים. אך החברה החרדית מאופיינת בהסתרה ומחסור בחופש ביטוי ופתיחות גם של החולשות, הדברים הפחות נעימים. כמו: מחלות נפש, ירידה מהדרך, קשיים בחיים, פחדים, שאלות. מסתבר שיש המון הסתרה. כן כן. אתם פשוט לא יודעות עלזה כי זה מוסתר;)

עדריות היא תופעה לא בריאה לנפש, ניסוח החיים לפי מתכון שהחברה בחרה בשבילך היא בעיניי קצת עבודת אלילים. זה נכון שהכל נובע מהרצון לחנך לתורה, אבל בתוך זריקת התורה הקדושה, מטפטפים גם כמה טיפות של "החברה הקדושה", ולמצוא את עצמך בתוך חברה שנוהגת אותו דבר, מתלבשת אותו דבר ובעיקר מפחדת מאותו דבר, זו לא משימה קלה לנפש שלנו.

תדמיינו אתכן רגע משוחררות יותר. לובשות את הבגד שאתם יותר מתחברות אליו ולא את האופנה החדשה (שבעינכם מוזרה תיכו ). תדמיינו את עצמכם משתפות יותר, שופטות פחות, את הסביבה שלכם מכילה מורכבות יותר, מכילה קשיים, פאדיחות, שוני, מה שלווא דווקא "נראה טוב" "מצטלם טוב" או "עושה שם לשידוכים". מה היה קורה אם הבחירות שלכם היו לגמרי "שלכן". אם היהדות שלכם הייתה מקבלת מקום לתהיות שבדרך, מקום לבחירה בה מאהבה ולא מפחד. אם הייתם מקשיבים למשאלת לב הפרועה שלכם ולא דווקא למה ש"כולם".

אני חושבת שהיה לכם מקסים יותר בלב, הבעיה רק ש…"מה יגידו?".

 

ב. פיתוח כשרונות:
ללא ספק חל שינוי בתחום.
בתור אחת שב"ה מחוברת מאוד לאומנות, אני חווה את ההתקדמות בשטח והיא מטאורית, ועדיין…

ידעת שבכמעט כל אולפנה שניה יש מגמת תאטרון/אומנות? ישיבות תיכוניות רבות מתמחות בתחום שאותו הם מקדמות כמו מוזיקה/ מדע…

זה נכון שיש לכך סיבה אם זה מחסור בפלטפורמות כשרות/שאיפה לחינוך על טהרת הקודש. ועדיין, בשטח המציאות והצמא לעניין, ניתן והכרחי להתקדם במה שאפשר. אם זה הכרה בצורך לביטוי הייחודיות שבכל אחד, מודעות לכישרונות, פיתוח כשרונות, חיבור עצמי. הדבר תורם רבות לפיתוח האישיות למיצוי עצמי למימוש עצמי לשמחה לביטוי לבערה פנימית לחיות לסיפוק, להחייאת כח החיים.

תחשבו רגע על זמר שאתן נורא מעריכות את היצירה שלו, מה היה קורה לו היה מחליט שהכישרון שלו לא מספיק שווה? לו לא היה מפתח את הכישרון שלו? לו הסביבה שלו לא הייתה רואה זאת באור חיובי או מיוחד ומעודדת אותו? זה היה פספוס ענק. ולדעתי, תפקידנו וחובתנו היא להשתמש בכשרונות שלנו, לא רק לסמן וי שלא זורקים אותם לפח אלה ממש ליצור בהם כלי לקדושה, אומנות זה קסם, כשרונות זה קסם, העולם שלנו נעשה טוב יותר בזכות משוררים מאמינים, מפותח יותר בזכות מדענים, נח יותר בזכות ממציאים… אז כן. לכל אחד כישרון, ולכל אחד הזכות לממש אותו ולחוות את האושר והשמחה הפנימית שההוצאה לפועל של הכישרון מביאה.

 

ג. זהו, גורנישט לרגע זה. וואו. ממש חברת מופת:) לסיום בא נאמר כמה דברים שיש לנו להיות גאות בהם:) וכמובן כל הדברים לא נאמרו מתוך שנאה עצמית או רצון לקנטר אלה מרצון לתקן ולשפר את החיים שלנו לטובים אפילו יותר.

אז ככה, החברה החרדית מתאפיינת בנאמנות לערכי התורה ויישומם עד הפרט הקטן ללא פשרות בצורה מעוררת השראה, חיי משמעות ואמת, בחסד עצום ובלב רחב, בשאיפה לשלמות מבחינת בין אדם לחברו ולמקום בו זמנית, ואם אתחיל לדבר על מסירות הנפש והעוצמות של חב"ד, השלוחים וכווכו…. זה לא יגמר!!! אין עלינו בעולם! באמת זכינו.

והאתר המדהים הזה הוא הוכחה שהשטח בהתקדמות, יש רצון לביטוי, יש צורך בפתיחות רגשית ביננו, גם אם באנונימי.
ודווקא בגלל שאנחנו שמחים במקום שלנו, אנחנו לא מפחדים מביקורת, בונה כמובן❣️

תודה שקראת ויום מוצלח ושמח!!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

איך לגלות את הכישרון שבי?

יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן

הוסיפי את התגובה שלך:

5 תגובות
  1. כתב סתרים הגב

    אם כבר אז התודה מגיעה לך על הפוסט😉
    יש לך את זה בלעניין אנשים.

  2. הגיגית הגב

    הי בובה כתבת פה דברים יפים ונכונים
    רציתי רק להעיר שבכל הקשור לביגוד החברה הלא דתית (לא דתית בכלל) הרבה יותר לוחצת ואיך נקרא לזה? מובלת? הכל זה לפי האופנות החדשות וזה יכול להיות דברים מזעזעים ממש וגם לא נעימים ככה שאל תאשימי את החברה החרדית סבבה? זה קורה בכל חברה אין חברה שזה לא קיים אצלה (סורי אם אני נשמעת מתקיפה )
    אופס עכשיו ראיתי את ג לא נורא עדיין אני אוחדת בדעתי זה לא קשור לחברה החרדית החברה הלא חרדית מה שכן בקשר לפיתוח כשרונות כן יש בזה משהו שקשור לאורח החיים החרדי

    • לוב יו הגב

      סבבה סבבה לא מאשימה…! חח
      כמו שכתבתי זה אולי נכתב בטון של אשמה אבל זה לא שיש מישהו אשם, זה בסך הכל אי שביעות מהרצון בשטח ורצון לתקן!. וצודקת, זה באמת מהזה נכון, זה לא שבעיית העדר לא קיימת במקומות אחרים, וכמו שכתבת, אפילו בצורה הרבה הרבה יותר גרועה! ורואים זאת בלחץ ללבוש (לא צנוע בלשון המעטה) ממסכימה איתך:)

  3. תוכו רצוף אהבה הגב

    תרשי לי לשאול שאלה מעצבנת? את לא חבדניקית, נכון?
    בחבד זה מאוד שונה, הרבה יותר פתוח, יותר משוחרר, פחות פוחדים, יותר אוהבים…
    אבל כן, מצאתי את עצמי מזדהה. אמנם בחבד זה פחות מוקצן, אבל לחץ חברתי ומציאות ה'עדר' קיימים ועוד איך 🙄
    בקשר לפיתוח כשרונות- הוצאת לי את המילים מהפה. ממש ממש ממש מסכימה עם זה. ויצא לי לחשוב על הדוגמא שהבאת עם הזמר (גם בעוד וריאציות כמובן 🙃) הרבה פעמים וזה כל כך נכון!!
    נ.ב. את מביעה את עצמך ממש ברור! כייף לקרוא.

    • לוב יו הגב

      היי חח תרשי לי לענות תשובה מעצבנת:) דווקא כן;) (וכתבתי את זה)
      תכלס נכון.. גרמת לי לחשוב על זה שגם לפעמים הדמיון שלנו הופך התנהגות קטנה/ חריגה לתופעה מפחידה ומאיימת בעוד החברה החבד"ית במיוחד, אכן הרבה יותר פתוחה ומשוחררת ומאפשרת ביטוי ויחודיות..ונכון כמו שבעצמך הזדהת, זה משהו שאפשר להיות מודעים אליו ולנסות לשפר… תודה:) ותודה שקראת והגבת!!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?