זה משנה?
שקיעה עזה מתערבבת במכחול אומן.
ולמטה הים סוער כגלי הוריקן.
ושם. על סלע חלק, רטוב ממים.
אני אביט אל האופק, אל השמים.
גלי הים ירקדו במעין מחול שדים,
והשקט והשלווה יתנפצו כרסיסי קצף אל שוניות האלמוגים.
אבל אולי שם? אל מעבר לים? נמצא החלום? קרני האור?
הבטתי חזק. הכי חזק. אבל השמש כבר שקעה… נשאר רק אור שחור משחור.
לא קמתי. לא הלכתי. נשארתי.
לא הרגשתי. כן הרגשתי. פחדתי.
יקרה נס. לא יקרה. זה משנה?
כבר אין תקווה. אין ייאוש. דממה.
אם רק הייתי מתעמקת.
מביטה ללבנה. הייתי רואה אותה בשיא תפארתה.
אבל לדקות בודדות. לשניות מועטות.
כי הכל היה אשליה אחת גדולה. בסך הכל ליקוי חמה…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
ואווו במביי כישרון את, את כותבת ממש יפה!!!
נהנתי,תודה?
וואו. כתוב בצורה מיוחדת ומסר חזק.
מוכשרת!!:)
במביי
יואו אין עלייך ועל הפוסטים והתגובות שלך!
כתבת יפה…
וואו במבילוש!!
זה כ"כ טבעי ויפהיפה…
גירית אותי עם התיאורים ש השקיעה;)
במבי!
אלופה אחת.
משחקת במילים וגורמת לי להשאב לתוך השיר.
להיות שם,
להרגיש.
כמובן קראתי את זה לפני כולן,
הכתיבה שלך מטורפתתת כרגיללל!!
משו מיוחד.
וואי במבי אהבתי ממש!
הסוף לא היה צפוי אבל מיצה הכל.
בסוף אחרי החושך תמיד מגיע אור
הי בנות אתן ממש חמודות על כל המחמאות 🙂
תודה!!
ואו במבי מושלם!! ממש דמיינתי את עצמי שם;-)
ממש
צודקת
שיאווו