(מה כותבים פה?)
***
היי קוראים לי דיני(כרגע?) ואני בת 16.
אמא שלי נסעה לכמה ימים במהלך החופש,
באחד מאותם ימים חברה הציעה לי לעשות בייביסיטר. מעולם לא עשיתי בייביסיטר אבל באותה פעם הכנתי להצעה אולי משום שלא היה לי דבר אחר לעשות.
את האמת? אהבתי את הרעיון של לשבת על הספה בבית אחר ולקבל תשלום לא רע.
ביומיים שאח"כ שוב הזדמנו לפתחי הצעות בייביסיטר והלכתי אליהן בשמחה!
באחת הפעמים בדרכי לשמרטף שוחחתי עם אימי בפאלפון וסיפרתי לה את יעדי.
לא פיללתי לתגובתה,״מה? את עושה בייביסיטר? אצל משפחה אחרת??אני לא מרשה!!
אצלנו בבית אף אחת לא עשתה בייביסיטר! ולמה את צריכה כסף״
~״??״ הייתי בשוק חשבתי שהיא תשמח שאני מרוויחה כסף בכוחות עצמי.
-״את רצינית? והמשפחה נורמאלית? אני לא מכירה אותם!״ היא ממשיכה
~״אמא נו באמת אני שומרת שעתיים על שני ילדים ישנים, ואני מכירה בפנים לא בשם, ניראים נורמליים״
-״מה? והאבא בבית?״
~״אמא לא סתם קראו לי לעשות בייביסיטר״
-״ואם הוא יחזור פתאום? ואם אח גדול ידפוק?? זה לא אחראי בכלל!״
~״נו באמת״
״דינוש! אני לא צריכה לספר לך שהיו סיפורים״
~את דווקא כן, כי מעולם לא הבנתי מה זה הדבר העלום הזה שצריך להיזהר ממנו.
~״טוב אמא אני בדרך אליהם אני (לא) מבינה את דאגתך, אבל את מבינה שאני אצלם עוד רגע״
***
זה נראלכן נורמאלי?
***
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
אממ..האמת שגם ההורים שלי ככה
בהתחלה זה הפריע לי, אבל אח"כ הבנתי שהם פשוט רוצים את טובתי ואני לא באמת מפסידה מזה משהו (כי בתכלס כל פעם שאני רוצה משהו, ההורים משלמים?)
זה נכון! נתת לי נקודה למחשבה?
ואווו דינוש.
זה כל כך קשהה ומעצבןן
וכן, גמלי קוראים דיני, תני כיף?)
מזכיר את אמא שלי.. לחוצה?
הבעיה שהיא חולה ולא יכולה לזוז, רק במיטה או יושבת.. אז עוד יותר היא בלחץ, כי היא לא מבינה מה קורה וזה…
אחחח
וואוו רפואה שלימה!!
הכל בסדר איתה עכשיו??
אם כתבתי אתזה אתמול, אז סימן שלא…
וחוצמזה היא חולה כבר הרבה שנים ויותר מידי, לפני שנולדתי
איי.
רפואה שלמה!
נתפלללל
תודה:)
תפללו גם עליי??
רפואה שלמה בקרוב מלח!!!!!
אמן. תודה?
אמא שלך חוששת כנראה..
יש כאלו אנשים בעולם?
נשמה שאת
נורמאלי בהחלט
גם לאמא שלי לקח זמן עד שהיא שיחררה אותי וכיום אני מודה לה
זה לא תמיד נכון לכת למשפחה שלא מכירים
אבל המלצה שלי
שפעם הבאה אמא שלך תתקשר לדבר עם האמא של הביביסיטר ותראה מי המשפחה וכך תוכלי להמשיך
בהצלחה!
היי
מבינה את הדאגה
מצד שני מבינה אותך
כאילו.. באזור שלכם מקובל לצאת לביביסיטר?
אולי זה באמת לא מקובל, אז אהממ פחות..
בכללי זה מעניין.. אמא שלך לא עשתה ביביסיטרים?
אולי תשבי איתה (אחרי שתחזור;)) לשיחה נורמלית, תספרי לה שלדעתך זה בסדר גמור ומקובל (בהנחה שמקובל..) לעשות ביביסיטרים, אז למה לא?
את יכולה לדחוף שזה יקדם אותך ל'עצמאות כלכלית';)
שתוכלי כאילו לאט לאט לדאוג לעצמך..
לי זה נשמע ממש בסדר..
אם הם עדיין לא רגועים על העניין, אולי תציעי להם לברר על המשפחה, או שאת תבררי.. שזה בסדר כאילו, משפחה מאנש או משו כזה..
דבר אחרון,
את יכולה לסכם עם האמא שאין לך בעיה לעשות ביביסיטר אצלם, רק יש לך תנאי אחד – שהיא בעצמה תבוא בסוף הביביסיטר (זתמורת שלא האבא יבוא, אלא היא..מקווה שמובן:))
מלא הצלחה, מקווה שתגיעו להבנה בינכם:)
מבינה את האמא, אבל לדעתי היא צריכה ללמוד לשחרר.
"את דווקא כן, כי מעולם לא הבנתי מה זה הדבר העלום הזה שצריך להיזהר ממנו." – אאוץ', אופס.
אמא שלך לא יודעת שצריך להסביר. חבל. תגידי לה את זה, שאת באמת לא מבינה ממה יש לחשוש וכל עוד את לא יודעת יהיה לך קשה לקבל את זה שהיא לא מסכימה. אם היא לא מסוגלת, שתפנה אותך לסמכות נשית חסידית אחרת.
אממ אני חושבת שפשוט אמא שלי לא חושבת שצריך להסביר.. היא חושבת שאני יודעת איכשהוא.
ברעיון יש גוגל אני אולי אנסה לבדוק
בחיים אל תבדקי דברים כאלה בגוגל
אל תבדקי בגוגל…
יש את ask me, עדיף לשאול שם:)
וואו, דינוש.
קודם כל, את נשמעת מתוקה מאוד, ובעלת איומים מעניינים למדי.
(ראי ערך סימלונים, אימוג'ים בלעז.)
ו.. בקשר למה שכתבת, אני יכולה להבין את אמא שלך, כי היו סיפורים, וקורים עדיין, לצערי.
רק מה, אני מבינה גם אותך.
לא הסבירו לך על זה, לא אמרו ממה וממי, למען השם, יש להזהר.
ולדעתך, זה מאוד בטוח, הבית ריק, רק את והילדים.
אולי אמא שלך כן קצת מגזימה, אני לא יודעת.
אבל את בסיס החשש אני מבינה לגמרי.
מה תעשי?
את צריכה להקשיב לה, בכל מקרה.
אבל את כן יכולה לבוא בנוסף, ולהגיד לה: " אמא, את יכולה להסביר לי בבקשה למה אי אפשר, מה הבעיה וממה צריך להזהר"?
שתסביר לך, ותדבר איתך על הנושא.
בהצלחה ענקית!
תודה רבה הארי♥️
תאמת פחות בקטע לשאול
אז תדברי עם בנאדם אחר, שאת סומכת עליו, והוא מבוגר אחראי ומבין בעינייך.
(לא חברות בנות-בנות עשרה, פחות.)
ובכלל, מתארת לעצמי שקצת שמעת, קצת הבנת.
לא?
חבורת*
נראלי בכל אופן כן שוה לשבת לדבר על זה, אפילו אפשר לכתוב הודעה ולומר לה שאת רוצה לדבר על זה..
מקסימום קצת פדחני, אבל יפתור דברים:)
וואייייי אני יודעת על מה היא מתכוונת שצריך להיזהר באמת אמא שלך צודקת תקשיבי לה נשמה היא רוצה רק לעזור לך
וואו? לא יודעת מה לומר
ההורים שלי שמחים שאני עושה בייביסיטר, ככה אני גם מרוויחה כסף לבד וגם לומדת לעשות כל מיני דברים… כמו להחליף חיתולים וכו?
ברור שהם מסכימים רק למשפחה שהם מכירים… אבל זה בשכונה אז דיי ברור שמכירים.
כנראה אמא שלך ממש דואגת לך, או שהיא הגיבה ככה כי היא פשוט הייתה מופתעת וזה נפל עליה פתאום… סומכת עלייך שתסדרו את העניין.
וגם – "הדבר העלום הזה שצריך להיזהר ממנו" הוא זהירות מאנשים שאת לא מכירה… יכול להיווצר מצב לא נעים אם פתאום רק האבא יחזור ואת תהיי איתו לבד, או אם אפילו הוא יציע להחזיר אותך לבית… יכולים לקרות כל מיני דברים לא נעימים ואפילו מסוכנים (אגב – זה יכול לקרות גם אם מכירים את המשפחה, אבל אין מה לעשות) ולכן עדיף להכיר ולדעת שזה משפחה נורמלית וגם להיזהר.
מקווה שעזרתי ובהצלחה!
אמא שלך אוהבת אותך, זה בטוח.
והאי הסכמה הזאת נובעת מאהבה.
היא דואגת לך איך שהיא חושבת שנכון.
בעיקרון שתיכם צודקות..
יש צדדים לכאן ולכאן. וזה כבר נושא לדיון ארוךך
דברי איתה (אם זורם לך…) על העניין, ואולי תגיעו לפשרה?.
נ.ב הכתיבה שלך ממש חמודה וזורמת שהיה לי כיף לקרוא!:)
נ.ב.ב, סתם כי אני מסוקרנת, למה אחרי השם שלך הוספת "(כרגע?)"?
את מתעדת להחליף שם??
חחח כוכבה פשוט יש לי שם נוסף באתר
בא נגיד שאני מאוד מאוד מזדהה חוץ מיזה שלכתחילה הולכת למשפחות שמכירה כי פה מכירים את כולם..
אמא שלי אומרת שאני צריכה לתת את עצמי יותר בבית מאשר בחוץ וזה מה שאני עושה. היא לא מבינה שזה שאני בעשיה ונותנת בחוץ רק גורם לי לתת עוד בבית..
אחד הדברים המעצבנים..
לא יודעת.
באמת שלא.
בהצלחה לך!?
האמת שזה נורמלי.
ההורים שלי מרשים לי לעשות בייביסיטר רק אצל אנש- משפחות שהם מכירים (אחרי בירור שהאינטרנט שמה חסום)
כן ולא.
אני בדכ שהייתי עושה הייתי נועחת את הדלת. אין כניסה שלא מאושרת על ידי.
אבל משפחה שבכלל לא מוכרת… לא ממש עשיתי. אולי למשפחה אחת שהייתה גרה בניין מולינו… אבל בכללי לא כלכך.אבל זה מידי תלוי איפה טת גרה.
למרות!!!! שהיו סיפורים מזעזעים גם אצלינו.
(לא חוויתי על בשרי, אבל מכירה מקרוב)