טעות=אשמה?
לפרק הקודם
"מה את אוהבת לאכול?"
יסמין תוקעת בה עיניים חשדניות. "שקשוקה".
"בסדר, שבי".
"למה?"
"כי אני מכינה לך שקשוקה".
"סליחה?"
"אמרת שזה אוכל שאת אוהבת, לא?" ג'מה פותחת את המקרר, מוציאה שלוש ביצים.
יסמין מסתחררת. "את לא צריכה להכין לי אוכל, אני אחראית על עצמי".
"זה היה התנאי לחתונה שלנו, הסכמתי. אני אעמוד בו בכבוד".
"ה…תנאי?"
"בדיוק", ג'מה מספרת אותו בפשטות. "קודם כל, לעזור לך במשך החודש הזה, שלא תתאמצי בכלל. אחרי שתלדי, לעזור לך עוד יותר".
"אני, לא צריכה עזרה".
ג'מה מושכת כתף אדישה. "את כן. חריף?"
"אני אוהבת חריף. אבל, את לא התחתנת בשביל להיות עוזרת בית".
"אל תדאגי לי".
אני דואגת, מאוד. יסמין קמה, "למה הסכמת לחתונה הזאת?"
"שבי, תפסיקי להתאמץ".
"את נשמעת מתוכנתת", היא מפוחדת.
חמדן הבהיר לה לפני זה את כל תורת האסור והמותר שלו, אני מניחה.
מותר, להדליק פמוטות בערב שבת.
אסור, לענוד תליון שבור מאבא.
"אולי זה מה שאני באמת", היא מקלפת עגבניות במהירות.
"רק תסבירי לי, למה את מסכימה להינשא לאדם שמנצל אותך?"
"לא רציתי. המשפחה שלי החליטה בשבילי".
טוב לדעת. בנוסף להכל, חמדן גם שקרן. אמר שהיא רוצה אותו מאז שהייתה ילדה. כמובן.
"תסרבי".
ג'מה חושקת שפתיים, "זה לא כל כך פשוט כפי שאת חושבת. ברוכה הבאה לעולם שלנו, פרינססה. הסברים יבואו ביום מן הימים".
"את צריכה לעשות כל מה שאני מבקשת", היא משלבת ידיים בנחישות. "אני דורשת הסבר".
"איזה ניצול לרעה".
"אני אגיד לחמדן".
"את לא מאיימת עלי, אני מעדיפה שתשארי תמימה".
"אני לעולם לא אהיה כזאת, אבוד לי".
ג'מה חותמת שפתיים בעקשנות, מרסקת עגבניות. מיץ חמוץ מתוק משפריץ עליה.
"זה משפיל", יסמין עצבנית.
"לא בטוחה. טבעי שאת קיצונית בחודש תשיעי".
"כשאת אומרת שאת לא בטוחה את משאירה מקום גם לבטוחה".
"אולי".
"אני לא רוצה שקשוקה".
"את רוצה", היא מדייקת אותה. "את לא רוצה שאני אכין אותה בשבילך".
"נכון. ואת צריכה להקשיב לי".
"דבר ראשון אני כפופה לחמדן, אלייך רק במעגל השני. דבר שני, את רגישה מדי, תפסיקי לקחת קשה. זה המצב, תקבלי אותו בהבנה".
"את בסדר עם זה?"
"נהנית מכל רגע".
"אני לא אוהבת ציניות".
"תאלצי להתחיל להתמודד עם הצרה שנכנסה לך אל תוך הבית".
"את באמת צרה", יסמין מחמיצה מבט. "מה חמדן מצא בך?"
"אולי את מה שהוא לא מצא בך".
"ומה זה? אם יורשה לי".
"את הפשטות".
אהה. יסמין. אהה.
***
"אני רוצה את אמא", חלי צורחת. "עכשיו".
"חלי מתוקה", רוני מתכופפת לעברה. "אמא הלכה לבקר את אורי. זוכרת?"
"לא אכפת לי, בכלל". היא קמה מהרצפה, רצה. מיכל ורוני ממהרות אחריה. "חלי, לא אסו-"
"אז מה!" היא צועקת. פורצת דלת לחדר סגור, פותחת ארון, שולפת תמונה. ומחבקת, חזק.
הן מחליפות מבטים, זה חדר שאף אחד לא נכנס אליו. הוא שייך לשירה.
"חלי", מיכל מתקרבת אליה בזהירות. "מה את מחבקת?"
"תמונה", היא בוכה.
"אבל… מי נמצאת בתמונה?" העיניים שלה בוחנות את החדר, היא מצטמררת.
"שירה ואני. אם אתן לא יכולות להביא לי את אמא, אני אלך לשירה. שירה תמיד נמצאת".
"בתמונה", רוני ממלמלת.
חלי תוקעת בה מבט זועף, עולה על המיטה. "לא רוצה לראות אתכן".
מיכל נושמת עמוק, מתקרבת לעברה. "את מתגעגעת?"
"כן", חלי יורה. "מאוד".
"כל פעם כשקשה לך את נכנסת לכאן?"
"כשאמא לא רואה", היא מתהפכת לכיוון שלהן. "אמא אומרת שזה החדר של שירה".
"רוצה לבוא אלי?" מיכל שואלת, מהוססת.
חלי נועצת בה עיניים גדולות. "טוב, כדי שאמא לא תהיה עצובה שנכנסתי".
היא מרימה אותה, מחבקת בחוזקה. "את ילדה גיבורה".
היא מתמכרת לידיים המחבקות שלה, מתחילה לבכות שוב. "שירה כבר הרבה זמן לא חיבקה אותי".
אולי היא כבר לא יודעת מה אומר המושג חיבוק, אולי איבדה אהבה.
***
"הלכה לישון, הנודניקית", יסמין נוחתת על הספה. הרגליים שלה כבדות.
"היא מציקה לך?"
"היא חצופה".
"למה?" חמדן מגיש לה כוס מים קרים, מתיישב לידה.
"ביקשתי ממנה לספר לי על העבר שלה", היא משנה קצת מן האמת. חמדן לא אוהב שמחטטים בשנותיו המוקדמות, בטח שלא בסיבות שלו לחתונה נוספת. "היא לא הסכימה".
"למה העבר של ג'מה מעניין אותך?"
"זה לא רק זה", יסמין מבהירה. "היא מרגישה מעלי. אתה יכול להסביר לי מה המטרה הרשמית של הנישואין? עזוב אותה ותשכור עוזרת".
"עד לכאן".
"למה?"
"כי אמרתי".
"אתה מסתיר משהו?"
"גם אם כן, זה לא עניינך".
"אז עכשיו תלמד אותי לקח שיש שאלות שלא שואלים, תנעל אותי בבית".
"לא", הוא מפתיע. "אני אלך ללמד את ג'מה מה העונש של אי עמידה בתנאים".
"היא ישנה".
"ואז, מה?" חמדן מגחך. "אני אעיר אותה".
"היא עבדה כל היום, בלי הפסקה. מסכנה".
"תני לי לחנך אותה כפי שאני חושב. ואותך, כפי שאני מאמין".
יסמין שותקת.
ואולי, בכל זאת טעיתי.
***
"אני מצטער".
"על מה?" אורי מקפל רגליים לישיבה מזרחית על מיטת בית הרפואה. ממורמר. החזירו לכאן את השוטר. אני שונא שוטרים, ודז'וו.
"כל הסיפור של הטרמפ. זו הייתה שעה מאוחרת, אוטובוסים לא היו. הייתי צריך לדון אותך לכף זכות".
"זה בסדר.
נסעתי לחמדן", הוא משתף פתאום. "הזהרתי אותו. יום אחרי קיבלתי טלפון מחוסיין, הוא הורה לי להפסיק לקחת את התרופה. אם לא, שירה תוכה עד מוות. פחדתי, לא רציתי שאחותי תמות. לא לקחתי את התרופה, התעלפתי. חוסיין הגיע לבקר, פער פצע פעם שנייה. רצה להראות לי מה קורה לאנשים שחושבים את עצמם לחכמולוגים. הבנתי, אני שותק".
יוני נושך שפה. לא אומר כלום, נותן לו מרחב ושקט נפשי. בתוך הדממה, עוברים אלפי תדרים בלתי נראים. ואותם, הוא רוצה להשיג.
"הבאתי את המצב הזה על עצמי", אורי מחליט ממשיך. "הדאגתי את אמא שלי, גרמתי למאיר לכעוס. עוררתי יותר מדי דובים ישנים. וזה רע. עוד ילד שחושב שהוא יכול להתמודד מול הרוע האין סופי שקיים בעולם".
"או", יוני פוזל לדלת, היא סגורה. "שפעלת בלי הרבה מחשבה".
אורי מתבונן בו. "זה מעליב, אבל אתה צודק".
"ועוד יותר מזה, גרמת לדבר שאתה הכי שונא, לקרות. שוטר בדלת שלך".
הוא משפיל עפעפיים עייפות, "דני שוטר טוב. הוא לא שוטר ערבי. ליתר דיוק, הוא לא חיה של אדם. הוא לא. זה רק זיכרונות מהחטיפה שלי".
"חטיפה?" יוני בטוח שהוא לא שומע טוב.
"כשברחנו מהכפר הערבי", הקול שלו שקט. נראה שהפציעה מוציאה ממנו הכל. "נתפסתי. על ידי אנשי החוק, כביכול. מאז, אני וחוק לא מסתדרים יחד. אני לא אוהב גבולות שמותחים בשבילי, אוהב למתוח אותם לעצמי".
הוא לא שואל על החטיפה.
יודע לגעת בנקודות המדויקות, אלו שכואבות במינון הנכון. ניסיון של שנים, ושל שתיקה. "עכשיו, הבנת שלפעמים צריך את השמירה הזו. לפעמים צריך לפתוח אותה. אבל לעולם לא לפרוץ".
"אתה מחשיד אותי".
"למה?"
"איך אתה יודע מה אני מרגיש בלי שסיפרתי לך?"
"אנחנו חברים", הלב שלו מעלה קצב.
אורי מניח עליו עיניים חוקרות. "רק אדם שעבר משהו דומה בחיים שלו, יכול להבין את הקושי שלי. אתה לא רק הבנת אותו, אלא גם הזדהת. מאיפה?"
יוני שותק.
אורי משלב ידיים, מתעלם מהמחט של עמוד האינפוזיה.
"אני…", הוא לוקח אוויר. "אולי, זה מן כישרון כזה. להבין אחרים. אתה לא חושב?"
"לא", הגבות שלו נצמדות אחת לשניה, מזדעפות. "אני עוד לא שכחתי שלא שיתפת אותי בכאב שלך. ולחשוב שאתה סוחב את זה לבד, לא עושה לי טוב".
"אני לא לבד", יוני לוחש. "השם איתי".
"ובכל זאת?"
"אני לא יכול", הוא נלחץ. "תאמין לי".
"לא יכול מה?"
"לשתף".
"היית רוצה להצליח?"
תווי הפנים שלו מתקחשים. "כן".
אורי, אבל אתה לא מבין. לב סגור אי אפשר לפתוח בכוח.
רגש, זה שם המשחק.
—
'יוני,
הייתי רוצה להיפגש איתך.
יש לי כמה דברים לברר ולבדוק.
כפי שאתה יודע, תיקי חקירה יכולים להיפתח מחדש, גם בפעם השנייה. אלא אם כן שמשי יבקש אחרת.
תדאג שהוא לא ירצה להרשיע אותך, ותגיע לפגישה.
אופק'.
מסתבר שגם הלב לא יכול להכיל רגשות מסוימים.
אשמה, היא אחד מהם.
כל הזכויות שמורות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
144 תגובות
ואהההה
במבי, זה פרק מהמם.
כבר שכחתי איך נראית הכתיבה שלך, עם כל העוצמות.
אחרי שבועיים
בקיצור- מטורף.
בקטע הכי טוב שיכול להיות.
חחח באמת סליחה על העיכוב. אבל ראש השנה, מה נעשה, קודם 🙂
שמחה שנזכרת, ואת אוהבת. ופשוט כייף לי לקבל ממך תגובה כזאת. תודה 🙂
אמאלהה במבי'לה ימטורפת שליי ?
זה היה מושלםם !!!!
אחדד היפיםםם
מטורףף ברמותת, נהנתי, כרגיל :))
את מוכשרת ברמות, אין עלייך ❤
מהממם מהממםם
(נ.ב זהו, יותר לא יהיו ממני תגובות ארוכות כמו איזה לוידעת מה… משמח, נכון?;)
שייקוש, מתוקה אחת!
אין עלייך בעצמך, והכי משמח אותי שאת אוהבת. ואת יודעת את זה.
נ.ב. אממ, תגדירי משמח 🙂 אני אוהבת את התגובות שלך בכל מצב צבירה. ואיך שאת רוצה לכתוב אותן, תכתבי. מתקבל בברכה כמובן.
❤❤
נ.ב משמח, בגלל שהארוכות שלי מעצבנות כאלה.
נ.נ.ב שירוששש מזלטובב אהובהה ??
אותי, הן לא מעצבנות בכלל?
ולדעתי קצת חבל שמגיע לשירוש שלנו מזל טוב?
טוב אז לפעם הבאה נחשוב מחדש;)
המ, אולי לנו בתור כאלה שרואות את כל התמונה מלמעלה זה באמת קצת חבל ומסבך…
אבל תחשבי עליה. איזה אושר זה. אין על תינוקים בעולם, שתדעי ❤?
תחשבי, זה טוב?
אני יודעת, את לא צריכה לספר לי. אני ותינוקים… שמחה בשביל שירה, אבל זה לא סותר את הכאב.
אני חושבת מלא, תאמת. זה טוב? מעניין.
אעע. אהבה. ?
אני רוצה לשמוח איתה והכי בעולם. מה יעזור שיהיה שיהיה לי כואב בשבילה? אני הרי לא יכולה לעשות כלום בשביל זה. ולה לא כואב בכלל. כרגע אני רקקקקקקק רוצה שיהיה לה טוב. והכי שייש. שתהיה מאושרת. כן. מאושרת. ואם טוב לה עם חמדן אז טוב לי לשמוע. תאמת שג'מה דאי הורסת לה את זה. את השמחה והאושר. היא שמחה. נכון במבי? תאמת, שב2 פרקים אחרונים נראה שלא טוב לה. אולי קצת עצוב? מדוכדך? עצבני לה? היא במתח? בלחץ? כועסת? רוצה להגדיר לי מה היא בבקשה? ו.. זה רק בידיים שלך, שיהיה לה טוב, והכי שיש!! אז אני מעדיפה לשמוח איתה, להתרגש איתה. כי חוץ מזה אין לי מה לעשות. בעתיד אני גם רוצה שהיא תחיה את האמת, ותרגיש את האמת הזאת. אבל כרגע אם טוב לה – אז, אני הכי שמחה שיש ומותר לי. אל תפריעי לי, טוב? ואת – – – באמת צריכה לכאוב בשבילה, כי את עשית את זה, ואת מבינה קצת יותר מה עשית. אני רק חיה איתה בהווה, הבנתוש??
?"שרק תחייך כל החיים, זה כל מה שאני מבקש"? שירושש ❤
חחח שייק את מתוקה לגמרי לגמרי.
אבל אני לא שמחה איתה, כי זו לא שמחה אמיתית. היא חלולה כל כך. חתונה עם ערבי לא יכולה בשום פנים ואופן לשמח באמת, אין מצב כזה, זה רק נדמה לה. וזה עצוב.
ואני חושבת שכרגע היא מפחדת, היא מפחדת על המקום שלה. מרגע שג'מה הצטרפה, משהו בה התערער. תחשבי על זה, לכאורה, אם הוא התחתן עם עוד מישהי זה אומר שהוא לא מסתפק בה. זאת הרגשה נוראית, לא חושבת?
ושתחייך, אני בעד. אבל רק אל האמת.
אבל אני כבר דאי התייאשתי ….
זהו, זה נורא מאוד מאוד.
אבל עכשיו אני חושבת שזה טוב… שתפחד קצת ואזז אולי יצא טוב אמיתי כזה …:) אולי. אולי?!
להתייאש זה הכי גרוע, תאמיני בה 🙂
ולא רק אולי אולי, בסוף, יהיה הכי טוב *בשבילה*.
מושלם כמו תמיד
תודה אייסוש.
כייף לראות שאת לא מפספסת שום שבוע 🙂
במבי, את צריכה לעשות משהו עם הכתיבה המטורפת הזאת. משהו רציני יותר מבלוג;)
אחרת זה יהיה כשרון מבוזבז והפסד גדול להרבה אנשים>3
אני מקווה. ומקווה שהיא גם רק תלך ותשתפר יותר ויותר בעז"ה.
והלוואי ואצליח. אמן. תודה מישל, סתם שתדעי שזה זריקת מרץ להמשיך.
למה,למה,למה זה בסוף נגמר הפרק?!.
ואוו,אחד היפים.
כי זה סופו של כל בלון (ואצלנו, פרק). לא נורא, בשביל זה יש אין סוף ימי שלישי 🙂
תודה, קו ארוך.
תווי הפנים שלו מתקחשים. "כן".
*מתקשחים
אופסי, מחילה על הטעות.
אני אתקן בעז"ה. תודה.
ואיך אני שמחה שהיום הזה הגיע?
תודה במבי, העברת לי כמה שעות בבידוד?
כמה שעות?
וואי הצלחות נשמה ❤
בלקרוא את זה, ואז לקרוא את שוב, ואז להתדיין על זה עם חברה שלי(מעריצות!), וסתם לרפרש עוד פעם ועוד פעם כדי לחכות שהתגובה שלי תעלה… (סימני שיעמום קיצונים)
סתם, ברור שהגזמתי.
תודה שייק תות?
וואי בול ככה ?
בשמחה מותק?
כן, את בטוחה שזה בול ככה?
אני חושבת שנעשה תיאום בין הדברים 🙂
חחח user-name מתוקה (אני יודעת שזה מקו למטה, אבל אין לי כוח לחפש אותו). שמחה שעשיתי טובה ליהודייה, יודעת מה זה בידוד כבר. (בידוד חדר, פוי) וכייף לי שזה העביר לך קצת זמן.
ותדעי שהוסמקתי 3>
פרק מושלםם!!
פיצוי על השבוע שעבר שלא היה?
חחח תודה ללוש.
פיצוי, זה אומר שאני לא צריכה להעלות עוד אחד כפיצוי? חיים קלים עושים לי, ברוך ה' (אימוגי קורץ).
אמאלה אני בענניייייםם יואוו אני מאושרת יש
עוד לא קראתי אבל בטוחה שמושלם
אמא כמה חיכיתי
רגע, רגע, רגע, אם את חדשה כאן, (ברוכה הבאה, אגב). איך את מאושרת? זאת אומרת איך כבר קראת את הפרקים הקודמים בשביל לשמוח שיצא פרק חדש? (אימוגי תמה, מסמיק).
סיבכת אותי חחח
אני לא כזו חדשה באתר, אבל בכל הזמן שהייתי הייתי קוראת בערך את רק רציתי לדעת ואת הכתבה הכי פופלארית בניוזלטר ?
השנה התחלתי לקרוא עוד כתבת ואז הגעתי לסיפור בהמשכים התמכרתי, ועשיתי מרתון של כמה שעות על הפרקים,העניין.. זה היה יום לפני ראש השנה ואז לא עלה פרק:(
את לא מבינה כמה חיכיתי!
וואו, ריגשת עכשיו?
אמאלה, איזה מתוקה את. מהממת אחת.
כאילו, אין לי מה לומר.
אז רק שתדעי, שבאמת באמת התרגשתי. ופשוט לקחת לי את המילים… (אוי נדיר חחח).
תקשיבי רגע..
הפעם אני כותבת תגובה רצינית שכבר חשבתי עליה הרבה מאוד זמן;)
כמה פרקים הספר הזה?
הרבה נכון? מה עכשיו במשך כמה שנים אני יצטרך להכנס פעם בשבוע לאתר כדי לקרוא? זה מטורף..
אז רעיון בשבילך:
תוציאי את הספר הזה לדפוס וכמה שיותר מהר. אל תחכי לזה שתגמרי אותו באתר כי זה עוד מלא זמן.
אחרי שהספר יצא תכתבי פוסט נחמד כזה על זה שאת מפסיקה לפרסם את הסיפור (תעצרי באיזו נקודת מתח כן;) ועכשיו אפשר לקנות אותו
ככה תרוויחי גם מלא בנות מהאתר שיקנו בטוח כי הן עצרת אותן באמצע המתח, גם תרוויחי את זה שירד ממך הקטע שלשלוח לאתר כל שבוע במשך השנתיים הקרובות, וגם אנחנו נרוויח לקרוא ספר נורמלי רצוף ולא פרק פעם בשבוע קיצער כולנו מורווחות מעניין
מבטיחה לך ברגע שזה מגיע ליודאיקה בכפר או משו באיזור אני רצהה!!!
היא אמרה שזה יגמר בערך עוד חצי שנה
כבר פחות 🙂
אבל כן, בערך.
קודם כל זה שישים ושתיים פרקים, ככה שזה לא יהיה שנים אל דאגה 🙂
ולרעיונך- האמת, זה לאו דווקא שאני מחכה לגמור אותו באתר, יותר בכלל לאישור שהוצאות לאור ירצו את הספר. אממ, בתקווה. אמן.
אגב, את בטוחה שהבנות יתלהבו ולא יתעצבנו שהפסקתי באמצע המתח? כי אם כן אני יורדת לבונקר, והזעם עובר אלייך (אימוגי קורץ).
עשינו עסק?
אפשר להוסיף עליך במבי? בתקוה שכן. ואם לא אז סליחה מראש;)
תאמת שלפני איזה שעתיים הגבתי לה אבל היה ניתוק באינטרנט וזה נמחק, לא נורא השגחה פרטית.
דבר ראשון, אז באמת יש 62 פרקים, כמו שבמבי אמרה. וזה יוצא עוד 27 שבועות. שזה קצת פחות מחצי שנה… ככה שנשרוד את זה ביחד..:)
דבר שני, היא לא מעלה את הפרקים כל שבוע. היא כבר גמרה לכתוב תספר וכל הפרקים נמצאים במערכת הם פשוט מעלים. אז זה לא דורש ממנה כלום…;)
דבר שלישי, זה נשמע כמו רעיון נחמד כזה. אבל לא, כי לי זה נחמד פרק פעם בשבוע. אבל היא צריכה ת'תגובות שלנו. ת'הערות בעיקר. וגם ת'הארות והמחמאות, כמובן.
דבר רביעי, היא משכתבת את הספר, מוסיפה דברים ומשנה וזה הולך להיות פי מליון יותר יפההה (לא שקראתי תשכתוב אני פשוט סומכת על במביי ❤) ככה שגם ככה כל מי שקראה פה תרצה לקנות תספר… א. כי זה יהיה יותר יפה כמו שכבר כתבתי. ב. כי זה ספרר והרבה יותר נחמד לקרוא ככה. ג. כי זה פשוט מושלםםם. אזז בטוחה שרוב הבנות פה יקנו אותוווו
מקווה שהובנתי… ביושש
תמיד אפשר להוסיף!
למען האמת שזה לא מדויק שכל הפרקים נמצאים במערכת, אבל נוותר לך?
ואת מאוד צודקת שאני מעלה גם לקבל הערות והארות (בנות, בקשה נ ו א ש ת אני רוצה ביקורת!)
ואגב, מודה שהשכתוב פי אלף יותר יפה? ב"ה.
הובנת מעולה.
אני יגיד לך תאמת
זוכרת הפלא הוא אני?
אהבתי אותו באתר אבל לא קניתי..
למה לי? אני רוצה לקרוא אני פותחת באתר
אזז יש חיסרון בלפרסם ספר באתר
אבלללל בקשר אלי אל תדאגי אני קונה גם אם תפרסמי הכל באתר? למה אני שרופה על הכתיבה שלך ברמות קשות!!!!!
הבנות יתעצבנו ליום יומים אבל ירוצו לקנותת
(תחשבי כמה את מרוויחה אה? הכל טוב נשמה אני לוקחת רק 10% מהמכירות על היעוץ?)
הוא יצא בתור ספר? למה אני לא יודעת מזה אפילו.
אגב, אני רק רוצה לציין שבין הפרקים שמפורסמים באתר לבין השכתוב, יש שוני לטובה. הוא הרבה יותר מהוקצע, מדויק, וגם הוספתי סיטואציות שהבנתי שצריך. סך הכל, זה הטיוטה…
(רק עשר אחוז? את מאוד זולה, את יודעת??)
במבייי שלמות של פרק!!
תודה פינקי, שמחת 3>
ימות המשיח!!!!
ג'מה יודעת שיסמין היא יהודיה?
ואם כן, היא מסכימה ככה לשרת אותה?
ובכללי, ג'מה נשמעת טיפוס חכם, מאוד.
יאאאאא, אהבתי את החלק הזה בסיפור, הוא מהמםםםם!!
תמשיכי!!
ימות המשיח באיזה קטע? (אימוגי מובך).
כן, היא יודעת. וזה לא שיש לה ברירה. חמדן לא משאיר מקום להסכמות. חמדן קובע, והיא מבצעת. תראי בפרק הבא מה הוא עשה לג'מה כי היא לא עמדה בתנאים…
ג'מה חכמה, כן, אפשר לומר.
ותודה, כייף לי שאהבת.
נ.ב. ראיתי את השם שלך כבר כמה פעמים, אבל עדיין לא אמרתי לך שאני פשוט אוהבת אותו. אבל טוב מאוחר, מלעולם לא 🙂
בדיוק על זה אני אומרת ימות המשיח!!!
בגאולה הגויים (כולל את הערבים) ישרתו את היהודים, ושירה היא יהודיה, לא???
נ.ב. תודה? בחרתי את השם הזה כי הוא חלק ממני, (אני רק חלקיק קטן בעולם הגדול).
אה! עכשיו הבנתי. או-קי אין לי את זה?
ברור ששירה יהודייה.
נ.ב. את לא רק, בלעדייך התמונה לא שלמה. אל תשכחי?
מושלם! ממש יפה!!!, עדיין לא הבנתי ממש את הקשר בין יסמין לחמדן. את מי הוא אוהב יותר, את יסמין או את ג'מה? או אף אחת מהן? אני במתח מה היה בחטיפה של אורי, לא הבנתי מה המשטרה עשתה לו אז ועל מה הם תפסו אותו. וגם מי זה אופק למען ה'???
תודה!
האמת, זה קצת מסובך. רק לעת עתה, בהמשך הכל יהיה ברור. אבל מה לא הבנת בקשר בין יסמין לחמדן? הוא אוהב יותר את יסמין, את זה אני יכולה לומר לך.
זה לא המשטרה שבאמת תפסה אותו, כן? הם ערבים שתפסו אותו. ולמה? זה בהמשך.
ואופק, דמות שנויה במחולקת. איך נוהגים לומר? טוב בדרכו שלו. נחיה ונראה.
אני חושבת שאת כל החטיפה הזאת אירגן עבד, הוא רצה להשיג בזה משהו מפאוד לעניות דעתי?
נראה לי שעבד היה חבר ממש טוב של פאוד אבל אחר כך מאיזושהיא סיבה (אולי בגלל שהד) הוא החליט לשנוא אותו אבל בשביל התוכנית הוא עדיין המשיך להציג את עצמו חבר טוב ואז הוא חטף את אורי ו'עזר' או לפחות 'ניסה לעזור' לפאוד לשחרר אותו ובגלל החברות הזו הוא גם ידע על הבריחה המתוכננת של המשפחה ומיקש את הדרך אל החופש… בין מעשה גרוע לבין מעשה גרוע עוד יותר עבד בסתר ליבו העריץ קצת את פאוד כי בכל זאת- הם גדלו ביחד והיו חברים טובים ועבד מרגיש שכטובה אחרונה לפאוד הוא ישמור עבור שירה ואורי את הבובה. (אחרי המעשים של אורי הוא מחליט קצת לשנות ולהעלים את מה שכתוב- לא בטוחה עדיין) עבד גם הכיר כמובן את ילדי החבר שלו והגיע למסקנה שאת אורי המאומן צריך להשתיק ואת שירה היפה הוא רוצה במשפחה שלו. חמדן מתנהג יפה לשירה רק כי אבא שלו רוצה את זה. חמדן מבחינתו הכלה הכפויה שלו היא רק כלי עזר לביצועים ולרעיונות הזוועתיים ושק חבטות למקרה הצורך. זה המסקנה שהגעתי אליה. במבי, היא נכונה?
וואו, בראוניז. קראתי בשקיקה?
אז ככה אני לא אגיד לך מה נכון ומה לא. אבל קבלי: שש דברים נכונים, ארבע לא.
מוזמנת לחפש? אבל בלי קשר ובעצם עם הרבה, את אלופה, ומנתחת את הפרטים הקטנים מדהים.
יש צדק בדברייך, השם שלך מתאים בול?
המשטרה הפלסטינאית. מצחיק. שוטרים שיותר גרועים ממחבלים.
זו בדיוק הבעיה, שאפילו משטרה פלסטיאנית הם לא היו, שאיך שהוא במובן מסוים ודחוק מאוד כפופה לכמה נהלים.
אצלו, זה פשוט היו חיות בלי שום רסן, אפילו קטן…
איזה פרק כייפי ומעצבן:)
תוציאי ספר?
רק למה מעצבן?
אם תתפללו על זה ביחד איתי, מאמינה שיהיה לזה סיכוי 🙂
השם בטוח יקשיב לכן, בטוח בטוח.
מעצבן שיסמין עיוורת
מעצבן שחמדן מוציא לי תעצבים(?)
מעצבן שג’מה התחתנה עם חמדן
מעצבן שיולד ליסמין ילד שיגדל כערבי
מעצבן שיוני אף פעם לא מספר מה קרה לו
מעצבן מעצבן מעצבן.
חחח ואל תדאגי, אני עדיין מעריצה שלך למרות כל המעצבנים האלה. ונתפלל, נתפלל חזק מאוד. ה׳ אוהב אותי.
מגניב שאני מסכימה עם כל המעצבנים שלך, אבל אחד אחד. לצערי.
ותדעי שאת ממש מרגשת אותי אם תתפללי על זה, ואני בטוחה שהשם אוהב אותך, וגם יקשיב ויענה. אמן?
אני רואה שחזרו אלייך האמוג׳ים, טוב לשמוע.
לא חזרו?
פשוט זה מטאבלט. לפעמים אני ממחשב ולפעמים מטאבלט…
ואווו במבי כתיבהה מטורפתת ?
אני כל פעם מחדש נכנסת לסיפור ולאווירה
עד שנגמר הפרקק ?
רגע שירה/ יסמיןן צריכה לללדתת יאוווו אמאא
מחכה כבר לפרק הבא
תודה ביילוש 🙂
לא נורא, עד שיתחיל שוב פרק חדש חחח
נכון, ועכשיו תנחשו אם בן אן בת (אימוגי קורץ).
אני חושבת שזה יהיה בן ואז יצטרכו ברית ו… קיצר סיבוך… חחח לקחתי רציני?
ואם זה יהיה בן? למה שהיא תעשה ברית? סתם נקודה למחשבה.
היא לא תעשה ברית אבל אני מצפה שהלב ישרט קצת..
אני לא בטוחה שזה יקרה. כי גם לאח שלה, כשהוא היה קטן, לא עשו ברית. רק אחרי…
היא לא באמת מבינה את גודל המעמד. מבחינתה זה טקס שבו התינוק צורח ותו לא.
איך באלי שיוולד לה בת!!!
קטנטונת מלאכית כזאת שאפשר לחבק ולבכות את הצער מחמדן ואת הגעגועים לאמא… ואז שחמדן כבר יתעצבן על האישה הרכרוכית שלו ויגלה שהיא מתכננת לברוח ולא יהיה אכפת לו כי מה הוא צריך את הבכיינית ואת הצרחנית שלא נותנות לו לעשות מה שהוא רוצה כל הזמן ואז שג'מה שמשחקת אותה תמימה תבוא אל חמדן עם רעיון מפוצץ על נקמה בכל היהודים בעזרת שירה וזה יסבך את הבריחה ויפרידו את שירה והתינוקת ואורי יבוא לעזור וישימו אותו באותו צינוק ששמו אותו שחטפו אותו פעם שעברה וזה גורם לו להתמוטט אבל אז הוא בעצם מבין שזה טוב כי הוא יכול לשחזר את הבריחה הקודמתתת ואז יהיה אקשן ובלגן וכיףףףףף וואווו נסחפתי….
וואו, שלגמרי נסחפת.
אבל וואו, שאת גם לגמרי גאון.
ואני לא יגיד מה, מו, מי. אבל יש דברים שאת צודקת, ויש דברים שאת לא. רק שאני לקחתי כאן דברים למקומות קצת אחרים.
נקווה שתאהבו בעז"ה 🙂
פרק מדהים-מדהים!
התגעגעתי לבלוג שלך, בכל זאת, שבועיים..
היה שווה לחכות?
שמחה לשמוע Harry, מאוד.
מצטערת באמת שלא עלה. אבל לא נורא, מקווה שזה פיצוי הולם 🙂
?♀️
מוחי ריק ממחמאות…
(לא רק ממחמאות אלה מכל דברר אוךך אני עייפההה באלי לישנוצצ אוו רעיון טובב)
מוחך כנראה צריך ריענון.
ובואי נראה מתי תקומי מהשנצ שלך. תזהרי, כי אני אחשב את זה לפי התגובה שלך 🙂
חחח קמתי בשש והלכתי לישנוצ בסביבות ארבע
מה ריענון חחח השנצ לא הואיל במאומה.. ???
אז הבעיה היא לא בשנצ ככל הנראה, אלא בך (אימוגי קורץ).
מה שנכון נכון….
(אבל מי את שתגידי ליי את זה ?!??)
אני במבי.
ואת אמורה לקבל את הדעה שלי, אני חושבת.
פרק מדהים-מדהים!
אהבתי מאוד, היה שווה לחכות לו שבועיים, בכנות, התגעגעתי.
??
כייף לקבל ממך שתי תגובות (אימוגי מוציא לשון) למרות שזה טעות 🙂
כל הקטע עם חמדן ממש מוזר הוא בכלל לא רצה את שירה מקווה שיש לך סיבה טובה לזה, במבי!
פרק מותחח מחכה להבא:)
אל תדאגי הגיגית, סיבה טובה מאוד. סמכי עלי 🙂
ובהצלחה בחיכוי (איך אומרים את זה למען ה'?) נקווה שזה לא יצא על חג ראשון של סוכות, פשוט אין לי כוח לחשב.
מושלם במבוש!
כמו תמיד;)
אין עלייךך!
מחכה כבר לפרק הבא:)
שוקלדית, חמודה שכמוך!
תודה, תודה, תודה. את מתוקה לגמרי.
יום שלישי יוצא סוכות
וגם שמחת תורה
כל שנה, כל החגים יוצאים כמו ראש השנה (חוץ מיום כיפור שיוצא ביום אחרי, זתומרת – ראש השנה היה שלישי רביעי, יום כיפור חמישי)
עד כאן מדור ההלכה ?
ובאמת, יהיה קשה מדי לחכות שלושה שבועות במבי.
פרק מהמם!
אהבתי את המערכת יחסים המסובכת שמתחילה בין יסמין לג'מה. רק שהעונש של חמדן לא יפגע ביסמין מאוחר יותר דרך ג'מה ?
הגיעה מהר לחודש תשיעי הבחורה ??
חלי. ואו, אהבתי ממש. לב
גמר חתימה טובה במבי
לא?
מרפי, למה אתה אוהב אותי? אולי נשנה יום לרביעי, אבל לא בטוחה. מה יש, תתגעגעו קצת?
ואני מאוד שמחה שאהבת. תראי, לכי תביני בן אדם שמתחתן עם שתי נשים, כשזה קורה, אין סיכוי שיהיה בין כולם שלום.
ואגב, זה בכלל לא מהר. אבל בשכתוב זה מצוין טוב יותר. וחלי לגמרי מותק.
גמר חתימה טובה גם לך, דבש?
מצחיקהה את מעלה אז ברביעי או מוצאי חג
את צודקת, מסתבר, רק שצריך לעדכן את המערכת כשאני שולחת אליהן. טוב, אני אשתדל שלמרות הכל בעז"ה יהיה פרק 🙂
במביייייי ווואווו איזה כתיבה מ-ה-מ-מ-ת-!
אוהבת אותך❤
נקווה שבעזרת ה' היא תהפוך ליותר מהממת, מלוטשת ומקצועית.
אבל תודה. אוהבת בחזרה 3>
אהההה!!! ידעתי ששירה צכה ללדת! קולולולולולולולולו
פרק מהמם
ונראה לי שהפעם יש לך את הזכות לדרוש להעלות עוד פרק מחר כי לא עלה שבוע שעבר 😉
צריכה זה מעולה. לא מרחמת עליה, ללדת לתוך הקלחת הזו. קוקטייל לא מוצלח במיוחד.
אבל יש בעיה, מחר יום כיפור. אם כבר, צריך יום אחר 🙂
איך היא כבר בהריון חודש תשיעי?
מה זה כבר? זה כבר??
אבל כמו שכתבתי לעיל, בשכתוב זה מובן טוב יותר.
כמה יופי כמהה
ימוכשרתת!
תודה עמית,
מתוקה אחת?
שבועיים זה ארוך-מידי! לא הייתה לי סבלנות כבררר
אבל כמובן שהכל הצדיק את עצמו כי כרגיל- הפרק מושלםםם
אורילה, מה נפתחת פתאום? מה אתה מספר פתאום ליוני על כל מה שעובר עליך?
אהבתי מאוד את הדמות של הבחור שיש לו כל כך הרבה על הכתפיים, והוא סוחב הכל לבד ולא מספר כלום ועושה גם דברים בפועל… איזה כיף להרגיש את המתח והלחץ מטפסים במעלה הבטן… בריאה על מתח בסיפורים! את לא חושבת שהוא נפתח קצת מידי מהר? סתם פשוט יותר מתאים לדעתי (לדעתי, כע?) שבחור שחושש לחייו לספר ומאמין בעצמו שאם הוא ימתח את עצמו עד הקצה ממש הוא יוכל להתגבר לבד לא יפתח כל כך מהר בגלל משפט שיוני אמר לו. מה שיוני אמר לאורי בפרק הקודם עזר להרגיע את אורי ולחשוף קצת, אבל יותר מידי בבת אחת מאבד טיפה את הטעם… הייתי מצפה שמאיר ילחץ עליו עוד והוא ישבר כמו שהוא אמור להישבר. האמת זה גם גרם לי קצת כעס על יוני… אורי משתף את יוני והכי הגיוני שהוא עדיין יפחד לחייו אם הוא יספר. יוני פשוט לא יודע לשתף אבל זה עצבן אותי שלאט לאט חושפים את הסיפור עם אורי ואז פתאום הוא משתף את כל מה שהיה בבום ויוני לא יודעים עליו כלום עם כלום! כל הקטע עם זה שיוני לא משתף לא היה הערה, זה היה מחמאה. אבללל אל תעצבני אותי יותר מידי, טוב?;) הקטע עם יסמין היה מושלם! והשיקצע שאני לא זוכרת איך קוראים לה, זה פשוט גאוני לשלב כזאת דמות שמעצבנת את יסמין וגורמת לה גם קצת מצפון וגם עם אופי שלא נראה עדיין! תפרת לה אחלה תפקיד בהצגה האכזרית הזאת! ועוד משהו, האיום של אופק על יוני קצת מחשיד אותי, לפי איך שהכרתי את שמשי עד עכשיו- הוא לא יסגיר את יוני! אז למה אופק בעצם אומר לו את זה? מה יצא מזה לאופק? תמיהות ביני לבין עצמי שאני ישמור לעצמי כי מהכרותי רבת הפרקים איתך- על סוג כזה של שאלות את לא עונה… אבלללל זה לא מונע את התשובה כע? אני בכל זאת מצפה לאחת! ואני גם מצפה לפיצוי על זה שבשבוע שעבר לא היה פרק…
חכי, זה עוד הקל. כפי שדבש ממדור ההלכה שלנו כתבה, עכשיו שלושה שבועות החגים יוצאים על ימי שלישי. בקיצור, תתכוננו?
תראי, יש חלוקה די ברורה באופי של יוני ואורי. קצת מפתיע אותי שאת רואה את אורי כאחד שלא משתף. כי הוא הכי כזה, ומשתף בהכל, בלי מחסומים במיוחד את יוני. אבל יוני, זה סיפור אחד לגמרי, הוא זה שבאמת לא משתף. גם כשאורי משתף אותו בהכל. מבינה? מאוד מעניין אותי למה הרגשת שאורי סוחב הכל הכל לבד.
ואני אשתדל לא לעצבן, אמורים להבין בעז"ה בקרוב מה קורה עם יוני. אבל כנראה שזה יהיה עוד הרבה זמן בגלל החגים…
ג'מה, ג'מה קוראים לה??
ובכן, בנוגע לאופק ויוני. כל עוד את לא יודעת מה יוני מסתיר, איך את יכולה לדעת ששמשי לא ירצה להרשיע אותו? מי אמר לך ששמשי שייה תמימה? ואל תדאגי להכל יש תשובות.
נ.ב. מה הפיצוי שאת דורשת? שיהיה ישים, אה??
עד עכשיו אורי ידע שאם הוא יספר מה עובר עליו- הוא ימות. אורי עשה לי רושם של בחור חזק שלא נשבר בקלות מידי ואחד כזה שמכיר ביכולות שלו. עד עכשיו אורי היה חזק ולא סיפר כלום וסבל את הדברים הכי גרועים בשתיקה עד הפרק הקודם בו יוני אמר לו משפט חכם שהרגיע את אורי וגרם לו לספר לחוקר את מה שהוא רצה. אבל מבחור כזה שעבר את מה שעבר עד עכשיו לבד הייתי חושבת שאולי הוא באמת יגלה קצת ואז עוד קצת אבל לא הכל ומיד, מבינה?
אורי סוחב הכל לבד!!!! כשהוא הגיע מבית הקברות הוא לא גילה כלום ונפנף מעליו את יוני ויצא מהישבה בלי לספר בשביל מה הוא בעצם יצא. בחורים אחרים היו מספרים למישהו לאן הם הולכים למקרה שהם לא יצליחו לחזור… אני מנחשת מה קרה עם יוני ושמשי, אבל זמן לכתוב את זה- אין לי כרגע.
אוקי, ג'מה, אני אשתדל לזכור:)
ופיצוי הוא כמובן שתעלי פרק פעמיים בשבוע זה נראה לי ישים בהחלט.
הוא ידע שהוא ימות?! איפה זה כתוב?
אורי לא סיפר ליוני שהוא הולך להיות הקברות, כי בשבילו זה אישי מדי. מה גם שהוא סיפר לאריאל.
את צודקת בעניין שאורי מכיר את החוזקות והיכולות שלו. הוא לא ממהר לשתף, אבל הוא מכיר בטוב שבשיתוף.
מה גם, שתחשבי אחרי פציעה כזו, והפגישה עם חוסיין בבית הרפואה לא טבעי שמשהו בו התפרק?
הוא בסך הכל בחור, אל תשכחי את זה. הוא משחק את עצמו, כי זו הדרך שהוא מכיר שתעזור לו לשרוד (מאז החטיפה) אבל זה לא אומר שבפנים איו ילד שרק מחכה לרגע להתפרק, שיהיה לו מותר סוף סוף להתפרק…
דווקא מעניין אותי מה את חושבת על יוני ושמשי, אז כשיהיה זמן אני אשמח לשמוע.
ישים? בעיה, אני לא חושבת שמצד המערכת זה ישים…
כן, הוא ידע שהוא משחק בחיים או מוות.
ואם לא המוות שלו אז של שירה
ואם לא מוות פיזי אז התעללות או סחיטה לטווח ארוך. הרי חוסיין איים עליו!!
וכשהוא יצא מהישיבה ולקח טרמפ והרדים את השומר הוא ידע שהוא יוצא לכפר ערבי עויין בכלל ועויין את אורי בפרט במיוחד כשהוא יוצא בשביל לאיים על חמדן. הוא לא סיפר לאף אחד שהוא יוצא ולאן הוא יוצא. בחורים אחרים שלא עברו את מה שהוא עבר היו מספרים למישהו מחשש שהם לא יחזרו…
טוב זה הגיוני מה שאת אומרת שהוא כבר הגיע לקצה יכולת האי שיתוף שלו. ויוני הוא באמת אחד שכיף לשתף…
בקשר לשמשי ויוני, אני צכה לעבד קודם את המידע:)
אוף נו שיהיה ישים וזהוווו מה המערכת חושבת שאני יכולה לחכות?? זה יפה מידייייייייייייי
זה נכון, אורי הוא בחור של סיכונים ושל הליכה עד עד עד הקצה שלו.
אבל מצד שני רק המראה של (חיית) הפרא חוסיין גרם לו להתערער, נפשית. (ולמה? קשור לחטיפה שלו. אבל את זה תבינו בהמשך). ותודי, שפגישה עם בן אדם שלא הפסיק להתעלל בך, ולא משנה באיזו דרך, יכול לפרק גם גברים קשוחים. ואם מישהי ממש רוצה דוגמא קחו את אייל גלבוע הנערץ (שרובכן אוהבות). אז בטח שבשביל בחור…
ואוף, את נורא מסקרנת אותי עם שמשי ויוני.
יש לך בקשה אחרת? אני נדיבה 🙂
חמדן הזה, מהתחלה ידעתי שהוא כלב.
ג'מה המסכנה היא סך הכול שפחה, וגם יסמין, אבל כל אחת מהן ממלאת אצלו מקום אחר.. ככה אני רואה את זה.
אבל יאללה חמדן כסח אותה..
(חובבת של סצינות אלימות)
איזה כינוי, מסכן. למה זה מגיע לו?
את רואה מצוין, כמובן. ואל תדאגי יהיו גם כמה סצניות מהאמור לעייל, מוקדש לך?
ישש במבי. סומכת עלייך!
בהנאה?
יאו גם אני זה הכי עושה לי את זה בספרים
וואו לחכת שבועיים זה המון אבל היה שווה?
פרק מושלם ברמותתתת✨
חלי?אוהבת
הכי כייף לי לדעת שזה היה שווה.
ואין על חלי, מתכננת לה כמה דברים שלא הכי תהיו מרוצות, זרמו איתי?
ואווווו
הפרק הכי הכי נוגע שקראתי
במבי את משהו לא נורמלי
מ׳זה הכתיבה הזאת??!
מושלמת ???
תודה?
מפג, וואו תודה לך.
את מהממת, ממש ממש?
יכול להיות שג'מה גם יהודיההה?!?
ואז חמדן לקח אותה כי יש לה אופי שיסכים להכל ותעזור לו לשכנע את יסמין בבלבולי מוחו…. וג'מה בעצם תהיה הקורבן שחמדן יפול עליה על כל דבר ויתעלל בה
לא יודעת… אני משערת ככה
מחכה לפרק הבאאא
??
וואו, הרעיונות כאן יכולים לשבור שיא. מי מתנדבת להזמין את גינס??
זה רעיון, בהחלט רעיון. אבל אני אתן לך לגלות לבד. יאללה?
נגמרו לי התגובות כבר!! ( בכל זאת, 35 תגובותת.. )
ואאאוו!!! זה היה… היה… נדיר!!!
את משאירה אותיי במתחחחחח במביייי חח
מחכה לפרק הבאא, ינדירה אחת
אוהבתת?
35?
90!!!!!?
היא התכונה 35 שהיא הגיבה על כל פרק … ולכן נגמרו לה המילים…
אני מרגישה טיפשה שנפל לי האסימון רק אחרי שלוש דקות (באמת שלוש, לא במליצה)??
ללא, כל פרק תגובה אחת שלי.. אז זה יוצא רק התגובות שלי.. 35 😉
ענן מוזר (ומיוחד מאוד מאוד) אין עלייך פשוט?
אבל נראה לי שעד הפרק הבא… יקח קצת זמן. נופל על החגים?
במביי
שלמות של פרק!
אהבתי ברמות❤
תודה?
מסובך לי להעתיק את השם?
אבל שמחה מאוד שאהבת.
יואווווווו זה היה ארוך! גם הלחכות וגם הפרק(חייבת לציין)
אהבתי ממש ממש ממש (כמו תמיד) ואני ממש אוהבת את הקטע ששירה הולכת ללדתת יעאעאעאעאע… ועוד משהו.. ופה אני חוזרת-אם אני לא טועה- לפרק הקודם.
צ"ל: יש לי חשש שחמדן גם יהודי..
הוכחה: נתון-כי אבא של שירה כתב בצוואה ששירה צריכה להתחתן עם חמדן….וזה היה אחרי שהוא התגייר אז זה אומר שהוא לא ייתן לשירה להתחתן עם שיקצה גוי
ומכאן נובע: שיש כאן אישזהו סוד בנוגע למוצא של חמדן… מש"ל. פליייז תני לי רמז אם אני צודקת
(סמיילי מתחנן!) מעריצה שלך
לפחות גם הפרק, פיצוי 🙂
חחח בהצלחה לשירה שלנו… תאמיני לי.
במקום רמז, אני פשוט אגלה לך. לא, חמדן לא יהודי, שכחי מזה. סליחה אם הרסתי כמה חלומות (אימוגי צוחק).
ו-תודה, את מסמיקה אותי 3>
איכססססס
זבל שכמוהו יהיה יהודייי???
חמדן כל הקללות שבעולם עליךךך
חחח וואי וואי, חנה אל תגזימי. יחסית, הוא בחור נחמד, לא חושבת?
הי במבי, יש מצב שעבד עשה איזושהיא טובה לפאוד ובתמורה הוא ביקש את שירה לכלה? או התערבות ישנה של פאוד ועבד… או… הכי מתאים… עבד זייף את הצוואה… אחד מהם נכון?
אני לא אומרת נכון או לא, כמנהגי בקודש.
אבל אני מוכרחת לומר שאני מאוד אוהבת את כיווני החשיבה שלך.
בא לך לעשות איתי סיעור מוחות לספר חדש? 🙂
וואו במבי!!
את באמת טובה יותר מכל הסופרות שקראתי!
או-קי, זה מביך.
מאוד מביך, יש לציין.
אבל מחמאה גדולה, אז גם תודה גדולה לך קליק 3>
במבי איזה כשרון שזה? מעניין אותי, אם את מסכימה לגלות, בת כמה את?
היא בכיתה י"ב
17.5
חחח תודה סחלבית, וכמו שנקודה העלומה אמרה, (תתגלי לפני, בבקשה. אימוגי קורץ). כיתה יב, שבע עשרה וחצי.
זה מדהים מידי
וואו
אשכרה אני עם פה פתוח פה.
הקסמתני?
תודה חרמש הירח,
זאת מחמאה גדולה?
יואווו איך שכחתי שביום שני יוצא הסיפור המדהים הזה??
אהבתי. אהבתי. אהבתיי
את אלופה!!! אין אין דברים כאלההה
יום_שלישי.
*שלישי?
ושמחה מאוד שאהבת, תודה.
אווץ יסימין.
אני מתחילה לאהוב את ג'מה
איך שעולם התהפך לו, פנרס.
למה יש לי תחושה שהפרקים מתקצרים מפעם לפעם? זה באמת ככה או שאני פשוט קוראת יותר מידי בשקיקה..?
יש לי תחושה עמומה לגבי ג'מה שהיא… (אם צדקתי אז תביני לבד)
מעניין אותי מה קרה ואיך בחטיפה של אורי
וגם מה עם יוני, ומי זה למען ה' אופק..
לא זוכרת עם העליתי את הניחוש הזה כבר אבל אולי זה: א.ח?
במבייייי זה היה מושלםםםם ממש ממש..
אה ו..כמעט שכחתי, במבי את חייבת לנו פרק! בלי תירוצים?
למיטב הבנתי הקטנה הם דווקא מתארכים?
הבעיה שג'מה יכולה להיות הכל, אבל יכול להיות שהבנתי. אי אפשר לדעת…
על אורי יפורט בהמשך, אבל עוד יותר בשכתוב. ואופק, כבר כתבתי את זה נראה לי טוב בדרכו שלו. למרות שלא תמיד זה יראה…
ואני לא עונה לניחושים, אבל אולי, אין לדעת?
את זה שאני חייבת את מוזמנת לומר למערכת לא לי?
וואו
טוב אז פרק שעבר לא הגבתי לראשונה פשוט כי רק עכשיו קראתי אותו..
לא הייתי פה מלא זמן, אולי חודש.
והייתי חייבת להיכנס להשלים
מקווה שתראי את זה בכלל?
בכל מקרה, התפתחות מעניינת, מחכה להמשך!! ומהמם כמו תמיד כע? !!!
לא רואה איך זה נגמר?
וואו כמה ישן זה לשלוח תגובה. שנים לא הייתי פה
יהלומית 3>
איזה כייף שנכנסת להגיב, ובטח שאני רואה. עוקבת.
זה נגמר זה נגמר, עובדה שכבר יש פרק סיום, אה? 🙂 אל תדאגי.
מסתבר שגם הלב לא יכול להכיל רגשות מסוימים.
אשמה, היא אחד מהם.
אשמה, היא *אחת* מהם
איזה סוף….
אמאלהההההה בכיתי בקטע של חלי ומיכל… ממש. עם דמעות בעיניים.
יכול להיות שזאת השעה, אבל אין ספק שזה גם בגלל (או רק?) שאת אלופה…
הסוף קצת גרם לי לעקם פנים…
אבל זה לא בגללך. זה בעיקר בגלל שאני פשוט לא אוהבת את אופק. יש כל מיני סיבות…
ותזכירי לי יש לי הערונת על משהו בקטע של אורי…
אז זהו! קראתי את הפרק הזה… אני רצה לפרק הבא!!!
אה ואיך שכחתי…
החלק הראשון עם גמה הזאת ויסמין…. וואו אהבתי?.
והחלקים שאהבתי… יש טעם להעתיק??!
הפעם אני שואלת אבל לא מחכה לתשובה ועושה מה שאני רוצה… אבל לפרק הבא… אני אשמח לתשובה כנה…
#" "מה את אוהבת לאכול?"
יסמין תוקעת בה עיניים חשדניות. "שקשוקה".
"בסדר, שבי". "
#" "דבר ראשון אני כפופה לחמדן, אלייך רק במעגל השני. דבר שני, את רגישה מדי, תפסיקי לקחת קשה. זה המצב, תקבלי אותו בהבנה".
"את בסדר עם זה?"
"נהנית מכל רגע".
"אני לא אוהבת ציניות".
"תאלצי להתחיל להתמודד עם הצרה שנכנסה לך אל תוך הבית".
"את באמת צרה", יסמין מחמיצה מבט. "מה חמדן מצא בך?" "
#" היא מרימה אותה, מחבקת בחוזקה. "את ילדה גיבורה".
היא מתמכרת לידיים המחבקות שלה, מתחילה לבכות שוב. "שירה כבר הרבה זמן לא חיבקה אותי".
אולי היא כבר לא יודעת מה אומר המושג חיבוק, אולי איבדה אהבה. " ?
#" "אתה מחשיד אותי".
"למה?"
"איך אתה יודע מה אני מרגיש בלי שסיפרתי לך?"
"אנחנו חברים", הלב שלו מעלה קצב.
אורי מניח עליו עיניים חוקרות. "רק אדם שעבר משהו דומה בחיים שלו, יכול להבין את הקושי שלי. אתה לא רק הבנת אותו, אלא גם הזדהת. מאיפה?" "
#" אורי, אבל אתה לא מבין. לב סגור אי אפשר לפתוח בכוח.
רגש, זה שם המשחק "
אז זנו… חפרתי הפעם… וזה תכ כל הקטעים… היו עוד כמה?