תני לו ללכת.
מחזיקה אותו קרוב,
שלא יכנס לגוב
זיכרונות עולים באוב.
שריטות וצלקות,
שוב היא נזכרת.
המכות של הלילות,
והכמיהה לשקט.
הלקאה עצמית,
בחישה באותה תבנית
אין מסגרת.
תוכנית אלוקית,
אדמה סדוקה ופראית
משווה שנעלמת.
האשמה תמיד רובצת
הנשמה שלה בוערת,
מדורה אלמותית.
בסוף היא מכבסת,
יושבת ומוחקת
מילים בריבית.
הלב שלה חנוק,
צמא רק לחיבוק
כלאה אותו בתא.
רצתה רק לשמור,
שלא יפול בבור
נפלה אליו בעצמה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
אוף
זה שורף
ונוגע
עד כאב.
ויפה באותה מידה
וואו
?
אאוצ', לב.
אני לא יודעת מה להגיד אחרי השיר המהדהד הזה.
זה.
נגע.
בי.
וואו!
איזה שיר מדהים.
הכתיבה שלך יפה ועצובה כל כך.
אהבתי וכאבתי.
לב חופשי–
תני לי רגע לסדר את המילים.
ואוו.
מדהים מדהים.
אהבתי ברמות!
❤
אווץ
נפלה אליו בעצמה.- איזה אכזבה
שיר ממש ממש יפה
אאוצ'.
??
מזדהה.
שתי הפסקאות האחרונות, בעיקר.
לב חופשי- –
"רצתה רק לשמור,
שלא יפול בבור
נפלה אליו בעצמה."
בום.
והכותרת- –
לתת לו ללכת..?