מטקסט לווידוי על חטא
אני יושבת וכותבת
אפילו בראש שלי אני לא מתחננת
שומעת שירים ברקע
ופתאום מרגישה געגוע
כי ברקע פתאום מתנגן לו שיר
ששמעתי במקום הכי כביר
הייתי שם מלפני שנה
קפצתי כשנכנסתי
ובכיתי כשיצאתי
כי מי ששם לא היה
בחיים לא יבין מה באותו רגע ביפנים קרה
בטח אתם הולכות רחוק
לרבי חושבות שטסתי
אבל תחשבו רגע מחוץ לקופסה
מקום שבטח רובכם הייתם בו
מקום ששונים יוצאים ממנו
זה היה בגן ישראל
במקום הכי טוב שהייתי שם בחיים
המקום שבו העולם אוצר מלכת
ובאותו רגע שהשיר התחיל
הלב של נצבט וצמרמורת עברה בי
משהוא שלא יכול אדם אחד להכיל
אבל בואו נעזוב רגע את ליבי
ונעבור לנפשי
קצת קשה לי לדבר על זה
אבל זה לא יכול להישאר ככה
אני מביפנים פצועה
כאובה על מה שקרה
על כל מה שעשיתי רע
השבוע את הצעד הראשון לתשובה עשיתי
את כל הדרייב של מחקתי
אפילו את הבסדר ביותר לא השארתי
קשה לי לכתוב הידיים של רועדות
השכל שלי מתנגד נחרצות
אבל הידיים ממשיכות להקליד
ככה גם קורה לי בחיים
בלילות הלבנים
הנפש אומרת לי
תפסיקי
תעצרי
את תתחרטי
אבל היד ממשיכה
מקלידה
מהדפדפן הזה להבא
מהקישור ההוא ושוב לזה
מבחוץ, אני רגילה
אפשר להגיד אפילו אדישה
אבל בפנים אני כאובה
אני בוכה
יש לי פה הרבה טעיות בכתב
בגלל שהיד שלי רועדת מכאב
משהו שאף אחד עלי לא רואה ויודע
אולי משהו אחד משהו שמע
אבל זה רק חלק קטן ממה שבאמת קרה
לפעמים אני ממתוסכלת מעצם העובדה
שאני כזו חכמה יודעת איך לעקוף כל הגנה
גם הכי קשה
הכי חסומה
עם הסיסמה הכי הזויה
גם אם אני לא מוצאת את הסיסמה
לא קשה למצוא איזה מוצה
הסיסמה ממני לא מונעת
רק מעצימה את רצון הפריצה
ומעצמי אני מאוכזבת
כואבת
שאני לא חזקה מספיק- מתוסכלת
רוצה לחזור שנה אחורה
לאותה ילדה תמימה שהייתה
לא לדעת
לחזור להיות עיוורת
למרות שלפעמים אני זאותי שצוחקת
על הבנות שלא מבינות
שבאותה כיתה שלי אבל כל כך שונות
כל כך כיף להם שהם לא יודעות
אבל עד עכשיו זה מה שקרה
אולי צריך לפעמים גם להגיד תודה
יש כל כך הרבה על מה
אבל אני כל כך מסונוורת מהרע
שלחשוב על עצמי טוב זה כבר בדיחה
'אבל רגע' אני חושבת לעצמי
'מה קרה לך?! תתעוררי!
זה כל תכלית הרע
תקומי
אל תיפלי
תתמודדי
אל תברחי
תקשיבי
אל תתעלמי
תשמחי
אל תבכי'
'אבל זה בכלל מעשי?!'
קול אחר מתעורר בתוכי
'מה קרה? תנסי'
עונה הקול הראשי
'אבל מה עושים?'
אני מקשה וממשיכה
'איך מתחילים?
איך מהבור עולים?'
'תקומי ברבק'
'מה לקפוצ כמו מקק?! '
' לא
אם תקפצי בסוף תיפלי
תתחברי
לחבל תתקשרי
את עצמך תבטחי
אחר כך תתפסי
במקומות בולטים תחזיקי תעמדי
ואז מזה בסוף תצאי'
' ואווווו זה חתיכת מסע'
מתעורר בתוכי היצר הרע
'נו אז מה?!
זה לא כזה נורא
רק תיזהרי שאת כל העצים שתשתלי
גפרור אחד לא את הכל ימחק'
וזהו פה הדיון נגמר
מפה משתרר שקט כל אחד בעמדתו שותק –
אני מתהיה
מוחי מהבנה
והיצר הרע מחוסר ברירה
טוב אני מבטיחה לכם שזה היה צריך להיות שיר ספונטני
אבל מה לעשות שזה חלק ממני
מכל משפט אני הולכת לנהום
אני מרגישה הקלה
את האמת אין לי מושג מאיפה השיר הזה בא
מה קרה שהוא הפך מטקסט
לוידוי על החטא
אבל זה מה שממני יצאה
כנרה זה מתוכי זעק
והיה שם פקק
עד שבא הסודה והתנפצה
את הפקק פירקה
ולכל הצדדים התפוצצה
אז הפחתתי את הנזק
ולכל הצדדים נשפח רק חלק
כל השאר לפה התנקזו
יצאו ומתוכי פרצו
אבל רק ככה הסודה באמת אחר כך רגוע
כשהי יוצאת לאומה
ואני בתור סודה שהתפוצצה
כותבת פוסט בתמורה
מקווה שהגזים ירגעו
כי בינינו
זה רק בידי, בידינו
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
אמאלה מבטיחה שאני עם דמעות. מיכללל לא אני כתבתי את זה??? זה בדיוק הסיפור שלי. אלוקיםםם!!!!!
יואוווו, מיכל את ילדה מדהימה!!!!!! זהו אני בלי מילים יותר.
ואו כתיבה מהממת ומטורפת!!!
את פשוט כישרון אדיר!!!
אוףף למה אני מזדהה אבל זה מאחוריי והתהליך הזה כל כך שווה את זה למרות שהמידע השלילי אף פעם לא יוצא מהמח וזה הצביטה הכי גדולה שיש בנות שלא נפלו לזה תעריכווו
אמא זה נראה לי אני
אני עמוק בזה..?. ועם החסימה הכיייי טובה שיש
כל הזמן ידעתי שזה לא טוב, ואמרתי לעצמי ולחברות שלי שאני רוצה שזה יבוא ממני ומתהליך אמיתי ועמוק.
ערב אחד ראיתי אדם שאני מכירה מקרוב, הוא נשוי, חסידי, ואברך
אבבבבבל הוא רואה, לא גרועים כמוני אבל הוא די עסוק בזה.
תקראו לזה מתלהבן שמגלה עולם אבל זה היה ממש עצוב
ואז הבנתי שאני לאאאאאא רוצה להראות ככה בעוד חמש שנים
והבנתי שזה צריך לבוא עכשיו כי אם אני לא ישנה משהו עכשיו זה לא ישתנה. קלטתי שאם אני יחכה שזה יבוא ממני זה לא יבוא בחיים, כי תכלס זה ממש מענין אותי ובאיזה מקום אני ממש רוצה את זה.
אז קמתי בבת אחת ומחקתי את כל הדרייב והקישורים. תגידו זה קיצוני מידי, תגידו אני יחזור לזה מהר מאוד, אולי אבל אולי לא ואם אני לא עושה את זה בבום אני לא עושה אף פעם
במהלך הימים מחקתי עוד כמה שנשארו לי בצד ועכשיו אחרי שבוע פתאום אני צריכה להילחם על זה קשה, כי ערב ואני יושבת ליד המחשב ואני לא ירדם לפני ארבע בלילה כי אני ככה כבר מתחילת הקורונה, ואין לי כבר תאופוריה של המעשה הראשון אז- אתמול נפלתי ופתחתי עוד אחד שמצאתי במייל של אחותי, אבל היום- בזכותך מיכל קמתי חזרה ומחקתי תאחרון האחרון
אז- תודה רבה!!!
אוהבת אותך
וואו את גיבורה אמיתית.
את באמת רוצה להשתנות, ואת תצליחי.
בהצלחה נשמה?
ואוווו איזה כיף לשמוע את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לדעת שאני ששווה משהו למרות הכל ואולי אם אני עד עכשיו אולי רואה לפעמים אז עזרתי למשהי לצאת מזה
תודה שכתבת את זה פה עשית לי ממש טוב על הלב!
איזה כיף שיש לנו כוח כזה,
אנחנו אחיות אבל לא מכירות אחת תשניה
דרך הפוסטים אתם תומכות בי ואני בכם
איןןןןן על עם ישראל
אוהבת פה כל אחת
תקשיבי אני בוכה ממך! אמאלה מה עשית לי?!?
את גיבורה! גיבורה אמיתית! ואת לא יכולה אפילו לדמיין כמה נחת יש לקבה ממך ומבנות כמוך!?
דיי אני עם דמעות אין לי מושג למה
אין מילים
מיכל,
נגעת בי עמוק.
אני צכה לקרוא שוב את מה שכתבת.
תודה לך.
אמאלה.
מהממת
אין לי מילים
אולי קצת שונה, אבל ההרגשה מוכרת לי… לא רוצה לאבד את התמימות!
לאאאא
בא לי לחבק אותך עכשיו, ולעזור לך להפסיק.
לשכוח את כל הפרטים המיותרים שראית ולמדת, להפסיק להתרגש מהדברים האלה.
ואגב, זה מעולה ששירים חסידיים מרגשים אותך, זה אומר שלא התחספסת לגמרי…
בהצלחה נשמה, את יכולה??
לא חשבתי על זה ככה תודה שהערת את זה!!!
מיכלללל
אננייייי
בלייייייי
מיליםםםםםם
?????
יאווו את מהממת איזה יפהההה התחברתי מאודדד אין עליךךךך
ואוווווו איזה כיף לראות את התגובות של כולם!!!!!!!!!!
אני יגיד לכם את האמת אחרי השיר הזה קצת השתנתי אבל לא ממש, זה יצא ממני כזה בפוקס ואחר כך די המשכתי אבל כן הורדתי הילוך
ואתם עשיתם לי חשק להפסיק עם כל זה עודדד
ואני כלכך שמחה שהצלחתי ליגוע בהרבה ממכם
תודה על הפירגוןןןן!!!!!!!!!!!
יואו מיכל את אלופה ברמות!!!!!!
אני עוד לא שם…
אבל מקווה להגיע…
חח בהצלחה:)
ואווו מיכל!!!!
כבר כתבתי לך שאני מרגישה שאת הפוסטים שאת מעלה אני כותבת…
את פשוט מדהימהההה!! תעלי הרבה פליז?
אוהבת אותך!!?
בעזרת ה' תחפשי עוד יש לי איזה 8 …
חפשי מיכלP בחיפוש ותראי הרבה פוסטים שלי:)