ממש
אני חזקה כ"כ.
כ"כ חזקה, גיבורה. אני לביאה, אני לוחמת.
אני נפעמת מעצמי, מהכוחות שיש בי.
אני חזקה כ"כ.
כ"כ חזקה, גיבורה. אני לביאה, אני לוחמת.
אני נפעמת מעצמי, מהכוחות שיש בי.
אשכרה לחזור לאותם מחשבות דורסניות.
לחזור לאותו מקום של פעם, להרגיש רע , להרגיש נורא.
ולחשוב מחשבות אחרות.
אפילו שזה נראה סופני. חשוב לדעת ולהאמין שזה עלייה, שאין דבר כזה שזה ירידה, שזה יעבור,
היש משהו גדול מזה?
איך, איך יש לי כח.
בלי שאני מספרת, כי לא מספרים על כאלו דברים לחברות.
לספר לאמא, לספר למי שצריך, לבכות על זה, לבקש עזרה, להבין שזה זמני, שזה יעבור.
איזה מקום גבוהה. ואוו. זה מקום גבוהה כ"כ!
ושוב, רק לכתוב את זה החרדה מטפסת, רוצה לקחת אותי אליה, לבלוע אותי למוות, פשט.
ואני משתיקה, אני אומרת שלא, די.
והיא לא תמיד מקשיבה לי.
אבל זו הדרך לעליה.
ואין, אין לי מושג איך.
אבל הרבי אומר בסרטון אחד שלפעמים נראה לנו שהירידה היא ירידה, שאין בכלל שום עלייה, והקב"ה הוא זה שמביא את הירידה הזו. ולמה?
כדי שיהיה עלייה גדולה מעבר לגדר הרגיל, עליה גבוהה מאוד.
אז אני מאמינה בזה.
בכל מאודי. מקווה כאילו. להמשיך להאמין, להמשיך להחזיק.
הלוואי וזה כבר יהיה מאחורי, זה קשה בצורה לא רגילה, פשוט לא רגילה.
והלוואי, הלוואי שיהיה טוב, בבקשה, בבקשה שיהיה לי כוח להחזיק ולהמשיך.
אז אני מאמינה בזה.
בכל מאודי. מקווה כאילו. להמשיך להאמין, להמשיך להחזיק.
הלוואי וזה כבר יהיה מאחורי, זה קשה בצורה לא רגילה, פשוט לא רגילה.
והלוואי, הלוואי שיהיה טוב, בבקשה, בבקשה שיהיה לי כוח להחזיק ולהמשיך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
הערצה כפשוטו.
ואת יודעת ממה אני יותר מעריכה אותך??
שאת מודעת לזה.
מודעת לכוחות הגדולים האלה שיש בך, לדרך שאת עושה.
כי יש ביננו כל כך הרבה אנשים שעושים דברים כאלה גדולים בחיים שלהם ולא מעריכים את עצמם בשקל.
שימחת אותי.
באמת.
הי חברות.
כתבתי את הפוסט הזה לפני הרבה זמן.
ב"ה באמת הצלחתי להתגבר על זה וזה בא בתיאום מושלם בשבילי עכשיו.
אני במקום של נפילה גדולה, מסוג אחר.
הכל קורס לי עכשיו כמו דומינו, אחד נופל ועוד אחד ועוד אחד. אני מקווה מאוד שבקרוב הפוסט הזה יתאים לי גם למצב שלי של עכשיו, אמן!
אוי אוי זה הכי כאב. למה אנשים קמים ונופלים אחרי זה חזק יותר. למה??
אני מקווה שאת בסדר יחסית. אני פה בכל מקרה אם יעזור לך לומר.
שתדעי שאני מאמינה בך הכי בעולם וסומכת עליך..
את באמת גיבורה
ונגעת בי נוראות…
זה מסוג הפוסטים שאין לי מילים אליהם.
רק רוצה לחבק אותך… ממש ממש…
מקווה ללמוד ממך ❤
את גיבורהה
שולחת לך חיבוק ענקקק?
וואו.
את נשמעת בן אדם מיוחד, ברמות הזויות.
אוהבת!
נ.ב את חדשה באתר? או שזאת רק אני שלא מכירה?
אני גם יקווה בשבילך. כי את נורא צודקת. ואני ממש מעריכה אותך, על ההבנה הזאת.
למה זה מרגיש שאני כתבתי אתזה?
כי את כנראה גיבורה ממש, תגידי את זה לעצמך.
נדיר לפגוש אנשים מסוגך.
וזה מחמאה.
את גיבורה כפשוטו.
מאמינה בך.
נכון את לביאה ואת חזקה ואת גיבורה, שומעים ומרגישים מכל מילה ומילה.
אבל מי אמר שללביאות לא כואב? שהם לא נופלות?
לגבי הדומינו, את בטוח בנית דומינו פעם ובטוח התפרק לך יותר מפעם אחת..מה את עושה כשאחד נופל לך וגורר את השאר?
ברור, את מנסה לשמור על הקיים,על מה שעוד בנוי ואז. רק אז את בונה שוב את מה שהתפרק.
בהצלחה לביאה!
דאיי.
אין לי מילים ילדה.
את הכי גיבורה בעולם.
אהבתי את הפתיחות שלך, את מודעת לעצמך עד כאב.
תזכרי שזה עובר עוד מעט. שאת גיבורה.
מעריצה אותך אחות שלי.