נשבר לי הלב

היי יקרה, לא נעים בכלל מה שאת מתארת כאן... מתארת לעצמי את התחושות ואת הכיווץ בלב... אאוצ'. אבל ממש. לפני שאנסה לעשות קצת סדר בבלגן יחד אתך, חשוב לי לבדוק שאת אכן בטוחה שזו המציאות וזה אכן מה שקרה. אין לי מושג מהו הדבר הסודי שסיפרת לחברתך והאם היו מעורבים בו אנשים נוספים שדרכם המידע היה יכול לצאת החוצה. לפעמים אנחנו ממהרות לקפוץ למסקנות, בחלק מהמקרים אנחנו צודקות ובחלק... פחות. נסי רגע לחשוב על אופציות נוספות דרכן המידע היה יכול לעבור הלאה. אולי אפילו דיברתן על זה בסביבה לא מאוד אישית ואיכשהו הדברים נשמעו? סומכת עלייך שתדעי להתבונן בדברים. במידה ואין אופצי'ה נוספת, האם חשבת לשאול את החברה השלישית מהיכן המידע הגיע אליה? האם מדובר במישהי בוגרת שניתן לדבר אתה בגובה העיניים ולהסביר לה את המורכבות? במידה ולא... שכחי שהצעתי. ועכשיו נדבר קצת על מה שקורה אצלך. תחושת הבגידה. החשיפה. הכיווץ שאנחנו חשים ברגעים שמידע אישי שלנו עובר לאחרים... מסעיר כל כך. ובצדק. אנחנו אנשים פרטיים כל כך. במיוחד כשמדובר בעניינים הכי אישיים וסודיים שלנו. ובמיוחד מה שאת מספרת... שהחשד העיקרי שלך מתמקד באדם כה חשוב ויקר לך. חברתך הטובה. הכי טובה, להגדרתך. משהו באמון הפנימי נשבר. ולא, אני לא דרמתית (כהרגלי) אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש... את לא צריכה לשמוע ממני עד כמה הנושא מורכב. בטוחה שאת מבינה זאת לבד.

גיליתי שהחברה הכי טובה שלי סיפרה משו ממש סודי שסיפרתי לה לחברה שלישית.
הייתי בשוק. והכי הזוי שהיא טוענת שהיא לא סיפרה את זה. אני יודעת שהיא כן.
כי אף אחת לא ידעה על הבעיה הזאת חוץ ממנה. ואיך זה יכול להיות שפתאום החברה השלישית יודעת?
אני מזה פגועה. ולא מדברת איתה כבר שבוע. כל פעם שאני נזכרת בזה עולה לי דמעות….

היי יקרה,
לא נעים בכלל מה שאת מתארת כאן… מתארת לעצמי את התחושות ואת הכיווץ בלב…
אאוצ'. אבל ממש.
לפני שאנסה לעשות קצת סדר בבלגן יחד אתך, חשוב לי לבדוק שאת אכן בטוחה שזו המציאות וזה אכן מה שקרה. אין לי מושג מהו הדבר הסודי שסיפרת לחברתך והאם היו מעורבים בו אנשים נוספים שדרכם המידע היה יכול לצאת החוצה. לפעמים אנחנו ממהרות לקפוץ למסקנות, בחלק מהמקרים אנחנו צודקות ובחלק… פחות. נסי רגע לחשוב על אופציות נוספות דרכן המידע היה יכול לעבור הלאה. אולי אפילו דיברתן על זה בסביבה לא מאוד אישית ואיכשהו הדברים נשמעו? סומכת עלייך שתדעי להתבונן בדברים.
במידה ואין אופצי'ה נוספת, האם חשבת לשאול את החברה השלישית מהיכן המידע הגיע אליה? האם מדובר במישהי בוגרת שניתן לדבר אתה בגובה העיניים ולהסביר לה את המורכבות? במידה ולא… שכחי שהצעתי. ועכשיו נדבר קצת על מה שקורה אצלך.
תחושת הבגידה. החשיפה. הכיווץ שאנחנו חשים ברגעים שמידע אישי שלנו עובר לאחרים… מסעיר כל כך. ובצדק. אנחנו אנשים פרטיים כל כך. במיוחד כשמדובר בעניינים הכי אישיים וסודיים שלנו. ובמיוחד מה שאת מספרת… שהחשד העיקרי שלך מתמקד באדם כה חשוב ויקר לך. חברתך הטובה. הכי טובה, להגדרתך. משהו באמון הפנימי נשבר. ולא, אני לא דרמתית (כהרגלי) אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש…
את לא צריכה לשמוע ממני עד כמה הנושא מורכב. בטוחה שאת מבינה זאת לבד.

איך מתמודדים?
אינני מכירה את הנפשות הפועלות. את מידת האמון שיש לתת בהם. את החברוּת שלכן, סגנונה. אבל אם בחרת לספר לה דבר עדין ורגיש כ"כ, אני מבינה שאת נותנת בה אמון מלא, או לפחות נתת בעבר.
קשה למצוא חברה טובה. טובה באמת. כזו שתקבל אותנו איך שאנחנו ותשמש כתף כאשר אנחנו צריכות את התמיכה הנכונה. את האוזן הקשבת. את החיבוק. אני הייתי מאוד נזהרת בהסקת מסקנות, למרות הכאב והרגש שמציף (ובצדק). עם כל מה שאת מתארת ייתכן שהיא דוברת אמת ואת עלולה לאבד חברה אמתית וקרובה. נסי לחכות קצת ולראות איך העניינים מתפתחים. אל תמהרי לשרוף גשרים. סוג של כבדהו וחשדהו. מרחוק, לא לחדש את הקרבה עד שתדעי בצורה יותר ברורה מה קרה.
וכן, יכולה להיות גם האופציה הכואבת שחברתך באמת לא עמדה בניסיון ומסיבה כזו או אחרת (מוצדקת או לא), סיפרה את הסוד שסיפרת לה לחברה אחרת. ואף בחרה באופציה הפחות מוצלחת ושיקרה לך על כך. במקרה כזה, ברור לשתינו שחברה טובה, היא לא. ואין עניין לנסות להחזיר את החברות בצורה כזו או אחרת. אני לא מדברת על יצירת מתחים ומועקה בהתעלמות מכוונת. זה מרגיש קטנוני ולא מאוד בוגר. ממליצה לא להיכנס לפינה הזו.
קשה להתגבר על זה אבל אפשר להתעלות מעל זה. בדוק 😉
ולעתיד, הקרוב אני מקווה (עבורך) אני בטוחה שתצליחי גם למחול לה. אני יודעת. כשזה טרי, זה מרגיש על גבול הבלתי אפשרי. אבל מתישהו… לטובתך. לא כדאי לצבור כעסים על טעויות של אחרים.

בהצלחה!

איתך בדרך, שמחה

editor@shutafotbaderech.co.il

עוד בנושא
לא נמצאו המאמרים המבוקשים
פוסטים חדשים
אבדה תקוותנו
ילדה בת 8 עיניים גדולות ירוק חמוץ נמשים קטנים מתחת לעין וקמטים, הרבה קמטים כמ...

ציפור בלי כנף

מהיטבאל/ מ. קינן *הלוואי*
סדרת הספרים שהכי אהבתי היא 'ממלכה במבחן' של מיה קינן. הכתיבה, העלילה, הגיבורי...

קוקטייל אביבי

צבועה בלילה
ובלילה אולי בידיים שרוטות מאכזבה אוריד מסיכה אולי לא אולי היא לא תירד דמעות ל...

חביתה מקושקשת

חיים את הזמן /מצורע
הפרשה שלנו עוסקת בדיני נגע הצרעת ומפרטת אותם. אחת ההלכות היא שאם אדם נטמא בצר...

דרשנית בהתהוות

אש האהבה
אבא אתה לא צריך אותי. אבא אני צריכה אותך! אבא לא צריך אותי, אותי כן. אבל לא ת...

דומיה נפשי

תותים זה טעים
חברות תקשיבו אני לבד. אבל כ"כ מוקפת.. בה בזמן האחרון התחלתי להעריך את עצ...

מאמית אחת

י״א ניסן רעיון כללי
פורסם לראשונה: ח׳ בניסן תשפ״ב רבי-קשר-אני? הבדל בין חסיד לרבי היא אינסופית א...

מפג

אוהבת את עצמך באמת ורוצה לעזור? כנסי😉
אוף. תקשיבו. יש לי קטע מעצבן שכשאני כועסת וקצת עולים לי הפיוזים(אני גי'נג'ית....

אחת. שנמאסה. על עצמה. איך שהיא.

3 תגובות

  1. אני אומרת את זה כאן כי אפחת לא מכירה אותי 😉

    סיפרתי לחברה טובה משהו על מחלה מסוימת שיש לי, בכיתי לה שעותת, היא הייתה החברה הכי טובה שלי!!!
    כמה ימים אח"כ גיליתי שזה פשוט התפרסם! מלא ידעו מזה!
    זה היה חוץ מהבושה מכולן וזה הרגשה כזאת נוראית!!!
    שחברה שלך, שהייתה החברה הכי טובה שלך, ובכית לה (וזה כשלעצמו קצת בושה)

    אפשר טיפ? 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות