היי, אני רוצה לשתף אתכן במשהו בעינייני חברות שלי! יש לי הרבה חברות אפשר לומר, אבל אף אחת מהן לא באמת חברה שלי! אני אתן לכן דוגמא, לפני כמה זמן (לא אדייק) היה לי יומולדת, ויש אצלינו- החברות, מנהג שעושים יומולדת הפתעה לכל חברה.. אז ככה באמת היה, בחשוון עשינו יומולדת לחברה, בכסליו עשינו יומולדת לחברה וכן הלאה, אבל פתאום כשהגיע התור לעשות לי, אף אחת לא היתה שם! הייתי פגועה מאוד, דיברתי איתן והם אמרו ש….לא היה להi תשובה כל כך ברורה, אני רק אמרתי להן: לא ממש חשוב לי היומולדת הזה, רק עצוב לי שאני תמיד השקעתי בשביל היומולדת שלכן ובסוף אתן לא עושות לי? זה סתם לא עושה לי חשק לפעמים הבאות! גם על זה לא היה תשובה ברורה אבל אני החלטתי לזרום עם זה אבל עדיין אני תוהה, אז מי באמת חברה טובה שלי? אשמח למענה ועצה!
היי יקרה!
כשאני קוראת את השאלה שלך, הכאב שטמון בה, כואב גם לי. נשמע שאת גם מרגישה פגועה מההתנהגות של אותן בנות כלפייך, וזה בטח לא קל לשאת את התחושה הזו.
העולם החברתי הוא עולם כל כך מורכב ומאוד לא ברור, וכמעט לא ניתן להימנע מ"מכות" קטנות וגדולות. ותמיד הן כואבות, כי לא מתרגלים אליהן. גם לא צריך להתרגל אליהן – מי שהתרגל, אולי פשוט התייאש מלנסות לקבל טוב מהחברה.
ולך זה כואב, את לא רוצה להיפגע או להרגיש שאין לך חברות אמת. כאלו שירצו לתת לך לפחות כמו שאת נתת להן, לא מתוך חוסר נעימות, אלא מתוך אכפתיות ותשומת לב.
לכן, תדעי שעד כמה שזה לא נעים, זה נורמלי להיפגע. החברות שלך לא נהגו כמו שציפית מהן כחברות.
אמנם, יכול להיות שהן כן מרגישות חברות שלך, וסיבות כאלו ואחרות גרמו להן לפספס את יום ההולדת שלך ולהרגיש מאוד לא נעים אחר כך לומר את זה בכנות. זה תמיד טוב לברר ולדבר על מה שכואב ולא לנעול בתוך הלב, למרות שזה נראה כמו מעשה מבייש ולא נעים ולכן רובנו פשוט מכניסים עמוק בפנים וממשיכים הלאה בלי להתייחס. אבל את פעלת כך וגרמת לי להעריך כל כך את הכנות והאומץ שהיו בך לבוא ולשאול ולשתף את אותן חברות בתחושות שלך, זה לא מובן מאליו ולא לכל אחת יש את הכח לעשות את זה, אז קחי אותו – כי הוא שלך!
חברות אמיתית – מנוע חזק
אם אני מבינה נכון את השאלה שלך – אני רואה בה את הרצון לברר ולדעת מהי האמת ואיפה בדיוק נמצאת נקודת החברות שלך מול אותן בנות שנחשבות לחברותייך הטובות אבל למעשה בתוכך את מחזיקה תחושה אחרת ומנסה לבדוק איפה הדברים עומדים. קודם כל שולחת לך הרבה כח. לא פשוט להחזיק מקום כזה ולפעמים מלוות התהיות האלה גם בתחושות של אכזבה או תסכול או פשוט עצב…
השאלה שלך לא פשוטה ומעלה נושא שבכלל חשוב לברר ולהבין – "חברות".
האמת שגם התשובה לא פשוטה כל כך, ובכל זאת אנסה לעשות קצת סדר בדברים בתקווה שכיוונתי בתשובה לשאלתך.
כשמתבוננים על חברות אפשר להבחין בשני רבדים: חיצוני ופנימי.
הרובד החיצוני אלו ההתנהגויות, הדיבורים, והמעשים החבריי'ם בפועל.
הרובד הפנימי זוהי המשמעות העמוקה, שם נמצא המנוע למעשים. שם המחשבות והרגשות שגורמים לנו להתחבר למישהו אחר, לרצות לתת לו – ולא פחות חשוב – גם לקבל ממנו.
כשאני מתלבטת האם אני חברה אמיתית – כדאי לשאול את עצמנו האם הפעולות שאני עושה מונעות מהרובד הפנימי שקיים בנו, או שמא אלו מעשים שנעשים בעיקר ברובד החיצוני, ובלי הרבה חיבור לרגשות ומחשבות חיוביים ואמיתיים. מנוע חזק הוא מנוע שהרצון מוליד מחויבות להתייחס יפה לחברה ולדאוג לה. כשעושים רק כי חייבים ("לא נעים לא לעזור", "שלא תעלב", "כדי שיתיחסו אלי"…) – זהו מנוע חלש שכדאי לתקן מהר שמא יפגע במישהו חס וחלילה.
אני שייכת לכאן?
אשתף אותך בכמה מחשבות שעלו לי, אולי זה יוכל לעזור לך:
עולם חברתי בנוי מחברויות בודדות וגם מקבוצות חברתיות מסויימות שמורכבות מכמה בנות יחד.
אם נערוך השוואה נראה שכשמדובר בחברה אחת קל יותר לאמוד את רמת הקשר והרצון בקשר של שני הצדדים. לעומת זאת הדינמיקה הקבוצתית יכולה לפעמים להיות מורכבת ומבלבלת, ועלולה ליצור אשליה.
אני מתכוונת לזה שלעיתים אפשר לחוש חלק אמיתי מקבוצה כשבעצם זה לא לגמרי ככה. כי כמו שקל יותר להצטרף לקבוצה ולשבת איתה בהפסקה מליזום שיח עם בת אחת, כך קל להעלם בתוך קבוצה ולחשוב שאת חלק ממנה בשעה שלא דיברת כמעט. ולעומת זאת, בשיחה עם חברה אחת זה כמעט לא יכול לקרות.
שמרתן לי מקום?
להיותך חלק מקבוצה של חברות בהחלט יכולות להיות גם יתרונות –מגוון הסגנונות מאפשר להנות מכולם, כשחברה אחת עסוקה יש עוד חברה לפנות אליה. כל זה כאשר הקשר חזק ויש בו אמון. אך כשהמצב אינו אופטימי כל כך, החברות כחלק מקבוצה עשויה ליצור מצבים לא נעימים ולפעמים אפילו יכולה לפגוע ולהעמיד אותנו במקום של חולשה וחוסר וודאות.
במקרה שלך – בו את חוששת שהקשר לא כל כך חזק כמו שקיווית, ואמון מלא בטח אין לך לגביו, אולי כדאי לבחון את מה שקרה במבט מלמעלה. לנסות לעצור רגע ולשאול את עצמנו האם המקום שפירשנו ששייך לנו ביחס לקבוצה הוא אמיתי או שהמציאות הטעתה אותנו והמצב לא כמו שחשבנו.
וכאן יש מקום להסתכל משני הכיוונים:
*איך אני מרגישה ביחס לקבוצה: האם אני יכולה להביע את דעתי בחופשיות? עד כמה היא תתקבל? האם אני מרגישה מוערכת וכמה? האם אני מרגישה בנח לתפוס את המרכז לעיתים?
* איך אני מרגישה ביחס לכל חברה מתוך הקבוצה: האם אני יכולה לשוחח בחופשיות? האם אני יכולה לסמוך עליה שתהיה איתי בטוב ובפחות טוב? האם היא משתפת גם אותי בחוויותיה ומרגישה בנח?
בדיקת דופק עצמית
כדי לבחון את היחסים והקשרים החברתיים ומה את מרגישה באמת לגביהם רציתי לפרוש בפנייך מוסדר ובפירוט יותר כמה אפשרויות איך ניתן למשש ולבדוק עד כמה חברה היא 'אמיתית' עבורך, באופן העמוק יותר.
(אני כותבת בלשון יחיד, כמובן שאפשר לבדוק את זה עם כל חברה…) :
* עד כמה היא שם בשבילך ברגעים בהם את זקוקה לה? האם את חשה ביטחון שהיא תמיד תהיה שם בשבילך?
* עד כמה את יכולה לשתף אותה בתחושות הפנימיות שלך, הטובות והפחות טובות? האם את מרגישה שהיא תוכל להיות קשובה ומתעניינת במה שאת חווה?
* כמה נח את מרגישה בחברתה, בצורה שמאפשרת לך להתנהג לידה בטבעיות ולהתבטא בחופשיות?
* האם היא תהיה מוכנה לקבל אותך כמו שאת, עם המעלות שיש בך וגם עם נקודות החולשה? (לכולנו יש כאלה…)
* האם הקשר שלכן הוא הדדי, כוונתי ששתיכן שותפות לקשר, לדיבור, להקשבה אחת לשניה,? לא תמיד זה חייב להתבטא במעשים, לדוגמא אם את עושה משהו עבורה זה לאו דווקא מחייב שהיא תעשה בדיוק את אותו הדבר. הדדיות בקשר היא דבר רחב ומתחיל בעיקר מהתחושה / הרגשה ששתיכן נמצאות בחברות הזו האחת כלפי השניה, האם התחושה הזו קיימת?
אלו הנקודות שעלו לי, כמובן שמכאן את יכולה לפתח את זה לעוד הרבה שאלות נוספות שיתאימו לך…
אנשים שונים – חברות שונה
למה בעצם יכולה להועיל הבדיקה הזו? מה יכולות לתרום השאלות האלה לנו?
מסיבה פשוטה – אנחנו אנשים שונים, וכל אחד מתייחס לחברות אחרת, ומרגיש בנח עם אנשים אחרים. אז אולי לנו – בתור מי שאנחנו – לא תמיד נכון להשתייך לקבוצה שלא מספיק יודעת להעריך ולהעצים את מי שאנחנו. יכול להיות שתגלי שאת כן שמחה במקום שלך בקבוצה, אבל אולי לא, או אולי לא כרגע.
נראה לי שיש כמה דברים שבהן נבחנת חברה אמיתית. ואצל כל אחת ואחת זה משתנה, יש בנות שעבורן חברה אמיתית היא אחת שכיף איתה, אפשר לדבר איתה ומענין בחברתה וזהו, זה מספיק להן ויש אחרות שמצפות מהחברות למשהו עמוק יותר, משותף יותר, כזה שנוגע יותר בנפש.
אין טוב יותר או פחות בסוגי החברות האלה, פשוט כל אחת ומה שמתאים לה.
השאלות והתשובות שתתני לעצמך עשויות לעזור לך להבין מה לא מרגיש לך בנח, מה כן עושה לך טוב ולפי זה תוכלי לקבל החלטות – האם לשנות, אם כן את מה ואיך במטרה שתרגישי שאת במקום הנכון ועם האנשים שנכונים לך וגורמים לך להרגיש רצויה ואהובה.
רק לצמוח
אנחנו לא אוהבים לעבור חוויה פוגעת וכואבת, אבל כאשר כבר קרה לך, ובחרת לעצור שניה ולהתבונן בחוויה האישית שלך – אולי יש איזושהי נקודה קטנה של טוב במה שקרה, כי זה עורר בך את הרצון להבין את משמעות הקשר שלכן, לשאול שאלות ולחפש תשובות… וממקום של התבוננות אישית בך ובסביבה שלך – יש פתח לשיפור ולהזדמנויות חדשות.
את יודעת, בכל מיני שלבים בחיים אנחנו נפגשים עם הפער הזה שבין המציאות הגלויה לבין האמת שמסתתרת תחתיה והמקום שלנו הוא לנסות לזהות את הנקודה האמיתית, זו העבודה שלנו וזה לא תמיד קל… אבל הדרך והמאמץ משתלמים כשאנחנו מצליחים להגיע למקום ברור יותר, שליו יותר.
עד כאן כתבתי את הדברים שנראו לי מזווית עיני. לפעמים אנחנו לא תופסים את התמונה נכון או כי לא נחשפנו לכל חלקיה או כי אנחנו בני אדם וכל אחד רואה את הדברים אחרת. אז מקווה שלפחות חלק מהדברים יהיו רלוונטיים לגבייך, ואם לא, את לא חייבת לקחת. כמובן את מוזמנת לשאול שוב ולחדד את השאלה אם תרצי ואשתדל להבין ולנסות לענות.
בכל אופן, מקווה מאחלת ומייחלת בשבילך שתצליחי בדרכך, שתגיעי בעז"ה להקלה, בטוחה שהקב"ה יוביל אותך בדרך שלך בצורה הכי טובה שיכולה להיות, תבטחי בו שהוא נתן לך כוחות – תאמיני שאת יכולה.
שולחת לך המון כוחות.
באהבה רבה,
איתך בדרך, מושקא
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
השאלה ממש נגעה לי… (זה מה שקורה לי גם)
יש לי חברה בכיתה שלפי השאלות שהיו כאן הבנתי שהיא לא חברה נאמנה וטובה….
הבעיה היא שאני מאוווד רוצה בקרבתה – ליהיות חברה טובה שלה… (אני מרגישה שהיא לא רוצה אותי כל כך…)
ואני לא יודעת מה לעשות:(
אם זה עדיין רלוונטי…
תחפשי בנות אחרות שנראות לך נחמדות
אני יודעת שזה קשה אבל אם לא תמצאי נסי אותה שוב..
היה לי בערך אותו סיפור עד שהחברה האת נהיתה חברה אבל כשגיליתי מי היא באמת התחרטתי ואני לא יודת מה לעשות כי מיצד אחד היא אחת החברות היחידות שלי ושיתפתי אותה הרבה (אני יודעת שזהסוף ט'..) והיא פופולארית וגורמת לי להיות קצת בחברה (אני ילדה שקטה וביישנית) אבל עכשיו יש בנות שמתוסבכות עליה ומנסות לקחת אותה ממני שמצד אחד זה לא איכפת לי כי ממילא אני רוצה לסיים את החברות הזאתי בקטע שלא יצאו נפגעים…אבל מצד שני אני שוב אהיה בודדה כמו ביסודי ואהיה מחוץ לעניינים וכו'
אם יש לכן רעיון אשמח
*לא שמתי לב שזה כתגובה…שיהיה..
גם לי המצב כזה, אני מרגישה שאני בחברה אבל רק בלי חברות כאילו אין לי את החברות שיבואו ללמוד איתי למבחן או סתם לשוחח ובאמת הייתי עד שנה שעברה בתוך חבורה שבאמת חגגנו לכל אחת יומולדת חוץ מלי כמובן אבל חשבתי שכנראה שבגלל שנולדתי בחנוכה אז אי אפשר לעשות לי הפתעה למרות שזה ממש איכזב אותי מחדש וגם שנה שעבר היינו עושות מסיבות בריכה וכו אבל בגלל שהשנה נהייתי יותר חסידית אז הן לא ראו לנכון להזמין אותי ואפילו דיברו על זה ליידי כאילו אני אוויר אפילו שהן לא הזמינו אותי וזה ממש כואב אחותי אני מזדהה איתך