אין לי חברות…. מה עושים? הגעתי למקום חדש! אמרו לי תמיד זאת ההתחלה.. אבל זה נראה מוזר. כולם כבר התחברו ואמרו לי שגם לכל אחת זה לוקח לה איך שהיא מתרגלת, כל אחד משהו אחר.
היי יקרה!
קראתי את השאלה שלך וקודם כל רציתי לומר לך שדרך השאלה מרגישה את הקושי.. ושבטח לא קל לך עכשיו. שמחה מאוד שאת שואלת ולא שומרת בבטן.
אז… לפני שאנסה לתת לך כמה עצות, אני רוצה דווקא לכתוב לך את הנקודות ששמתי לב אליהן בשאלה שלך…
השאלה שלך עוברת מיד למעשה – מה עושים? יכולתי להרגיש שאת כבר נמצאת במקום של המעשה, לראות ולנסות לפתור את זה, ולא לשקוע בתוך הקושי. זה מדהים בעיני ואני חושבת שכבר מזה לבד את יכולה לשאוב כח.
מעבר לזה נראה שאת מודעת לכך שזה דבר שקורה לעוד אנשים שנמצאים בתוך סיטואציה של התחלה חדשה וזו ידיעה שבעצם יכולה לפעמים להכניס אותנו לפרופורציה, לדעת שזה טבעי ולא להרגיש שזה קורה רק לנו.
בנוסף נראה שלמרות התחושה שלך שכולן מסביב כן התחברו, את יודעת לומר לעצמך שכל אחת שונה מהשנייה ולכל אחת יש קצב משלה. אני רוצה לומר לך שלפעמים חברויות שקורות מהר לא תמיד נשארות לאורך זמן בעוד שהתחברות איטית יותר יכולה דווקא להחזיק לטווח ארוך. בכלל באופן כללי תמיד כדאי להביט על מי שנמוך ממנו ולא סתם אומרים את זה. כי זו דרך חיים. להסתכל על מי שפחות טוב לו ולחוש שהמקום שלנו עדיין לא הכי גרוע שיכול להיות, לחשוב מחשבות שירימו אותנו ולא ההיפך.
את יודעת, לפעמים כשאנחנו שואלים שאלות, התשובה נמצאת לנו כבר עמוק בפנים וצריך רק להביט פנימה ולחוש אותה, אז מקווה שההסתכלות שלי על השאלה שלך תוכל לתת לך מבט אל תוכך.
דרכים לשיפור המצב
השאלה שלך גרמה לי לחשוב באמת באיזה צעדים מעשיים אפשר לבחור כדי לשפר את המצב, מקווה שתוכלי לקחת לעצמך אחד מהרעיונות או אולי יותר…
# לפעמים התחושה שלנו היא שאנחנו בלתי נראים. ואז הפתרון הוא פשוט להראות את עצמנו. חשבתי על אמירת 'בוקר טוב' כשאת נכנסת לכיתה. זו פעולה כל כך פשוטה אבל היא בעצם יוצרת נוכחות בכיתה ואוטומטית שמים לב שהגעת ולאט לאט יכולים להיווצר מזה קשרים. בפרקי אבות מוזכר העניין של הקדמת שלום לכל אדם וזה לא סתם, כי התורה שלנו היא תורת חיים, היא סוללת לנו את הדרך לחיות חיים טובים יותר, גם במובן הכי פשוט ובסיסי, כמו לומר שלום, וזו התחלה בסיסית של תקשורת עם החברה שממנה יכולים לצמוח ולהתפתח קשרים חדשים.
# דבר נוסף שאת יכולה לנסות הוא להתבונן ולשים לב האם יש סיטואציה שבה את יכולה לתרום מעצמך לסביבה. אפילו בדברים הכי פשוטים כמו עזרה למורה בהבאת טוש לוח מהמזכירות או תלמידה מהכיתה שצריכה לצלם דף שחסר לה… כי החיים שלנו הם רצף של אירועים קטנים שמתחברים יחד לדבר שלם ושוב, זו יכולה להיות נקודת התחלה להתפתחות של קשר עם הסביבה ונוכחות בכיתה.
# את יכולה להסתכל סביב, להתבונן ולנסות לזהות עם מי את חושבת שהיית רוצה להתחבר. אבל ממקום פנימי. לאו דווקא עם מישהי שהיא נחשבת יותר או בולטת יותר בחברה, (למרות שייתכן שזו בדיוק החברה איתה היית רוצה להתחבר) ולחשוב באיזו סיטואציה את חושבת שיכולה להיות לך אפשרות ליצור איתה איזשהו קשר. אולי דרך עבודה משותפת בכיתה, או שזו יכולה להיות אפילו פניה יזומה, גם אם את לא באמת צריכה משהו, בכל זאת לבוא ולבקש, אפילו סתם לשאול אם יש לה עט מיותר, פעולה כזו יכולה ליצור התחלה ואפילו גם המשך של קשר. כמובן שתמיד צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שניתקל בתגובה קרירה, או בחוסר שימת לב של אותה ילדה – דבר שלפעמים יכול לפגוע ולהוריד לנו את הביטחון, לכן כדאי לחשוב על האפשרות הזו כבר מהתחלה ולבוא עם כח. אמירה של – אני מנסה ומה שיהיה – יהיה לטובה. ואם לא יתפתח מזה שום דבר אז זה דבר טוב גם אם כרגע זה לא נראה.
# התייעצות עם המורה – אם יש לך מחנכת שנעים לשוחח איתה ונראה לך שהיא אחת שתוכל לעזור לך, לפעמים עצם הדיבור והשיתוף יכול לעזור ומעבר לכך את גם מרוויחה את ההרגשה שהיא נמצאת בשטח רוב הזמן ויודעת על ההתמודדות שלך וזה דבר שיכול ליצור הרגשה שעוד מישהו שותף לקושי שלך.
בנוסף, אם את מתחברת לכל מיני משימות כיתתיות את יכולה לשאול את המורה האם יש לה רעיון לעשיה שדרכה ניתן להתחבר לשאר הבנות. אפילו דבר פשוט כמו קישוט כיתה יכול להיות בסיס להתחלה של קשר עם חברות הכיתה.
ועם המבט קדימה
את יכולה לעצור, להתנתק לרגע מהקושי העכשווי ולחשוב מה יהיה עוד חצי שנה או אפילו יותר… להפעיל את הדמיון ואת כח המחשבה בשאלה איך ייראו הדברים בעתיד ולהתמקד בדברים חיוביים, שיפור של המצב, שינוי לטובה, לכך שתרגישי טוב יותר משאת מרגישה עכשיו.
במה זה יכול לעזור?
בכך שתוכלי להרגיש שזהו קושי עכשווי והוא יעבור. ולשאוב כח מזה שאת יודעת ומאמינה שיהיה טוב יותר. ותמיד תקחי איתך צידה לדרך את דרך החיים של "תחשוב טוב יהיה טוב', כי זו לא רק סיסמא. זו אמת לאמיתה. וזה דבר שמשפיע ועובד בצורה הכי מפליאה שקיימת…
שולחת לך כוחות.
מאמינה ויודעת שאת יכולה לאתגר הזה.
תזכרי ותאמיני שאת יכולה.
כי את יכולה להכל.
בהרבה אהבה
איתך בדרך, מושקא
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
קודם כל תודה, ודבר שני, לי ספציפית אין חברות כי חסר לי הרבה ביטחון עצמי למרות שני יודעת שאני ילדה מאות חברותית, מה אני יכולה לעשות????