אמאלה אני כל כך מפחדת!!
אני פשוט הבנתי שאני מתוסבכת על המשפיעה שלי! כשאני שולחת לה איזושהי שאלה אז אני פשוט לא רגועה עד שהיא שולחת לי תשןבה, וכשהיא שולחת לי הודעה קולית אז אני שומעת אותה אלףף פעמים ביום..
ובכלל כל היום חושבת אליה, ליפני השיינה, ובוכה בלילות שאני לא כמוהה..
נשמע מלחיץ? כי זה באמת מממש ממש מלחיץ!!
ואני אפילו לא יודעת אם זה קשר לא בריא, כי היא משפיעה ממש מותק ועוזרת לי המון, אבל אני פשוט חולה עליה ברמה אחרת!!
אז פלייז תענו לי מה עושיים??
כי לעזוב אותה- אין מצב בחיים!!!!!
אבל אני ממש חייבת לצאת מהתסבוך הזה כי אני משתגעת ובוכה מלא בגלל זה… ואני גם ניכנסת לדיכאון כי אני מקנאה בה גם, ועצובה ממש ממש.. ואני חסרת עונים לגמריי!!
אז פליז תענו ברצינות!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
היי היי מה קורה?
את יודעת מה עלה לי כשקראתי את השאלה שלך? שוואו, כמה את נלחמת מול עצמך.. תראי, את מרגישה רגשות כלפיי המשפיעה שלך ואז את מרגישה שזה אסור, ואז במקום רגשות אהבה מגיעות להם רגשות קינאה ואז זה גם שורט אותך ואז את אומרת מה אפשר כבר לעשות אני משתגעת אני בוכה מה זה הרגשות האלו, שיעופו להם, מה עושים. מתוקה, זה בסדר שאת שם, את מתוסבכת עלייה כנראה, בסדר, לא סוף העולם, זה עובר. מה בך ככ מתנגד לקבל את זה שזה הרגשות שיש לך כלפיה?
אהבתי את התגובה שלך שטערני (וגם בחיים האמיתיים שלי יש לי שם כמו שלך)
איזה כיף לי
כיף?
כיף?
חני העורכת ענתה לי פעם תשובה יפה מאוד והסכימה שאפרסם, עשיתי את זה פעם, לא מוצאת את הקישור אז מעתיקה:
קודם כל המושג "תסבוך" הוא מושג לא ברור ולא מוסבר. רובינו משתמשות בו בלי להבין מה זה אומר והאם זו באמת בעיה.
אני מניחה שכוונתך שיש מישהי שאת חושבת עליה הרבה, נלחצת מהנוכחות שלה, חשוב לך לעשות עליה רושם טוב וכד'.
מצורת השאלה שלך אני מבינה שאת לא מרוצה מהמצב הזה. זה חונק אותך ואת מנסה להשתחרר מההרגשה הכפויה של המחשבות סביבה.
האם אני נורמלית?
כן. את נורמלית. מאוד.
לדעתי אין כמעט בנות שלא קורה להן תקופה שמישהי נכנסת להן למחשבות ולבב ותופסת שם מקום רחב. זה כל כך אופייני לגיל ההתבגרות, זה קרה גם לי ואני ממש מבינה וזוכרת את התחושה ואת הנסיונות שלי להתמודד איתה.
רוצה להציע לך עוד טיפ קטן: לשחרר.
זאת אומרת לא להילחץ מהעובדה שהיא "מסתובבת" במוחך. קבלי את זה בלי להילחם. ורק תאמרי לעצמך שוב ושוב "זה יעבור, זה קורה לכולן, לא צריך להיבהל, זה יעבור לבד מתישהו".
מנסיוני, זה עובד. לפעמים זה עובד טוב יותר מאשר להילחם עם המחשבות הללו.
בהצלחה:)
יואו. זה כל כך אני.
לא על משפיעה אלא על חברה.
משפיעה זה יותר מסובך כי את אמורה גם להיות מושפעת ממנה, וכן להעריך אותה וטיפטיפה להעריץ. בגבול הנכון.
את כנראה עברת את הגבול הזה.
אבל דבר ראשון את צריכה להבין את הרגשות שלך. את מתכחשת אליהם מאוד מאוד חזק, וזה רק גורם לך לרגשות יותר שליליים שלך כלפי עצמך. נכון?!
את צריכה להבין שזה רגשות שיכולים פתאום לעלות, מהרבה סיבות.
את צריכה להסביר לעצמך שזה נורמלי ומותר לך לאהוב אותה!!!!!
אחרי השלב הזה, זה לאט לאט יירגע התסבוך הזה
מבטיחה!!!!!!!! מנסיון!!!!!!!!!!
את צריכה רק סבלנות ואמון בעצמך!!!!!!!!
קבלי חיבוק, אמיצה אחת!!!!!!!!!!
?
כל פעם שהיא עולה לך, תדחי את המחשבה הזו.
ככה, בשתי ידיים.
תקחי את המחשבה ותדחפי אותה החוצה, ותביאי מחשבה אחרת במקום.
תביאי את, אל תחכי שמחשבה אחרת תקפוץ לך, כי את יודעת על מה זה יהיה..
ותעסיקי את עצמך, תעשי דברים אחרים שיסיחו לך את הדעת, שיתפסו לך מקום
דברים שאת אוהבת לעשות, או אולי לארגן דברים שיתפסו לך זמן.
ומצטרפת לתגובה של שטערני למעלה, תנשמי. החיים טובים, וגם זה לטובה, הכל בסדר.
חדשה? האע?
טרי ממש
היי לך, מוכר לי מידי.
אין לך אפשרות לעזוב אותה וגם איך צורך בזה.
תנסי רק יום אחד לא לדבר איתה, ואם את יכולה גם יומיים, או לפי המצב שלכם.. באיזה שהוא שלב הלחץ שלך עליה ירד מעצמו, אז אין לך מה לדאוג.
בהצלחה❤
נראה לי שבנות צריכות יותר לזכור שמשפיעה היא לא מושלמת!
ומסתמא גם המשפיעה שלך,
קחי בחשבון שיש לה נסיונות בדיוק כמוך..
אני קצת הרבה מזדהה, כל סיטואציה אני חושבת מה היה קורה אם המשפיעה שלי הייתה נוכחת, אני מעריצה אותה ממש, קוראת כל הודעה שלה חמש פעמים ורוצה מאד לקבל ממנה צומי או להיות כמוה.
אז שתי דברים. דבר ראשון, אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהיא יותר גדולה ממך בכמה שנים, אז תרגיעי את עצמך שאולי בעתיד תיהי קצת כמוה, כי בעז"ה היא אמורה לעזור לך להיות טובה יותר, ומצד שני אל תנסי להיות כמוה ממש כי את והיא לא אותו אדם, ואין לכן אותן תכונות ואותן סביבת חיים. אצלי זה קצת בעייתי כי יש מלא קווים משותפים ביני לבין המשפיעה שלי:) אבל אני ממש משתדלת להפריד בינינו, היא זו היא ואת זו את.
דבר שני, נסי לקבוע לעצמך נגיד שבוע (או כמה שאת יכולה) שעכשיו את לא כותבת לה או מדברת איתה, וממילא תחשבי עליה גם פחות בשבוע הזה…
מבינה אותך לגמרי!
ואגב, זה בסדר להיות מתוסבכת, קורה למלא מתבגרות וגם עובר לכולן באיזשהו שלב.
יאהוו כשקראתי תשאלה צחקתי… ממבוכה. זה בדיוק אני מתוסבכת ברמות קשות.. תיארת די את מה שקורה לי..
אבל זה די נורמלי, כאילו צריך שהתיסבוך יהיה במינון מסוים כדי שתבדקי עם עצמך איפה הגבול ומתי התיסבוך עובר את הגבול ותעצרי אותו שם.
בהצלחה אהובה!