היי.
הייתי בטיפול ריגשי במשך שנה וחצי. סיימתי אותו לפני חצי שנה. אולי קצת יותר. לאחרונה אני מרגישה שאני נורא רוצה לחזור. למרות שהבטחתי לעצמי שאני אף פעם לא ייעשה את זה. אני מרגישה שיש דברים שאני חייבת בהם עזרה. ושטיפול יכול להיות הפתרון לזה.
יש כאן מישהי שהלכה לטיפול בפעם שניה? שחזרה לטיפול?
אם כן. הלכת לאותה מטפלת? איך היה? נהנית?
הרגשת באסה עם עצמך שאת חוזרת למרות שסיימת? היה שווה?
איך ביקשת מההורים? ואיך הם הגיבו?
סליחה על כמות השאלות. אני פשוט נורא מבולבלת.
תודה לעונות…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
46 תגובות
אני.
הייתי בטיפול במשך שנה, אבל המפגשים היו רחוקים אחד מהשני ולא מספיק אפקטיביים כי המטפלת לא התאימה לי, היא הרתיעה אותי.
ועכשיו אני שוב בטיפול.. מרגישה שהוא באמת עוזר, מה גם שעכשיו אני יותר בוגרת, מודעת לעצמי ומסוגלת פחות או יותר לקחת אחריות על החיים שלי.
ואם תשאלי אותי- אני מאוד ממליצה לחזור לטיפול שני אם את צריכה, ולהחליף מישהי אם את לא מתחברת.
זה את. את שווה את ההשקעה.
בהצלחה, אוהבת מלא!
תודה על התשובה.
עזרת לי…
תחזרי. תחזרי. תחזרי.
אם את מרגישה שיהיה לך שם טוב, שהוא יעזור לך, תלכי.
את אמיצה. את תצליחי לבקש.
?
לא.
לא הייתי
ואשמח לשמוע איך זה
לא היית בכלל?
או לא היית פעם שניה?
לשמוע איך מה?
תקשיבי אם את מרגישה שזה יעזור לך אז תילכי תקשיבי והכל טוב אין שום בעיה אם זה שאת הולכת לטיפול ריגשי ואת יודעת בא לי לדעת איך זה הולך שם מסכימה מסכימה לפרט פשוט בא לי ללכת גם
תשאלי שאלות.
בכיף אני יענה לך.
רק תיהי יותר ממוקדת…
מה את מיתכונת שאת אומרת תיהי יותר ממוקדת?
שאין לי בעיה לענות לך.
אם תשאלי שאלות מסוימות.
כי אני לא יודעת מאיפה להתחיל בהסבר…
אוקי פשוט את מספרת לה מה עובר עלייך ואז כאילו היא אומרת לך מה נכון לעשות? פשוט סורי אם אני חופרת תודה רבה לך על זה שאת עונה לי ???
זה תלוי ומשתנה בין מטפלות.
כן את משתפת במה שעובר עלייך. היא שואלת שאלות. מדברים על הכל. גם על דברים שהיו בעבר וזה…
והיא לא ממש אומרת מה לעשות.
היא דבר ראשון מבינה ואיתך. ומדברים ומרגישים מה היה שם. וכו.. נותנים מקום לרגשות. לומדים לזהות אותם ואיך להתמודד איתם.
המטפלת שלי באופן אישי אף פעם לא הסכימה להחליט בשבילי מה נכון. היא עזרה לי להגיע לבד לתשובה. היא פתחה איתי דרכי חשיבה. ולימדה אותי להסתכל מבחוץ על סיטואציות כדי לשלוט עליהם.
כתבתי לך כאן בקטנה על רגל אחת. מה שעלה לי. טיפול זה עולם ומלואו. ואי אפשר להסביר אותו בכמה מילים. זה תהליכים של הנפש…
מעניין אותי,
למה הבטחת לעצמך שאף פעם לא תעשי את זה?
זה היה כל כך גרוע?
אני הלכתי לטיפול פעם שניה, אצל אותה המטפלת, הרגשתי שמחה גדולה שאני מוצאת פתרון ונותנת מזור לנפשי:) ממש חיים אחרים…
טוב ההורים זה נושא רגיש,
אבל הם הסכימו כי הבינו שזה מה שטוב ונכון עבורי כרגע…
בהצלחה ענקית!
לא. לא היה גרוע.
הבטחתי לעצמי. כי חשבתי שסיימתי ושזהו לתהליכים מורכבים וקשים.
ובפגישה האחרונה היא אמרה לי שאני יכולה תמיד לחזור. ושאני ארגיש בנוח. והייתי כל כך בטוחה בעצמי שאני לא יעשה את זה שוב. לא יודעת למה. פשוט החלטתי…
אפשר לשאול מה היו השיקולים שלך לפני שהחלטת לחזור לאותה אחת? אני פשוט מתלבטת נורא. אני רוצה להביא צד אחר בטיפול עכשו (אם אני אלך…) ומתלבטת אם לא כדאי לי לפתוח דף חדש.
אני ממש שמחה בשבילך שאת מרגישה טוב.
תודה על התשובה…
טוב, ב"ה שמסיבה כזאת ולא כי היה לך רע חלילה..
ממש מבינה אותך… החלטתי לחזור לאותה אחת מסיבה טכנית מאוד פשוטה – אני מאמינה שהיא המטפלת הכי טובה בכל האיזור שלי וממש לא רציתי ללכת לחפש מישהי אחרת.. למרות שמצד אחד כן קשה לי לשתף דווקא בגלל שהיא מכירה אותי כל כך.. ואני לגמרי מבינה אותך.. מצד שני לדף החדש הזה יש חיסרון – כי ייקח זמן עד שהמטפלת שלך תכיר אותך.. וזה משאבים יקרים, כמו זמן, אנרגיות, כוחות נפש וכמובן גם כסף..
צודקת. אני אחשוב על זה.
תודה מתוקה. את עוזרת לי…
רק את מכירה את עצמך הכי טוב ויכולה לדעת באמת מה יהיה לך טוב.
אם את מרגישה והגעת להבנה הזו שזה יעשה לך טוב ורק יעזור אז תלכי על זה. חבל על כל יום שעובר וקשה לך.
את אמיצה ואדירה מספיק כדי לגשת להורים שלך (כשהם רגועים ולא עסוקים) ולדבר איתם שיחה כנה, נכון? הם גם יוכלו להתלבט ביחד איתך לאיזו מטפלת בדיוק ללכת ומי תהיה מקצועית וטובה ותוכל הכי לעזור לך.
בבקשה ממך, שהדיבור עם ההורים שלך לא יהיה זה שימנע ממך את הצורך הזה.
רגע אחד קטנטן של אומץ וחיים שלמים קלים יותר.
את תצליחי, נכון?
בהצלחה, אמיצה אחת.
נשמה אחת.
תודה על התגובה הזאת.
באמת קשה לי לגשת אליהם.
מכמה סיבות.
גם כי כבר הם בטוחים שעברתי את הגיל של הסערות. והם מאד שמחו כשסיימתי את הטיפול. זה נתן להם הרגשה שגדלתי. ושהתבגרתי. ואולי כשהם ישמעו שאני רוצה שוב הם יבהלו שעובר עלי דברים ואני לא מספרת.
וגם. אין להם כל כך זמן והם עסוקים נורא. (ערב חתונה וזה..)
ועוד סיבה שאני מתלבטת כי אני יודעת שטיפול זה דבר יקר מאד. ואם כבר עשיתי את זה. אולי אני לא צריכה שוב. ואני יסתדר לבד. (למרות שהם אף פעם לא יגידו לי את זה..)
מיידי הרבה בעיות. אז בנתיים אני רק דוחה ודוחה את זה…
את יכולה לומר להם שהכל באמת בסדר איתך אבל את מרגישה שזה יקל עליך.
הם אוהבים אותך ורוצים רק שיהיה לך טוב, אני בטוחה שהם יבינו.
את יכולה לחכות טיפה שיגמר הלחץ של החתונה, אם את מעדיפה ורואה את עצמך מצליחה לחכות טיפה. אבל אם קשה לך מידי או שאת יודעת שזה יקח תקופה ארוכה אז תגשי. כדאי בערב שאת מרגישה שרוגע יותר והם יהיו פחות לחוצים לצאת או לסיים. טוב? את אמיצה ויכולה. אני מרגישה את זה.
אני רוצה שיהיה לך טוב וקל.
תודה נקודה. את מתוקה נורא.
אני מקווה להצליח לעשות את זה.
ולמצוא זמן מתאים.
תתפללי עליי שזה יצליח. זה מלחיץ אותי נורא.
אני אתפלל.
יהיה טוב מאוד, בעז"ה.
אנילא יודעת אם זה נקרא
אבל הלכתי לחצי שנה לטיפול,ואז אחרי חודשים אני הרגשתי שיש לי עוד ענינים לגמור,אז הלכתי שוב לטיפול אחד
ונכון שזה מבאס,אבל אחרי זה את תצאי ממנה הרבה יותר רעננה
שווה לך ללכת שוב,אל תתבאסי
זה לטובתך
בהצלחהה
הלכת לאותה אחת?
והלכת לזמן ממוקד? כאלו סיימת כבר? או שנכנסת לזה שוב?
תודה על התשובה.
טיפול הוא כלי תומך למשך תקופה, עד שהאדם יכול לעמוד על רגליו ומשם, עליו ללכת בכוחות עצמו. ולא סתם אלא כל החיים.
ולפעמים קורה שפתאום הוא נופל וקשה לו לקום. נכון שהוא כבר למד ללכת, אבל כשנלחמים כל החיים לפעמים חוזרים אחורה וצריכים שוב דחיפה קלה ממישהו אחר.
אם היא עזרה לך באותה העת, תחזרי אליה ותנסי להבין מה גרם לך לחזור שוב לטיפול. תעשי מה שנכון לך.
צודקת. תודה על ההסבר הזה. פתח לי כיוון למחשבה.
היא עזרה לי בתחום אחר… אני לא מכירה אותה ממקום אחר.
מה שאני יכולה להגיד לך,שזה נורמלי!
עברתי טיפול וגם אני הרגשתי אחרי תקופה שאני רוצה לחזור שוב.. זה כמו תרפיה שזה כיף ואת רוצה לחזור שוב
אבל סופו של דבר את צריכה להתמודד בעצמך
ואחרי הטיפול את צריכה לממש את הכלים שנתנו לך.
אבל אני לא מצליחה להתמודד.
עכשו הכלים האלה לא עוזרים לי.
עבדנו על דברים אחרים.
ואת האמת שזה מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן.
שאני צריכה להתמודד ולהמשיך. וכבר קיבלתי ת'כלים וזה…
אני לא יודעת אם אני עוזרת לך אבל אכתוב בכל זאת,
זה התחיל כטיפול ריגשי שאמא שלי לקחה אותי לאישה שהיא גם פסיכולגית, מפגש אחד היה עם אמא וזהו ביקשתי להשאר אצלה, פחות בתור טיפול רישי יותר בתור פסיכולגית, ומשם הכל היסטוריה, כבר 3 וחצי שנים שהאישה הזאת חלק מחיי, פעם בשבוע הולכת עליה ופורקת, ואווו מה שזה עשה לי, לכי!!! חד משמעית לכי!!!!!! יעזור לך, אני לא מכירה אותך אישית אבל זה יעשה לך טוב!!! מבטיחה!! אני נהננת כל פעם מחדש פשוט לשבת שם ולהוציא, שינה אותי, ורק לטובה, לכי, את תודי לעצמך על זה אחכ, מאוד.
וואו. זה הרבה זמן. איזה כיף לשמוע שטוב לך.
כנראה שנפלת על אחת טובה. הלוואי והייתי מוצאת אחת כזאת. או יודעת איפה לחפש..
לדעתי אם את חושבת שזה מה שנכון לך אל תהססי אפילו. אין לך ממה להתבאס.. זה לטובתך ואת שווה את זה.
ונכון ההורים זה נושא רגיש ואולי אי נוחות, אבל הם בטח יבינו אותך וזה יהיה שווה את זה.
מעריכה אותך המון. המון.
נ.ב- למה הבטחת לעצמיך שאת לא תעשי את זה יותר?
תודה בת מוזרה.
גמאני מעריכה אותך.
אפילו שפה לא כתבתי את השם שלי?.
נ.ב.
עניתי למעלה למישהי..
אוקיי, אז קראתי.
ואני מבינה אותך.. כי גם אני הייתי שם.
אבל שונה ממך. אני זו שהחליטה להפסיק ללכת. היא עזרה לי המון, אבל אישית לא אהבתי אותה. לא יודעת למה.
וכל פעם שהלכתי אליה רק הבטחתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה ואני לא חוזרת לפה יותר..
עד שהפסקתי.
והיום, אם יהיה לי רצון ללכת שוב הייתי מתלבטת הרבה, אבל לא הייתי חוזרת אליה. אלא למישהי אחרת..
זה מקשה את ההתחלה, כי צריכים להתחיל הכל מחדש, אבל זה מה שהייתי עושה. כי אישית לא התחברתי אליה.
אז זה ממש ממש תלוי.
אבל אם אהבת אותה והיא עזרה לך אז כנראה זאת אפשרות טובה לחזור אליה.
ואל תתבאסי ללכת שוב, באמת.
תודי לה׳ שאת מודעת לעצמיך ויכולה לעזור לעצמיך, כי מזה רק גדלים.
אולי בהתחלה תצטרכי כוחות נפשיים מעבר למה שאת רגילה, אבל זה שווה את זה.
ווואלה מעניין אותי מי את:)
בתת.
טוב לשמוע שגם את היית שם.
מבואסת בשבילך שזה לא הלך כמו שרצית. אני באופן אישי הכי מעודדת שאם את מרגישה שאת צריכה ורוצה תעשי את זה. (רק אם זה בא ממך כמובן..)
אני ממש בהתלבטות אם לחזור אליה או ללכת לאחרת.
כי היא מכירה אותי מאד טוב. אבל היא מכירה אותי הקטנה. השברירית הזאת. שהייתי פעם. ובא לי עכשו לבוא ממקום אחר. ממקום שלי חדשה. בוגרת יותר וממוקדת….
אבל להתחיל מהתחלה זה קשה… מה אומרת?
נ.ב.
נכון כתבתי לך שאני מעריכה?
תחליפי למעריצה.
לדעתי כתבתי לך את זה לאחרונה..
תודה ילדונת. על התגובות האכפתיות. ועלייך…
אם היא מספיק מקצועית וטובה,
היא תדע לזהות שגדלת והתבגרת ואת כבר משהו אחר…
טוב.. אז אני לא יודעת אם תחזרי לפה. יש סוכוי גדול שלא. אבל נזכרתי בשאלה הזאת ונכנסתי, כי אני עכשיו במקום הזה שאת היית בו. ואני בעז״ה מתכוונת לחזור אליה, לאותה אחת. כי קשה לי לחשוב על להתחיל מחדש עכשיו, ומצד שני אני מרגישה צורך לחזור לטיפול. מהר.
אח, קשהה לי אפילו לחשוב עלזה.
תתפללי עליי.
מה איתך יקרה? מה עובר עלייך? מה עשית בסוף?
פעם רבתי עם חברה במשך שנה כזה ופשוט שנאתי אותה משו הזוי
לא היינו מדברות ועם כן זה היה מריבות אלימות מילולית ואפילו פיזית.
הייתי חולמת עליה בלילות שהיינו רבות וברוב הפעמים היא הייתה מנצחת.
סיוטטטט
הלכתי עם אמאשלי לפסיכולוגית או טיפול לא יודעת והיה ממש כיף פשוט נפתחתי אליה (כל זה קרה בכיתה ה נראלי) וזה פשוט עזר. חידשה לי דברים והסבירה וב"ה עכשיו אנחנו חברות
אל תשאלו איך חח פשוט הבאתי לכיתה סוג של חטיף ופשוט הצאתי לה והיא לקחה וזה קיצער חח
ידעתי שזה נמאס גם לה
אז זהו
סורי על הנאום
אני שמחה שטוב לך.
והשם שלך. אאוץ..
אותי מאד מעניין אם ידברו פה על סוגים של טיפולים ומה עוזר למה…
אם יש לי הערכה עצמית נמוכה, מה יעזור לי?
לצערי קשה לי לאהוב את עצמי
את מתכוונת לשיטות טיפול? כמו C.B.T N.L.P וכו?
אני לא ממש יודעת מה מתאים לכל דבר.
יודעת שרב המטפלות מכירות את כל השיטות ולא עובדות בשיטה אחת…
היי. אני
הייתי בטיפול רגשי במשך שנתיים בערך
אבל הרגשתי ששלחו אותי לשם,
ולא כל כך שיתפתי פעולה מצידי..
עם הזמן של הקורונה איכשהו הפסיקו המפגשים
ואז במחשבה בוגרת, אחרי מלא זמן
הבנתי שאני צריכה את זה. ממש.
והיה לי קשההההההה
לבקש מההורים שוב.
בסוף הסברתי להם בכנות, ביקשתי עם דמעות של מבוכה..
אבא נתן לי חיבוק ואישר
החלטתי כן ללכת לאותה אחת, כי היא מהממת ורגישה
וגם כי לא רציתי להתפתח למישהי חדשה
ועוד משהו, אני בעבר התביישתי נוראאאא
ולא הרגשתי טוב עם זה שהולכת ..
וזו עבודה חשובה לדעתי לשנות את ההרגשה לגבי הכל..
וזהו, אני כבר ברוך השם
באמצע של תהליך שוב.
אבל הפעם הוא יעיל הרבה יותר 🙂
נ.ב.
בזמן שהתלבטתי, יצא לי לדבר עם מישהי
שעברה כל מיני דברים,
שלחו אותה לטיפול והיא גם לא שיתפה פעולה בכלל. היום היא לא במקום ומצב בחיים בו הוא הייתה רוצה להיות..
והדברים שהיא אמרה לי, נשמע רלוונטי גם לך:
אם יש לך אפשרות ללכת/ לחזור לטיפול,
מימון ותמיכה,וחושבת שיעשה לך טוב
לכי על זה!לפני שיהיה מאוחר מידי. !!
אשמח לדעת אם השיתוף עזר לך,
ואם תרצי לשאול משהו אז בשמחה
❤❤
תודה. emerald.
הסיבה אצלי לא הייתה שלא נפתחתי.
כן לא הלכתי מרצוני. אבל בסופו של דבר קיבלתי שם. ולדעתי הייתי קטנה מידיי בשביל כל מיני דברים שעכשו הם נורא חשובים לי.
אני לא יודעת עד כמה יש לי תמיכה.
כלומר. ההורים שלי לא יגידו לי לא. אבל אני לא יודעת איך אני עושה את זה. ואם זה לא יהרוס לי את התדמית שיש לי אצלהם…
תודה על התגובה המפורטת. חימם לי את הלב שככה השקעת.
שימי לב לסיבה שאת חוזרת בגללה: לפעמים אנשים הולכים לטיפול מתוך בדידות, שעמום, רצון לחברה או סתם כשבא לפרוק…
לא אומרת את זה בהקשה אלייך.
אבל שימי לב, בבקשה?
תודה מישל.
אבל יש לי סיבות מהותיות לדעתי קצת יותר מזה שמשעמם לי..
אבל אני מצליחה להבין על מה את מדברת…
ומה הבעיה??
הבעיה היא שטיפול זה לא משחק ולא גן ילדים, מבינה?
אף אחד לא חשב שטיפול זה משחק ילדים.
אני מעדיפה שלא לפרט את הבעיות שלי פה. בכל אופן זה קצת אישי….