למה אני פה???
מה אני עושה??????
סתם מיותרתתתתתת!!!!
אף אחד לא מבין. רק צרות!!
רוצה לברוח מהבית ואין לאןןןןןןןןןן
לא רוצה את החיים האלו.
זה לא חיייים!!!!
מה אני עושה מפה?????????????

היי שותפה יקרה,
שומעת את הצעקה שלך, רוצה לרגע לצעוק איתך..
לצעוק חזק את ההרגשה הקשה שבלב..
להרגיש איתך את השממה, את הלבד
את האין והריק,
את הרצון להיות במקום אחר..
להרגיש את עצמי, להבין..
מרגישה את הלופ שלך, ורוצה רגע לעצור הכול,
להיות איתך במקום הכל כך לא קל הזה..
ולשמוע אותך מבעד למילים, לסימני קריאה,
להקשיב לשאלות שלך ולראות בך מעבר.
כי אני בטוחה שיש בך.
מעריכה את הצעקה הזאת, שלא מוכנה להשלים ולשתוק. צעקה שמבקשת מענה,
מבקשת כוח למסע המפרך הזה שלנו פה.. שמבקשת לא להיות לבד עם הפלונטר הזה. שנראה מייאש ושומם כל כך, אך מחביא בתוכו עולם שרוצה להתגלות.
אני רוצה לרגע להיות איתך ביחד במקום הזה, ואולי קצת אנסה לשאול את השאלות שלך במילים אחרות… אולי אדייק ואולי אטעה, אבל תדעי לך שהצעקה שלך מגיעה עד אליי, ואני מרגישה אותה בלב.

הקול הפנימי שלך שלא מוכן לוותר
אני חושבת שאת בעצם שואלת- למה אני פה? מה יש לי לתת, מה יש בי? מי רוצה את מה שיש לי? האם אני יודעת מה מיוחד בי?
מאד קשה להרגיש שאין בי צורך, שהסביבה לא מכירה במה שיש לי לתת, להשפיע. שאני לא מרגישה מספיק רצויה ואהובה. אני משערת שאולי ניסיונות וצרות שבאו לפיתחך  גרמו לך להאשים את עצמך, להרגיש חסרת משמעות ותוכן. כאילו רוקנו את מצברי האנרגיה והמשמעות שלך.. ואת נותרת לא מובנת ולבד.

אבל מבעד למילים הכואבות כל כך, אני גם שומעת קול שמתקומם ואומר- זה לא חיים ככה. יש בי חיים, יש בי כוחות ועוצמה! רק לא ברור לי- איפה לשים אותם? הם בוערים בי בפנים.. להשתיק אותם בפנוכו זה להיות בלי חיים.
אני מרגישה קול פנימי שרוצה להיות במקום אחר,  שרוצה להרגיש, להתעורר להיוולד. קול שרוצה מקום – שרוצה בית, בית לנפש. קול שאומר- אני לא מתבטא פה בעולם לא בגלל שאין בי, לא בגלל שאני לא רוצה, בגלל שיש משהו שמפריע, שעוד לא נמצאה לה הדרך.
קול שמבקש משמעות, שרוצה לתת, שרוצה להרגיש ולחיות. שרוצה להיות שייך, להיות חלק מ.. שרוצה להבין מה יש לו לתת לעולם, לסביבה, לחברה הקרובה והרחוקה. אני מרגישה עוצמה גדולה כמו לבה שרותחת בפנים ואין לה איפה לבעור. ואני חושבת שעם הצעקה הזאת, עם הקול הפנימי הזה, את לא נכנעת ואת משיבה לצרות, לסגירות ולפחד, את משיבה להם ויוצאת למסע, לגלות את הקול הזה שיש בך, שלא רוצה לוותר.

כי בתוך תוכך את יודעת שכל המצב בו את נמצאת, וכל התקיעות הזאת לא באמת תצליח לכבות את מה שיש לך לתת, לעצמך ולעולם.. משהו מיוחד שיש רק בך, שנמאס לו להיות סגור בפנים ורוצה להציץ ולהגיח.

אז איך מתחילים לזוז?
בעצם, את כבר התחלת. צעקת ואני איתך על הצרות, החוסר והלבד.. עכשיו אפשר לראות ביחד איך פועלים את השינוי- בשלושת הלבושים של הנפש שלך.

1.מחשבה- מציירת את היעדים שלי
לחשוב מחשבות שייתנו לך כוח. כמו- איזה חלום יש לך?
אם היו נותנים לך מטה קסם, מה היית מבקשת בשביל עצמך? אפילו אם זה חלום שהתייאשת ממנו.. תנסי להפיח בו רוח חיים, להזדהות איתו ולחשוב עליו.
למשל, אני מכירה מישהי שחלמה להיות שחקנית. באותו רגע באמצע הבגרויות זה  נשמע מופרך ומה הקטע.. אבל באמת היא יכולה לפתח את החלום הזה, לפרק לפרטים: מה להציג, איפה, איך? איזה דמויות שאני מכירה הצליחו לעשות משהו דומה? מה אני צריכה ללמוד על התחום הזה?
ככה היא מתחילה להזדהות עם הרעיון, ופתאום כשהחלום שלה כל הזמן בראש, היא מתחילה לראות הזדמנויות קטנות  שקשורות אליו. גם אם היא לא תממש אותו כרגע, היא מתחילה להתקרב אליו, היא מתחילה לסמן יעדים.
זה נכון לגבי חלום מסוים וממשי, וזה נכון גם לגבי הרגשה. מה היית רוצה להרגיש? אהובה, שייכת, שיש לך מקום, שאת מוקפת אנשים שמתעניינים בך, שאת נותנת להם והם נתרמים ממה שיש לך לתת.

שבי כמה רגעים בכיסא הזה. יש לך את התחושה שאת הכי היית רוצה. את עוצמת עיניים, נושמת ומתרכזת. מדמיינת את ההרגשה איך זה להיות אחת שיש לה. מנסה לשים לב באיזה מקום את, מי לידך. זו התבוננות דימיונית שלוקחת כמה דקות ארוכות ומצריכה ריכוז ושקט. וזה עבודה. צריך לתרגל. אבל מחשבה עמוקה וטובה בוראת מציאות חדשה. זה כוח שהשם נתן לנו, להשפיע על מה שקורה איתנו דרך מחשבה. לצייר ציורים ותמונות של חוויה חדשה שאת רוצה להרגיש או להגשים.

2.דיבור- משתפת ועושה סדר
אל תישארי לבד עם רגשות כאלה, כדאי לשתף חברה טובה/ קרובת משפחה ואם אפשר לפנות לטיפול מקצועי. רגשות כאלה מסמנים לנו שצריך לעשות משהו. שיחה ושיתוף עושים סדר ומארגנים את הרגשות, שלפעמים משתקים אותנו מרוב עוצמתם.

3.מעשה- משתחררת ומחליטה
ממליצה לך להתעסק בתחביב שעושה לך טוב, שמאפשר חיבור לעולם שאת אוהבת, כמו- מוסיקה, אומנות, כתיבה, אפייה, ספורט ותנועה. זה מאפשר שיחרור, הנאה והרפייה, ועוזר לנו לחבר בין מה שקורה לנו בפנים ומה שקורה מחוץ אלינו.

והכי חשוב- לבצע החלטה! את לא מוותרת לקול הפנימי שבך, שרוצה מקום, שרוצה להתגלות, ומכל מיני סיבות לא קיבל עדיין הזדמנות. חפשי את ההזדמנויות האלה, לתת, לעזור, להתחבר. קשר עם אנשים וילדים נותן משמעות. תנסי לחשוב: מי באמת הייתי רוצה שיהיה בסביבה הקרובה שלי? אולי יש כן כאלה שחברתם תטיב איתך.

אפשר לגלות את הניצוץ שבתוך הבוץ
חיפוש משמעות זה דבר מאד עמוק, באופן אישי מרגש אותי שזה חשוב לך. למה הנשמה שלי באה לפה? זו מחשבה של הנפש האלוקית, וזה כנראה חלק מהמסע שלנו פה, לגלות מה אני נותנת? מה מיוחד בי?

לפעמים זה מאד ברור כשהסביבה הקרובה משדרת מסר כמה אני נחוץ ומשמעותי. ולפעמים זה יותר מפרך כי לא ממש הרגשתי את זה מדמויות קרובות. אני יכולה להגיד לך, שבאמת כדי לגלות את המשמעות האישית, צריך להתחבר עם אנשים טובים בדרך אבל זה מתחיל מהרצון שלך, ואם זה חשוב לך את תמצאי. כרגע את לא יודעת, אבל אולי אולי אולי דווקא הצרות שאת עוברת- הן  יגלו בך משהו שקשור לשליחות המיוחדת שלך.

אני מכירה מישהי שהיו לה ניסיונות לא קלים בבית, אבל זה גם גילה בה המון כוחות, היא מתנדבת בבית רפואה במחלקה של ילדים ושואבת מזה הרבה סיפוק, היא עושה עבודה מאד משמעותית. שאלתי אותה מאיפה הכוח להיות במחלקות כאלה, לראות מראות לא קלים וכו', והיא ענתה שזה מתוך התמודדויות שהיא עברה בבית. היא גילתה על עצמה שיש לה מה לתת.

לפעמים דווקא בתוך הבוץ יש איזה ניצוץ.. חפשי משהו קטן שאולי תוכלי לעשות בשביל עצמך, חברה, אחות או מישהי אחרת, והתנועה הזאת תחזיר לך כוח.

מעריכה מאד את הקריאה שלך, את הרצון והעוצמה הפנימית, ומקווה שלרגע יכולתי להיות איתך. אני אמשיך לחשוב עלייך, להרגיש את כאבך ולשלוח לך המון מחשבות טובות.

איתך בדרך, אורטל

editor@shutafotbaderech.co.il

עוד בנושא
לא נמצאו המאמרים המבוקשים
פוסטים חדשים
אתה בוכה על זה כבר שנים
גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...

הכוזרית הנודדת

רק אל תסתכל על אמא
הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...

דומיה נפשי

אמא מורה?
היי, אז אמא שלי מורה בתיכון, וקצת קשה לעשות לפעמים הפרדה.. יש לכן טיפים איך ל...

אנונימית

לשאול?
האם אתן חושבות שנכון לדון באתר כאן על כל נושא שהוא? כולל על נושאים מהותיים וכ...

קול שפוי👌

שידוכים וליבי קליין-משתלב😆
טובב אז נתחיל בשאלה על השידוכים.. פליז רק מי שהתארסה וכו שתענה לי. קראתי בכל ...

.

כלל ראשון להצלחה: טיפשות
כדי להצליח בחיים אדם חייב להיות נבון, אבל להיראות טיפש.הבנת? תסבירי

שירבוטית

קשהמאתגר
הדבר שהכי קשה לך את הכי צריכה לעבוד עליו

תראו אותי:(

אני זו לא אמא שלי. נ ק ו ד ה .
מתי יבינו שאני זו לא אמא שלי??? נכון, היא מיוחדת, היא באמת נדירה. אבל מה הבעי...

אחת

32 תגובות

  1. איך? השאלות שלי תמיד מופיעות פה באתר? מסתבר שאני לא היחידה בעולם עם רגשות בלבול וחוסר משמעות… הזדהיתי עם השאלה.
    את המענה קראתי בנשימה עצורה. הרגשתי שאת כותבת את זה ממש אלי באופן אישי.
    אורטל, תודה! אלופה שכמותך. איזו רגישות, חמלה ואהבה.
    מחבקת אותך בחזרה. תודה שאת איתי. למרות שלא אני שלחתי את השאלה. אבל התשובה הגיעה מהזה בזמן.
    הרבה זמן מחפשת מישהי שפשוט תצרח איתי. שתחוש את כאבי. תהיה איתי.
    תודה לך. עשית את זה טוב!
    והעצות ממש חכמות.
    איפה לומדים את זה?

    1. היי חנה
      תודה על החיבוק, קיבלתי!! שמחה שיכולת לאסוף אלייך את המילים, ולהרגיש שזה נתן לך. במסע החיים יש רגעים שצועקים חזק. וכששומעים הד. אז זה כמו סימן – מתחיל משהו. וה' שם אותנו כל אחד על הר אחר, שנצעק ונענה אחד לשני, כל אחד מוסיף את הגוון שלו. שזה האמפטיה שאת שואלת עליה, סוג של הד עם אמון עמוק בכוח של האחר. נראה שזה שייך אלייך, ממש כמו שהדהדת פה לכותבת ולי.

  2. לפעמיים כשנאמס לי אני שומרת על אח שלי כן אח שלי הקטן מביא אור גדול אני אוהבת אותו ממש וזה באמת עושה לי טוב

  3. תשמעי אני מופעמת
    התשובות שלך מדהימות
    איזו מקצועיות, איזו רגישות, איזו חוכמת חיים וחמלה יש בך
    הקסמת אותי ממש!!!

    והילדה החמודה שכתבה
    רוצה לשלוח לך חיבוק והמון המון כח
    תדעי לך שזה דבר טבעי לחלוטין
    הגיל הזה הוא כמו חיסון
    לפעמים חווים דברים כואבים
    אבל זה הזמן שלנו- והכול הוא מחשל
    אז חיסון כואב ולא נעים אבל מכניס לגוף דבר שהוא זקוק לו!
    אז באמת שתדעי שיש בך כוחות
    וכל נסיון שניתן לך הקב"ה איתך.
    תני לזמן לעשות את שלו
    ודווקא דווקא בזמני הקושי את יכולה להרגיש את הקב"ה קרוב אליך!
    את יכולה לחשוב שאני מדקלמת לך סיסמאות ומאוד קל לאמר כך..

    באמת שהכול נאמר כאן מהלב
    מרגישה אותך ממש
    תשתפי מישהו שקרוב אלייך
    תכתבי לך במחברת את הרגשות שלך
    תנסי לראות מה מציק לך
    מה לא טוב לך
    תנסי למצוא מה יכול להרים אותך.
    חזק ואמץ יקרה! המון הצלחה.

  4. דבר ראשון מעריצה את מי ששאלה!! אני הייתי באותו מצב ולא העזתי לצעוק. עד עכשיו, בעצם… שתקתי ואני שותקת. וצועקת בפנים. האמת שזה כבר מאחוריי, אבל זה לא מדוייק, כי אני עדיין בתהליך. חושבת, מתלבטת ולומדת על עצמי המון. אני פשוט מעריצה אותך על האומץ לצעוק, ובפומבי. אני לא יכולה ככה, לבקש עזרה ואני שמחה שאת העזת. אני מאחלת לך המון הצלחה בחייך, ושתמצאי את מה שמוביל אותך ומחזיק אותך מעל הגלים, שפויה ונושמת… זה מאוד חשוב.
    חיבוק ענקקק ?

  5. חיים שלנו אנחנו מבינות אותך מאווווווווווווד אך אל תדאגי יש הרבה דרכים לצאת מי זה דברי אם חברה טובה או אם משפיעה

  6. תקשיבי זה הזוייייייי
    כאילו למה חייתי בסרט שרק אני מרגישה את זה??
    הייתי בטוחה שאני חריגה ומוזרה,
    כ"כ מחזק ומנחם לשמוע שיש עוד אנשים בסירה הזאת…
    אוהבת אותך!!

  7. צדיקה טהורה! כולנו איתך ! גם לי יש את הקטעים האלה והדבר היחיד שעוזר להרים ראש מעל המים זה ללמוד חסידות!!!! סתם נשמע עמוק אבל זה לא! תעשי טובה לעצמך וכן כל מי שהגיבה פה על הזדהות, פשוט תלמדי תניא ודחוף!!! יש ספר מהמם של הרב נדב כהן. קוראים לו מודעות יהודית. כתוב בשפה הכי ברורה ושלא תעיזי להשוות את זה ללימוד תניא לבגרות… לבד או עם חברה קחי אומץ תקבעו חברותא רצח (חברותא שמתבטלת רק אם קורה רצח… חח השם ישמור) ופשוט תתחילי לחיות ולחייך! להבין מה מטרתנו בעולם מי נגד מי .. כיף כיף משרה רוגע ושמחה ממלא את הלב בחומר הרגעה מתפשט.
    וגם אמרו פה נכון תמצאי איזה התנדבות אפילו קטנה-לא חסר נשים צעירות שצריכות עזרה עם הילדים ביום שישי למשל… סתם לשחק איתם על השטיח.. אל תתביישי להציע הם יסתכלו עלייך כמלאך משמים. מקסימום תמציאי שיש לכם התנדבות מטעם בית הספר או משו. לך זה קטן להם זה הצלה ולך זה יעשה המון סיפוק והרגשת משמעות. גם הילדים החמודים בטח יוסיפו לך רוגע. (תלכי רק למשפחות עם ילדים חמודים,אל תחפשי פרוייקטים..) הילדים יסתכלו עלייך בהערצה מלמטה למעלה לא יזיק… ⁦⁦;)⁩

  8. אהבתי כל כך איך שפירקת את השאלה שלה לגורמים, הצלחת להבין מה היא מנסה לומר. זו אומנות בפני עצמה, והיא נראה לי יותר חשובה מהתשובה המקסימה שלך;)

  9. ואי אני מזדהה עם כל מילה!!
    אבל אני בסוף פשוט ברחתי.. באמת שלא האמנתי על עצמי שאני יעשה אתזה אבל לפעמים עושים דברים שגם לא מאמינים..

  10. יואוווו…
    אני כלכך מבינה ומזדהה!!!!!
    לפעמים אני גם חושבת לעצמי מה אני עושה פה…
    ולפעמים בשעות עצבים אני מבטיחה לעצמי שאני עכשיו בורחת!!!
    אבל אז מנסה לחשוב לאן ומבינה שאין לי לאן…
    ובכל זאת זה קשה כל פעם לנסות ולהתייצב שוב!
    מאחלת לך המון המון בהצלחה בהכוללללל!!!
    אוהבת אותך!!!!
    ❤❤❤

  11. מזדהה ממש אני יותר נכון הזדהתי פעם הרגשתי מה אני שווה בעולם הזה?!
    מה אני יכולה לתרום לעולם?! זה היו שאלות רטוריות לא היה מענה
    והייתי חושבת על כך שעות ולא מוצאת כלום
    והיה לנו שיעור חינוך ואמרו לי שבכך אחד שבא לעולם יש בו משהו שהוא יכול לתרום אז החלטתי לשבור את הראש בשביל לדעת משהו שבגלל לו אני חיה מצאתי משהו שבעייני לא היה שום דבר והתייאשתי ואז חשבתי שהדבר הזה אפילו שהוא קטן הוא יכול להיות משמעותי לתרימה בכל זאת תמיד צצים השאלות מה אני שווה ומנסה למצוא עוד ולא מוצאת כלום בנתיים אני מחפשת עוד
    מאחלת לכולם שמחפשות את עצמם שימצאו במהרה!!!

  12. דבר ראשון חיבוק ענק ענק
    זה באמת קשה מאוד
    מעריכה אותך ממש
    ואורטל את פשוט מדהימה
    המון המון הצלחות

  13. הי!
    אני עברתי תקופה כזאת…
    ואני הכי מבינה אותך בעולם!
    מה שאני עושה במצבים כאלו.
    יוצאת החוצה להליכה עם המוזיקה האהובה עלי ומרגישה הרבה יותר טוב!!!
    ורק שתדעי שיש מישהו שרק מחכה שתפני אליו במילים הכי פשוטות שלך!
    וכן! מותר לך לבכות! פשוט תגשי אליו כמו ילדה קטנה ותסבירי לו כמה קשה לך. דברי איתו ותבקשי להמשך.
    זה מה שאני עושה וזה מציל אותי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות