למה יש נסיונות?

למה הגעתי לעולם? מה אני צריכה לעשות פה? אם ה' ידע מה יהיה אז למה הוא מעמיד אותנו בניסיונות, למה לא יישר שיהיה טוב?

שותפה יקרה,

השאלה שלך מאד עמוקה ומהותית.
אין ספור מאמרים בחסידות ובקבלה מתעסקים איתה. ועצם זה שאת שואלת מצביע על נערה איכותית וחושבת.
אנסה לענות לך ממיטב ידיעותיי.
רוצה להקדים ולומר שזה סוג התשובות שחייבים לדבר אל הלב. ואם התשובות שלי לא מניחות את הלב שלך, תמשיכי לשאול שוב ושוב,( אם תרצי גם אותנו) ולקבל מגוון של תשובות עד שתגיע התשובה שתיתן לך סיפוק ותרגישי שהיא עונה לך בדיוק. בבקשה, אל תוותרי.

אז למה הגענו כולנו לעולם?
שמעתי פעם משל יפה:
פעם היה אדם שבאמצע החיים דמיין לעצמו שהוא על מרפסת וילה מהממת, על כסא נח, מול הים, מביט בשקיעה מרהיבה.
חשב עוד טיפה והגיע למסקנה שזה אפשרי.
התחיל לעבוד ב3 משמרות במקום באחד. ובין לבין דחף עוד עבודות מזדמנות. בקיצור עבד עד כלות הנשמה לאגור כסף. לא ישן ולא אכל עד שיכול היה לממן את הווילה הנכספת.
סוף סוף קנה מקום מול הים והתחיל להתעסק עם קבלנים ושרברבים והנדסאים וחשמלאים. נסע ימים על גבי ימים לבחור רצפות וקרמיקות ובתי נורה וברזים. ולאט לאט הבית קם ועמד מול עיניו.
לבסוף כשכל השטח היה מוכן נקי ומאובזר הוא ישב על המרפסת בכיסא הנוח וצפה בשקיעה והיה בסיפוק עצום שהנה זה קרה.

האם חלק מהחלום שלו היה לעבוד כמה שנים בלי לנשום?
לא ולא.
האם חלק מהחלום שלו היה להתעסק עם אינסטלציה? עם אבק? עם הליכה בזהירות בין מסמרים פזורים וטיח מלכלך?
וודאי שלא.

אז למה הוא עשה את זה? כי זאת הייתה הדרך היחידה בה היה חייב ללכת על מנת לממש את החלום שלו.
אצל הקדוש ברוך הוא עלתה תאווה. שיהיה עולם בו לא ירגישו את האור שלו, ויהיו לו שם עם נאמן שיגלה את האור שלו ויעשה לו מקום לשכון בתוכם.
בשביל לגלות אור בעולם בו נעלם האור האלוקי, הוא היה חייב לצמצם את האור שלו ולברוא את הסטרא אחרא ואת כל הדברים המונעים מאתנו לראות באופן ברור אותו.
אומרים בדרך צחות שרבי לוי יצחק מברדיטשוב פנה אל הקב"ה ואמר לו: ריבונו של עולם. אם היית שם את העולם הזה בספרים ואת האור האלוקי מול העיניים ברור שהילדים שלך היו עושים מה שאתה רוצה. אבל אתה בחרת לשים את העולם הזה מול העיניים ואת עצמך החבאת בספרים אז מה אתה רוצה מהם?
אז מה הוא באמת רוצה מאתנו?
או כמו שאת אמרת: למה הוא מעמיד אותנו בנסיונות? למה לא ישר שיהיה טוב?

לגדול מהניסיון
תגידי, יש לך אח או אחות תינוק? או אחיין או אחיינית? או איזשהו תינוק בסביבה שלך?
את בטח רואה כשהתינוק מגיע לשלב הזחילה אמא שלו שמה לו את הצעצוע קצת יותר רחוק ממנו. התינוק מתאמץ ומתאמץ עד שמצליח טיפה להתקדם ואימא שלו שוב מרחיקה ממנו את הצעצוע.
אם יקלע זר שלא מכיר תינוקות למקום, בוודאי יזדעק על אכזריות האם. "מה את מתעללת בתינוק שלך??"
האם היא אכזרית? ממש לא. היא יודעת שאם תגרה את הילד שלה להתאמץ הוא יצליח להתחיל לזחול שזה ממש חשוב להתפתחות הגופנית והשכלית והרגשית שלו. והמטרה כמובן שבסוף הוא ילמד לעמוד וללכת ולרוץ ולהיות אדם מצליח ומוצלח.

הקב"ה הצניח אותנו לכאן, כל אחת עם הניסיונות האישיים שלה, כי רצה שמול כל הקשיים נגלה את הכוחות הפוטנציאליים הטמונים בתוכנו ונגדל ונהיה "אדם". אדם מלשון "אדמה לעליון". אנשים מרוממים שירוממו את ארציותם ואת הארציות שסביבם למקום מקודש ואלוקי.
מקום שבו הקב"ה יכול לשכון.

את יודעת שכתוב בתהילים "נורא עלילה על בני אדם" ומוסבר על זה בחסידות שהקב"ה כביכול "תפר תיק" לאדם הראשון. וגרם לו ליפול בחטא כדי שיגיע לעולם הזה ומתוך העבודה הקשה שפה, יגלה בתוכו את נקודות החוזק האמתיות שלו.

לגלות את השליחות האישית
אז בעצם את, כמו כולנו, הגעת לעולם כדי למלא את התפקיד הכללי בעולם: לעשות לקב"ה מקום לשכון כאן בעולם. נכון שזה נשמע גדול. אבל באמת יש לך גם תפקיד אישי לחלוטין בתוך המערכה הגדולה הזאת.
את התפקיד שלך תוכלי לזהות לפי 2 פרמטרים:
א. הכישרונות והמתנות שחנן אותך הקבה. הוא הביא לך אותם כי הם אחראיים להראות לך את הדרך.
כלומר, לי יש חוש כתיבה, אז התפקיד שלי בעולם זה לנצל אותו לפעול ולהפיץ על ידו טוב.
את יודעת מה המתנות שקיבלת? אני בטוחה שיש משהו שרק את יכולה להביא לעולם.
חשוב שתצאי במסע פנימי לגלות מי את. הגילויים ייתנו לך שמחה ומשמעות.

ב. איפה שהכי קשה לי: כן, כן. לפעמים דווקא המקום שבן את שוב ושוב נתקעת ונופלת – דווקא שם יש לך עניין.
סיבת הקושי פשוטה: הסטרא אחרא יודע כמה הדבר הזה חשוב ולכן הוא נלחם שלא אצליח בכל דרך אפשרית. הוא יודע כמה יקר יהיה כשתנצחי וכמה בזכות ההתגברות תתרמי להשכין את הקב"ה וחבל לו להפסיד..

עיקר הקושי ברוב הניסיונות בעיני זה המקום שאנחנו לא יודעות מה יהיה ולמה הקושי הזה קורה לנו.
בזמן הניסיון לא פשוט להחזיק את המצב ולהאמין במקביל שהקב"ה הוא תכלית הטוב ושומר ומגן עלינו.
זה מאוד קשה יש רעש גדול בלב. ותוך כדי הקושי צריך עבודה פנימית חזקה והתבוננות: להאמין שהכל לטובה להתפלל שהמצב ישתנה ובמקביל לעשות השתדלות גשמית לשנות.

אבל אם את תצליחי להתגבר ולגדול תהיי חזקה יותר. הניסיון ירים אותך מאוד גבוה. הוא יגלה כוחות שבחיים לא חשבתי שיש לך. הוא יאיר מקומות בנפש שלא ידעת שהם קיימים. הוא יעזור לך לשנות את המבט על המציאות.
כמו חייל בשדה הקרב שברגע אמת מצליח לקפוץ מרחק עצום ושואלים אותו: איך עשית את זה? והוא עונה: אין לי מושג. הפחד גרם לי לכוחות שלא שיערתי שקיימים בתוכי.

שימי לב – רוב ארגוני החסד בארץ הוקמו מתוך מצוקה/ קושי/ משבר. כל כך הרבה אנשים מצליחים לא גדלו בבית מי יודע מה…
ועם כל זה הם קמו ועלו הניסיון חיבר אותם לייעוד שלהם .

אפשר לבקש ממנו אחרת
כותבת לך על הפוטנציאל לצמיחה שיש בניסיון ועם זאת חשוב לי גם לומר שאפשר ומותר לבקש מהקב"ה לגדול גם בדרך אחרת.
שמעתי ממורה יקרה שלמדתי אצלה הרבה שנים חסידות, אומרת כמה פעמים שהקב"ה הוא כל יכול והוא החליט שנגדל דרך הניסיונות אבל הוא גם יכול להחליט שנגדל גם מתוך טוב ושאנחנו מרשים לו לשנות את כללי המשחק.
אז אני ממש בעד!
נמשיך אמנם לגדול מתוך הניסיונות ולא לוותר לעצמינו לבצע את המטרה שלשמה נשלחנו לעולם, ומצד שני לא נפסיק להגיד לו שמיצינו לגמרי את הגלות הזאת ואנחנו דורשים משיח עכשיו.
אני מקווה שקצת הארתי לך את הנושא הזה. מוזמנת לשתף אותי במחשבות שלך

בהצלחה גדולה

איתך בדרך, חני

chani@shutafotbaderech.co.il