אני דוחה הכלל!!

חיתוכי-אייקונים-ריבועים_48

אני דוחה הכל..כל דבר! עבודות לתיכון, כתיבה לרבי, להתקשר לאנשים שצריך, לחשוב על דברים, מבחנים..אפילו את השעון מעורר בבוקר אני דוחה בעוד 5 דק ועוד..וברור שאני מאחרת בסוף ואז אני אוכלת ושותה לפני ברכות השחר וגם לא מספיקה להתפלל ואז גם החתת הלך ואז אני כבר מרגישה שכל היום הלך ואין שום דבר של קדושה ביום הזה…ואז אם יש לי זמן ללמוד או שצריכה לכתוב לרבי אז אני לא לומדת/כותבת כי אני מרגישה צבועה שאפילו לא התפללתי היום ושיחה של הרבי אני לומדת?!…וכ"כ קשה לי עם זה..זה פשוט הורס לי דברים בחיים הדחיינות הזו. ולא עוזר לי השיטות של לעשות הכל באותו רגע כי אני פשוט לא עושה. בימים המלאים שלי שאני כן עושה וכן כותבת לרבי כשצריך ולומדת שיחות ומסיימת עבודות..-זה ימים ככ מאושרים!!אני מרגישה טוב עם עצמי ופשוט כיף לי. ואני מרגישה באמת חסידה של הרבי שעושה את הרצון שלו. אבל ההרגשה הזו לא משפיעה על הימים אחכ..בימים הלא טובים אני פשוט במצב מיואש..מה עושים?????

שלום יקרה,

ממש  אהבתי לראות בשאלה ששלחת את האכפתיות שלך דווקא לעניינים הקשורים בעבודת ה' וחסידישקייט. כל כך לא מובן מאליו שאלו הדברים שמפריעים לך עם אתגר הדחיינות שהזכרת.

כמה מילים על דחיינות
ובקשר לדחיינות… רק לידע כללי, שתדעי לך, שאני כבר כמה דקות טובות יושבת על המחשב, דוחה ודוחה את מתן התשובה עבורך. ובכמה דקות טובות אני מתכוונת שלמעלה משעה אני יושבת ומתפזרת למקומות אחרים לפני שאני משיבה.
כן. דחיינות. שם של סירה מאוד רחבה שהרבה מאתנו נמצאות שם. כמה הרבה? אני מניחה שכולנו. השאלה באיזה מינון ועד כמה זה משבש לנו את סדר היום.
ממה שכתבת אני מבינה שהדחיינות שאת מתארת עוטפת חלקים נרחבים מחייך. עניינים שאת צריכה/שחשוב לך לבצע אותם בזמן למען טובתך האישית. ולמען הסדר הטוב.

יש לי קרובת משפחה משעשעת במיוחד ששנים סובלת מעודף משקל "כבד". בכל פעם שהיא רואה מישהי שהצליחה לרדת במשקל משמעותית היא מגיעה כרוח סערה עם השאלה המתבקשת "איך עשית את זה??" ואני, הצופה מהצד, מחייכת. הרי אם לא מדובר בניתוח, הדרך ידועה מראש ודורשת את אותם הדברים, לאכול מסודר, להימנע משטויות עד כמה שאפשר ולשלב ספורט. אין קיצורי דרך. הדרך היא אותה דרך. אלא מה? אפשר לעשות אותה טיפה יותר אפשרית עבורנו עם כל מיני טיפים שהופכים את זה לשלנו.

אני חושבת שגם כאן, הפתרון די ידוע מראש. כדי להימנע מדחיינות צריך… פשוט לא לדחות.
להיות במודעות שעליי מוטלת האחריות לעשות בזמן את הדרוש לי לפי המטרות שהצבתי לעצמי/הציבו לי.

כמה עצות מעשיות
כמה טיפים טכניים ממני אלייך כדי שזה ירגיש אפשרי יותר-

  • קודם כל. והכי חשוב. דברי חיובי על עצמך. אל "תיכנסי" בעצמך על כך שאת דוחה. זה טבעי. זה אנושי. וכולנו עושות זאת. מותר מידי פעם. ובמידה שהרגשת שהגזמת, תחזרי לתלם. כן, שוב ושוב. כמה שצריך. הכל בסדר. הרבה יותר נחמד לעבוד ולהתקדם כשאת מקבלת את עצמך. בכלל.. בגישה ההפכית בד"כ אין חשק לקום ולעשות.
  • רשימות. רשימות. רשימות. אל תהססי לכתוב את מספר המטלות בפירוט. זה רק נראה מאיים. תאמיני לי לעבוד ללא סדר… מאיים יותר. אף אחת מאתנו לא רוצה לשכוח להגיש את העבודה באנגלית…
  • תהיי הגיונית. אל תעמיסי על שעתיים פנויות רשימה של 5 מטלות ארוכות ומסובכות. הסוף ידוע מראש… אכזבה, תחושת כישלון. ועל מה? על זה שהצבת מטרה לא הגיונית מלכתחילה. תתאימי בין המטלה לזמן הדרוש לכך ואפילו הוסיפי קצת זמן ספייר. אנחנו לא רובוטים מדוייקים.
  • חלקי את מטלותייך לפי רמת הדחיפות שלהם. לעשות עכשיו את העבודה הקלילה בחסידות (שהיא לעוד שבועיים) כשיש מבחן במתמטיקה בעוד יומיים לא יהיה חכם כל כך.
  • שלבים. כל משימה חלקי לשלבים של זמנים ולא של תוצרים. לשבת על העבודה באזרחות נשמע כבד בהרבה יותר מלשבת חצי שעה על העבודה באזרחות. יש משהו פסיכולוגי שמרחיק אותנו אוטומטית ממשימות גדולות ומאיימות. הקציבי זמן מוגדר לעבודה. ככה תוודאי שהתחלת אותה. שעשית משהו. שהתקדמת. תחושת הסיפוק בד"כ תגרום לך להמשיך הלאה או לפחות לדרבן אותך לחזור למשימה כמה שיותר מהר.
  • פרסים. חגגי כל סיום שלב שכזה בינך לבין עצמך. ספרי לחברה. לאחות. קוביית שוקולד. שייק מפנק. כל דבר שעושה לך טוב. כי… למה לא בעצם?
  • סביבה תומכת. את מכירה את עצמך הכי טוב. בחרי במקום ובאנשים אשר יעודדו אותך להתמקד במשימה וימנעו ממך הסחות מיותרות.
  • פון מחוץ לתחום. כן. לא רק שקט. לא רק רטט. מחוץ לתחום. מצב טיסה מצידי. כמובן לא בכל פעולה ופעולה אבל בהחלט ייעל את המצב עשרת מונים.

לא לשכוח לבקש
ולפני שאת יוצאת לדרך… אל תשכחי את הטיפ הכי חשוב ומשמעותי. סייעתא דשמייא. תבקשי ממנו שיצטרף אלייך. כן, גם בדברים הכי קטנים. דווקא שם. זה מה שאבא עושה. מצטרף, מסייע, בכל הדרוש. הדיבור הפתוח והישיר אתו הוא תכלס הכי מתוק שיש.
תהיי החברה הכי הטובה של עצמך. עשי את הדברים בצורה הגיונית. מקבלת ואוהבת.

סומכת עלייך שתדעי למצוא את ההבדל בין קבלה עצמית לבין מתן תירוצים שעוזרים לנו לא להתקדם.
מקווה שהייתי לעזר:)מה שבטוח את עזרת לי…
הגעת בול בזמן לעזור לי עם ההתארגנות האישית שלי במטלות שעליי לבצע. על כך, תודה!

הצלחות!

איתך בדרך, שמחה

editor@shutafotbaderech.co.il

עוד בנושא
לא נמצאו המאמרים המבוקשים
פוסטים חדשים
אבדה תקוותנו
ילדה בת 8 עיניים גדולות ירוק חמוץ נמשים קטנים מתחת לעין וקמטים, הרבה קמטים כמ...

ציפור בלי כנף

מהיטבאל/ מ. קינן *הלוואי*
סדרת הספרים שהכי אהבתי היא 'ממלכה במבחן' של מיה קינן. הכתיבה, העלילה, הגיבורי...

קוקטייל אביבי

צבועה בלילה
ובלילה אולי בידיים שרוטות מאכזבה אוריד מסיכה אולי לא אולי היא לא תירד דמעות ל...

חביתה מקושקשת

חיים את הזמן /מצורע
הפרשה שלנו עוסקת בדיני נגע הצרעת ומפרטת אותם. אחת ההלכות היא שאם אדם נטמא בצר...

דרשנית בהתהוות

אש האהבה
אבא אתה לא צריך אותי. אבא אני צריכה אותך! אבא לא צריך אותי, אותי כן. אבל לא ת...

דומיה נפשי

תותים זה טעים
חברות תקשיבו אני לבד. אבל כ"כ מוקפת.. בה בזמן האחרון התחלתי להעריך את עצ...

מאמית אחת

י״א ניסן רעיון כללי
פורסם לראשונה: ח׳ בניסן תשפ״ב רבי-קשר-אני? הבדל בין חסיד לרבי היא אינסופית א...

מפג

אוהבת את עצמך באמת ורוצה לעזור? כנסי😉
אוף. תקשיבו. יש לי קטע מעצבן שכשאני כועסת וקצת עולים לי הפיוזים(אני גי'נג'ית....

אחת. שנמאסה. על עצמה. איך שהיא.

2 תגובות

  1. יאא אני ממש מזדהה איתך, אני קוראת את מה שכתבת ואומרת לעצמי "נכון!" "כל כך קורה לי!" כך שהתשובה עזרה גם לי 🙂 תודה רבה ובהצלחה לכולנו!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות