היי הזמנתי כרטיס לתשרי והכל מוכןןן ואז התחילו הבעיות, לא משנה למה אבל בסוף מתברר שאני כנראה לא יכולה לסוע לתשרי… ואין לי מושג מה לעשות עם זה.. נראה לי שהולך להיות ממש קשה..
שלום לך יקרה!
אני עונה לך כמה ימים לפני ראש השנה ומתארת לעצמי שכבר החלטת אם את נוסעת או לא. גם אם את בסוף נוסעת, מאמינה שהשורות האלו יעזרו לך.
כשהתכניות משתנות
למעשה את שואלת שאלה מאוד כללית:
מה עושים כשאת מאוד מאוד רוצה משהו, חושבת, עובדת למענו, מדברת עליו בלי סוף ופתאום מתברר שאי אפשר, ואת מוצאת את עצמך בלי המשהו הזה שכל כך רצית.
איך ממשיכים הלאה.
זה יכול להיות ציון דפוק במבחן אחרי שהשקעת שבוע ולמדת אליו ובכל זאת לא הלך
זה יכול להיות מתנה שנורא רצית לקנות לעצמך, ופתאום הכסף חייב ללכת למקום אחר
וזה יכול להיות גם ברוחניות:
את רוצה לטוס לרבי, עבדת הרבה בשביל זה, התרגשת ביחד עם כל החברות, למדת מלא שיחות, הכל היה נראה מדהים ופתאום בום. אין. וחודש שלם עכשיו את בבית, והלב שלך שם…
האמת שאני כל כך מבינה אותך!!
כשהייתי בתיכון נסעתי לרבי בכיתה י"א וי"ב, אני זוכרת את עצמי מחכה לנסיעה הזאת בהתרגשות עצומה, ממש כמעט ספרתי אפילו את השעות, אני גם זוכרת את כל הלחץ החברתי שהיה מסביב. כשכל כך הרבה בנות נוסעות ומדברות על זה, ואת בעניינים… ובכלל באמת חושבת שזאת מקפצה שמאוד עוזרת להתחזק. ומי שיכולה כדאי לה לנסוע.
אז אני בתיכון ב"ה קיבלתי את מה שרציתי, אבל בהמשך החיים השאלה שלך צצה ועלתה בהמון מקומות ואירועים ששם לא קיבלתי את אשר חלמתיעבדתיכספתי…
שני קולות בתוכינו
ואז יש שני כיווני חשיבה:
הנפש הבהמית (שזה בעצם גם אנחנו) באופן טבעי מרגישה שיש לה את הזכות הכי גדולה להיות מסכנה. כולן נסעו ואני לא. הפסדתי כסף. פה משעמם ואפור. וקודרני. ושם מדהים, ואני לא חלק מזה!!! אז מותר לי להיות עצובה, לכעוס, לאכול שלוש חבילות שוקולד במכה.
הנפש האלוקית באה אחרי עבודה רבה, היא מאוד לא טבעית, ובטח המחשבות מהצד שלה לא נופלות עלינו מיד כשרע לנו. לוקח להן זמן להופיע.. וגם עבודה לשכנע אותן להישאר…
החלק האלוקי הזה בא ואומר:
הקב"ה ברא את העולם ברגע זה ממש (הרי הקב"ה מהווה את כל העולם כל רגע ורגע מחדש)
וגם אותי. ואת כל המציאות שסובבת אותי. והוא החליט שאני לא צריכה השנה לנסוע לתשרי.
ואם תשאלי למה? כי זה מה שטוב ונכון לך. גם אם אף פעם לא תדעי מה הסיבה שבגללה את לא נוסעת.
תזכירי לעצמך שוב ושוב: הקב"ה החליט שלטובתי כדאי שלא אסע (זה לא עונש!! פשוט טובה גדולה לנפש שאין לך ולי מושג למה). לנשמה שלי נכון להישאר בארץ.
וזה הגיוני שיהיה לך כואב מזה, כי את לא מבינה למה. את (ואני בחיים שלי) לא רואות את כל התמונה, הגוף שלך פה והלב שם.. וכן, את אנושית ומותר לך לכאוב את זה שאת לא נוסעת, ויחד עם זאת באותה נשימה, להזכיר לעצמך שוב ושוב שזה הדבר הכי נכון בשבילך.
כשעושים עם הכאב עבודה פנימית, ומחברים את זה לאמונה, אז הכאב הופך למקור לצמיחה ענקי אם ח"ו קורה ההפך – אז הכאב נהפך לכוח מאוד מסוכן..
הצעות להעביר את החודש בנעימים
ומה את יכולה לעשות כדי להתחבר ביום יום בחגים הקרובים?
1. לקבוע חברותא עם חברה או לבד על החגים: אני בטוחה שעדיין יש לך חברות שלא נסעו לתשרי מכל סיבה שהיא, ממש כדאי שתצרי איתן קשר עם אחת או שתיים מהן ותחליטו ביחד שלפני כל חג תלמדו ביחד שיחה שמסבירה את המשמעות שלך החג, זה יעזור לך מאוד להתחבר לחג בעצמו, וגם קצת חברה בחופש לא תזיק… ?
2. לצבוע את החודש בכיף: יש השנה חול המועד יחסית ארוך! תנצלי את הזמן הזה לעשות לך כיף – אפשר לצאת לטיולים עם המשפחה או לבד, לקרוא ספר שאת אוהבת, להיפגש עם בת דודה שלא ראית מלא זמן..
3. ללכת להתוועדויות ושמחת בית השואבה: נכון זה לא כמו ולא כמעט, ועדיין, יש המון אפשרויות שאת יכולה לחוות את החג מזוויות אחרות, למשל יום בחול המועד בירושלים, יש כל כך הרבה מקומות לאיפה ללכת… הרבה חב"דניקים נשארים בארץ. תבדקי מה הם עושים
4. רשימה של דברים טובים שקרו לך: ממליצה לך החודש הזה לרשום כל יום חמש דברים שהיו לך טובים היום, זה יעזור לך להתמקד בחלק החיובי
5. לזכור כל הזמן שזה לא סוף העולם: גם אם לא תסעי השנה – תסעי בפעם אחרת שתתאים יותר. והלוואי אם משיח יבוא, ולא יהיה יותר תשרי ב770, יהיה לך ממש מדהים לחוות את זה בבית המקדש! ותראי את הרבי!! בקיצור עכשיו לא הסתדר, אז פעם אחרת כן. לעומת זאת, הרגע שלך עכשיו לא יחזור, נצלי אותו.
מאחלת לך שנה טובה ומתוקה, חגים מלאי שמחה ומשמעות. שתהיי בחגים מחוברת לה', לרבי ולעצמך.
מוזמנת לשאול, להעיר ולהאיר על מה שכתבתי.
איתך בדרך, אפרת
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
