הי, אפשר שאלה? /בראשית

אז שוב היי לכן;)

סתם חח. פשוט נראלי מיציתי את כל סוגי הפתיחות שרק אפשר אחרי 35 פוסטים (למען האמת זה ה34 בבלוגי הקט, תודה לה', אבל העיקר הכוונה;)).

עד לפוסט הבא נחפש משהו מקורי יותר חחח.

ובלי קשר.. איך היה לכן החג? מי בארץ, מי בשליחות, מי (שזכתה!!) אצל הרבי.

באמת שאני אשמח לדעת (:

ו..וואו.

מתחילים את התורה מחדש.

מרגש:)

בשיחות שהזכרתי בתחילת השבוע הרבי עונה על השאלה מכמה כיוונים.

ברשותכן (ובעצם גם בלעדיה), אני פשוט אסכם את שתי השיחות ביחד. מי שתרצה הרחבה – בכיף:) רק תגידו.

אז אתזה שהקב"ה אומר כל הזמן את עשרת המאמרות והן מה שמהווה את העולם – אני מקווה ומניחה שכולן יודעות.

ומכאן והלאה אפשר להתקדם;)

יש ווארט חסידי חמוד על המשנה הזו "בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות", שמסביר את המשנה ככה:

בעשרה מאמרות-מאמרים נברא חסיד ומתקשר לרבי. ומה תלמוד לומר? והלא במאמר אחד יכול להיבראות ולהפוך לחסיד.

אלא שכשלומדים רק מאמר חסידות אחד, אמנם הופכים לחסידים, אבל כדי באמת להתקשר ושהחסידות תחדור בנו צריך ללמוד הרבה חסידות – עשרה מאמרים.

והרבי מסביר את המשנה הזו בצורה נורא דומה, אבל באופן כללי על כל דבר בעולם. אם העולם היה נברא רק במאמר אחד, מה שהיה מורגש בעולם בעיקר זה הכוח של הקב"ה לברוא ולהמציא אותנו מ… כלום.

ואז, בכלל אין התייחסות אלינו, לכוחות שלנו, לאינדיבידואליות ביננו. אלא רק לעצם הפלא הזה שקיים פה משהו והוא לא בטל במציאות.

כשהעולם נברא בעשרה מאמרות, מה שמורגש בעולם זה בעיקר הפרטים. וריבוי הפרטים. כל אחת, עם התכונות שלה, עם האופי המיוחד רק לה.

ובאופן הזה, מתייחסים אלינו, לעולם. מרגישים וחודר בכל פרט ופרט בעולם אלוקות.

ומה שהקב"ה בחר הוא שדווקא המספר 10 הוא יהיה השלימות של העולם.

באותה מידה השלימות הייתה יכולה להיות דווקא במספר 8 ואז הוא היה נחשב לעגול ויפה, היו 8 דיברות בלוחות הברית, 8 ספירות ומידות, היינו נותנים לצדקה אחד מכל 8 במעשר (בעצם זה לא היה נקרא מעשר חח. אולי משמונה;)) ולא 10% מהרווחים, 8 אנשים במניין, היינו חוגגים ימי הולדת עגולים בכפולות של 8 ולא של 10, ואני אעצור כאן כי זה לא נגמר;)

סתומרת, זה לא שהקב"ה 'מוכרח' לברוא מושלמים דווקא בתבנית של עשר. אלא הוא בחר שככה יהיה.

התורה למעלה מהעולם, המספר עשר לא מוסיף לה שלימות. הקב"ה ברא את העולם לפי התורה, ושם הוא קבע שהשלימות בעולם תהיה דווקא במספר עשר, ולא תשע, או אחת עשרה. ומאז בעצם זה כך.

אז אם הקב"ה היה יכול לברוא עם כל מספר שהוא, למה באמת ה' ברא את העולם בעשרה מאמרות, ולא באחד?

אז זהו, שזה לא לגמרי מדויק.

מעצם זה שמדברים גם על מאמר אחד וגם על עשרה, יש בעולם שלמות של שתי האפשרויות – אור אין סוף שהוא לא מוגבל בכלל (כמו במאמר אחד – הכוח לברוא יש מאין) שחודר גם בפרטים (כמו בעשרה מאמרות).

אה ו..רגע רגע, אם הקב"ה בחר שעשר יהיה המספר המושלם, זה אומר שהוא יכול לשנות את זה בכל רגע, ולבחור אחרת, כרצונו.

אז התנא לא אומר לנו- הקב"ה היה יכול לברוא כך וכך, אבל מהרגע שהוא בחר במספר 10 זה לא יכול להשתנות.

הוא יכול גם עכשיו! היכולת הזו היא למעלה מהעשרה מאמרות שלנו, ולכן גם כיום העבודה בדרגה של מאמר אחד היא בעניין שלא לפי גדרי העולם.

איך זה מתקשר לרשעים שלנו, הזכורים לטוב מהמשך המשנה?

צדיקים עובדים בעולם בעשרת כוחות הנפש, באופן הרגיל, בגדרי העולם.

ושמתן לב שכתוב 'להפרע' מהרשעים, ולא להעניש? יותר מזכיר לי.. פרעון. תשלום חוב.

הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות כדי שהרשעים, כשהם חוזרים בתשובה ופורעים את החוב שלהם, הם יבנו אותו בחזרה למעליותא.

כי העבודה שלהם היא באופן של מאמר אחד, באופן של למעלה מהעולם.

ואז כשחוזר בתשובה בורא בחזרה את העולם הוא בונה אותו באופן נעלה יותר, ולכן עבודת בעלי התשובה נעלית יותר מעבודת הצדיקים. צדיקים עובדים ב10 כוחות הנפש, בעלי תשובה עובדים עם היחידה, ומגלים בעולם את הכוח האלוקי שלא מוגבל בשלימות של 10 דווקא, שילוב מושלם של גם וגם.