עובדת עלי / 3

אדון ביטול וגברת ישות

חסידה

לפרק הקודם

אוקיי… אז הגענו לשלב של העבודה בפועל

זה עובד ככה: על כל מידה נעבוד אי"ה ב-2 פרקים, פרק אחד-לימוד🧐, ופרק שני-התבוננות ומעשה בפועל🥳.

מוכנות? קבלו את המידה הראשונה שלנו, גברת ישות🤠 ואת ההפך החמוד שלה-אדון ביטול

ולמה בחרנו דווקא בהם להיות הראשונים? אז ככה:

על גאווה, כשהכוונה במקרה הזה היא לישות (את ההבדל בין ישות לגאווה ובין ביטול לענווה נפגוש אי"ה באחד הפרקים הבאים), נכתב בתניא שהיא "שורש כל המידות הרעות". ולמה? באו ננסה רגע לאסוף מידות רעות: יש לנו עצבות, עצלות, כעס, גאווה, שנאה, חמדנות, קנאה…

אם נשים לב, לכל המידות האלו יש מקור אחד-ההרגשה שאני שווה משהו.  אדם בדרך כלל עצוב כי חסר לו משהו, או כי פגעו בו, אבל אם אני לא הנקודה – אז העיקר שיש לי את התנאים הבסיסיים כדי להתקיים (וברוך ה' לכולנו יש אותם++) וזה מספיק כדי לשמוח. גם כעס בא כי פגעו באגו שלי. קנאה – כי מישהו יותר ממני. וככה בכל מידה רעה אחרת שתנסו.. אם נפטרנו מהישות – נפטרנו מהכל…

בכלל. אצל חסידים ראשונים, הישות הייתה גנאי. הדבר הגרוע ביותר שחסיד יכול להחזיק אצלו. וכל עניינה של החסידות – ביטול לרעבע, וביטול שלי בעיני עצמי..

והאמת, אולי כדאי שנעשה איתם הכרות רגע. עם אדון ביטול וגברת ישות:

🤠ישות– מלשון המילה יש. ולמעשה, היא עבודה זרה בדקות. כי אם אני יש, אני מציאות, הקב"ה הוא לא היחיד בעולם…

ביטול– העדר יש. פשוט כלום. בביטול קיימות 2 דרגות:

ביטול היש– אני מבטלת את עצמי בפני הקב"ה. אני רוצה מה שהוא רוצה, ועושה מה שהוא דורש. כמו מרכבה שבטלה לרוכב עליה ונוסעת לאן שהוא רוצה..  דרגה זו אומנם גבוהה, ובה היו האבות, אבל בדרגה זו, אני עדיין קיימת, אני זו שמתבטלת

ביטול במציאות– אין כלום. שום דבר. אני בטלה לה' המציאות היחידה שקיימת היא ה', ואני רק נברא שלו.. בדרגה זו היה משה רבינו. שאמר "נחנו מה" מה? מה אנחנו שוים? אנחנו שומדבר.. ה' הוא היחידי…

שימי : חשוב מאוד לא להתבלבל עם ה"אנחנו מה" הזה. יהודי שווה המון ואנחנו חייבות לזכור את זה. יש לנו מלא כוח בידיים…

אז איך לא מתבלבלים? משפט המפתח שצריך להיות לנו בראש הוא: "אני שווה המון, אבל זה כי ה' נתן לי" אני מסוגלת לפעול המון, להפוך עולמות, לקבל ציונים טובים במבחנים וכו, אבל זה כי ה' ברא אותי עם שכל, וכוחות ויכולות וכו . מעצמי-אין לי כלום..

ברגע שנהיה בטלות לה' קצת יותר, יהיה לנו גם יותר קל להתמודד עם כשלונות, כי אם ההצלחות לא שלי-גם הכישלונות לא…

אז אמרנו שאני שווה המון, אבל זה כי ה' נתן לי. זה לא בזכותי. השכל שלנו הבין, כן?

עכשיו נשאר רק להעביר לרגש, ללב, ומשם-הדרך למעשה קצרה… ואתזה- אי"ה בפרק הבא

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

שבע ועשרה / פרק 11

כל הכבוד לך, אחיות שלך אמרו שסיפרת להן הכל. תדעי שעשית את זה יותר טוב ממני

הוסיפי את התגובה שלך:

5 תגובות
  1. racheli הגב

    וואו.
    ממש אהבתי!!!
    ישלי שאלה: אם בעצם אנחנו מבטלות הכל וההצלחות הן לא שלנו וגם לא הכשלונות,אין פה באיזשהוא מקום חוסר לקיחת אחריות על המעשים שלנו?
    אשמח לתשובה🙂

  2. אמיר הגב

    וואו תודה חיכיתיי

  3. מדפסת hp הגב

    אהבתי אדון ביטול וגברת ישות…

  4. חסידה הגב

    שאלה מעולה 😊
    אז ככה:
    באיזשהו מקום, זה באמת נשמע ככה..
    אבל.. יש פה הבדל דק מאוד..
    מי שמתבטל, הדברים יכולים להיות *באחריותו* אבל לא *בשליטתו*.
    וזה הבדל עצום.. כי להיות אחראי-זה לדאוג שמשהו יצא טוב, אני עובדת בשביל תוצר מסויים, ויכול לצאת ההפך, ואין מה לעשות..
    לשלוט, זה לדאוג שמשהו יהיה טוב..ואז אם הוא לא טוב-לעבודה אין כל ערך, וממילא מתאכזבים וכו..
    ביטול משמעו לדעת שאני אחראית על המעשים, וה' שולט בתוצאות..

  5. .אניאני הגב

    אלופההה!! תמשיכייייי!!! בדיוק מה שאני צריכה עכישו
    תודה תודה תודה

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?