סופשנה
לפרק הקודם
וואו, שנה נגמרה.
שנה מלאה ב… הרבה דברים, בקיצור;)
וגם שנה חדשה מגיעה.
סליחות. ראש השנה. תשרי. חגים. טיסה לרבי. לא חסר(:
ו… אני חושבת שכולנו רוצות להיות – לפחות קצת – יותר טובות.
להשתדל יותר, להתאמץ, לנסות.
וגם אם אי אפשר הכל – לפחות קצת, לא?
בפרשת השבוע שלנו מוזכר הפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת", וממנו לומדים ש"מצוות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו".
אבל, לפחות עד כמה שידוע לי, עם ישראל בכלל לא ניסה אפילו.
אף אחד לא אירגן שחיטת צאן המונית בשביל לייצר מספיק קלף ל-600,000 ספרי תורה.
שום קורס בכתיבת סת"ם לא נפתח.
כלום. ממש ממש כלום.
וגם בדורות שאחר כך – היינו מצפות לזה שלפחות התנאים, האמוראים או רבותינו נשיאנו יכתבו לעצמם ספרי תורה.
ו… כלום. פשוט כלום.
אבל… למה?
איך המצווה הזו ככה נשכחה?
תשובות לשאלה הזו, כמו לכל דבר בעולם, יש בשיחות של הרבי:)
כרך כ"ד, שיחה ב' לפרשת וילך.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
שנה של גאולה!!
לשיחה לחצי כאן:
5 תגובות
שיחה ממש יפה, למדתי אותה (;
איזה שיחה זו, באיזה כרך?
כתבתי בשאלה שעלתה בתחילת השבוע:)
כרך י"ח שיחה ראשונה
מהמם!!!
לכל השואלות, זה חלק יח שיחה א של פרשת קורח.
בהשגחה פרטית, שיחה שלומדים במסגרת הפרויקט ליקוטי שיחות.
יש באתר שלהם שיעור של 10 דקות שמסכם את השיחה, של הרב דוברוסקין.
סיכמת את זה ממש ממש יפה!!!
למדתי;)