החיים אחרי המוות/17

לצייר את החיים

רבקי

"מי ששומע אותי" הלוואי שיש פה אחד כזה "לוקח את יד ימין ולוקח את יד שמאל" אמרתי בדרמתיות "מקרב ו… מוחא כפיים לכל הילדים המקסימים שאספו בזריזות את כל המשחקים!" הד מחיאות כפיים נשמע. נו, כנראה שיש מי ששמע אותי.
"די זה כואב לי!" קטטה התפתחה והגיעה לאלימות "שמולי!" אני מרימה את הטון "בקייטנה שלנו לא מרימים יד על החבר! אני מרשה להרים את היד רק כדי לנופף – ש ל ו ם !" וכדי להדגים לו אני מניפה את היד מצד אל צד. שיבין למה אני מתכוונת. "בקייטנה שלנו מתנהגים רק באהבת ישראל!" אני מבהירה לו.
אחח. שיהיה בריא שמולי הזה. עושה שטויות כאלה, שאני תוהה איך זה שהוא בן להורים עדינים ואצילים. יעבור לו מתישהו. אני מקווה.
תפילה בוקעת מהתשב"ר שלי בקייטנה. הקירות רועדים וכמעט מטים ליפול.
נט"י וארוחת בוקר רגועה (יחסית), פטפוט משותף עם המדריכות על ענייני דיומא.
ברכת המזון עם הרבה כוונות של ילדים, ואמות הסיפים נעים בחוזקה.
שעת 'משחק חופשי' נפתחת בהתלהבות.
מסתכלת על כל הילדים לראות שהכל בסדר.
רגע, מה קרה לשמולי? לאן נעלם הילד התוסס שאני מכירה? ניגשתי אליו "שמולי, מה קרה?" שאלתי בדאגה. מי זה שהרביץ לו עכשיו?

לפעמים אני מרגישה גננת בקייטנה. (שלא נדבר על הקריאות הקולניות – "הגננת..") הלוווו ילדים! אני מדריכה. לא גננת. את המריבות תשאירו לגן. לא שהם נשמעים לתחינה הפנימית שלי, אבל זה לא אומר שהיא לא קיימת.

שמולי שתק.
"שמולי, אני רוצה לדבר איתך. מה קרה?" הסתכלתי לו בעיניים.
"אני רוצה את אבא שלי…" אמר בערגה.
'גם אני'. כמעט ואמרתי.
'תפרידי רבקי. יש אותו ויש אותך'.
"כן?" שאלתי "אתה מתגעגע לאבא?" כי גם אני ממש מתגעגעת לאבא שלי.
קיבלתי הנהון של ילדון בן חמש. מסכן. רוצה באמצע היום את אבא…
"אבא עוד מעט יבוא לקחת אותך" או שהפעם זו תהיה אמא. את זה אני כבר לא יודעת. מה שבטוח זה שתיפגש עם אבא בשעות הקרובות.
'מה שלא יקרה איתך רבקי' שמעתי קול בתוכי.
אבא יבוא. זה בטוח. השאלה היא רק מתי. הרגע? או בעוד כמה שעות? ימים? חודשים? שנים?
שמולי לא ממש נרגע. כי גם אני לא.
"היום אנחנו נעשה בקייטנה הרבה דברים חוויתיים, ועד שאבא יחזור אתה תהנה איתנו… בוא תצייר ציור לאבא!" שכנעתי אותו.
"אני אצייר את הציור הכי יפה לאבא!" אמר כשכולו דבוק במטרה וניגש לעמדת הציורים.

כן. אבא עוד יבוא. אני בטוחה.
ובינתיים,
אני מציירת ציור.
ציור של החיים. הוא צבוע בכל מיני צבעים. חלקו בשחור לבן, רמז לתקופות האפלות בחיי, וחלקו פורח וצבעוני החלק שמתעקש לחיות ולפרוח למרות הכל.

אני בונה את עצמי מתוך הקושי. וכשאבא יבוא, הוא יכיר את רבקי שלו אחרת, כשהיא גדולה, בנויה וחזקה. יהיה לאבא ציור הכי יפה שהוא יתגאה בו. רבקי שלו, גדלה ונהיתה לאדם אחר משהכיר, וזה הציור הכי יפה שאפשר לתת לאבא.
אחחח. אני כל כך מחכה לרגע הזה. הרגע שבו נסתכל על הגלות כהיסטוריה ישנה ורחוקה, ונהיה עמוק בגאולה.
יש לך בחירה, רבקי.
תבחרי. תציירי ותגדלי מכל זה. כדי שכשאבא יבוא תוכלי להראות לו את הציור שלך.
תציירי. וכשהציור יהיה מוכן, אבא שלך יבוא.
כן, כי גם את שמולי אבא שלו בא לקחת אותו בסוף היום מהקייטנה.
"שלום, שמולי?!" חיפש אביו את בנו בין כולם.
"אבאאא!" צהל לקראתו שמולי "אבא ציירתי לך ציור!" הודיע בחדווה והציג לו באושר את הציור.
"וואוו שמולי! איזה יופי! את זה ציירת בקייטנה?! כל הכבוד! איזה ציור מעניין ציירת לי" ליטף את לחיו הקטנה בחיבה.
'וואוו רבקי! איזה יופי! כמה השתנת בגלות, מאז שהלכתי… כל הכבוד! איזו ילדה גדולה ונפלאה יש לי! אני גאה בך'.
כן. זה מה שאבא יגיד לי. אני בטוחה.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

שבע ועשרה / פרק 11

כל הכבוד לך, אחיות שלך אמרו שסיפרת להן הכל. תדעי שעשית את זה יותר טוב ממני

הוסיפי את התגובה שלך:

34 תגובות
  1. Princess   הגב

    וואו רבקי
    ההסתכלות שלך על החיים, זה משהו מיוחד!
    ואת כותבת מהמם:)
    אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך, אני לומדת מהם הרבה!
    תודה❤

  2. עוד_מחפשת_שם_מגניב_# הגב

    את פשוט מהממת

  3. אמונה הגב

    וואו, אני כמעט בוכה. זה מ-ד-ה-י-ם-!

  4. רחל הגב

    מדהים.. כמה בגרות

  5. רחלי הגב

    אמהלה את מדהימה מממששש

  6. שלוואן הגב

    רבקי! את מדהימה בצורה שאי אפשר להגדיר! אני לא יודעת בת כמה את, אבל הבגרות שלך חוצה גבולות…
    הקטע הזה שאת לומדצ מכל דבר קטן, בכל דבר את רואה מסר לחיים, זה פשוט מדהים!
    רבקי, אם יש פה בלוג שאי אפשר להפסיד אף פעם! זה הבלוג שלך.
    יש בו משהו שפשוט… אין לי מילים לתאר!
    העוצמה שיש בך, הפשטות מצד שני, הניתוח הבהיר של כל סיטואציה, זה מדהים!
    תמשיכי לכתוב לנו רבקי!!

    • רבקי הגב

      תודה שלוואן יקרה!
      איך את מפרגנת מכל הלב והנשמה. מרגישים את זה!
      התגובות שלך תמיד נותנות הרבה כוח:)
      אין לי איך להסביר לך עד כמה…
      אמשיך לכתוב לכן בעז"ה.

  7. ילדה מיוחדת הגב

    א מ א ל ה ה ה ה
    קראתי עכשיו את כל הפוסטים ברצף וזה פשוט מהמםםםם. אני תוהה לעצמי אם אני מכירה אותך. .
    בהרבה חלקים הרגשתי הזדהות. נחישות שלך שגם בקושי את ממשיכה.. לא מזיז לך. שמה פססס אדום גדול על העולם וממשיכה.. הלוואי עלי..
    בהצלחה לך בהכל.. ומעריכה אותך גם כשקשה לך❤❤

  8. דבי הגב

    וואו וואו וואו

  9. בובת שלג הגב

    אמאלה אין דברים כאלה!!
    שלמות הבריאה רבקי!!
    וואו איזה בגרות!!
    הדהמת אותיי..
    תמשיכי לכתוב:)

  10. אוהבת הגב

    את מדהימה בכל פעם מחדש..
    תודה שאת מסכימה לשתף אותנו בזה..

  11. פליאה הגב

    רבקי יקרה!!
    אני כל פעם רוצה להגיב לך מחדש על הפוסטים,
    ומה שקורה שאני פשוו שוקעת בדמעות
    אחרי שאני קוראת את מה שאת כותבת.
    ופשוט לא מסוגלת להגיב,
    וזה מה שגרם לי בפוסטים האחרונים להתלבט אם לקרוא או לא..
    זה קשה קשה להכיל. את הקצת הקצת
    שאפשר לנסות להבין,
    את מדהימה בטרווף.
    ויש לציין שהדמעות לא יוצאות ממני בשלוף…ואצלך איכשו..
    האמת שלא איכשו מובן לי מאד למה.
    הברזים פשוט משתחררים.
    אני מעריכה אותך בטרוף!!
    האמת שאבדתי מישהו קרוב מאד,
    לפני תקופה.
    אז זה פשוט נוגע לי…בקרוב קרוב שיש ואפשר.
    הלואי הייתי יכולה להכיר אותך,
    זה דוחף אותי.

    • רבקי הגב

      וואוו. אני ממש מצטערת על הצער שהפוסטים שלי מסבים לך…
      ואני שמחה לשמוע שידעת להבחין בזה ולעצור עם זה.
      אני אוהבת שאנשים מודעים לעצמם ואחראים על הבחירות שלהם…
      לא פשוט לאבד אדם יקר וקרוב…
      שה' ייתן לך כוחות לעמוד בזה ולצמוח מזה.
      אולי עוד נכיר…
      שולחת לך חיבוק ❤
      נ.ב.
      (תודה שהגבת הפעם:)

  12. חושבת בקול הגב

    אין לי מילים. את כל כך מהממת כל פעם מחדש אני כמעט בוכה איתך!!!!
    מוכשרתתתתתתתתת…….

  13. יהלום נוצץ הגב

    וואו
    דמעות!
    גם אם אני לא תמיד מגיבה,
    שתדעי לך שאני נדהמת מהפוסטים שלך כל פעם מחדש,
    החיוביות שבוקעת מכל מילה
    והציפייה והגעגוע שאת מצליחה להעביר בצורה כל כך מוחשית..
    -זה פשוט מדהים!
    את נשמעת אחת בוגרת ברמות, והלוואי והייתי מכירה אותך!!!
    תמשיכי לכתוב לנוו, אוהבת אותך!

  14. לביינתים חני הגב

    #שאלה_בלי_קשר_לפוסט

    לאן נעלם האייקון של החיפוש?

  15. משתפת הגב

    וואו! כתיבה מדהימה!! איזה בוגרת את!! אוהבת את הפוסטים שלך!! יש לך חשיבה טובה!! מחכה לעוד פוסטים שלך!!

  16. שרי הגב

    באמת שאת מדהימה!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?