מתחילה להתייחס ללב
זה היה קשה, מלחמה קשה עקובה מדם, עם הרבה נפילות וקימות, נפילות וקימות, בצורות ובסגנונות שונים
וכל פעם להזכר מה אני עושה, ולמה זה ושבסך הכל אני רוצה חיים מאושרים קודם כל לעצמי. אחר כך לבעלי, ולילדים שיהיו.
והמלחמה במחשבות, אוי איזה מלחמה.
שוב הקולות האלה 'את לא שווה כלום', 'את לא יכולה כלום', 'אף אחד לא אוהב אותך' 'בשביל מה כל זה בכלל לא בטוח שזאת האמת…'
ועוד ועוד כיד הדמיון ה(לא) טובה..
וכל פעם שבאה מחשבה של שליליות, להלחם איתה לענות לה, להאיר את המחשבה באור הנכון,
'אני כן שווה, והרבה !' ' יש לי יכולות שאין לאף אדם בעולם, עובדה, שהשם ברא אותי' 'השם אוהב אותי, הרבי אוהב אותי, אני אוהבת את עצמי ויש עוד הרבה אנשים שאוהבים אותי' 'זה כן האמת, הרי כבר חשבתי על זה ,ויש לי תשובות אם אני דוקא רוצה להתפלסף על זה…'
וככה, עוברים הימים, החודשים, ואפילו שנים,
והמלחמות כדרכם של מלחמות,
אם אני מנצחת וכובשת חלקה ,ולא נסוגה אחורנית ו'מחזירה שטחים' חס ושלום, אז השטח שלי והמלחמה הולכת ונהיית קלה יותר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
ואוו. ישר כוח.
חסידה על שתי רגליים.
ימדהימה אחת! תודה שאת משתפת ימעודדת אותי גם להלחם עם היאוש!
אתם מרגשות נותנות כח כל פעם מחדש… !