?
מוקדש לכל התלמידות באשר הן, שמשקיעות ודוגרות ימים ולילות (בעיקר לילות) בלימוד של חומר משמימים למבחנים מיותרים.
גאה בכן! המשיכו לעשות חיל!
–
השעה מאוחרת, כולם ישנים
רוחות מתפרצות מחלון
ילדה עייפה וטבלת מבחנים
שרועים על ספה בסלון.
החומר פתוח, מליון עמודים
עפעפיים סוגרות על אישון,
ואין לה שום כוח לליל נדודים
כשכל רצונה רק לישון.
היא בוהה במילים במבט מטושטש
אמורה לשנן הלכות
המוח חסום, גם הוא כבר מותש
באמת שכבר אין לה כוחות!
מחר היא תשב מול מבחן ומורה
ומוחה מרוקן מתשובות
תנסה להבין מה היא אמורה
לענות, מה כולן כבר כותבות?!
מחר היא תשב מול מורה ומבחן
עט כחול היא תאחז בידה
ופתע ראשה ישמט על שולחן;
וַתנום את שנתה הילדה.
–
השיר הנ"ל נכתב בשעה 2:23 בלילה אחד ארוך וסוער של ערב מבחן בדינים, על ידי ילדה אחת טרוטת עיניים שבמקום ללמוד כמו בנאדם ולהכנס סוף סוף למיטה, העדיפה לשבת ולחרוז חרוזים ונבואות לגבי יום המחר.
נכון לרגע זה המחר טרם הגיע. והחומר טרם נכנס למוחי העייף.
כולי תקווה שנבואות הזעם לא יוכיחו את עצמן, ולא אעשה לעצמי פדיחות קבל כיתה ומורה.
בהצלחה לכולנו בהתמודדות עם תקופת המבחנים המתישה! (תכלס זה התואר שהכי מתאים לה)
וברגעים קשים תזכירו לעצמכן ש… בעוד X שבועות מגיע החופש הגדול!!! (תחשבו לבד, הרי בכל מקרה מה שאכתוב היום לא יהיה רלוונטי לתאריך פרסום הפוסט…?)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
72 תגובות
טוההרר
איזה כתיבה ישלך!
אהבתי תפוסט,תמשיכי לעולות לנו כאלה חמודים,טוב?
יאאלה מחכה לעוד ממך;)
הוא יפה, בלי אבל.
ברוך השם, כיף לי שאת אוהבת!
זה תלוי במוזה ובעוד כמה מרכיבים שלא באים לפי הזמנה, אבל בעזרתו יתברך אם אכתוב עוד דברים בסגנון – אעלה לכאן.
תודה רבה!
טוההרר
איזה כתיבה ישלך!
אהבתי תפוסט,תמשיכי לעולות לנו כאלה חמודים,טוב?
יאאלה מחכה לעוד ממך;)
שעה ניסיתי להבין מה השוני בין שתי התגובות ששלחת עד שקלטתי את השם… חחח
את חדשה באתר?
אני ממש אוהבת את השירים החמודים שלך. אני זוכרת שהיה גם אחד גאוני על פורים. גם אותו ממש אהבתי. אני אוהבת שאת כותבת על מושגים כאלו. (מצטערת על זיכרוני האפרוחי והתנסחותי העילגת, אחרי שסחבתי יום שלם עם עיניים פקוחות קווי המחשבה שלי לא מקבילים בכלל)
בקיצור, את מוכשרת מאוד מאוד, וזה שיר חמוד נורא, וממש אהבתי אותו, ובכלל אהבתי שכתבת עליי שיר, כמעט התרגשתי. פעם ראשונה שמישהו הקדיש לי מחשבה וכתב אותי בבהירות רבה כזו.
וכן, יואו, עשית לי חשק לישון. תראי מה עשית, טוהר! *נוזפת בעיניים טרוטות ממקומי הקפוא באוטובוס*.
וואו באמת קפוא פה. ואין לי כוח להרים יד ולסגור את המזגן. הצילו.
איכשהו נסחפתי, הפוסטים שלך עושים אותי פטפטנית. להתפקס.
אז, בקיצור; הקצב מעולה, גם החריזה, התוכן מציאותי ומשקף בהחלט, והכתיבה שלך.. טוהר.. הכתיבה שלך.. אעע.
בקיצור (כמה בקיצור כתבתי במגילה הזו?), מהמם. תודה. שמרתי.
אויש, אורגניזם, רק בשביל פרץ פטפוטים כזה ממך היה שווה להעלות את הפוסט.?
שמחה שאת אוהבת את השירים שלי, החמודים.
נכון, היה אחד בסגנון דומה על פורים. גאוני את אמרת.
כתבתי את השיר הזה על ילדה אחת. אורגניזם את אמרת. במחשבה שניה מקדישה לך אותו, באהבה.
חשק לישון זה מצב תמידי, לא משהו שמישהו יכול לגרום אותו. כך אצלי לפחות.
שתיהי בריאה, הרבה יותר קל להרים את היד ולסגור את המזגן מלצעוק הצילו למקלדת. שוין. (איזה כיף פעם אחת להיות הרציונלית הזו שמצקצקת בלשון על עצלני העם…)
המחמאות שלך עריבות לי לחיך. יש להן טעם מתוק.
תודה לך, אורגניזמית.
אווו! הפתעת!
תודה…
?
–
(ומה חשבת לעצמך? שלא אשמור שיר שכתבת עלי? חה)
ובכן, באמת לא יודעת מה חשבתי לעצמי.
אני בחורה מוזרה…?
אייאי איזה כיתה את?
תקופת מבחנים חח הצחקת אותי
בכיתה יא זה יותר נכון שנת מבחניםם
ונכון לרגעים אלו המילה מבחן לא עולה על שפתינו
התחילו חודשיים מטורפים של מתכונות ובגרויותתת
בהצלחה לכולנוווווווווווווווווווווווווווווווווו
סיימתי תיכון כבר בשנה שעברה, אבל המבחנים עוד רודפים אותי, לצערי.
כיתה יא זו בהחלט שנה עמוסה. לא מקנאה בכן. (אוח, כמה חיכיתי לרגע הזה בו אוכל ממרום גובהי להפטיר באדישות "לא מקנאה בכן"… הכל מגיע בסוף, רק שתדעו. זה היה אמור לעודד עכשיו, כן)
אה, אתן בסטייל של בגרויות וזה, לא נאה לכן סתם מבחנים פשוטים… חח תהנו;)
בהצלחה רבה!!!
סוגרים, לא סוגרות!
חח טעות של שתיים וחצי בלילה… מסתבר שהמוח באמת מחוק בשעות הללו?
חומרים, לא חומר!
אוף כמה טעויות עוד אמצא פה… ?♀️
זה לא היה רעיון מוצלח מדי לשלוח פוסט באמצע הלילה חח
"מחר היא תשב מול מבחן ומורה
ומוחה מרוקן מתשובות
תנסה להבין מה היא אמורה
לענות, מה כולן כבר כותבות?!"
וואי וואי קרה לי היוםם…
אוי טאטאא
וטוהררר
את כותבת מהמםםם
אליפוותתת!!!
היה כיף לקרוא..
…למחרת, בשעה שחברותיי ישבו ומלאו דפים במרץ, אני ישבתי ובהיתי במורה ובהן, לסירוגין. והשורות הללו התנגנו לי בראש, חיות ובועטות, לועגות את עצמן.
אומרים שנבואה ניתנה לשוטים, אז אפילו לא היה לי במה לנחם את עצמי, את השורות הריקות שהביטו בי, עצובות.?
אבל זה כנראה קורה לכולן בשלב כזה או אחר של הלימודים, נתנחם בזה.
אוי טאטע, רחם על בנותיך- – –
תודה, כיף לשמוע!
אויש כמה שזה חמוד, וקליט
אהבתייי
תודה, ג'ינג'ונת!
שמחה שאהבת…
השיר הזה איכותי, חמוד, מצחיק, כתוב טוב, והכי חשוב – הזדהותי עד מאוד.
לייק ענק, טוהר, ותחינה מהעם: בבקשה, תעלי עוד מהסוג.
תודה אבן, על מחמאות ולייק ענק.
אחת ולתמיד, חייבת לברר את הנקודה הזו: כמה פריטים מונה ה'עם' שלך? המתחנן, הדורש, הכמֵה…?
ולגופו של עניין: אשתדל, בלי נדר. בעזרתו יתברך.
אני גם נכללת בעם ומיעוט רבים שתיים.
"…עם אחד לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש, מצד שורש נפשם בה' אחד. רק שהגופים מחולקים"
טובטוב, אני אגמור עם פלסופי אלף לילה ולילה. אני גם נכללת בעם! (ועפ התניא, כל עם ישראל כולו)
מרכינה את ראשי, אחיות.
בנות עם אחד אנחנו.
(רגע, זה אומר שגם אני בעם שמצפה שאעלה שירים? אופס…)
מה הקשר שאני צוחקת עכשיו?
טוהר, תעלי בשביל הערבות ההדדית המדהימה שיש בעם שלנו.
ותעלי גם סתם כי יש כל מיני ילדות נחמדות שאוהבות לקרוא אותך. וגם אני אוהבת.
תצחקי, זה בריא. גם בלי קשר… (חוצמיזה שגם אותי זה הצחיק?)
שין, מה איתך? אני מחכה לעוד יצירות שלך.
שרהל'ה, כנ"ל. כבר הרבה זמן לא ראיתי את השם החמוד שלך מתנוסס שם למעלה. (איזו התלהבות זו הייתה היום בבוקר לגלות אותו בכותרת, אבל היה מוזר לי שככה ויתרת על הצ'ופצ'יקון. התגובה שלך גילתה לי שזו היתה פטה מורגנה…)
יוזבד, את דווקא טיפה פרגנת לנו לאחרונה, אבל בהחלט לא יזיקו פה עוד כמה שירים טובים.
בקיצור, כבר אמר מי שאמר "קשוט עצמך תחילה". אז לפני שאתן דורשות ממני עוד פוסטים…? חה חה חה
#מצב_רוח_של_[עוד_לא]_סוף_יום_לימודים_מתיש
_מתיש
זו היתה המילה האחרונה שפוספסה בתגובה הקודמת.
אחח טוהר, לכי תדעי.
אולי רק בשבילך התחילה תקופת הבגרויות.
שבשעות הליל המאוחרות, עת לא נותר למוח הלא עובד ברירות אלא לעבוד כפי שתיארת (מדויק, חייבת לציין) בשיר הזה.
הוא ימצא מפלט בהשראה החמקמקה שבאה בדיוק בעת זו לגאול אותו מייסוריו.
(לא משנה שזה לא יעזור לו, שרהל'ה לא תלך לישון עד שהיא לא תדע את כל החומר).
מה טוהר, הכי כיף זה להעלות שירים, בטוח את גם בעם הזה.
איך זה לחוות פטה מורגנה? סתםם, החמאת לי, תודה:)
כן, רק בשבילי המציאו אותה. אממ מערכת החינוך או מי שזה לא יהיה (אין לי מושג מי אחראי על הבגרויות, בורות בהתגלמותה), אני מוותרת על התענוג הנ"ל.
(אויש, שרהל'ה, את כל כך מזכירה לי את עצמי של פעם. הזוי איך השתניתי מאז.)
פטה מורגנה זו חויה… במילה אחת: מאכזבת.
מחכה לפיצוי הולם ממך, בקרוב! (זה התכוון להיות רמז עבה מאוד)
נ.ב. ההאשטג המפוספס שם בתגובה המסכנה ההיא היה: מצב רוח של (עוד לא) סוף יום לימודים מתיש.
משום מה זה לא נשלח טוב…
וואו זה חזק וככ נכון ותאמת שממש כל הכבוד שאזרת את האומץ לכתוב במקום ללמוד למבחן(מה שאני עושה כרגע?)
אז בהצלחות לכולם ותזכרו שלכול דבר יש סוף כמו לתקופה הלחוצה הזאת ואגב בקשר לשורה האחרונה הריני לידע אותך שהפוסט עדין רלוונטי לצערי חח
איזה אומץ ואיזה נעליים, הסוד הוא בסך הכל מנות גדושות של חוסר משמעת עצמית. כן, בדיוק מה שקראת.
בהצלחה גם לך נשמה.
רלוונטי תמיד, לצער כולנו. לפחות כל עוד אנחנו תלמידות…
אחח, טוהר.
איזה מותק של שיר.
נחמד להסתכל במראה לפעמים.
הזדהיתי, איך לא, עם חלקים נרחבים ממנו.
וספרי לנו, האם נבואתך התגשמה?
מותק של שרהל'ה את.
נחמד להסתכל במראה תמיד. ובפרט כשהבהיה בעצמי הנשקפת ממנה באה על חשבון לימוד למבחן כלשהו…
נבואתי התגשמה בחלקה. לא נרדמתי על המבחן, אבל הגשתי אותו (לראשונה בחיי! שרק לא תחשבו שאני תמיד כזו עצלנית!) חצי ריק.
נכון לעכשיו לא ידוע עדיין מה עלה בגורלו, שכן הוד מעלת המורה הכבודה מחזיקה את כל הסודות אצלה. אולי בעצם מוטב שכך…?
התמוגגתי מכל אות, פסיק, רווח ונקודה. הכתיבה שלך כל כך אותנטית ומשקפת שהעלת בי רצון להדפיס את השיר ולתלות בכיתה. את מסכימה, טוהר?
לגופו של שיר – מקצב מעולה, תוכן מ ד ו י י ק עד לאין שיעור (יש שיעור, ועוד איך יש. ועוד כמה, והמונות שיעורי בית. אוי אני מעייפת את עצמי אז כדאי שאעצור כאן), פואנטה שחייכה אותי וגרמה לי להקריא את השיר לכל מי שהיה נוכח בסביבה.
תבורך הסיטואציה, תבורך השעה! יהי רצון שירבו כמוכן בישראל (אופס, רק עכשיו קלטתי מה הקלדתי. חוזרת בי.)
מחכה לעוד שירים מעליזים ומרנינים שכאלו!
אחתום באיחוליי הצלחה בכל אשר תפני! (ימינה, ימינה. תמיד ימינה. איכשהו החופש הגדול נמצא שם. טובטוב אני שולחתת את התגובה, אוקיי)
את בטוחה שהתמוגגת גם מהרווח??
וואו, עד כדי? כלומר, את רצינית? אני ממש… מופתעת, שלא לומר נבוכה. מתלבטת אם זה יותר מחמיא לי או יותר מרגש אותי. מה שבטוח שלא נתתי לשיר את הזה את הכבוד הראוי, לא צפיתי לו עתיד. מחילה.
ואם כבר ביקשת, ואת חושבת שזה יכול לשמח כמה לבבות עייפים, אין לי לב לסרב. רק אשמח לקרדיט, אם זה בסדר. (תכתבי ח.מ., מקסימום יחשבו שאת כתבת;))
וואו, יוזבד, תודה על התגובה המהממת הזו. חיממת את ליבי העייף. (בכולופן כבר אחרי חצות…)
(אה, מזלך שחזרת בך. אבוי לי מעוד לילות שכאלה!)
אמן, והמברכת תתברך מאוצר מתנת חינם! (אם כבר קוראים לך יוזבד, למה לא לשאוב השראה)
(הו, החופש שמצפה לי לא כל כך גדול, וממש לא קרוב. אני לומדת עד תשעה באב, וחוזרת ללימודים מיד עם תום 'בין הזמנים'.
אז הא לכן, תיכוניסטיות מובטלות, ברגעי בגרות קשים ומרים תזכרו שתמיד יש גרוע יותר! [אימוגי עייף חורץ לשון])
מאחלת לך לילות שחורים (אופס, חוזרת בי. זה לא נשמע טוב. אבל מה ההפך של לילות לבנים?…) עטורי חלומות.
?
בטחשהתמוגגתיגםמהרווח,אתלאמתארתלעצמךעדכמההואקריטי!
בטח שאני אתן קרדיט! וגם כתובת גוגל להזמנות נוספות. תודה, טוהר!
אוי באמת? ואוו, קשוח. 'מובטלות', ברור, אני פותחת את היום בעלעול במדור הדרושים בעיתון. נוראאא משעמם לי, מה אומר. 😉
אממ… לילות ישנים יכול להוות תחליף? אמן, גם לך, בקרוב ממש
חחח צחקתי עכשיו מלוא הפה צחוק עייף וזקן, וכל זה בזכותך.
אין בעד מה. *חיוך מצטנע*
האמת, וכבר כתבתי את זה בתגובה למישהי, אני לא מקנאה בכן. לא מזלזלת בכלל בלימודים של התיכון.
שאנחנו נישן, לא הלילות…?
אמן אמן!
טוהרררר
הזדהות עמוקה עם כל מילה?!
אני באותה סיטואציה פחות או יותר כמו שהיית את בכתיבת הפוסט החזק הזה…
כותבת לך תגובה במקום לפתור תרגילים במתמטיקה ? (מה נעשה עם החשבון הזה, מה?!)
ואכן, המחשבה על החופש די מעודדת….
תודה לך!
❤
כולנו באותה סירה, תלמידות עייפות שאנחנו.
(אני דווקא מחבבת מתמטיקה, אבל הכל עד לרגע ההוא, ערב מבחן, כשהמספרים מתערבבים זה בזה לעיסה דביקה ובלתי פתירה ואני כבר לא רואה על העיניים- – –
בהצלחה!)
הזדהות נוראית…?
#עוד_אחת_שעושה_הכל_חוץ_מללמוד_למבחן_של_מחר!#
אוי טוהר אהבתי ממש והכתיבה שלך מהממת, תמיד.
מוכשרת שאת.
(בהצלחה במבחנים! ואולי יותר- בלימוד אליהם?…)
נוראית בהחלט. ועייפה.
(כן, אני תמיד טוענת שבערב מבחן אני מוכנה גם לטאטא רחובות העיקר לא ללמוד. זו שעת כושר לכולם לנצל אותי לכל הצרכים שלהם?)
תודה, לוב שאת.
(ברכה במקום! כנ"ל גם לך)
אוך. הזדהות כנה
גם אני כרגע יושבת לאשר לכן תגובות במקום להגיש מטלה שנשארו לי עוד 25 דקות להגשתה ???
בעעע
??
חחח
המשיכי כך..
מזה כבר מטלה??
אגב תודההה *_*
אווו, איזה כבוד! כייף שאתן מגיחות מהצללים מפעם לפעם…
וואו, הערכתי הכנה.
הספקת בסוף להגיש?
תודה, נשמה!
אעעע מבחן בדינים
אוי יש לי דה ז'ה וו
זכרונות מהימים הישנים והטובים
יוזבד!!!
געגועי הכנים ?
אני כמעט כתבתי היום עוד פוסט לבלוג שלי (יהי זכרו ברוך. עלה בסערה השמימה, המסכן) רק כדי להוציא את כולכן מהמאורות.
מה שלומך?
r cis arg!!!
כנ"ל
מי שמדברת על מאורות…
אני אשמח נורא לעוד פוסט שהמטרה המוגדרת שלו תהיה נעלה קצת יותר- העלזת שותפות עייפות על ידי פרפראות מתמטיקה. (התאכזבתי נוראות מהמחיקה שלו, את יודעת כמה המתמטיקה שם גרמה לי להרגיש חכמה? ? קוננתי עליו רבות)
שלומי נחמד ועליז, ב"ה. לימודים וזה, תקראי שוב את השיר שנמצא למעלה ותקלטי את עומק (ביש) המצב
מה איתך, אי-שם בשנה בייס?
וואו. מה גרם לך להיות ערה (ועוד על המחשב) בשעה מוזרה כזו?
האמת היא שאני בהחלט ממשיכה לכתוב
אבל פשוט שולחת לחברות את מה שאני כותבת ופחות לאתר ?. אולי יומאחד גם זה יקרה. לכי תדעי ?
ואני העיקר חשבתי לי לתומי שאפחת כבר לא קוראת שם, ככה שאפשר למחוק בלי נקיפות מצפון ?
טוב שאת מעדכנת;)
אה ושלומי עייף חח
מסתבר שישלי עומס לא פחות משיש בתיכון ?
אולי.. אולי אפשר להקים אותו לתחייה..?
מצטרפת לבקשה.
אולי…?
אךך כן?
אעעעעעעע מבחן בדינים!
טוהר ומבחן בדינים:)
וואו כמה אנשים ישנים יש בעולם ?
יש מישהי פה בכלל שזוכרת שהייתי קיימת אי אז בתקופת החרסים?
אני? אנשה ישנה?!
תקופת חרסים?!?!
ממילה למילה הבלבול שלי גובר.
יש מצב להסבר?
אויש נו
לא התכוונתי לסבך
בסך הכל הייתי שותפה באתר אי אז בעברו המאוד מאוד רחוק (תקופת החרסים פלוס מינוס).
וכיוון שלא הייתי פה הרבה זמן, כל השותפות פה הפכו לאנשים ישנים נורא.
או בקיצור ובעברית פשוטה – שומדבר מעניין ??
אממ את בטוחה שגם אני הייתי בעבר המאוד רחוק הזה?
פשוט, אני נמצאת באתר הזה משהו כמו 5 חודשים, ולא זכורה לי התכתבות איתך למעט פעם אחת לפני לא הרבה מאוד זמן באיזה פוסט אחד נגד מתמטיקה…
אניוואי, נייס טו מיט יו:)
חח זה רק הכישרון שלי לסבך עניינים…
אם
אני
זוכרת
שהיית
קיימת
ארסיססס?
נראלך שככה אפשר לשכוח אותך??
בהחלט אעעעעע
שלום טוהר
וברכה?
טוב אז כמה אופייני
שאני כעט בלמידה למבחן מחר
ובשיטוט מהיר בין מיל לשותפות נכנסת לפוסט
ואם כל שורה אני יותר מחייכת
מסתבר שאני לא היחידה המובטלת
ששורפת לעצמי את הלילה
טוהר ביג לייק:)
כעת או כמעט? (יחי ההבדל הקטן והלא משמעותי…)
שמחה שחייכתי אותך.
לא, את לא היחידה;)
תודה, ביילוש!
אוייי טעויות של אחרי חצות?
ברור שכעת!
חח
עצוב לדעת שאני לא היחידה
:0
טוהר!
וואו. וואו.
איזה שיר עצוב ומצחיק.
מהנהנת עם כל שורה, ולא יודעת עם לבכות, לצחוק או ליהנות מהכתיבה היפה שלך.
הוי, זה שיר כל כך חמוד וטוב. המשקל, החריזה, התוכן.
הזדהות רבה עם כל חלקיו, וגם עם הפסקה הצהובה למטה…
(אין כמו לחרוז ולקשקש מילים במקום ללמוד. כמעט תענוג.
נסי פעם לסכם את החומר בבתים וחרוזים;))
תודה, שינוש!
כיף שאהבת, שנהנית. שהזדהית;)
(וואו, על זה לא חשבתי! אנסה בפעם הבאה…?)
חחחחח
לייק ענק!
ואם זה החרוזים שלך בשתיים בלילה…
אהבתי ממש!
הו, איזה כיף שהצלחתי להצחיק. ושאהבת.
תודה, ציפורית, על לייק ענק ותגובה מתוקה!
תודה טוהר,
הייתי צריכה את זה.
באהבה❤
אויש, טוהר, איך שוב את מוצאת את עצמך באותה סיטואציה בדיוק.
לכי לישון כבר, טיפשונת!
ותפסיקי עם הדחיינות ההרסנית הזו שגורמת לך להגיע לשעות הקטנות של הלילה כשהלימוד עוד לפנייך.
? (עוד רגע נרדמת פה על החומר)
?
?
?
אני בחברה טובה…?
חחח טוב לדעת שאני לא לבד…
מזדהה.
טוהר, איזה פוסט כייפי:)
משעשע ומוכר
תמשיכי להעלות לנו עוד כאלו
בתודה מראש
תודה, בייגל!
מבטיחה להשתדל;)