אז מי שסטודנט ובכל זאת טוב לו ושמח- יעבור לו…
טוב, האמת שאני הכי לא מתחברת לשירים בסגנון המודרני הזה, כנראה שזה בגלל שזה מזכיר לי את שיעורי ספרות, אבל התחלתי לכתוב אותו והמשכתי ויצא יפה לדעתי (וגם לדעת אחותי?), אז… תהנו!!
נ.ב. לפני שאתן מגיבות, תקראו את סוף סוף סוף הפוסט, איפה שהצהוב עם הלב החמוד הקטן הזה… כן בדיוק שם. (לפי התגובות אני אוכל לדעת אם קראתן הכל או לא…?)
אגב, נכתב באזור 3 בלילה, לאחר ניסיון כושל ללמוד לבגרות. קחו לצומת.
לא יודעת כלום
מרגישה
שעוד פעם
זה יקרה
הכישלון
יצרוב בי
ההחמצה תזעק
איפה היית
כל
הזמן
הזה
מה אגיד
מה אומר
מה אדבר
איפה הייתי
מה עשיתי
השאלה
תמשיך לרחף
והציון יתנוסס
מעיד לכל
הנה
תוצאה של עצלות
ואף אחד
לא יהיה שם
כדי לשמוע
את הזעקה
שלי
לא התעצלתי
אולי קצת
זה נכון
אבל גם
כשכן ניסיתי
המילים הסתחררו
מול עיני
לועגות
עילגות
כי מה לעשות
עם כל הכישרון
לא נולדתי למדעים
לא נולדתי
לשינון
חומר משמים
ובלתי מובן שכמוהו
כי מה לעשות
ללמוד עמודים
שלמים
בעל פה
יותר קל
ויותר מעניין
מלזכור
איך עובר
הדם בתאים
דיפוזיה
ואוסמוזה
כאילו שיש הבדל
באמת שניסיתי
השתדלתי
ישבתי עם החומר
בזבזתי עליו זמן
קראתי
חזרתי
ניסיתי להבין
ולא הצלחתי
לא הצלחתי
ההרגשה הזו
עומדת
כמו גוש בגרון
חונקת
צובטת
מאיימת
להתפרץ
בצורה שאי אפשר
לחזות מראש
אז נכון
המורה ניסתה לעזור
הביאה שאלון
הביאה תשובון
הורידה מהחומר
באמת
שנחמד מצידה
אבל מה עוזר
תשובון מפורט
כשכל מושג
שכתוב בו
נשמע מוזר
אחד יותר מהשני
ולא נראה
שיש קשר
ביניהם
וגם אם
יש קשר
הוא לא ברור
ואין
מי שיסביר
עוד יום
לבגרות
אני עדיין
בבורותי
הציון הזה
ציון סופי
לתעודת הבגרות
ציון עובר מינוס
הולך
להתנוסס שם
בגאון
או
יותר נכון
בלגלוג
וזהו
זה יהיה
הציון
ויספר לכולם
את סיפורה
של נערה אחת
עצלנית
עצמאית מדי
ולא אוהבת
ללמוד
ואף אחד
לא ידע
שאותה נערה
העצלנית
העצמאית מדי
זו
שלא אוהבת
ללמוד
היא אוהבת
כל כך אוהבת
וכל כך רוצה
לדעת
להחכים
ללמוד
וללמד
כשהיא רוצה
היא יכולה
זה כל כך
נכון
היא רק
צריכה
לרצות
ומה לעשות
שמדעים
זה לא
התחום שלה
כי היא
עצלנית
עצמאית מדי
ולא
אוהבת ללמוד
היא
אוהבת ללמוד
רק מה
שהיא אוהבת
ואותו ציון
עלוב
שיתנוסס
בתעודת הבגרות
לא ידע
שאותה נערה
נחמדת
ועלומת שם
לקחה
על עצמה
פרויקט
לא כזה
של היסטוריה
לא מתמטיקה
גם לא
ספרות
היא לקחה
על עצמה
את מה
שבאמת חשוב
את מה
שקשור
לנשמה שלה
את מה
שהיא קיבלה
באותו מעמד
אז
לפני שלושת אלפים
שנה
שמתחדש בכל
רגע
לקחה
על עצמה
ללמוד
והיא לומדת
חוזרת
ומשננת
כשיש לה
זמן פנוי
היא מקדישה
אותו
למה
שהנשמה שלה
רוצה
היא חרוצה
היא מאתגרת
את עצמה
היא אוהבת
ללמוד
העניין הוא
שקשה לה
לעשות
מה
שאומרים לה
אז כן
היא עצמאית
מדי
אולי
זה נכון
אבל
מי אמר
שזה רע
בזכות העצמאות
הזו
נפתחו לה
אופקים
חדשים
היא גילתה
כישרון
היא גילתה
סיפוק
היא גילתה
חדוות יצירה
והיא לומדת
ואוהבת ללמוד
אבל
קשה לה
להיכנע לכללים
למחויבויות
במיוחד לאלו
שהיא
לא רואה
בהם צורך
מי החליט
שכולם
צריכים
ללמוד את
אותו הדבר
מי החליט
שכולם
יכולים
ללמוד את
אותו הדבר
כל אחד
נועד
לתכלית שונה
לתפקיד אחר
בעולם
ולשם כך
קיבל
מתנות שונות
מחברו
אז למה
כולם
צריכים
ללמוד
לשנן
לחזור
על אותו הדבר
אם בחרתי במשהו
יהיה לי
הרבה
יותר
רצון להשקיע
ולהצליח
בו
כופים עלי
כופים אותי
לדברים
שלא מותאמים
לכישורי
מה לעשות
שללמוד
את
חבקוק
יואל
עובדיה
רות
אסתר
בעל פה
הרבה יותר
קל לי
ונותן לי
סיפוק
מאשר לדעת
על כל נים
שזז בגופי
זו המציאות
מישהו
צריך להתמודד
איתה
הסיפור ייגמר
כנראה
בנערונת נחמדת
שתשב עד
אור הבוקר
תלמד
תחזור
תשנן
פחמן
תא
רקמה
נשימה
תקבל ציון עובר
ותמשיך הלאה
אל
האתגר הבא
זהו סיפורה
של נערה אחת
שקטה
ביישנית
מאותגרת
ואוהבת ללמוד
זהו סיפורו
של ציון
במדעים
שירים גבה
או שתיים
לכל רואיו
ציון מסכן
במדעים
שאף אחד
לא ידע
מה
עומד מאחוריו
אוקי בננות.
אז אם שמתן לב, לא שמתי את הפוסט הזה תחת הכותרת "כשאני בדאון", כי זה לא שיר עצוב. זה פשוט שיר שמציג מצב (ואפשר בהחלט לומר שזה מוקצן ביותר בשיר, כן? יש מצב שאני אוציא מעל ל-75. לא כזה זוועה).
אי לכך ובהתאם לזאת, תגובות כמו "אאוצ" ודומיו, לא יתקבלו….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
אוצצ ודומיו.
סורי, נפשי חשקה בכך ממש.
נו, התקבל?
חחחח
ידעתי שתהיה את זאת שתתעקש על האאוצ.
מתקבל, שאני אגיד לך לא?
אבל באמת, אין כאן שום עצב. פשוט תמונת מצב שדורשת שינוי, ומבטיחה שלא הייתי עצובה כשכתבתי את זה, אפילו צחקתי בין לבין.
אז למה הלכת למגמת ביולוגיה, למען ה'?
הלוואי שהיה לנו מגמות נורמליות.
נראה לך שהייתי הולכת למגמת ביולוגיה?? אין לי מה לעשות בחיים??
השיעור הזה חובה!! הוא בתוך המערכת!
הלוואי שהוא היה מגמהה
אימלההה נחנקתי מהכותרות??
כבר אני יקרא תפוסט עצמו
אווייי חזקקקקקקק
אך ביולוגיה, ביולגיה אהובת נפשי.
מה יהי עם החיים עצמם?
תמשיכי לחיות אותנו מחייך המבולייגים(מלשון ביולוגיה) כל רגע מחדש
תביי(מלשון ביו) את המבחנים כל ציון מחדש
ותתני לנו לחיות את החיים עצמם!
בול.
הבנת את הפוסט.
קראתי את החצי אח"כ דילגתי זה נורא ארוך תנסי לקצר
טוב, צודקת.
אבל דווקא חבל, כי ההתחלה די משעממת ובהמשך זה מעניין יותר
חיחי…אל תדאגי, אני לא אכתוב אאוץ' ודומיו.
ושיר מדהים, באמת. אהבתי! בכנות.
את נשמעת קצת חשדנית, סוריי
לא תכתבי, אבל כתבת… תודה בכל אופן.
למה חשדנית? במי חשדתי?
אאוצ'. (מה זה דומיו?)
??
אהבתי את השתפכות ליבך, במילים חמודות!!
מסר מהמם, כתיבה נחמדת…
תודה צדפית ונורמלית!!
טוב, מסתבר שהפוסט הזה היה טעות…
הוא באמת דורש קיצוץ.
אני אקח לתשומת לב לפעם הבאה.
אבל חשוב לי לדעת, מישהי הבינה מה בעצם אמרתי פה?
חחחחח וואי שיר ארוךךךךך במחילה לא קראתי את כולווו אבל הבנתי את העיקרון מבינה לגמרי למרות שאני לא ממש באיזור הבגרויות ואני לא יודעת איך אני אשרוד אותן.ואני לאאא סובלתתת שמגיביםםםםם אאוצצצצצ בלי קשרררררררררר!!!!!!!!!!!!!
והעיקרון הוא?…
שאת משקיעה בדברים חשובים יותר מלימודים?
(אם כן, אז אני מזדהה מאוד מאוד)
וסתם שתדעי שאפשרי להגיע לכמה מסקנות מכל שיר… 🙂
כן, מוכר מדי משיעור ספרות…
קלעת בול למה שהתכוונתי
לבקשתך, לא אכתוב אאוץ'.
הציונים זה באמת לא העיקר בחיים. ועם כל הכבוד לבגרות, יש דברים יותר חשובים. (חחחח אמרתי את זה פעם לכמה מורות שעשו לנו שחנש והם היו בשוקק של החיים שאני באמת חושבת ככה ?)
הן אמיתיות שהן חושבות ככה???
ברור שהציונים זה הדבר האחרון שחשוב בחיים!!!
איזה מורות חיות בסרט