שלא לשמה /18

newEmotionIcon_21
מוריה

צרפת

לפרק הקודם
צרפת
שולמית גוררת את המזוודה שלה.

מיכל מסתכלת עליה מהצד "שולמית, את בטוחה שאת עושה את הדבר הנכון?"

שולמית נעצרת ומסתובבת למיכל "כן. בעצם אני לא יודעת, אבל אין לי ברירה. ההורים שלי יטפלו בי ובג'ני, עד המשפט. ונקווה לטוב" היא מחייכת ופולטת אנחה.

"אני ממש מצטערת" מיכל היתה בטוחה שהסיפור יגמר, אבל לא. עכשיו שולמית תחזור ללוס אנג'לס ותשאר שם עד המשפט, ומי אמר שפסק הדין יהיה לטובתה.

"אין לך על מה" שולמית לא רוצה לאכזב את מיכל "עשיתם עבורי את המקסימום. כמו שאת תמיד אומרת לי, עשינו את ההשתדלות שלנו ועכשיו הקב"ה יעשה את שלו. זו לא אשמתכם שבסוף השופט לא חתם על המסמך, והוא העביר את התלונה לבית המשפט המרכזי בקליפורניה".

"נכון, אבל יכולנו לבטל את התלונה. מי ערב לי ששם ישפטו לטובתך? הרי לקחת ילדה ועזבת ככה את המדינה, סטיבן יכול להאשים אותך שברחת עם הילדה שלו, והוא ה׳צדיק׳ בסיפור".

"אף אחד לא ערב לך על זה. אני נמצאת בבוץ עמוק מאוד, ורק מי שהכניס אותי לשם יוכל להוציא אותי משם. והאיש הזה הוא אני. אני זו שבחרתי להתחתן עם סטיבן, ואני היחידה שאוכל לתקן.

״אין לי מושג איך, אבל אלוקי היהודים ילווה אותי  כמו שהוא ליווה אותי עד לכאן, והפגיש אותי איתכם, בלעדיכם הייתי נשארת עכשיו בצרפת ומשקשקת מפחד מסטיבן ומי יודע, אולי הייתי עכשיו ממשיכה לחיות איתו ולסבול. אני מקווה לבשר טוב.״

"אמן. אני אתגעגע אלייך מאוד".

"גם אני" שולמית מרימה את ג'ני ומסתובבת לכיוון הכניסה להמראות.

"חכי רגע" מיכל מוציאה מהתיק שלה סידור תהילים קטן ומושיטה אותו לשולמית "קחי איתך את זה. כל פעם שתרגישי בודדה תפתחי את הספר ותקראי בו. זה מעודד ומרים את מצב הרוח. מניסיון" היא קורצת לה.

שולמית בהתרגשות לוקחת ממנה את הסידור ומחבקת את מיכל.

"תודה, הרבנית" היא צוחקת בין הדמעות ונפרדת ממיכל. ג'ני מנופפת לשלום לכיוונה של מיכל ומצטרפת לאמא שלה.

.

מיכל חוזרת לנפתלי שמחכה לה במכונית, הוא מחייך לעברה "כל הכבוד, אני גאה בך".

"נקווה שהכל יסתדר שם בקליפורניה" היא נשענת אחורנית.

"אמן" נפתלי מתחיל בנסיעה.

הטלפון של מיכל מצלצל "הלו… כן בטח… אני מגיעה", היא מנתקת "אמא שלי לא מרגישה טוב, היא ביקשה שאבוא לעזור לה קצת" היא מסבירה לנפתלי "אתה תוכל להביא אותי לשם, ולשמור על הקטנים?"

הרמזור מולם מתחלף לאדום ונפתלי עוצר, הוא מסובב את הראש למיכל "אני דואג לה. אמא שלך לא צעירה והיא צריכה ללכת לרופא. זה כבר הפעם הרביעית השבוע שהיא מתלוננת על כאבי ראש. זה מוגזם".

"אתה חושב שהיא מגזימה?" מיכל פותחת עיניים.

"לא. לא התכוונתי שכאבי הראש מוגזמים, והיא צריכה ללכת לרופא" נפתלי חוזר על המשפט האחרון שאמר.

מיכל צוחקת "אני יודעת, התכוונתי אם אתה חושב שהיא מגזימה בזה שהיא אומרת שהכל בסדר איתה"

"אה, אני לא יודע מה היא באמת מרגישה, כי אני לא היא. אבל התפקיד שלך כבת, היא לא להקשיב לה עכשיו ולקחת אותה לרופא. שוב, היא לא בת חמש עשרה" נפתלי ממשיך בנסיעה.

"אתה צודק, אני אקבע לה תור לרופא".

"אולי לא את. את בכל מקרה עייפה. תשאלי את מושקי או אחד מהאחים שלך אם הם יכולים לקחת אותה".

"טוב".

.

אחרי רבע שעה של נסיעה משדה התעופה מיכל יוצאת מהמכונית ונפרדת מנפתלי. היא עולה במעלית ודופקת בדלת. אף אחד לא ניגש לפתוח לה. היא מסתכלת בשעון, השעה שלוש בצהריים, אבא שלה כנראה בבית הכנסת מתפלל מנחה.

אבל למה אמא שלה לא פותחת לה? היא דופקת שוב קצת יותר חזק. אחרי חמש דקות היא מתייאשת ומתקשרת לאבא שלה.

"הלו, פאפא?"

"כן מיכל. מה שלומך?"

"השם יעזור. אבא, אני פה מול הדלת ודפקתי כבר כמה פעמים ואף אחד לא ענה לי. אמא בבית?"

"לא הבנתי. את הגעת אלינו?"

מיכל חשבה שאמא שלה סיפרה כבר לאבא שלה שהיא מגיעה. כנראה שלא "הממ… כן, אמא התקשרה אליי ואמרה לי להגיע לעזור לה כי היא לא מרגישה טוב".

"מוזר. בכל אופן תודה וכל הכבוד לך על המסירות. תראי, תדפקי עוד הפעם בדלת ואם אף אחד לא עונה לך אז יש מפתח אצל השכנה ממול. קחי ממנה ותכנסי. אמא אמורה להיות בבית. היא כנראה נרדמה" הוא מנסה לשכנע את עצמו.

בשבועיים האחרונים אשתו מתנהגת בצורה שונה ומבהילה. שבוע שעבר היא לא זיהתה אותו בכלל וכמעט התקשרה למשטרה בטענה שיש אצלה פורץ, עד שהוא ניתק לה את הקו. אחרי דקה היא חזרה לעצמה ושכחה ממה שקרה.

אבל הוא לא יספר את זה למיכל, היא עלולה לדאוג.

"בסדר להתראות פאפא" מיכל מנתקת, ודופקת עוד הפעם בדלת. אף אחד לא עונה. היא ניגשת לדפוק אצל השכנה שנותנת לה בשמחה את המפתח. מיכל מודה לה ופותחת את הדלת של הבית שלה לשעבר.

הכל נראה מסודר לגמרי, היא לא מבינה למה אמא שלה ביקשה ממנה להגיע. היא מסתובבת בסלון מחפשת את אמא שלה.

"מאמו?" היא צועקת בחלל הריק של הבית "אמא, זאת מיכל, הגעתי. איפה את?" מיכל מרגישה במשחק המחבואים. היא הסופרת ואמא שלה מתחבאת.

לאה יוצאת מהמסדרון. גוררת את עצמה, נשענת על הקיר. "מושקי! איז כיף לראות אותך, עשית לי הפתעה, חמודה שאת" היא מתיישבת בכבדות על הספה.

מיכל מתבלבלת, מושקי? היא בכלל מיכל, ולמה אמא אמרה הפתעה? הרי היא זאת שהתקשרה אליה כדי שתגיע "שלום אמא. אני לא מושקי, אני מיכל" היא צוחקת במבוכה ומתיישבת על הספה, מול אמא שלה.

"מושקי, תמיד היית כזאת מצחיקה. את באמת רוצה להיות כמו מיכל?!" היא מסתכלת על מיכל מופתעת.

"אמא. אני מיכל. לא מושקי!" כבר לא נעים לה.

"אוי, נו באמת מושקי. בינינו אף אחת מאיתנו לא היתה רוצה להיות כמוה. סתם ילדה מפונקת שטובעת בים של שטרות וכסף. את רואה לבד שהיא לא כזאת איי אי יאי", אמא שלה מנידה את הראש לצדדים ומרימה את היד שלה.

"את צריכה להיות שמחה שאת מי שאת. ולא מיכל. תראי אותה גרה חצי שעה נסיעה ממני ואף פעם לא באה לבקר" לאה מגחכת.

מיכל מחזיקה את הדמעות שלה. מה עובר על אמא? למה היא מדברת אליה ככה? זה מה שהיא באמת חושבת עליה?

.

"אמא? את בסדר?"

"כן מעולה ברוך השם. נו, מיכל מה שלום הילדים?"

מיכל מרגישה שהיא המשוגעת בין שתיהן, מה קורה כאן למען ה'?? "הם… בסדר…" היא מגמגמת.

"אמא איך קוראים לי?" היא רוצה להיות בטוחה שאמא שלה כרגע חזרה למיטב.

"מה זאת השאלה הזו? מיכלי מה קורה לך?" אמא שלה צובטת את מיכל בלחי.

"אהה סתם. איך את מרגישה?" יופי, היא מרגישה טוב.

"כואב קצת הראש. אבל לא מתלוננים".

"אמא אני רוצה לקבוע תור לרופא בשבילך".

אמא שלה מצקצקת בלשון "כולם אומרים לי את זה לפחות מאה פעמים. מיכל, אני לא צריכה רופא. לכל אחד יש כאבי ראש בחיים, לא?"

כאבי ראש, כן. אבל לא מקרים של שכחה. "אמא, אז רק כדי שנראה שהכל תקין. כולם ימשיכו לנסות לשכנע אותך עד שלא תלכי לרופא ותעשי בדיקה. אחרי שנלך לרופא ונראה שהכל אצלך כשורה כולם יעזבו אותך. בבקשה אמא". מיכל ממש מתחננת.

"שיהיה, אבל שהתור לא יהיה ביום ראשון או שלישי"

מיכל לא יודעת מה יש לאמא שלה בימים האלו, אבל היא לא שואלת. העיקר שאמא שלה תלך לרופא כמה שיותר מהר "בסדר גמור אמא" היא מרוצה.

אריה נכנס בנתיים לבית "הו, שלום לכם נשים יקרות. מיכלי, כמה כיף לראות אותך. מי פתח לך בסוף?" הוא מתיישב לצד מיכל. מול אשתו.

מיכל מסמיקה " שלום אבא, ביקשתי מהשכנה" היא לוחשת לו. אבא שלה מהנהן. "אבא, אתה תרצה ללכת עם אמא לרופא? אני אקבע לה תור ואעדכן אותך ביום ובשעה. אוקיי?"

אבא שלה פונה לאשתו, מופתע "לאה, את הסכמת ללכת לרופא?" הוא נראה מאושר, סוף סוף הם ידעו מה עובר עליה. א מחיה.

"אני? תור לרופא? אני מרגישה מצוין. אני לא צריכה שום רופא" היא מרימה קצת את הקול שלה.

אריה מופתע עוד יותר. מיכל המומה, מבינה שקורה לאמא שלה שוב מה שקרה לה כשהיא חשבה שהיא מושקי.

"אמא, דיברנו על זה לפני דקה, והסכמת ללכת לרופא כדי שיניחו לך ולא יבקשו ממך כל פעם ללכת לרופא. את אפילו אמרת לי לא לקחת תור בימי ראשון ושלישי" מיכל מנסה להזכיר לאמא שלה.

"אני? מיכל לא עושים את זה לאמא שלך. אני בחיים לא אמרתי את זה ואת יודעת. אני אלך לרופא רק כשאני אראה שהמצב מחמיר. ובנתיים אני מרגישה כמו שור" היא דופקת על השולחן, בעצבים.

מיכל משפילה את מבטה. אריה קולט מה קרה כאן וממהר לסדר את העניינים "לאה, את עייפה לכי תרדמי".

"נכון. להתראות מיכלי, דרישת שלום לילדים ולנתפולי" היא מנשקת את מיכל, כאילו שהיא בכלל לא התכוונה להתנפל עליה לפני מספר שניות. היא עוזבת את הסלון וסוגרת את דלת חדרה.

.

מיכל מחכה עוד כמה שניות ופונה לאבא שלה "אבא עובר על אמא משהו. אני מבטיחה לך שהיא הסכימה לקבוע תור"

"אני מאמין לך מיכלי. אני חושב שלא תהיה ברירה אלא לקחת אותה ללא רצונה, כשהיא תתחיל להיזכר מהשיחה שהיתה לכם אז היא כנראה תסכים ללכת לרופא. נחכה לרגע שהיא תהיה קצת יותר צלולה" הוא נאנח.

"אבא אתה לא דואג לאמא? אולי היא חולה באלצהיימר ולכן היא שוכחת כל מיני דברים?" היא לא תספר מה שאמא שלה אמרה עליה, היא לא רוצה לצער את אבא שלה.

"חס וחלילה! אני לא חושב שזה עד כדי כך חמור. אני באמת מקווה שזה סתם כאבי ראש, והיא מתבלבלת לפעמים. אני דואג לה מאוד. לא מתאים לה בכלל להיות כזאת. בכלל לא", הוא מסתכל על מיכל "איך הגעת כל כך מהר אגב?"

"לאיפה? לבית? אה זה בגלל שהייתי בשדה התעופה"

"באמת מה עשית שם?"

מיכל שמחה להעביר נושא, המצב של אמא שלה מכביד עליה " ליוויתי את שולמית ללוס אנג'לס, זאת שסיפרתי לך עליה שנפגשנו לעורך הדין לוין כדי להגיש תלונה על בעלה"

"אה נכון. אז למה היא חוזרת ללוס אנג'לס?"

"בסוף גילינו שהיא לא יכולה להגיש תלונה כי היא לא אזרחית צרפת" היא מקצרת "אז אני ונפתלי הגשנו עליו תלונה על זה שהוא חדר לפרטיות שלנו על ידי המכתב שהגיע אלינו בטעות, וכשנפתלי הלך להחתים את השופט, אז השופט לא הסכים כי זה יכול לעשות בעיות בין המדינות והוא העביר, ללא ידיעתינו, את התלונה לקליפורניה.

״שם החליטו להזמין את שניהם למשפט שיערך בבית המשפט העליון בקליפורניה. שולמית היתה צריכה לחזור לשם. אני מאוד מקווה שהיא לא תסבול שוב, מספיק כל מה שהיא עברה"

"אני גאה בך על כל מה שעשית עבור אותה אישה. תמיד היית כזאת שמוסרת את עצמה עבור אחרים. שליחה שלי" הוא מחבק אותה.

מיכל מרגישה פתאום הקלה שככה לפחות אבא שלה מסתכל וחושב עליה. היא מחייכת חיוך גדול "תודה אבא".

"איך את תחזרי?"

"אני אקח מונית, נפתלי שומר על הקטנים"

"הייתי שמח להביא אותך לבית שלך אבל לצערי אמא לא מרגישה טוב אז כדאי שאני אהיה לידה"

"זה בסדר אבא. תודה. הנה המפתחות שהיו אצל השכנה" היא מוציאה מהתיק שלה את המפתח "מזל שהיה עוד מפתח, כי בלי זה הייתי נלחצת עבור אמא"

"למרבה הפלא זה דווקא היה רעיון של אמא, הקב"ה הקדים תרופה למכה" הוא קורץ למיכל ושתיהם צוחקים.

מיכל נפרדת מאביה ומזמינה מונית. היא תספר לנפתלי מה שקרה היום, היא יודעת שהוא ירגיע אותה. זה בדיוק מה שהיא צריכה.

למרות היחס של אבא שלה כלפיה היא מרגישה עדיין קצת עלבון ועצב.

© כל הזכויות שמורות

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
משאלות של מלאכים
9
אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65
מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21
ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
יומן 2#
17
הייי🙋🏻‍♀️ זוכרות אותי??🤷🏻‍♀️ האמת לא נתתי לכן זמן לשכוח🤭 חחח🤪 טובב👍🏻 אז אני ק...
שבוי
emotion_icon_43
אִישׁוֹן אָדֹם. מְפֻקְסָל. דִּמְמַת מִדְבָּר וְרוּחַ אַיִן. חֶבֶל לוֹפֵת . לו...
היצרים שבלבנו
newEmotionIcon_21
הן רוצות לקבל את מקומן את הכתר הכבוד המקום. הן רוצות שיראו רק אותן בולטות זוה...
משחק עם סוף פוגע😥
newEmotionIcon_22
טוב אז היום קרה לי משהו מאוד לא נעים בבצפר וזה קשור לחברה אחת שיש לי ומה שקרה...
לא שמרתי עלייך
5
תגידי איך לרחוב את נותנת הכל? מה הוא עשה שאלוקים לא עשה לך אתמול? ועכשיו בליל...
פוסטים חדשים
משאלות של מלאכים
אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...

דומיה נפשי

גברו עלי
מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...

הכוזרית הנודדת

כואבת התקווה
ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

הולך חסיד
נעליים חסידיות. גם לך מוכר המושג? מה את חושבת שההגדרה שלו? מה את לא תקני ועל ...

קפצתי לביקור

נסיעות ארוכותתתת
התחלתי השנה ללמוד בבית ספר ממש רחוק מהבית שלי. אני נוסעת כל צד ב2 רכבות ואוטו...

פרוזן

רק תגדירי
איך מוצאים חברה טובה? או במילים אחרות, מה זה חברה טובה? מחפשת הגדרה.

אחת

מספר אחת בביטחון / 14 🏆
אמונה מושלמת היא הידיעה הברורה שגורלנו מסור בידי הגורם היחיד שיכול באמת להשפי...

רעות

רק איכותיות יבינו
לילה. אני מתהפכת מצד לצד במיטה, מחפשת את הצד הקר של הכרית והשמיכה 🙂 מזדהות??

ליבי

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *