התהיי לי לאחות? /17

זיכרון אובד

קופסא ורודה

מיה פקחה את עיניה,

דמעות חמות שטפו את לחיה, משאירו טעם חמצמץ בפה.

זה היה רק חלום, רק חלום.

היא  רואה את טליה מושיטה לה יד לעזרה, היא תופסת אותה ומתרוממת מהחול ומנערת את בגדיה. טליה מתרוממת אחריה.

מיה מיישירה מבט אל טליה, "טליה, מה עם דקל?"

טליה משפילה מבט, מסתכלת על החול הרך ומרימה חזרה עיניים אל מיה "את יודעת מה בכלל קרה לדקל ואיך זה קרה?" הוריה של מיה שלחו את טליה לספר לה מה עומד מאחוריה הפציעה של דקל.

מיה מנענעת בראשה לשלילה. היא רוצה לדעת, ואולי בעצם עדיף שלא?.

"עשו לדקל MRI חדש מאתמול, והתוצאות משערות שלדקל תהיה פגיעה בזיכרון…."

מיה נושמת עמוק, לדקל תהיה פגיעה בזיכרון. מה זה אומר? שהיא לא תזכור כלום?.

"את בטח חושבת שהיא לא תזכור כלום…. אז לצערי זה לא רק זה, גם אחרי שהיא תתעורר יהיה לה קשה לזכור דברים פשוטים"

מיה נושפת. אז דקל לא תהיה מי שהייתה, הבחורה עם הזיכרון הצילומי. אבל היא תקבל את דקל בחזרה.

"ו…. איך היא בכלל…. איך זה בכלל קרה?" היא מנסה להישאר עניינית.

"דקל נסעה בשעות הערב המאוחרות על האופנוע שלה, לפי מה שזה היה נראה, היא הורידה לשניה את הרגל מהגז ונקעה את הרגל בגלל שנתקעה בגלגל של אחד הרכבים שנצמדה אליהם, מרוב כאב היא הטשטשה ועזבה לשניה את הכידון, היא איבדה שליטה והחליקה מתחת לאוטובוס…" טליה לוקחת נשימה עמוקה "היא החליקה על הצד מתחת לאוטובוס ונפגעה באזור האונה הרקתית פגיעה מוחית. הפגיעה פגעה בזיכרון ובגלל דימום שנוצר באזור, זה התפשט לאזור של הזיכרון הבסיסי"

מיה הזילה דמעות בשקט.

"מיה, דקל תחזור, יש לה לאן לחזור"

"אבל היא בכלל לא תזכור אותי!" היא זועקת כחיה פצועה.

"זו רק השערה" שנוטה להיות נכונה, טליה לא מוסיפה.

'נשמע כאילו טליה עשתה הסבת מקצוע' מיה גיחחה לעצמה במרירות.

 

 

"אוקי, השבוע יש לכם שבת חופשה,

מיכאל ונתי, אתם נשארים לשמור על הבסיס" דביר חזר לשגרה למרות שהמצב של דקל נותר יחסית באותו מצב.

"עשר דקות ואנחנו יוצאים"

 

"אז נעשה שבת ביחד, מה?!" נתי טפח לחברו על השכם

"יהיה מרומם" מיכאל קורץ.

 

נתי ומיכאל טיפסו על מגדל השמירה כשבידיהם תבור ישראלי והם צופים על האזור.

האוטובוס עם החיילים עליו מתפנים והם נשארים לבד.

 

"תגיד, יש לך מישהו דתי במשפחה?" נתי מתעניין.

"סבתא שלי, הייתה חרדית לגמרי, כמו האלה ממאה שערים" מיכאל אומר עם ניצוץ שובב. מנסה לדחות את הרגע.

נתי צוחק "אני רואה שאתה גזעני במלוא מובן המילה. מה רע בחרדים בעצם?"

מיכאל חושב רגע. "אנ'לא יודע אם יש בעיה בלבוש וזה, אבל קצת מידי מקטלגים ודוחים את הציבור החילוני"

"ניסית פעם לדבר איתם?"

"האמת לא ממש, את סבתא שלי הכרתי כשהיא הייתה כבר עם אלצהיימר ואני הייתי ילד בלי דעות משל עצמי כל כך, אז לא ממש, ואחר כך היא נפטרה. תגיד, החלטת לעשות 'עושה שלום'?" מיכאל קורץ.

נתי צוחק "אז יש לך קצת מושגים" נתי מעביר מבטים לאורך קו האופק. "לא ממש 'עושה שלום'…."

"אתה חותר לאנשהו?"

"האמת כן" נתי מעביר את משקל גופו לרגל השניה.

"לאן?"

נתי בורר מילים. "אתה מכיר עוד חרדים חוץ מסבתא שלך?"

מיכאל מהסס "כן. אח שלי"

"באמת? אח שלך זה דוד'ל מילר?!" נתי מתרגש.

"אתה מכיר אותו?" מיכאל מופתע.

"כן, הוא ידיד ותיק שלי"

"חב"דניק, אה?!" מיכאל צוחק. "איך קישרת אותו אלי?"

"דומה לך ממש, רק עם זקן, כובע וחליפה"

"רק" הוא מתיז בזלזול.

"צודק. לא רק"

"איך בכלל הגעת אליו?"

"סיפור ארוך"

"יש לי זמן כמו שאתה יודע, יש לנו פה שבת שלימה לדבר על זה"

"אז נשמור את זה לסעודה" נתי מחייך חיוך צופן סוד.

עוד באותו נושא

התהיי לי לאחות? /18

אני נזכרת במשהו, חברה שלך או אחותך או מישהו שאת מכירה הייתה מאושפזת שם, נכון?

התהיי לי לאחות? /16

יאללה, רבי, עוד חמש עשרה שניות אתה אמור להיות במסדר ואני לא מקנא בך אם המפקד תופס אותך פה

קטנה מהחיים /סוף

כבר חודש שהכל מתערבל לי בפנים. נערם לגוש דביק. אני לא הצלחתי, אפילו, לבטא את מה שאני מרגישה. רק ידעתי שאני מפחדת

הוסיפי את התגובה שלך:

5 תגובות
  1. הגב

    ממש מעניין!!! מחכה לפרק הבא

  2. flower הגב

    יאאאא מתחת אותיייייייי
    מחכה לפרק הבא😍

  3. הגיגית הגב

    חח חמוד האח החבדניק שצץ באגב

    • תמר ארוך (שניתי את השם כי יש עוד אחת תמר) הגב

      נתי כבר ידע שיש לו אח חבדני"ק, הוא רק רצה שמיכאל יודה בזה ולא יתחמק לסבתא שלו (:

      תודה קופסונת!!, מחכה לעוד… (:

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?